|
כמו המדינה, על זרועות החוק שלה, גם הנאשם צריךלהתכונן למשפט פלילי - עוד לפני האישום הפלילי או ההצעה לשימוע, על הנאשם להתכונןלדיון אם בהכנה לטיעון לעונש, או, הכנה לאישומים עצמם ולשלב ניהול ההוכחותבמשפט.
דוגמאות להכנה:
יש עדים שתומכים בגרסתך ?
גבה מהם עדות, אפילו מצולמת !!! בצע תיעוד של הזירה ! הרי הזירות משתנות בתים ניבנים ומסלולים מוספים לכביש - ואישומים מוגשים לאחרשנים רבות.
במידה ויש צורך לבקש מסמכים הנימצאים במחשביםהנימצאים שלא בשליתתך לדוגמא בחברות מסחריות ו/או במדינה/רשות מקומית, כמו תדפיסישיחות וכו - בקש אותם בזמן הקצר ביותר - ראוי לדעת קיימים מסמכים שהחברות אינןשומרות מעבר לזמן מסויים.
כמובן ראוי שהחומר אותו בונה ומכין החשוד לצורךניהול משפט פלילי ודיוני ההוכחת גם כן יהיה בכתב מוכן ומזומן להצגה במסגרת המשפטהפלילי או שימוע.
חומרים כמו גביית עדות ראוי שיהיו מוקליטיםבוידאו.
ראוי לציין שקימים נושאים שלמים שאם לא הוכנובזמן, היינו בעת החקירה, כמעט בלתי אפשרי לטעון להם בזמן המשפט הפלילי - לכן חשובהליווי המיקצועי של כל שלב הכנת החומר החל משלב החיקירה.
שימו לב, ההליך הפלילי והמשפט הפלילי רוויאמוציות, במרוץ אחרי פתרונות "פלא" ושיחרור "מהיר" בהליכי החקירה, לא פעם מתחלפיםעורכי הדין, אל תגיע למצב בו החומר אינו ברשותך !!! החומר הוא שלך - וראוי שיהיהעותק נוסף של החומר הנוסף בידך.
פעמים אחרות האישומים מוגשיםשניםאחרי, כך שגם הזיכרון הברור והמידי נישכח לא פעם, לכן ראוי ונכוןלהעלות את הדברים בזמן אמת על הכתב ולהתכונן לדיונים מיד עם התחילה של התיקהפלילי/חקירה פלילית.
סיכום סוגיית ההכנה לניהולהוכחות:
חלק עצום מהאנשים כנגדם מוגש כתב אישום ("הנאשמים") מורשעים בדין (נהוג לציין שאחוז הנאשמים שנימצאים אשמים הוא 98%) - בנסיבות אילותניח מראש שיש די ראיות להפללתך (מעצם הגשת האישום) ואתה הוא זה שנידרש להביא ראיותלזיכוי - במהלך ניהול ההוכחות במשפט.
עצוב לומר את זה אבל זאת המציאות במסגרתה "תעבוד" רק כך ניתן להבטיח את היכולת לצאת זכאי במשפט בסיום ניהול ההוכחות.
זיכוי אינו אירוע שמתרחש "במקרה" אלא תולדה שלעבודה קשה, מיקוד והכנה למשפט ההוכחות.
המחשבה שכל אדם הוא זכאי, אלה אם אשמתו תוכח, מעברלכל ספק סביר, אינה קיימת בפועל במלבד בתאוריה לפחות אצל אילו שחפצים להיות זכאיםופועלים על מנת להיות כאילו.
מה הנאשם/חשוד נידרש לעשות:
מה אתה כנאשם נידרש לעשות ?
פעל, דאג, ארגן - ולא פחות חשוב עשה זאת בייעוץרציף ומלא שלעורך דין פלילי המתמחה בכך - תניח שאתהחייב לנהל הוכחות בהמשך - ודאג והתכונן לכך.
פעל - יש צורך לארגן את מלוא הראיות - עוד משלבהחקירה - אל תיהיה פאסיבי - תהה אקטיבי.
דאג - דאג לאסוף את הראיות תערך למשפט הפלילי כאלוהוא ודאי - ראוי לדעת - ניתן לעיתים לשקול להעביר את הראיות למשטרה (גם בשימוע) - אולם אין חובה. על כל ראיה וראיה יש לשים לב האם ראוי להעביר אותה למשטרה ? או אוליאין זה ראוי במצב הקיים.
