עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7חריגה ממתחם העונש ההולם לחומרה היא אירוע נדיר למדי, אבל אירוע שקיים ויכול להתקיים.
הצורך לקבוע מתחמים הוא יחסית חדש (תיקון 113) שקבע את הצורך לקבוע מתחם ואז למקם את הנאשם שלנו בתוך המתחם.
כרגיל, ראשית נביט בחוק. (מיותר לציין, דגשים לא במקור).
חשוב לזכור יש נסיבות שם הנאשם יוענש בחלק העליון של מתחם העונש ההולם או אף מעבר למתחם, תוך חריגה מהמתחם. לא אחת רק בשל התנהלות לקויה.
ניהול התיק הפלילי במקום בו הדבר אינו נכון יכול להוביל את המציאות לכך שבית המשפט ייחשף לעובדות ופרטים שלא נכון היה לחשוף אותו אליהם.
מכאן הדרך שתוביל לראיה של חריגה ממתחם העונש ההולם קצרה.
התנהלות בבית המשפט – חשיבה אסטרטגית
עוד חשוב לציין שהתנהלות במשפט כמו גם התנהלות בחקירה במשטרה יכולים להשפיע על הראיה של המציאות וענישה לאורה.
בנסיבות אלא חשוב לבנות את הפאזל של הענישה, להכין את הטיעונים לעונש ברמת העובדה, מיד שאנו רואים את נתוני התיק הפלילי – לבטח בעת החקירה במשטרה. לדעת להשתמש בתרגילי החקירה באופן הפוך!
בתור עורך דין פלילי חובה לחשוב אסטרטגית ולהבין מתי הדבר לא נכון לנהל את התיק בשל העובדה שבית המשפט יחשף להרבה יותר מידי פרטים.
הגנה על שלום הציבור
40ה. קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם,
ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם; בית המשפט לא יקבע כאמור אלא אם כן מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.
חריגה ממתחם העונש ההולם
מתוך ציטוט שמובא בע"פ 1944/20:
"אין זהות בין מתחם העונש ההולם ובין מדיניות הענישה הנוהגת והובהר כי מתחם העונש ההולם מגלם 'הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים' וכי מדיניות הענישה בעבירה הנתונה היא רק אחד מאותם שיקולים"
(ע"פ 322/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (9.10.2016);
ראו גם ע"פ 200/13 ברמן נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (5.2.2014);
ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (5.6.2013)).
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2017/05/Deviation_From_Range.pdf