הלבנת הון : פרק בבניה 8.20 :
הלבנת הון היא פעולה שמטרתה שינוי "צבעו" של כסף או רכוש ולהפוך אותם לכאלה שהם ממקור חוקי.
בעבר מדובר היה בעבירה שעיקר המעורבים בה הם ארגוני פשע, כיום לא אחת גם עבירות מהסוג שבהן מעורבים אנשים נורמטיביים יכול ויפלו לתוך ההגדרות של הלבנת הון מרגע שהכסף משם עורבב בכספים ממקורות אחרים.
לאור העובדה שבעבר מדובר בעבירה שבסיסה פשע "כבד" הענישה היא קשה כמו גם אמצעים נלווים כמו חילוטים ועוד שלא אחת מונעים מהחשוד את היכולת להתגונן ולנהל חיים.
עבירה של הלבנת הון היא עבירה עצמאית !
היינו עצם העבירה אינו קשור כלל לעבירת המקור.
מתוך ע"פ ב. יאיר – 6426/21: "מטרתם של מלביני הון היא להפוך כסף שחור לכסף לבן, רכוש שהאדים להלבין כשלג, להעלות כספים מצינורות הביוב ולעדנם בניחוח של פרחי אביב" ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 397, 405 (2005) (להלן: עניין חביב)).
50. 'הלבנת הון' היא עשיית פעולה ברכוש שהושג על ידי ביצוע עבירת מקור; ברכוש ששימש לביצוע עבירת מקור או ברכוש שאיפשר ביצועה של עבירת מקור – ואלה הם בלשון החוק 'רכוש אסור' – במטרה להסתיר, או להסוות, את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולות בו (עניין חביב, בעמ' 405)).
51. חוק איסור הלבנת הון נולד כדי ליתן מענה ולהוות 'אמצעי אכיפתי משלים', דווקא למעשים המאופיינים בתחכום רב ובשיטות הסוואה מסועפות, במטרה לסייע, בין היתר, במלחמה בפשיעה המאורגנת. לא בכדי, רוח הדברים אשר עולה הן מהצעת החוק והן מהחוק עצמו, מלמדת על כוונת המחוקק "לפרוס רשת רחבה ככל האפשר סביב הפעילות המביאה בסופו של יום שכסף "כשר" יתערבב בכסף "טמא", ושניהם יחד ישמשו דלק לשוק הכספים הארצי או הבינלאומי" (ע"פ 8325/05 בלס נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (10.01.2007)).
טיפול משפטי בעבירות הלבנת הון
הטיפול המשפטי המיטבי מתחיל בעת החקירות הפליליות, כאן חשוב להוביל את החקירה למחוזות שלך כנחקר חשוב לדון בהם – ופחות למחוזות שם המשטרה רוצה לדון בהם.
כל נחקר זכאי להתייעץ בטרם החקירה בעורך דין פלילי – דאג לדעת מהם שורשי החשדות בהן אתה חשוד ליפני השיחה עם עורך הדין ! לא אחת החשדות מעורפלים כך שיקשה על עורך הדין הפלילי לספק לך ייעוץ בר תוקף.
חשוב לציין, במרבית המקרים הדיון יהיה על עבירות הלבנת ההון כחלק ממסכת עבריינית כוללת, או בצירוף עבירות אחרות.
אולם לא אחת גם קורבנות של עבירות מרמה – שלא התלוננו – יכולים למצוא את עצמם כחשודים בעבירות של הלבנת הון, לא מעט בשל הרצון של המשטרה לקבל מהם אמרות מפלילות כלפי אחרים.
חילוט ככלי בעבירות הלבנת הון
ע"פ – 3390/19 שם יש את הציטוט: דגשים כמובן לא במקור.
" לחילוט נודעת חשיבות רבה מן ההיבט הנורמטיבי. החילוט מעביר מסר לעבריין ולחברה בכללותה, לפיו העבירות שביצע העבריין הן חמורות, וכי המדינה איננה סובלנית כלפי התנהגויות שכאלה. המסר ההרתעתי מועבר, בין היתר, לסביבתו של העבריין, הנוכחת לראות ולהבין כי מהעבריין נשלל הרווח שהפיק מפעילותו העבריינית.
הרווח שנשלל איננו רק הרכוש 'המוכתם' בעבירה, אלא גם כל רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם' ואף, במצבים מסוימים, רכוש שהעביר העבריין לצד שלישי.
אמירה נורמטיבית זו חשובה כשלעצמה, ומהווה אמצעי רב עוצמה במסגרת המלחמה בפשיעה. לעיתים, המסר הנורמטיבי שמועבר באמצעות הליך החילוט חזק עוד יותר מן המסר המועבר באמצעות ההליך הפלילי לעצמו" (ע"א 6212/14 מדינת ישראל נ' ג'סארי, פסקה 7 (8.1.2016)).
"סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט גם רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה לפי החוק, ואין צורך שלרכוש המחולט עצמו יהיה קשר לביצוע העבירה (ראו: ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' עובד, פסקה 22 (14.5.2012); ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, פסקה 257 (12.7.2010); יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט איסור הלבנת הון: להלכה ולמעשה, 128-127 (מהדורה שנייה מורחבת, 2013
חילוט מתקיים בסיומו של ההליך :
"…חילוטו הסופי של הרכוש מתבצע בסופו של ההליך הפלילי, לאחר הרשעה. בשלב החקירה, לפני הגשת כתב אישום או במהלך ניהול המשפט רשאי בית המשפט להעניק סעדים זמניים, כגון חילוט זמני של רכוש, מתן ערבויות, עיקול וכיו"ב. מטרתם של הסעדים הזמניים היא שמירת מצבת נכסיו של החשוד או הנאשם ומניעת הברחה או העלמה של רכוש אשר יסכלו את האפשרות לבצע חילוט סופי, ככל שההליך הפלילי יסתיים בהרשעה (ראו: בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון, פסקה 36 (31.10.2007) (להלן: עניין סיטבון); גרוסמן, בלקין וליכט, עמ' 187).
הלבנת הון
ע"פ : 6201/18 : דגשים לא במקור : הכותרות הן שלי (מ.א) מיותר לציין – פסקי דין קוראים במקור.
הדיון הוא בערעור בעליון ! במקום בו לא היה חילוטי במחוזי :
" 119. אין ספק כי אופן הטיפול בבקשת החילוט לקה בפגמים דיוניים. עם זאת, הגעתי למסקנה שאין בקשיים אלה כדי להצדיק הימנעות מוחלטת מדיון בבקשה.
הכללים הדיוניים המסדירים דיון בבקשות חילוט מעוגנים בפרק ו' לחוק איסור הלבנת הון ובתקנות החילוט (לסקירה מקיפה של המסגרת הדיונית הרלוונטית לדיון בבקשות חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון, ראו ע"א 325/12 רוזנבלט נ' מדינת ישראל, בפסקאות 14-8 (21.2.2013); יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה 132-125 (מהדורה שניה, 2013)).
סעיף 21(ו) לחוק איסור הלבנת הון מורה כי בקשת החילוט תיכלל בכתב האישום, כפי שאכן נעשה בענייננו.
את הדיון בבקשה יש לקיים לאחר ההרשעה בעבירה של הלבנת הון,
שאז תומצא הודעה לטוענים לזכות המיידעת אותם כי הרכוש עתיד להיות מחולט וכי באפשרותם להתייצב לדיון ולטעון לזכויות ברכוש (תקנה 3(א) לתקנות החילוט וטפסים 3-2 לתוספת לתקנות). על הטוענים לזכות ועל הנידונים עצמם להגיש תצהיר המפרט את טענותיהם ברכוש עד עשרה ימים לפני הדיון בבקשה (תקנה 3(ב) לתקנות החילוט).
הלבנת הון – דיון בחילוט
ההוראות הרלוונטיות ביותר לענייננו הן תקנות 4(א) ו-4(ג) לתקנות החילוט, הקובעות כך:
4. (א) הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי יתקיים בטרם יביא התובע ראיות לקביעת העונש כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי.
(ב) …
(ג) החלטת בית המשפט בבקשה לצו חילוט פלילי תיכלל בגזר הדין, אלא אם כן החליט בית המשפט להעביר את הדיון להליך אזרחי כאמור בסעיף 36א(ד) לפקודה.
הטוענים לזכות
120. בענייננו, הטוענים לזכות לא קיבלו הודעה על החילוט לאחר ההרשעה, ובית המשפט לא קבע דיון בבקשה.
זאת, אף על פי שעובדת קיומן של הטוענות לזכות, שצוינו בשמותיהן כבר בכתב האישום, הייתה ידועה לתביעה ולבית המשפט. אי שמיעתן מהווה פגם מהותי בהליך, כפי שמלמד האיסור על מתן צו חילוט בלא שמיעת טענותיהם של כל המעורבים בדבר (סעיף 21(ד) לחוק איסור הלבנת הון; במקרים מסוימים אי שמיעת הטוענים לזכות אף מקימה עילה לביטול צו חילוט שניתן. וראו למשל ע"פ 546/92 בן עזר נ' מדינת ישראל (19.11.1992)).
עם זאת, מדובר בפגם הניתן לריפוי. משהתייצב בא כוחה של רחל לדיון ביוזמתו – בבחינת תזכורת לחובה לקיים דיון בבקשת החילוט לפני שמיעת הטיעונים לעונש – היה על בית המשפט לדחות את הדיון בטיעונים לעונש או להורות על קביעת דיון בבקשת החילוט, ובכך לרפא את הפגם. בית המשפט לא עשה כן, הגם שהחלטתו מיום 24.6.2018 מלמדת כי היה בכוונתו לקבוע דיון נפרד בנושא החילוט, ומנקודה זו ואילך לא היה עוד מנוס מן המצב אליו נקלע ההליך.
חשיבות החילוט הלבנת הון
121. רבות נכתב על חשיבותו של החילוט ככלי למאבק בהלבנת הון. לא בכדי קובע החוק חובה לחלט את רכושו של מי שהורשע בהלבנת הון, למעט אם מתקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות סטייה מהכלל (סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון). קשה להלום כי העובדה שנשתכחה מבית המשפט קמא החלטתו מיום 24.6.2018 תגבור על תכליות החוק ועל החשיבות שבקיום דיון בבקשה. על כן, משלא תוקן המעוות בבית משפט קמא, יתוקן כעת. הבקשה תוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שידון בה לגופה בהתאם לתקנות.