נהיגה בשכרות סמים

נהיגה בשכרות סמים

אחת העבירות הפליליות תעבורתיות הקשות היא עבירת הנהיגה בשכרות!

שיהיה ברור – השכרות בחוק היא לא השכרות האישית בה חש אדם – או אפילו הרפואית!

עו"ד פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי מוטי אדטו

גם באם אדם יוכיח שיאן שום גריעה ביכולת הנהיגה שלו – תחת אותה ההשפעה – הדבר אינו משנה לחוק!

בשאלת השכרות, השאלה המשפטית מתמקדת לא בשאלת היכולת לנהוג בלי סיכון עוברי הדרך, אלא, בעיקר, המציאות הגופנית במסגרתה הגוף מכיל מעבר לכמות מסוימת של חומר כמו אלכוהול ו/או מכיל סמים בלי תלות בכמות הסמים!

בסמים המציאות יכולה להיות הזויה במסגרתה אדם מסומם מסמים במשך 4-6 שעות, אולם בגוף יישארו התוצרים לעוד מספר שבועות!

זאת המציאות של צרכני קנאביס לדוגמה! גם הקביעה בחוק עתה שמעל לכמות של 15 ננוגרם יש שיכרות אינה משנה את המצב באופן מהותי, לבטח שלא בייחס לסמים אחרים!


מי הוא שיכור?

בעוד שבאלכוהול הכול ברור (יש מדדי מינימום ) מעבר לכמות מסוימת של אלכוהול בגוף, מוכרז האדם כשיכור.

מתחת לאותה הכמות הוא לא מוכרז כשיכור.

היינו יש כלים לדעת מתי כמות האלכוהול בגוף חצתה את הרף המותר (לפי החוק זה משתנה לפי ותק הנהיגה גם או נהג מקצועי מול נהג שאינו מקצועי).


בסמים במשך שנים רבות הכול פרוץ ולא הגיוני!

כל נוכחות של תוצרי הסם היא מעבר למותר!

כאן חייבים לדעת – תרופות רבות מכילות סמים!

כאן האדם נידרש להביא מרשמים ועוד לתרופות – לצורך הסבר הנוכחות של החומר בגופו !

בתחומי הקנאביס יש (לאור העובדה שמדובר בתרופה) לאחרונה הכרזה שבבדיקות שתן עד לכמות של 15 ננוגרם מתייחסים לכמות הסם ככזאת של עישון פסיבי!

מיותר לציין – מדובר בכמות מזערית ביותר – שלא רק שלא מעידה על "סימום" אלא יכולה  להעיד על שימוש שהשפעתו פגה מזה זמן רב!


האם נוכחות סמים היא שכרות?

לפי הדין די בנוכחות של סמים בגופו של הנבדק – בלי מדדי מינימום לצורך הכרזתו כשיכור ! גם אחרי התיקון בתחום הקנאביס הכמות שנקבעה לא משנה את התמונה.

בנסיבות אלו – גם שימשו שהיה בזמן הרחוק מאוד – ואין לו כל השפעה על הגוף בזמן הלכידה – יכול ויוכרז כנהיגה בשכרות.

כיום אוקטובר 2018 צפויה להיכנס בדיקת רוק שתבחן את הצורך בבדיקת סמים !

חשוב להבין – בזמנים אלא אין בדיקה כאמור, ונדיר יחסית שאדם נילקח לתחנה לצורך בדיקת שתן/דם.

על הצעת החוק : לבחינה של שרידי סמים ברוק.


סירוב להיבדק

במקרים של סירוב להיבדק – שאינו מוצדק! ההתייחסות היא כאילו יש שכרות בפועל!

בנסיבות אלו חשוב מאוד להבין את מלוא הסיבות של הסירוב להיבדק ! היינו להבין האם יש סיבות שהן "מותרות" ?


מעצר עד לתום ההליכים

במקרים של סטייה חמורה מהנורמה יש לא אחת מעצר עד לתום ההליכים – מתוך אתר משרד המשפטים:

בבוא תובע לבחון את חיוניות מעצרו של נאשם בעבירות תעבורה בשל סכנה עתידית
העולה ממנו, ייתן דעתו בין היתר,

למידת הסטייה מהתנהגות נורמטיבית הגלומה
במעשה העבירה.

למידת הסיכון שהיה כרוך בה.

ליחסו של הנאשם ליצירת סיכון זה.

לעברו הפלילי ולאינדיקציות נוספות המצביעות על מסוכנותו.

כך לדוגמה, כפי שנקבע לעניין עבירת ההפקרה ועבירות נלוות:

"התנהגויות העורר משקפות כאחת התנכרות ואטימות מוחלטת לחובתו
האנושית כאזרח כלפי זולתו לבדוק אם מעשיו גרמו לנזק גוף ורכוש,
להושיט עזרה במידת הצורך, ולא להפקיר נפגעים לאחר תאונה. מעבר
לכך – הן מבטאות התכחשות מוחלטת לחובה הבסיסית למלא אחר
חובות הדין, לקיים את הוראות המשטרה, ולהימנע משיבוש הליכי משפט.
מעשיו מעלים חשש גם להימלטות מן הדין. מצבור זה של מאפייני
התנהגות המשתקפים מהמעשים המיוחסים לעורר מצביע על אדם נטול
כל רסן בהתנהגותו, הן כלפי בני אדם אחרים והן ביחס לחוק ולנציגי
החוק. נוכח כל אלה, שחרורו בחלופה אינו יכול להיות מלווה במידת
הביטחון הנדרשת כי יקיים את הוראות תנאי מעצר הבית, ויכבד את
דרישות החוק ואת הוראות מפקחיו."