ארגן - את קו ההגנה כאלו המשפט הפלילי הוא ודאי, יודגש אין חובה להעבירו למשטרה - אבל יש חובה לארגן את מלוא החומר שבידי ההגנה - כהכנה למשפט הפלילי.
אסוף: אסוף והקלט עדין ועדויות שייתמכו בךובגרסתך.
מה שעוד חשוב להכין לצורך התיק היא התוכניתהחליפית, היינו היה ותורשע כיצד ניתן לצאת בעונש המינימאלי. על כך בפרק ניהולוטיפטול בהליך הפלילי.
גם כאן יש צורך לבנות את הטיעון לעונש, לפצותנפגעים, להיכנס להליכי טיפול ושיקול וכו.
דיון הוכחות במשפט הפלילי:
הדרמות המישפטיות הטלויזיוניות המציגות את רגעיהתהילה במשפט הפלילי מתיחסות לנקודה של ניהול ההוכחות במשפט הפלילי.
השיא המוצג בטלוויזיה הוא לא פעם "שבירת עדים", העד מודה ומסביר למה הוא הוא העבריין האמיתי ומספר את מלוא סיפור המעשה.
בבית המישפט של המציאות עדים אינם נשברים, ובטוח לאמודים, במיקרה המיטבי הם "רק" מסתבכים שוב ושוב אל מול המציאות בשקרים על שקרים - עד שהם נאלצים להודות ש"לא דייקו", והאירועים "לא התרחשו כך" והם "הונחו" לספר אתהסיפור מתוך אמונה שכך היה - ללא ראיה עצמית.
המטרה בניהול ההוכחות היא להביא לקבלת גרסת הנאשםביחס לאירועים או לפחות יצירת ה"ספק הסביר" (משמעותו זיכוי) ביחס לגרסת התביעה.
הכרת העדים:
החלק הראשון בכול תיק, אפילו לפני קריאת העדויותהוא לנסות ולהעריך מיהם העדים - אין הכוונה מי הם בשמם אלא מה מנחה אותם ולמה הםפועלים כפי שהם פועלים.
לנו כעורכי דין פליליים אסור לפנות אל העדים (להטריד עדים) ו/או לפנות למכרים של עדי תביעה, אנו רואים את העדים במסדרון ביתהמשפט, דקות לפני הדיון במשפט הפלילי, לעיתים ראיה זאת חשובה הרבה יותר מכל דבראחר.
אבל ניתן להשיג מידע ממקורות נוספים אודות העדים, הנאשם עצמו מכיר את העדים (בד"כ), הוא יודע עליהם לא מעט, הוא מכיר את תפקידם, הואמודע לעברם, כך שאנו מוצאים פרטים עליהם בסיוע המחשב בשל אירועים אחרים מעברם - ועכשיו העד הזה ניכנס לתחומינו לתוך ניהול ההוכחות אצלינו - לנו יש מידע עדיףוהשאלה היא מתי במשפט הפלילי נחליט לחשוף את המידע הזה וכיצד נצליח לערער את העדבסיוע אותו המידע.
מכאן אנו בוחנים את העדויות שמסר העד במשפטרה, אתדוחות השוטרים ואת כלל החומר המשפטי בתיק:
האם יש היגיון פנימי לעדות ?
מה מתרחש בעת עימות בין עדות זאת לשאר החומר המשפטי ?
האם העד מצליח לחזור על עדותו ללא סתירות (כמעטבלתי אפשרי) היינו עד (לפי הגרסה שלנו עד שקר) שמשנן בע"פ את עדותו במשטרה.
זה המקום לציין, התובע/פרקליט מטעם המדינה מכין אתהעד לעדות - העד מגיע ערוך למסירת העדות הראשית בעיקר, והשאלה היא כיצד לשבור לעדאת התבנית של הכנתו.
לא פעם אפשר וראוי להגיש את העדות, במשפט הפלילי, כמו שהיא (במקום חקירה ראשית) ולעבור מיד לחקירה נגדית, הדבר יוציא את העד מתוכניתהסיפור שלו, ואז השאלות עוברות על נושאים שונים כמו שמחליט עורך הדין, כמעט בליקשר, העד לא פעם מאבד את תוכנית הדיקלום שלמד ומתחיל לאבד את אחיזתו בעולםהשקרים.
אפשר לשאול על הכרויות עם אחרים ועוד נושאים שאינםחלק מהחקירה במשטרה, חלקים עליהם לא התכונן, דבר שיכול להוביל לפגיעה קשה בביטחוןשל העד, שאלות אילו מראות לעד על העולם מחוץ לעדות העדות מתעמעמת והכל לפני החקירהבנושאים הרלונטים - לכאן העד מגיע מעורער ושבית המישפט אינו מאמין לו.
בניית הסיכומים במשפט פלילי:
הכנה לניהול הוכחות במשפט פלילי דורשת מעל הכולהבנה של כיצד יראו הסיכומים בסיום התיק הפלילי (כיצד תראה גרסת הנאשם בעת סיומו שלהתיק הפלילי).
כל משפט פלילי מתנהל מתוך מטרה, השאלה שראוי לשאולמתחילת המשפט הפלילי היא פשוטה - אילו נקודות חשוב להוכיח על מנת להגיע לסיכומיםולסיום המשפט הפלילי בצורה המיטבית.
היינו קו ההגנה ראוי שיקבע לפני תחילת הדיון הראשון (הקראה) והוא יוליך את כל המשפט הפלילי מתחילתו ועד סופו (בנוסף לבונוסים שיתקיימובהמשך המשפט הפלילי).
ראוי לדעת לפעמים, יותר מידי זה הרבה פחות - והרצוןלהביא את העד לאמירת דברים מפורשים וליותר נקודות ואישור יותר מימצאים מביא לכדיטעות, ובמקום ערפל ביחס לעובדה מסויימת העד יטיח ויסביר את העובדות מנקודותראותו.
או פעמים אחרות שאלות נוספות יכולות לאפשר לתובעבמשפט פלילי לתקן את התשובה ב"חקירה החוזרת" (חקירה המתקיימת בייחס לעובדות חדשותשהתבררו בסיום החקירה הנגדית).
לכן חשוב לדעת, לא פחות חשוב לדעת מה לא לשאול מאשרמה לשאול.
או כמו שאמר עורך דין פלילי ידוע: "בהתמחות למדתימה לשאול, ומאז 30 שנים של עבודה קשה אני לומד מה לא לשאול".
הסיכומים:
רגע שיא נוסף למשפט הפלילי, שזירת האמירות וחלקיהאמירות יחד עם ההיגיון לכדי תמונה אחת גדולה ומלאה - הסיכומים.
כאן מוכרעים תיקים משפטים פליליים, מדובר בישיבה שלבית המשפט שבד"כ מתנהלת בע"פ (במשפטים מורכבים במיוחד בכתב) ואז עדיין נהוג להשאירחלק מסויים לטיעון בע"פ - על מנת להבין מהם הקשיים בתיק.
באחד התיקים הפליליים המוצלחים אותם ניהלתי התלונןכל הזמן אחד הלקוחות שאין שאלות המתייחסות בייחס אליו בכול משך המשפט הפלילי - אלארק לנאשם האחר שגם אותו ייצגתי.
בסיום פרשת התביעה, בטיעון של אין להשיב לאשמה, שאלבית המשפט אותי, ומה על נאשם 2 ?
התשובה הייתה פשוטה - המדינה לא הציגה ראיות בייחסאליו במשפט הפלילי - אין ראיות פליליות למדינה ולי אין מה להתייחס.
הזיכוי היה מושלם וכלל פיצוי כספי - בגין משפטפלילי מופרך.
כאן כל שאלה בייחס לנאשם זה הייתה מובילה לתוצאהשונה בתכלית.
על פי ההיגיון נושא ההקראה צריך לבוא לפני ניהולהמשפט והסיכומים (כפרק) הרי ההקראה היא הישיבה הראשונה בבית המשפט - ישיבה שישנאשמים שלא מבינים את מורכבותה.
המציאות שונה, לפחות באתר זה - המייצג את משרד עורךדין אדטו.
הסיבה לכך פשוטה - סוף מעשה במחשבה תחילה - היינולפני ההקראהתחשוב על ניהול ההוכחות ועל הסיכומים שיתקיימובסיומו של ההליך הפלילי - ההקראה אינה עומדת בזכות עצמה - אלא כחלק מתהליך שאת סופוצריך כבר לשער.
לצורך ההכנה להקראה יש מספר שאלות מישנה:
מהי העבירה ? האם יש צורך גם בהוכחה של יסוד כוונהמיוחדת ? אם כך זהו סעיף שראוי להיות מודעים לו לאורך הניהול כולו.
מהן טענות ההגנה. (זוטא, אליבי, הגנה עצמית כדוגמאועוד ועוד).
אילו עובדות שנויות במחלוקת ולמה.
בישיבה הראשונה, ההקראה, מוצגת ה"חזית" של הנאשםמול התביעה/פרקליטות - הצבת החזית דורשת את הבנת ההליך המשפטי כולו, כפירה כללית, בד"כ, היא סממן של מצוקה אצל ההגנה בתיק הפלילי ולא של קו הגנה קיים.
כישלון בהצבת החזית ימשיך לרבוץ על הנאשם לכול אורךהתיק הפלילי - מיקוד החזית יכול ויגרום להגעה לתוצאה הרצויה.
ראוי לציין, לא פעם החזית יכולה להיות פרוצדוראלית - כמו לדוגמא הוכחת דין זר, שעת אירוע בארץ אחרת וכו - במצב שכזה הכפירה תהה כלליתבעבירה (אםפילו ביצע אותה) ואז המדינה תעמוד מול השאלה האם ביכולתה להוכיח אתהמציאות החוקית הזרה - לא לסיים את התיק באופן שונה.
יודגש, אי הצבת חזית ברת תוקף מחלישה את עדויותההגנה בשלבי המשך !!!
עוד יצויין, מקרים בהם ברור לחלוטין שראיית ההגנהתמשיך להיות שרירה וקיימת - לדוגמא הקלטה - לעיתים אפילו חושפים את הפרקליטות/תביעהלעובדת קיומה - מה שיכול להוביל לסגירת התיק הפלילי גם ללא ניהול התיק הפלילי.
הסיבות לניהול תיק פלילי:
בד"כ המטרה בניהול תיק פלילי היא זיכוי הנאשם אוהקטנת באישומים כנגדו, ניהול הוכחות אינו מטרה משל עצמה - הרי אם יורשע הנאשם בכולהאירועים בסיום ניהול ההוכחות - הענישה תהה מחמירה הרבה יותר.
אולם לא תמיד המטרה בניהול תיק פלילי היא "זיכוי" - לעיתים המטרה שונה, כמו, לדוגמא לחשוף את בית המשפט לנסיבות המלאות של האירוע - נסיבות שיכולות להשפיע על הענישה או אפילו להכשיר את הקרקע להליכים בהמשך.
לחשוף את חלקו הקטן/נסיבות העבירה.
לעיתים גם הסיבה היא שינוי במצב כמו לדוגמא שיקוםהנאשם.
מתוך המטרה ניבנה הטיעון, ניהול תיק פלילי אינורצון בפני עצמו, ניהול תיק פלילי הוא התוצאה של מטרה מסויימת - לכן אסור לנהל תיקללא מטרה וכל עד שעולה לדוכן העדים חייב להיות חלק מהתוכנית הכוללת.
לאור זאת בונים את ההישג מכל עד ועד וכל עד נושאבחובו חלק מהמטרה הכוללת.
החקירה הנגדית במשפט פלילי:
רגע השיא של המשפט, עיקר ניהול ההוכחות הוא רגעהחקירה הנגדית.
קשה להסביר עד כמה צריך להגיע מחודד וחד לחלק זה שלהתיק - לא רק קיים צורך להכיר את מלוא העובדות, אלא, חייב עורך הדין "לנשום" אתהתיק, לעבד את החומר ולשלוט בו אינטואיטיבית.
שעולה העד השאלה פשוטה: עד כמה העד "מזיק" והאםניתן דרך העד הזה להביא לתוצאה משמעותית לחוקר ?
על החוקר נגדית להגדיר לעמו מראש מה הוא רוצה להשיגמהעד ומה הסיכוי שהוא יצליח מעד זה להשיג את הנקודה שהוא רוצה להשיג ממנו. כךלחקירה יהיה מיקוד עם התחלה וסוף - לא פעם המיקוד יוסווה בשאלות חסרות תוכן אמיתי - אולם - ראוי שאותן שאלות לא יגררו תשובות שביכולתן להזיק לנאשם !
ראוי לדעת: אין עדים (נוסח הקולנוע האמריקאי) שיבואו ולאחר 4 שאלות ועימות קצר יודו ששיקרו. איש אינו מודה בשקרים - אבל חקירהחכמה יכולה לבטל את משקלה של עדות לחלוטין.
