הליכים משמעתיים לעובדי מדינה הם חלק לא נפרד מהמשפט הפלילי.
לא אחת בסיום התיק הפלילי כנגד מורה, גם כזה שהסתיים ללא הרשעה פלילית, בא תיק פלילי משמעתי בנציבות שירות הממדינה.
חשוב מאוד לטפל כיאות בתיק הפלילי על מנת לשפר את המצב גם מול הנציבות.
לאורך השנים בהליכים משמעתיים הצלחתי להוביל כאלה שהורשעו או סיימו תיק פלילי ללא הרשעה, למציאות בלי פיטורים.
חשוב לפעול בתיק הפלילי עוד לפני הסיום, מתוך מחשבה על ההליכים בנציבות.
קיימים מקרים רבים כאשר מדובר בהליכים המתנהלים מקביל.
נוהל מחיקת הליכים משמעתיים בנציבות שירות הנמדינה.
הליכיים משמעתיים
מתוך הש"פ 16705-11-25 אורלי צבר
8. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי הליכים משמעתיים קרובים יותר במהותם להליכים פליליים מאשר להליכים אזרחיים. עמד על כך בהרחבה כב' השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בבר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פיסקה י' (10.5.2009), בציינו כי:
"[…] באשר להליכים משמעתיים, כי מקדמת דנא נראו אלה כמצויים במעגל המעין-פלילי, וברי כי כך יאה להם; נשמת הסדר הדיוני בהם היא זו של הליך פלילי, במובן של סדרי הדין; העומד לדין המשמעתי קרוי נאשם […]; ההחלטה בבית הדין המשמעתי נחלקת בין הכרעת דין לגזר דין (ראו כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים) תשכ"ב-1962, ובהם כלל 6, וכן פרק שני סימן ד'); ותוצאות ההליכים במקרה של הרשעה הן במידה רבה בעלות אופי של סנקציה פלילית. הוא הדין, אגב בתחומי משמעת אחרים, כמו על פי חוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג-1963; תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין) תשכ"ד-1963. ואכן, בעל"ע 14/83 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א נ' קובלר פ"ד לח(2) 207, 211 נאמר מפי השופט ד' לוין, כי ראוי 'לקבוע את סדרי הדין בדיון המשמעתי בהשראת סדרי הדין בדיון הפלילי'. ברוח זו ראו על"ע 4804/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד פלוני (לא פורסם, הרשם השופט צור), שם הובעה הסתייגות מהרחבת הפתח שבערעור שכנגד בהליכים אזרחיים להליך משמעתי. המחבר ש' לוין, פרוצדורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבית המשפט (תשס"ג-2003) פרק 38 בעמ' 246-244, 248, מציין את הדמיון בין נושא הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין לדין הפלילי, ומזכיר כי תקנות סדר הדין האזרחי לא הוחלו בדין המשמעתי. דומני שאין צורך להכביר מלים בעניין זה […]".
