D.N.A ראיה מנצחת

D.N.A ראיה-מנצחת | תקיפת ראיית זיהוי פורנזית היא קשה | עורך דין פלילי אדטו הסבר על ראיות די אנ אי:

אחת המורכבויות הקשות ביותר לעורכי דין היא תקיפה של עדות מומחה – גם במקום בו ניראה שהמומחה אינו בכיוון – תקיפה של עודת מומחה ללא מוחה של ההגנה היא אירוע קשה ביותר.

מתוך פסק דין 4039/19 נחמני:

"בכל גרעין תא בגופנו קיים דנ"א, שמכיל את המידע הגנטי המלא על האדם. הדנ"א כולל כ-3 מיליארד בסיסים ומאורגן ב-46 מבנים המכונים "כרומוזומים", הכוללים 22 זוגות של כרומוזומים אוטוזומים ו-2 כרומוזומי מין – XX לנקבות ו-XY לזכרים. השינויים ברצף הבסיסים של הדנ"א מאפשרים להבחין בין אנשים שונים, אך מאחר שאין זה מעשי להשוות כ-3 מיליארד בסיסים, בחרו אנשי המדע אזורים מסוימים בדנ"א שבהם יש רצפים עם שונות גבוהה בין אדם לאדם, המכונים אתרי STR (Short Tandem Repeat) [כאן המקום להיוודע למונח "אלל" (allele) שמציין, לצורך ענייננו, את מספר הפעמים שחוזר על עצמו רצף מסוים באתר STR מסוים]. מאחר שהשוואה בין פרופילים של דנ"א נעשית כאמור רק ביחס לאתרים מדגמיים בדנ"א ולא ביחס לרצף הגנטי כולו, קמה חשיבות לניתוח סטטיסטי, לצורך קביעת ההסתברות שאצל שני פרטים אקראיים באוכלוסייה תתקיים זהות באתרים המושווים. מכאן שכדי לקבל ממצאי דנ"א כראייה לזיהויו של אדם, יש הכרח בחוות דעת סטטיסטית.

           יצוין כי לעתים מופק פרופיל דנ"א רק על בסיס אתרי STR המצויים בכרומוזום ה-Y, שהוא כרומוזום המין הזכרי (להלן גם: פרופיל Y). מאחר שפרופיל Y מבוסס על אתרים שבכרומוזום אחד בלבד, ומאחר שכרומוזום ה-Y עובר בפרופיל זהה לחלוטין מאב לבן (ועל כך עוד בהמשך), שיעור הגברים באוכלוסייה שיש להם פרופיל Y זהה באתרי STR מסוימים, גבוה משמעותית ביחס לאותו שיעור הנוגע לפרופיל דנ"א "רגיל", כך שלא ניתן לזהות אדם מסוים רק על בסיס פרופיל Y.

מאגר הדנ"א – מסגרת נורמטיבית

17.      הוראות החוק הקשורות לענייננו מצויות בעיקרן בפרקים ג'-ד' לחוק החיפוש, שעניינם "נטילת אמצעי זיהוי" ו"מאגר נתוני זיהוי", בהתאמה. הוראות פרקים אלו נחקקו בשנת 2005 במסגרת תיקון מס' 1 לחוק החיפוש (להלן: תיקון מס' 1), תיקון שנועד, בין היתר, "ליצור הסדר רחב וכולל לענין השימוש במידע גנטי בידי משטרת ישראל" (דברי ההסבר לסעיף 18 להצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון) (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי), התשס"ד-2004, ה"ח הממשלה 536, 562) (להלן: הצעת החוק לתיקון מס' 1). בתוך כך, הוראות אלו מסמיכות את משטרת ישראל לנהל מאגר נתונים לזיהוי גנטי לצרכים פליליים ומסדירות את השימוש המותר בו.

           סעיף 1 לחוק החיפוש מגדיר "אמצעי זיהוי" בתור תצלום, טביעת אצבעות או "דגימה ביולוגית" שהיא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית. בהתאם, "נתוני זיהוי" מוגדרים בתור תצלום, נתונים שהופקו מטביעת אצבעות או "נתונים לזיהוי גנטי", שהם "נתונים שהופקו מ-DNA אשר הופק מדגימה ביולוגית".

            בענייננו, רלוונטית בעיקר המשמעות של "אמצעי זיהוי" בתור דגימה ביולוגית והמשמעות של "נתוני זיהוי" כנתונים לזיהוי גנטי, ועיקר הדיון דלהלן יתייחס למשמעויות אלו.

           החוק מסמיך את המשטרה ליטול מאדם אמצעי זיהוי אם "הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור לאחר שהוזהר לפי דין"; אם "הוא נאשם בביצוע עבירה"; או אם "הוא הורשע בעבירה" (סעיף 11ב(א)). עם זאת, ניתן ליטול אמצעי זיהוי מסוג דגימה ביולוגית רק מחשוד כאמור, מנאשם או ממורשע בעבירות חמורות המנויות בתוספת הראשונה לחוק החיפוש, כמו עבירות גרימת מוות, עבירות מין, פגיעה בקטינים וחסרי ישע ועוד (סעיף 11ב(ב)).