עדי התביעה עלו ומסרו את גרסתם ועכשיו הרגע לנסותלמוטט את הגרסה - אול לפחות להחיליש את עוצמת הגרסה.
אם הגרסה אינה מזיקה - אין חובה לחקור נגדית (חקירה שיכולה לאפשר מקצה שיפורים לתובע).
נושא זה יכול להיות פרק שלם - ואולי בהמשך אףיהיה).
רק לצורך הסבר קצר, העד עלה ומסר את גסתו, ברורשהצד שהביא את העד ניבנה מאותה הגרסה (אם לא לא היה מביא אותו) ועכשיו מתנהל האירועלשמו נשכר עורך הדין - פגיעה בקו התובע.
לעורך הדין שלושה כלים לקראת חקירהנגדית:
1. הוא עצמו - עורך הדין. (האינטואיציות והכרת הטבעהאנושי שלו - נשמע פשוט אבל ממש לא - ראוי להיות "פתוח" וקולט מול העד - לא להיותיותר חכם מהעד - אלא קשור אליו וממוקד בו ובמטרה).
2. הכרות עם מלוא חומר הראיות.
החומר מתחלק למעשה לשלושה בסיסים:
א. חומר הראיות. (שהוא הכין וכן שהתקבלמהמדינה).
ב. העד.
ג. השופט.
3. הניסיון המיקצועי שלו. היינו מה ניתן ומה לאניתן לעשות באולם המשפט - וכמובן ידיעת הדין, השיפוט והפסיקה.
הניסיון מביא למספר מסקנות: כמובן המסקנה הראשונההיא - הקשב לעד, זרום עימו, ובסס את קו ההגנה - אין מדובר בוויכוח עם העד - אלאבעדות - אתה מוקד והוא לא.
א. שאלה שלא נשאלה התשובה גם לא גרמהנזק. אין חובה לשאול שאלה שהתוצאה יכולה
לגרום נזק. קצר ממוקר ויעיל.
ב. לא לערבב נושאים - באופן שהעד יאבד אתעצמו.
ראוי בכלל "להקל" על העד - שאלות קצרותממוקדות - ומדריכות.
ג. האם קיימות ראיות מצולמות (לדוגמא חקירותהעד) - בסס אותו על הגרסה - תוכיח שהוא
משקר.
ד. לא להפסיק את תשובתו של העד - הרושם הואשמנסים להסתיר דבר מה.
ה. העד ניכשל בנקודה - בסס אותה היטב ועבורלנקודה הבאה. (לא הזדמנות לתקן).
ו. החיים מורכבים מאנשים ושגיאות אנושיות - חיטוט בכך ממחיש שאין קו ראוי יותר.
ז. האם עברו של העד רלוונטי ? האם ראוי לבסס אתעברו ?
ח. עדות מומחה - פרק ניפרד.
ראוי לציין, זמנה של כלחקירה מוגבל - אם אין התקדמות בחקירה או מטרת החקירה אינה "ראויה" בעיני בית המשפט - החקירה תיפסק. (מי שאחראי על כל ההליך הוא השופט !!!).
בית המשפט הוא זה שמכריע בסיומו של הליך - ראוילשים לב לנקודות שמעניינות את בית המשפט.
אסור - ואני חוזר אסור - לחקור באופן לא הגון אוחקירה שכול מטרתה היא פגיעה בעד/שבירת העד - אין כמעט בית משפט שיאפשר זאת - לכןעורך דין חכם "דואג" לעדי הצד שכנגד (לא פעם נאשמים טענו שאני הוא זה שדואג לשתיהקרה לעדים כנגדם - התשובה היא - אם לעד "נוח" ניתן לחקור אותו הרבה יותר זמן).
למעשה עד שלא "מספק את הסחורה" לצד שזימן אותו.
העד יוכרז כעויין לאחר שמתברר שהואסותרבפרט מהותיאת עדותו הקודמת (בד"כ במשטרה).
בסיומו של הליך תעתור המדינה לקבל את אימרתו הקודמתלפי סעיף 10 (א) לפקודת הראיות. (קיימים כללים).
הבעיה המרכרזית עם עדים עויינים היא אחת, לעדיםאינו אין ייעוץ משפטי ואין עורך דין, ההכרזה עליהם כעד עויין מפחידה אותם פחד לאניתן לשיעור - והתוצאה - אין הסבר לעצם השוני בין העדויות.
שלבי העד העויין:
א. ריענון זיכרון.
