פרק בבניה 12/25.
תיאור לראיות הזמה בהליך הפלילי מתבקשות:
המשפט מתנהל, והינה הנאשם עולה לדוכן העדים – חקירה ראשית.
הנאשם מתחיל לספר "סיפור חדש", עדות מפתיעה וחדשה, עדות שאיש מעולם לא שמע עליה.
מדובר בקו הגנה חדש לחלוטין, קו הגנה שמלמד אותנו שיש לו הסברים לכל ראיות התביעה.
הוא אשר ראה את הראיות מוצגות בפניו, שעורך הדין הפלילי ראה את הראיות כולן – עכשיו על הדוכן הוא מלהטט בין הראיות הקשיחות בחקירה הראשית – הוא זכאי – אם נבחן את הצורך בספק סביר בלבד.
אבל לא אלמן ישראל, לתביעה יש עוד משהו בשרוול, ראיות הזמה. אלה יחשפו בעת החקירה הנגדית!
חשוב לזכור, לא פעם לתביעה הפלילית יש ראיות שנוספו לה, ולכן היא ממציאה סיפור על הפתעה שהיא חשה, בלי שיש הפתעה בפועל.
היו מקרים שהמדינה החזיקה ביד כיס נוסף של ראיות אותן היא לא חשפה לעיני ההגנה, עכשיו, היא מעוניינת למסור אותן.
אלה לא מקרים לניהול תחבולני אשר כזה.
התביעה מחוייבת למסור את כל החומרים ולא להסתיר חלק מהם בתיק נסתר על מנת לבצע בו שימוש בהמשך.
מהן ראיות הזמה
ראיות הזמה הן ראיות אשר באות להתמודד בדיוק עם מציאות המשפטית המפחידה זו, על מנת למנוע מעורך הדין הפלילי להמתין לסוף ואז לשלוף ראיה מפתיעה בסיוע עדות הנאשם (בד"כ).
סעיף 74 לחסד"פ
כזכור סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי מחייב את המדינה למסור להגנה את כל הראיות הנוגעות לאישום – היינו את כל חומרי הריאות וכן רשימה של כל חומרי החקירה.
הנושא של ראיות לסתור הוא הרחבה לא צפויה.
ראיות הזמה בפלילי
החוק הוא חוק סדר הדין הפלילי.
ראיות נוספות מטעם התובע [148]
- בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.
מיותר לציין – גם לנאשם יש את הזכות להשיב:
סתירת ראיות נוספות [149]
- הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן.
המגבלה להבאת ראיות
סייג להבאת ראיות [70]
- (א) לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עֵד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.
סייג לזכות העיון בחומר הראיות [73]
- הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת העדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.
מה חשוב לזכור, סעיף 80 פוטר את התביעה מסנקציה של סעיף 77.
זה לא אומר שהתביעה יכולה לשמור לעצמה ראיות בצד, בתיק סודי, לצורך שימוש עתידי, יש חובת חשיפה בעת צילום החומר. סעיף 77 קובע את הכלל, אסור להשתמש בראיה.
סעיף 80 כאילו בא לעקוף אבל יש תנאים.
ראיות לסתור בראי המשפט
הציטוטים מתוך בש"פ יהודה אוחיון 3991/05:
"….7) בתפ"ח (ת"א) 582/84 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"מ תשמ"ז (2) 48, דן השופט קדמי בסעיף 80, והשוה בין סעיף זה לסעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי, העוסק אף הוא בראיות הזמה, ולפיו "בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש…". לשיטת השופט קדמי, טענת הגנה שלא ניתן היה לצפותה מראש – טענה " מפתיעה" – צריכה לענות על שני תנאים – לעלות מראיות ההגנה, ולהיות כזאת שעל פי מבחן אובייקטיבי לא יכול היה התובע לצפותה מראש. כשהמדובר בחומר העונה על קריטריונים אלה, אין הנאשם זקוק לעיון מוקדם, שכן הגנתו כבר הוצגה, וזכותו להגנה נאותה נשמרת, כיוון שיוכל לחקור את העדים בחקירה נגדית ואף להביא ראיות מטעמו (סעיף 166 לחוק סדר הדין הפלילי). לכן אין לדעת השופט קדמי זכות עיון בראיות כאלה, וגם אין סביר ליתן לנאשם זכות "מעקב" אחרי ראיות ההזמה; כל ההוראות בענין "זכות העיון" אינן חלות כאן. עם זאת, לדעתו, במקרה שהתביעה מחליטה שלא להגיש את ראיות ההזמה, "מידת ההגינות מחייבת את המדינה להביא לידיעת הנאשם או בא כוחו את דבר מציאותה של ראיה רלבנטית לנושא האישום, אשר עשויה להיות לה השלכה על תוצאת המשפט".