           לפי סעיף 11ד לחוק החיפוש, אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי סעיף 11ב הנ"ל ישמש רק לשם הפקת נתוני זיהוי, שבתורם ישמשו אך ורק לצורך הכללתם במאגר נתוני הזיהוי, לצורך "השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד" (ועל כך בהמשך) או לצורך "אימות או עדכון הנתונים שבמאגר".

           סעיף 11יג לחוק מסמיך את משטרת ישראל לנהל מאגר נתוני זיהוי [למעשה, מדובר בשלושה "תתי-מאגר" – של טביעת אצבעות, של תצלומים, ושל דנ"א (להלן: מאגר הדנ"א או המאגר). מאגר הדנ"א כולל נתונים לזיהוי גנטי; דגימות ביולוגיות שהופקו מהן נתונים כאלה; ופרטים ביחס למקור הנתונים והדגימות, וביחס לתיק החקירה המשטרתי הרלוונטי (ראו תקנה 2 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (המאגר ואבטחתו, עיון בו, מחיקה, ביעור והפקה חוזרת), התשס"ז-2007)].

           וכך מורה סעיף 11יג הנ"ל:

                           מאגר נתוני זיהוי

11יג. (א) משטרת ישראל רשאית לנהל מאגר של נתוני זיהוי; המאגר יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע אלא לפי הוראות חוק זה.

(ב) משטרת ישראל רשאית לכלול במאגר, נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1)   הם ניטלו מחשוד, מנאשם או ממורשע לפי הוראות סימן ב' לפרק ג' […]

(2)   […]

(3)   הם ניטלו ממקום, מחפץ או מגופה שקשורים לעבירה הנחקרת, ובלבד שבעת הכללת נתוני הזיהוי במאגר, זהות האדם שאותו הם מזהים אינה ידועה, או שזהותו ידועה ולא נשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה הנחקרת.

(ג) […]

(ד) […]

(ה) […]

           סעיף 11יד לחוק (להלן: סעיף 11יד) ניצב בלב הסוגיה דנן וקובע כלהלן:

השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר

11יד. (א) משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראת חוק זה או לפי חוק השיפוט הצבאי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א); ובלבד שהשוואה כאמור של נתוני זיהוי שלא מתקיימים לגביהם התנאים להכללה במאגר לפי הוראות סעיף 11יג תהיה השוואה חד-פעמית.

(א1) […]

(ב) […]

           סעיף 11טז מגדיר את המטרות שלשמן רשאית משטרת ישראל להשתמש בנתוני הזיהוי שבמאגר, וביניהן, בין היתר, "חקירת עבירה […] ולצורך הליך פלילי". הדיון שלהלן יתמקד במטרה זו.

           עוד יצוין כי במסגרת תיקון מס' 1 נחקקו הוראות שעניינן, בין היתר, שמירת סודיות ואבטחה ביחס למידע ממאגר נתוני הזיהוי, וביחס לאמצעי זיהוי ולדגימות ביולוגיות שאינן אמצעי זיהוי (סעיפים 11כ-11כא לחוק); הגבלת האפשרות של משטרת ישראל למסור לגורמים אחרים דגימות ביולוגיות (סעיף 14ח); וכינון ועדה לאישור שיטות ההפקה של נתונים לזיהוי גנטי, שאמונה בין השאר על אישור האתרים בדנ"א שמהם ניתן להפיק נתונים כאלה (להלן: הוועדה המאשרת; סעיפים 14ה-14ו).

18.      ואם נסכם, ההוראות הרלוונטיות מסמיכות את משטרת ישראל לנהל מאגר נתונים לזיהוי גנטי. ניתן לכלול במאגר זה נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי מסוג דגימה ביולוגית, שניטלו מחשוד, מנאשם או ממורשע בעבירות חמורות בלבד, וכן נתונים שהופקו מדגימות ביולוגיות שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה שקשורים לעבירה נחקרת. לצורך חקירת עבירות, סעיף 11יד מסמיך את המשטרה להשוות בין הנתונים לזיהוי גנטי שבמאגר, לבין נתוני זיהוי כאלה שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראות חוק החיפוש.

מידע נוסף

סיום חקירה במשטרה

חקירה פלילית דורשת עורך דין פלילי עם ניסיון – ניסיון בניהול אירועי משבר של מעצר, יחד עם טיפול בהליכי החקירה הנלווים. סיום חקירה במשטרה אינה

קרא\י עוד »

תרגילי חקירה

חקירה במשטרה דורשת עורך דין פלילי עם ניסיון "מבצעי"! ניסיון שאומר שליטה בהליכים החקירה הפלילית וידע להתמודד עם תרגילי חקירה! תרגילי חקירה רבים שיבוצעו על

קרא\י עוד »

עבירות מין קטינים

משרד עורך דין פלילי מוטי אדטו הנו משרד בוטיק לטיפול באירועים פליליים הדורשים אדם להבנה, הפנמה, וסיוע לאורך הדרך. עבירות מין של קטינים הוא הליך

קרא\י עוד »

עבירות מין במשפחה

 עבירות מין במשפחה דורשת לטיפול עורך דין פלילי עם ניסיון בליווי חקירות פליליות בשלבי החקירה! עו"ד פלילי עם ידיעה על ההתנהלות בהמשך – בעת ניהול תיק

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן