מה מתקיים שאין חקירה נגדית לנאשם?
נאם עורך דין פלילי יכול להימנע מלחקור נגדית עד עמו הוא ביריבות?
לכאורה התשובה היא שבהעדר חקירה נגדית – הגרסה מתקבלת.
זה לא המצב.
הימנעות מלחקור חקירה נגדית
ההיגיון אומר שחייב להיות הסבר!
מיותר לציין, במרבית המקרים מדובר בטעות והשמטה של חקירה בנושא זה או אחר.
"…..אגרנט במקרה בו נאשם לא נחקר חקירה נגדית על גרסתו, וקבע:
"עמדתי על כל הדברים האלה במטרה להבליט את
חשיבותה הגדולה של החקירה הנגדית בשביל הנאשם
המרגיש שהוא נקי מכל אשם ושבחר להעיד בעצמו
במשפטו. לתופעה זו יש לצרף את השיקולים הבאים:
(1) כי המשפט הפלילי קובע, שכל עוד לא הורשע הנאשם בדין הרי הוא בחזקת זכאי;
(2) שעל כן, נועדו סדרי הדין הפלילי להבטיח לנאשם דיון הוגן;
(3) וכי גם אם תפקידה של הקטיגוריה הוא לעשות למען הוכחת
האישום, מחובתה לעשות כן בצורה הוגנת ובדרך שלא תגרום עיוות דין לנאשם.
כאשר נתחשב בשיקולים הללו בכללותם, האם לא תהיה מחוייבת המסקנה, כי הטעם העומד מאחורי הכלל הראשון – הטעם הדורש להתייחס לעד של הצד היריב יחס הוגן – יש לו ערך יתיר כאשר
העד הזה הוא הנאשם במשפט הפלילי? האם מתן
תשובה חיובית לשאלה זו אין פירושו, כי במקרה שבו מתעתד בא כוח הקטיגוריה לערער את מהימנותם של
דברי הנאשם ביחס לנקודה מסויימת או בכלל, עליו
לחקרו או לפחות להפנות את תשומת לבו להערכתו זו,
כדי שתהיה לו האפשרות להבהיר את דבריו ולשכנע
בדבר האמת שבהם? כאשר לא נהג הלה בדרך הזאת,
האם לא יהא בעובדה זו כדי להוסיף משקל לעדות של
הנאשם, לאו דוקא משקל מכריע? סבור אני, כי
התשובות לכל השאלות הללו מתבקשות מאליהן"
(ההדגשות במקור. ע"פ 38/61 יצחק נ' היועץ המשפטי
לממשלה, פ"ד טז ,514 532 (1962) (להלן: עניין יצחק)).
הדין ערעור פלילי 7915/15 ראמי
השופטת ברק ארז.
4. מהו אפוא הדין במקרה שבו בעל דין נמנע מלחקור חקירה נגדית עד של הצד
שכנגד?
התשובה שניתנה לשאלה זו בפסיקה מורכבת בעיקרה משני חלקים, במתכונת
של כלל וסייג לו.
ראשית, נקבע כי הימנעות מחקירה נגדית של עד עשויה להיחשב
כהסכמה עם גרסת העד באותו עניין;
שנית, נקבע כי "הסכמה" זו לגרסתו של העד כפופה לשאר הראיות בתיק ולשיקולי הערכת המשקל,
ובית המשפט אינו מחויב לקבל את גרסת העד כגרסת אמת (עניין יצחק, בעמ' 527; יעקב קדמי על הראיות חלק רביעי
,1949 ,1953-1952 1958 (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2009); גבריאל הלוי תורת דיני
הראיות כרך ב 292-288 (2013)).