מתי מעמידים את החומר לעיני ההגנה?
הציטוטים מתוך בש"פ יהודה אוחיון 3991/05:
מתוך ד"ר חיה זנדברג ("על זכות העיון בחומר חקירה" (בעקבות בש"פ מקסימוב), המשפט 18 (2004) 77),
"……סעיף 80 נועד לאפשר לתביעה להביא עדויות הזמה "אף על פי שעדויות אלו לא הועברו לידי ההגנה מיד עם הגשת כתב האישום. עם זאת, אין לפרש את הסעיף כפוגע בזכות העיון של הנאשם מן הרגע שבו התבררה הרלבנטיות של טענת ההזמה. לשון אחר, אלמנט ההפתעה הוא המבסס את ההצדקה לאפשר לתביעה להביא ראיות הזמה. … בשל ממד ההפתעה, אך טבעי הוא כי הראיות הנוגעות להזמת הטענה לא הועמדו לעיון הנאשם מיד עם הגשת כתב האישום; הרלבנטיות של ראיות אלו לא היתה ידועה. אולם משהועלתה הטענה… והתבררה הרלבנטיות… קמה ועומדת לנאשם הזכות לעיין בראיות הנוגעות להזמה…" (עמ' 80)"..
ד. (1) נראה כי תרומתו של סעיף 80 לסוגיה שלפנינו – כנאמר לעיל – היא איפוא, אם נקבל את הניתוח האמור, שאין מקום לבוא חשבון עם התביעה על שלא העמידה חומרים מחקירת גליקרוב לעיון המשיב, שהרי לא סברה כל עיקר כי ייווצר מצב המחייב זאת, ולא צפתה את רלבנטיות החומר; ואולם, משהוברר כי ברצונה לעשות שימוש בחומר זה, הופך "בן שיחנו" להיות סעיף 74, ואזי השאלה היא היקפו של החומר שיש למסרו.
מהן ראיות הזמה?
מדינת ישראל נגד יהודה אוחיון.
ראיות לסתור הן ראיות שהתביעה מביאה לאור פרשת הגנה או חזרה של ההגנה מהסכמה, או הודיה, שמפתיעה את התביעה.
תנאים להבאת ריאות הזמה:
- ראיות שבאו לסתור דברים שעלו מראיות הגנה.
- טענות שלא היה ניתן לצפות אותן מראש.
- או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מההודיה בו – אחרי סיום פרשת התביעה.
אין די שהתביעה הספציפית לא צפתה את הטענות צריך לבחון האם היא הייתה צריכה לצפות את הקו באופן סביר.
לא מדובר בבניה של מחסנית ריאות סודית, אלה יש את החובה למסור את הראיות תמיד.
השוואה למשפט אזרחי -ראיות הזמה
בג"צ 62/22 בית הדין הארצי לעבודה
"23. לסיכום: הזכות המוקנית לתובע, מכוח הוראת סעיף 18 לחוק, מוגבלת להגשת ראיות סותרות שמטרתן להפריך אחת מטענות ההגנה הקבועות בחוק. לעומת זאת, הוראה זו אינה חלה על מקרים שבהם התובע מבקש להביא ראיות מפריכות בעניינים אחרים, החורגים מטענות הגנה המעוגנות בחוק, כגון הכחשת עצם הפרסום או זהות המפרסם. מסקנה זו מתחייבת מלשון סעיף 18 לחוק; והיא מתבקשת גם מתכליתו.
ראיות לסתור, משפט נתניהו
מה החומר שראוי להקשיב לו לפני דיון בשאלת ראיות לסתור? כמובן בתיקי נתניהו.
שם מנסים להמציא סתירות עוד ועוד – ומתברר שהמדינה החזיקה בידה פאוץ מלא בראיות שלא מסרה, שנועדו בדיוק למטרה זאת – מראש.
בכלל בתיק שם המדינה קבעה אחרי שהוסבר לה שאין תיק, שהתיק יבנה בחקירה הנגדית, זה נאמר עוד בעוצומה של פרשת התביעה.
היינו המדינה הכינה תיק מלא ראיות, שלא מסרה, מתוך כוונה לבצע בו שימוש עתידי.
ללא ספק המדינה פועלת מחוץ לחוק.
