פרק בבניה – 20.8.23.
משקל העדות. פרק זה נרשם על ידי כחלק מבניה של הודעת ערעור, על מנת לחפש את הפגמים בהכרעת הדין. הפרק לבטח אינו מושלם. רחוק מזה.
משקל העדות, מדובר באחד הנושאים המרכזיים של כל תיק פלילי. למעשה, במתכונת האתר, פרק זה לא יכול לעולם להיות מושלם, הנושא נרחב מידי לאתר נט.
בתור עורכי דין פלילים, תמיד אנו רוצים לדעת מהי משקלה של העדות – בעיני בית המשפט. משקל העדות הוא נושא קריטי הדורש הכנה וטיעון נרחבים. לכאן ולכאן.
ברגיל, שאלת הקבילות הרי מוכרעת במהלך הדיון, משקל העדות תידון בהחלטה בהכרעת הדין. היינו יש סיכומים שלמים לדון בכך – אחרי החקירות.
מהי עדות ומה חשיבות משקל העדות
כאשר עד עולה לדוכן העדים, במהלך העדות הוא מתאר את האירועים אליהם הוא נחשף בחושיו.
בנוסף, עוד צפוי להגיש מסמכים והקלטות ועוד ועוד.
מטרת העדות של עד תביעה היא להביא ראיות לקיומה של עובדה שמופיעה בכתב האישום. הראיה יכולה לבוא בצורה של עדות או מסמכים.
כאן מתעוררות מספר שאלות:
א. שאלת הבסיס היא תמיד קבילות. האם העד קלט את הדברים עליהם הוא מעיד בחושיו שלו?
ב. השאלה בהמשך, בהמשך היא המשקל שראוי להעניק לאותה העדות.
בהמשך, אנו כהגנה, נבחן את הנזק מהעדות, מהעדות הראשית, ולשאול את עצמינו האם אנו נדרשים לחקירה נגדית?
מה היעדים של החקירה הנגדית?
מה הרצונות שלנו מהחקירה הנגדית?
תמיד חשוב לזכור – בשאלת הקבילות, מה שלא התנגדת והוגש – הוא חלק מהתיק.
זה הרגע להיזכר בסעיף נוסף:
היכולת להוציא חומרים מהתיק:
ראיה שנתקבלה שלא כדין
סמכות לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין
בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאופייה ולחומרתה של ההפרה, למידת ההשפעה של ההפרה על הראיה שהושגה ולעניין הציבורי שבקבלת הראיה או באי-קבלתה; בסעיף קטן זה, "הפרה" – השגת ראיה שלא כדין.
משקל העדות
משקל העדות הוא עניין לבית המשפט. בהכרעת הדין. מיותר לציין אין מה להתנגד בשאלת משקל – אבל אפשרי בהחלט להעיר הערות.
היינו בעת הסיכומים הצדדים יטענו למשקל העדויות.
המלה משקל מלמדת על שיקול דעת. היינו המקום לטיעון של הצדדים.
נתעלם לרגע משאלת הקבילות, שאלת המשקל, מה "שווה" העדות אחרי שהתקבלה?
מדובר באחת השאלות הקשות ביותר שניתן להעלות על הדעת, למעשה שאלה ללא כל יכולת תשובה בלי בדיקה לעומק של העדות.
ניסיון החיים ומשקל העדות
ניסיון החיים מלמד היגיון והיגיון טוען שעדות אחידה וברורה יכולה לקבל משקל גבוהה.
לעומתה עדת מפי השמועה, גם אם התקבלה, משקלה יכול להיות נמוך – למעט חריגים.
בכלל, כל עדות נבחנת לתוך עצמה על מנת להיות מסוגלים להעניק לה את מלוא המשקל.
מטרת החקירות היא לפגום בעדות בכמה רמות:
א. לפגום במעיד. לא אחת השוואה חיצונית.
ב. לפגום בעדות. השוואה פנימית.
לפגום במעיד – שלאדם יש לדוגמה אינטרס מובנה בעדות. שיש לו רווח מהדברים שהוא אומר.
לפגום בעדות – בין על פי פגם בהיגיון הפנימי ובין על פי פגם מול העדויות האחרות או ההיגיון.
כללי ההשוואה הפנימית: כל עד עומד בפני עצמו. תמיד יש מצב לאי דיוקים,
אבל סטירות פנימיות יכולות להוות בעיה בעדות.
החוק: פרק ד': משקלן של ראיות
משקלה של עדות
53. "ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט".
מה רשום בפועל? האמת היא שכלום. הכדור עובר לבית המשפט. בית המשפט הוא המכריעה, יש מקוות שהוא מחויב להסבר, או להזהרה עצמית, אולם מעבר לכך – הנושא נרחב מידי לקביעת כללים.
מעבר לכל ספק סביר
מהי הוכחה של מעל לכל ספק סביר? אפשרי לסכם את זה במילים: "אני צודק, ואין סיכוי סביר שאתה הוא הצודק".
ספק סביר? "יש אפשרות ראלית שהאחר צודק".
פסילת קבילות העודת:
ע"פ אדהם מוסלמני ע"פ 5268/17:
"….על מנת לפסול ראיה שנתקבלה בחקירתו של עד לפי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, יש צורך בפגיעה בעלת עוצמה מיוחדת ורבה בהשוואה לפגיעה בזכויותיו של הנאשם עצמו (ראו והשוו: ע"פ 5002/09 מדינת ישראל נ' ז'אנו12.2010, פסקה 17 לפסק דינו של השופט א' לוי [פורסם בנבו]; ע"פ 6943/17 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.7.2018), פסקה 4 לפסק דינו של השופט י' עמית); ראו גם דעה חולקת בע"פ 3237/15 יהודה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.6.2020), פסקאות 50-40 לדעת המיעוט שנתן השופט מ' מזוז (להלן: עניין יהודה)).
תוספות ראיתיות
תוספת מסבכת – סיוע. ראיה שמסבכת בעבירה – ראיה עצמאית.
תוספת מאמתת – ותומכת באותם הפרטים – חיזוק או דבר מה.
תוספת מנמקת – נותנת הסבר, או שבית המשפט יתן הסבר. חובת הזהרה עצמית, חובת הנמקה.
כאשר יש עדות יחידה – חובה על בית המשפט להזהיר את עצמו.