המכון לרפואה משפטית

המכון לרפואה משפטית באבו כביר : פרק בבניה .

מדובר במכון המרכזי של מדינת ישראל (היחידי) לצורך ביצוע בדיקות רפואיות שאמורות לבסס ראיות משפטיות להבנת התמונה.

במרבית המקרים אנו מדברים במכון בייחס לבדיקות שלאחר המוות. (קיימות גם בדיקות לאנשים חיים לצורך אירועים משפטים). הדוגמה הבולטת היא פגיעות כגופניות, פגיעות מיניות ועוד.

במכון נערכות מידי יום בחינות רבות לאנשים שיש צורך לבחון את נסיבות מותם.

חלק מהמקרים נערכת נתיחה מלאה הכוללת הוצאה של חלק גדול ממרכיבי הגופה הבדיקה הנ"ל על ידי נתיחה שלאחר המוות.

אולם במקרים רבים נערך תיעוד חזותי של הגופה, הדמיה גופנית על ידי סורק, כמו גם לקיחת דגימות דם, נוזל עיין ועוד.


חובת נוכחות מומחה מטעם ההגנה :

באם יש חשוד באירוע המוות – מומלץ ביותר לו לשכור עורך דין פלילי שימנה פתולוג מטעמו שיהיה נוכח בנתיחה, המכון לרפואה משפטית לא יאפשר תיעוד עצמאי – אבל הנוכחות היא חשובה ביותר.

בסיום הנתיחה במידה ויש תיעוד (בכתב) זה יוכנס למעטפה ויועבר לבית המשפט השלום (או לכספת המכון לרפואה משפטית – ויימסר להגנה כחומר הגנה לאחר הגשת האישום.

תיקים רבים מקבלים תפנית לאור גילויים במהלך השהות של המומחה – גם במקום בו יש את הרושם שהכול ברור וידוע.


נוהלי היועמ"ש נוכחות רופא מטעם ההגנה.

נוהלי נתיחה – ניתוח לאחר המוות ורישיון קבורה.

נוכחות רופא מטעם ההגנה בעת הנתיחה.


במכון מתבצעות בדיקות נוספות – שזה לא הנושא בעמוד זה.

חוות דעת משפטית ?

לאורך השנים תפקד המכון כגוף היחידי במדינת ישראל שמספק חוות דעת על נתיחות גופות.

הדבר הוביל לשליטה של הפרקליטות בפועל במכון.

בשנת 2015 נחשפה בטלויזיה העובדה שרופא משפטי בכיר שינה חוות דעת לאור לחצים של הפרקליטות.

בעבר היו טענות בייחס לניקיון הכפיים של מנהל קודם של המכון.


מעט על המכון :

בעת חקירת רצח, המכון אמור לספק לצוות החוקר כלי רב חשיבות בהבנה של התמונה הראיתית הכוללת של הגופה ושל הממצאים כולם.

מדובר במציאות חשובה ביותר.

לצערינו במשך השנים המכון היה שלוחה של החקירה ושינה את החוות דעת לפי התפתחות החקירות – ולא לפי המציאות.


ראשי המכון לרפואה משפטית בעבר :

לא פעם המכון הותקף בפועל על ידי ראשי המכון בעבר – שלא הצליחו להבין כיצד ממצא מסויים מקבל עיבוד משפטי.

בהרצאה שלפרופסור יהודה היס ראש המכון באבו כביר שהוא האדם האחראי על איסוף ראיות מקורבנות אונס. (הרצאה מיום 3.6.08).
 "צריך לזכור שיש נשים שמביימות תקיפה מינית וצריך להיות מאוד רגישים לעניין ….אין ספק שאנחנו צריכים להאמין לתלונה….אבל באיזשהו מקום במוח צריך לחשוב שאולי זה לא בדיוק נכון, ושאולי היה ביום. נהוג לחשוב שמי שמביימת (תלונה על) אונס הן נשים מבוגרות ולא ילדות או נערות, שכן לילדות או נערות אין מספיק רוע לב לביים דברים , אבל זה היה נכון לפני שלושים שנה.  ועדיין התופעה הזאת בשולים".
ועל מערכת המשפט נאמר: "קיימות הרשעות בלי ביסוס עובדתי, בשלוש השנים האחרונות אני מלא התפעלות מהשופטים שאין להם שום מושג רפואי ….שאיכשהו מגיעים בצורה מתוחכמת למסקנה מסוימת – וזה מאוד בעייתי כי היום אונס זה כמו רצח מבחינת העונשים".
 
על צורת החקירה/הרשעה: "חשוב להדגיש : זה שאין סימני חבלה, לא כלליים ולא באברי המין , לא שולל תלונה על אונס. אך בסופו של דבר צריך לבסס אותה. כשהרופא המשפטי מגיע לדוכן ואומר הייתה תלונה, אך אין שום נתון נוסף שהחקירה המשטרתית הגיע אליו – זו מילה כנגד מילה , וצריך לשאול האם אנחנו לא הולכים צעד אחד מהר מידי, והאם לא צריך לעשות חושבים לפני שמרשיעים".
 
על סם האונס אמר: "בכל הנושא שלסם האונס אין לנו אפילו לא ראיה אחת בארץ, … זה נכון שמשך החיים של הסם קצר מאוד ואנחנו מודעים לזה, ומכירים את זה, כמעט כל המתלוננות עוד לפני שאנחנו פותחים איתן בשיחה כבר יודעות להגיד :"תשמע זה היה סם אונס". אין לה ספק שאנס ואותה, אין לה ספק שזה סם אונס"אבל אנחנו לא הצלחנו למצוא עד עכשיו .
אפילו לא מקרה אחד".
זמין 24/7 דילוג לתוכן