ב. ההכרזה כעד עויין - מאפשר חקירה נגדית לעדמטעמך.
ג. בד"כ יעבור בשלב זה הפרקליט שורה שורה בעדותוינסה להבין את מהות השוני.
ד. כאן יש שני סוגי עדים עויינים החכם יודע להסביראת מהות השוני - הפחות חכם - לא יודע להסביר.
ה. רק לאחר מיכן תעתור התביעה לקבל ולאמץ את אימרתהחוץ - לפי סעיף 10 א לפקודת הראיות.
כללים לחקירת עדים:
יש מספר כללים שמנחים כל חקירה נגדית והם:
א. אסור להטעות בחקירה הנגדית.
ב. יש לנהל את החקירה הנגדית בהגינות ולא למטרתהכפשה - ללא סיבה אחרת.
ג. אסור להתנות תשלום בתוצאת העדות.
ד. אסור לעורך דין לבוא בדברים עם עד של הצדשכנגד.
הכנת הנאשם לחקירה שכנגד במשפט פלילי:
נאשם יעלה לעדות בתחילת פרשת ההגנה בתיק הפלילי, במידה ועורך הדין עשה עבודה מעולה זאת תהה העדות החשובה ביותר - אם הגענו עד לנקודהזאת.
בד"כ לוקח לתובע חכם זמן קצר ביותר למוטט עד שלאהוכן כיאות, וגם עדים שהוכנו לא פעם קורסים מול הליגלוג של התובע - ראוי לציין, ביתהמשפט, לא פעם, יתן לתובע אפשרות נירחבת לחקור את העד הנאשם, אנשים רגישים או כאילושלא הוכנו כהלכה יעלבו עד לעימקי נישמתם - אחרים - לא פעם - יפלו לטעות הנוראיתביותר - ציניות.
רק דבר אחד אסור לעד להיות - ציני - ההקלדהוהקלדנית הופכים ציניות למילים ומשפטים של הודיה.
לאור זאת הכנת הנאשם לעדותו היא משימה לא קלה כללוכלל - הבסיס לה הוא פשוט:
א. למידה דווקנית של כל העדויות בתיק הפלילי. (בניגוד לעד רגיל).
ב. הבנה של ההליך ולימוד הנאשם לשמור עלזכויותיו.
(לדוג' נאשם נישאל שאלה שלהבנתו היא מטעה, לבקשאת המקור לשאלה, לבקש את מראה המקום והציטוט המדוייק - במידה של הטעיה לבקש למחוקמהפרטיכול את השאלה).
ג. להבין שאין לו את כל התשובות, העובדה שהוא קראעובדה מסויימת מהראיות אינה נותנת לו את היכולת להעיד עליה - מותר ורצוי להפנות למישאמר במקום להשיב.
ד. תרגול , תרגול, ועוד פעם תרגול. (זה המקוםלהסביר, נאשמים שנעלבים מעורך הדין הפוגע בהם בהכנות הם נאשמים מוכנים, אם הנאשם לאנעלב ולא נפגע - הוא לא יהיה מוכן לתובע שלא פעם יפגע וישפיל).
מיגבלות האתר:
אין דרך, במסגרת אתר אינטרנט, ללמד ניהול הוכחותנכון, מדובר בשעות וימים של ניסיון וידע בהליך המישפטי ופרוצדוקה המישפטית הפליליתומעל הכול בראיות אל מול החוק ומן השופ הספציפי.
כך שהידע המישפטי חייב להיות מקיף ונירחב - לכןחובה בכול הליך של ניהול הוכחות לשכור עורך דין המיתמחה בתחום.
פרק זה יכול להציג תיקים רבים, החל משלב הבניה דרךהניהול או האיום בניהול לצורך סגירת הסדר הטיעון המקל, המשרד מאמין גדול בניהולהוכחות - מקום בו הנאשם זכאי, או לפחות, אשמתו פחותה בהרבה מהנטען ינוהלוהוכחות.
חקירת העדים על הדוכן, עימות ואימות הגרסאותוהחתירה לגילוי האמת זוהי העשיה המשפטית.