עילת מעצר ? מהאתר המדינה

5 .שאלת קיומה של עילת מעצר מסוג מסוכנות בעבירת תעבורה ועוצמתה תיבחן בהתאם
לסוג העבירה המיוחסת, מכלול נסיבות העניין ומאפייני הנאשם, ותגבר, בין היתר,
בהתקיים אחד או יותר מן התנאים הבאים:

)1 )עבירת התעבורה נעשתה תוך סטייה חמורה מהתנהגות נורמטיבית והביאה למותו
של אדם או לפגיעה קשה אחרת בו;

)2 )עבירת התעבורה נעשתה תחת השפעה של סם או משקאות משכרים ונסיבות העניין
מקימות חשש ממשי כי הנהג ישוב וינהג תחת השפעה כאמור. כך הדבר לדוגמא,
כאשר מדובר באדם הנוהג תחת שכרות באופן רצידיביסטי, כאשר מדובר באדם
המכור לסם או לאלכוהול, וכדומה.

https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Guidelines/05.22.pdf


הריגה בנהיגה

חובה לדעת חלק גדול מהתיקים בתחומי השכרות הם בשל עבירות תעבורה של פגיעה חמורה באחר – לא פעם האישום הוא בעבירות הריגה!

שם בשל נוכחות סם זה מרחוק, שלא הייתה לא כל השפעה שהיא על אירוע התאונה, בלי קשר סיבתי לתאונה – רק בשם העובדה שיש שכרות מסמים, לא פעם חסרת השפעה על היכולת לנהוג, יכול והאישום הפלילי יהיה על הריגה (ולא גרם מוות ברשלנות).


העדר יכולת להיבדק

קיימים מקרים בהם לאדם לנוכח המציאות הפיזית – אין את היכולת להיבדק ! לדוגמה אין את היכולת לנשוף אוויר ברמה הנדרשת !

במקרי מסוג זה – לא פעם – הוא יועבר לבדיקות שתן/דם – לפי הנדרש !

כאן חייבים לדעת – אירועים חריגים בתחנה ואל מול החוקרים יכולים להצדיק סירוב להיבדק !


שימוש בבדיקות סמים ככלי למלחמה לפשע

נהיגה בשכרות סמים
נהיגה בשכרות סמים

חשוב לדעת – במקרים רבים יש שימוש של המשטרה בכלי של בדיקות סמים, כלפי אנשים שהם יודעים שהם מעשני קנאביס !

היינו המשטרה יוזמת אירוע של עיכוב – ואת הצורך בבדיקה – כחלק ממלחמה אישית באדם זה או אחר!

לדוגמה :

תיק בניהול המשרד – הגיעו לאדם שיצא מתוך מתחם שלו מיוחסת עבירת סחר בסמים !

בדיקה ברכב לא גילתה דבר.

מטרת המשטרה בייזימה של בדיקת הסמים היא פשוטה – הרתעה של אנשים מלבוא לאותו המתחם !


סירוב להיבדק סמים

חשוב לדעת – נחקר על עבירות סמים, שיתסכל את חוקריו, יכול ויהיה מועבר לבדיקת היחידה התעבורתית – בהנחה שבא עם רכב !

בנסיבות אלו חשוב למי שבא לחקירה – לא לבוא עם רכב, שכן אז הוא חושף את עצמו לצורך בבדיקה !


מחדלים בבדיקות סמים

כלי מרכזי בפסילה של בדיקות הן המחדלים (שפעם היו אופייניים מאוד) במהלך הבדיקות !

היינו הצורך לבחון את הבדיקות הוליד פסילה של בדיקות רבות !


חיפוש שאינו חוקי

האם האדם התבקש למסור בדיקה באופן חוקי?

האם היה בסיס סביר לחשד בו?

האם הבסיס לחשד ניבנה באופן הגון?


לדוגמה לבסיס שלא נבנה באופן הגון!

השוטרים מבצעים חיפוש ללא כל חשד – והם מוצאים סמים. בנסיבות אלו באם החיפוש היה חוקי – היה בסיס חוקי לביצוע הבדיקות – אולם ללא בסיס חוקי לביצוע הבדיקות – יש דרכים לפסול את הבקשה לבדיקה.


אנשי שיש ברשותם רישיון לצריכה של קנאביס

אחת הבעיות הקשות ביותר היא אנשים שיש ברשותם רישיון לשימוש בקנאביס, לכאורה, הם באופן תמידי במצב של סימום – לכן אסור להם לנהוג.

אולם משרד התחבורה אינו שולל את רישיונם !

פל"א 5064-11-15 – שם בוטל האישום מחמת הגנה מהצדק לחולה בעל רישיון לקנאביס!

לפי פסק הדין יש לקבוע האם כלל המשתמשים רשאים לנהוג או שלא – לא יתכן מצב בו יש למעשה רישיונות נהיגה – ומצד שני אסור להיתפס!


פסק שין עליון – רע"פ3174/12 שריג  -בית המשפט קובע שיש לקבוע תקנות בשאלת הזמן שאחריו אסור להשתמש (שום דובר ב 20 דקות אחרי השימוש).

כיום 6 שנים אחרי פסק דין שריג – ושאין החלטה עדיין על התיקון – בית המשפט החליט שהוא משנה את התמונה! היינו מבטל אישום, והנושא יבחן בהמשך.

זמין 24/7 דילוג לתוכן