פרק בבניה – 8/25.
חקירה נגדית של מומחה היא אתגר גדול, מורכבת מכל חקירה נגדית אחרת, לא אחת הצלחתי באמצעות חקירה נגדית של מומחה המדינה הן בתחומי הרפואה (עבירות אלימות) והן בתחומי עבירות הסמים לשנות לחלוטין תיק פלילי.
בזמן הקרוב, בשאיפה, הביא חומרים נוספים – מתוך חקירות שביצעתי למומחים – ושם הצלחתי להראות שהם מתימרים ולא באמת ביצעו את עבודתם. הדבר הוביל לשינוי גישה לעבודתם.
עורך דין פלילי מוטי אדטו.
חקירה נגדית
לפני שדנים בחקירה הנגדית של מומחה, חובה לחזור לעקרונות.
החוות דעת מומחה מוגשת כחקירה ראשית.
אחריה אמורה לבוא החקירה הנגדית.
השאלה תמיד היא אחת – איזה נזק מיצרת לנו אותה חוות דעת?
באם אין נזק, אין מה להתעמת בחוות הדעת.
באם יש נזק, השאלה היא עתה אחרת, האם זהו נזק שאפשרי לתקן בחקירה נגדית?
חקירה נגדית של מומחה מחייבת הבנה של הנקודה אליה אנו שואפים מכל זיות וכל נקודה שהיא.
כיצד למסור עדות מומחה – רפואית.
כללי הסנגוריה הציבורית לאישור חוות דעת מומחה. במימון המדינה.
חוות הדעת של המומחה
חוות הדעת של המומחה יכולה לגעת בנקודות לרוב, אבל החקירה הנגדית לא חייבת להתמודד מול כל נקודה ונקודה, אלה רק בנקודה מכרעת.
נקודה הנגזרת מהבנה של המהלך כולו ולבטח בסיכומים.
יש כאן נקודות רבות שחוות דעת יכולה לגעת בהן, בתחומי עבירות המין, חוות הדעתיכולה לגעת בנזקים, במצב הרגשי, בזיהוי ועוד ועוד.
חקירה נגדית של מומחה
חקירה נגדית היא אירוע קשה ומורכב, מתכוננים אליו זמן ממושך.
הבסיס הוא הכרות עם התיק הפלילי כולו.
הבנה של היעד של העד והחלטה אסטרטגית איפה להכשיל את העדות, האם ברמת האדם? או ברמת העדות?
לאחר כל אלה אני בונה את הבסיס של הסיכומים – על מנת לדעת לאן לשאוף בתיק. לא פשוט.
לא פעם המומחה תומך בקו שאני רוצה להוביל אליו -אם כך אין סיבה להתנגח, אולי לחדד נקודה זאת או אחרת.
לא פעם גם זה לא.
חקירה נגדית של מומחה תביעה
חקירה נגדית של מומחה התביעה, או בכלל מומחה היא אירוע לא פשוט לחלוטין.
בעברי הצלחתי להוביל ממומחיםבשלל תחומים החל ממוחי רפואה, דרך מומחי סמים, דרך מומחי זירה ועוד ועוד, ללהג את עצמם לדעת, בשטויות עד האין סוף.
יש כמה כללים אשר ראוי לזכור לפני חקירה נגדית של מומחה.
חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.
הדבר אינו מקובל בפלילי – למעשה מותר רק בהיבטים טכניים.
מהי עדות מומחה:
ככלל מדובר בעדות סברה. היינו לא עדות ישירה.
עדות ישירה: דברים שנקלטו בחושים והם בזירת המחלוקת.
עדות מומחה היא החריג לכלל הפוסל עדות סברה. היינו יש קבילות, שאלת המשקל תידון בהמשך.
המטרה של ההליך השיפוטי, לחלץ מסקנה מתאימה.
אם ניתן להגיע למסקנה בלי המומחה – עדות המומחה אינה קבילה.
ידיעה שיפוטית:
אסור לפשוט להכניס ידיעות אישיות שלו אפילו הוא מומחה בתחום.
חוות דעת מומחה חייבת להיות בכתב! זהו תנאי לקבילות.
סעיף 20 לפקודת הראיות:
חוות דעת מומחה ותעודת רופא
20. בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן – תעודת רופא).
חזקת חתימה
חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל
מומחה לדין מקומי:
השופט מוכרז כמי שיודע ומכיר דין מקומי. היינו אין להביא מומחים לדין מקומי (דין זר כמובן דורש מומחה).
מי נחשב למומחה?
אין סטנדרטיזציה של הנושא!
אין תנאי סף למומחים.
הבחינה המאיתית היא במשקל העדות.
מה נבדוק אצל מומחה?
ראשית כמובן יש את התאור של בסיסי המומחיות, חשוב לבחון ניסיון.
חשוב לזכור, מומחה שברפואה לא חייב להיות רופא.
אחד ממוחי הרפואה המובילים בארץ התברר שהעניק לעצמו שנות ניסיון לא לו!
הדבר התברר אחרי אין סוף שונת עדות – נושא כזה מחבל במשקל העדות באופן מהותי.
שלבי הבדיקה של המומחה:
א. איסוף הנתונים.
ב. עיבוד הנתונים .
גי. מסקנות.
מיותר לציין, תקלה באיסוף הנתונים מבטלת את ההמשך.
כאן חשוב לעיין בניירות העבודה.
מי באמת אסף את הנתונים?
ביחס לעיבוד הנתונים –
זהו שלב של חיצוץ הנתונים מתוך מה שנאסף.
שאלת המסקנה
בשאלת המסקנה – תמיד תבוא השאלה האם זאת המסקנה היחידה מתוך מה שנאסף?
דרגות מומחיות אקדמיות:
א. תואר ראשון.כאן בד"כ ידרש גם ניסיון בפרקליטקה.
ב. תואר שני – מוסמך.
דרישה לעבודת מחקר.
תמיד חשוב לדעת מה ועל מה הייתה עבודת המחקר.
ג. תואר שלישי. דר'.
מחקר ברמה גבוהה.
חשוב לזכור שרופאים הם אולי דר' אבל הם תואר שני. תואר שלישי ברפואה הוא PHD