המשפט הפלילי במדינת ישראל:
לא פעם עצוב לצטט את הסטטיסטיקה, מציאות שבה 98%מהתיקים מסתיימים בהרשעה פלילית (או לפחות בקביעה שהנאשם עבר את העבירה פלילית), הרי בחלק עצום מהתיקים מדובר באירועים בהם היו שני אנשים, המשטרה בחרה להאמיןן לאחדמהם, לאחר המישטרה גם הפרקליטות ועכשיו בשלב הסופי גם בית המישפט, אירועים אילו שלמילה מול מילה, מסתיימים בד"כ ללא ספק סביר - שמחייב זיכוי.
ברור לחלוטין שהמציאות המתוארת אינה יכולה להיותקיימת, לא יתכן שכל היכולת המישפטית מרוכזת רק בצד אחד, לא יתכן שרק לפרקליטיםקיימת היכולת המישפטית, הרי לא מעטים מהם הופכים בהמשך לעורכי דין פרטיים ואז, לאפעם, מתברר שהשגיהם אינם חריגים.
הפרקליטות טוענת שהסיבה לכך היא "מיון" של התיקיםוהליכה לבית המישפט רק עם "תיקים בטוחים".
מדובר למעשה בהודיה של הפרקליטות שהתיקים מוכרעיםבד"כ בהודיית הנאשם בחקירה - שאם לא כן אין ביטחון בהרשעה.
אם כך מתבקש לומר - אל תודה בחקירה.
אבל....מתברר שאחוזי ההרשעות המדהימות מתקיימים גםללא הודיה של הנאשם.
אז השאלה היא....האם הנימוק נכון ? האם באמת מבוצעמיון קפדני של התיקים ? האם היכולות של פרקליטי המדינה/תובעים הם באמת כל כךמרשימות ? האומנם מבוצע מיון כך כך קפדני ?
נתון זה יכול ויתמך על ידי הסטטיסטיקה. הרי חלקעיקרי מתיקי החקירה אינם מגיעים לבית המישפט.
אבל מתברר שבתיקים שכן מגיעים לבית המישפט, להפתעתהכול בתיקים שלאישי ציבוראחוז הזיכויים גדול אפילו מאחוזההרשעות הפליליות - וכמה שאיש הציבור בכיר יותר עולה אחוז הזיכויים.
מכאן מתעוררת השאלה, איכן המיון ? האם באישי ציבוראובדת לחלוטין אותה יכולת של הפרקליטים בשירות המדינה ??????????
התשובה כמובן שמדובר באותם פרקליטים. יש להניחשהסיווג בקשר לאישי ציבור אפילו קפדני יותר, אם כך איכן הכשל המערכתי ?
התשובה לשוני יכולה להיות אחת משתיים:
1. הכנה טובה לחקירות של אישי הציבור וייצוג משפטימהשלב הבסיסי.
2. בתי משפט שונים לחלוטין.
1. אחד הדברים שכן מחייב תשומת לב הםההכנות שעורכים הנחקרים שהם בעלי מעמד לפני החקירה- לרובהחקירה אינה באה בהפתעה שעה שאתה במעמד בכיר, אישי הציבור לא נעצרים בלילה ומריחיםאת רייח הליזול של תאי המעצר.
האירוע הרבה יותר מנינוח, לא פעם החקירה בביתם אומשרדם, הם מתכוננים לחקירה, עוברים על החומר, לומדים את הנקודות שבחוק, מבצעיםסימולציות ועוד.
אם אומר שבאחד המיקרים הבטיח מר אולמרט להקליט אתהחקירה עבור החוקרים (ואח"כ טען שדבר לא נישמע) יבהר עד כמה החקירות האילו אינןמקבילות לחקירות של אזרח "רגיל".
אפשר גם לספר על אירוע שהחקירה נקטעה בשל צינון שלכבוד ראש הממשלה, מבלי לזלזל בצינון, האם לדעתך לך כנחקר הייתה את אותה הפרווילגיה ?
גם דוגמאות אילו ממחישות שוב מדוע חשוב לשים לבליסוד ההכנה מתחילת התיק ובניית קו ההגנה לתיק החל משלב החקירה.
2. ביחס לנושא בתי המשפט השונים - זה לא המקוםלהרחיב על כך.
חשיבות קביעת המחלוקת:
רגע תחילת הייצוג בתיק פלילי יקבע לא פעם אתהמחלוקות לתיק כולו.
סנגור שמקבל תיק "מוכן" יאלץ לא פעם להגביל את עצמולטענות שנשמעו בחקירות, בעוד טענות טובות הרבה יותר מעולם לא נשמעו במסגרת החקירהבתיק הפלילי.
חשוב ביותר לכן למנות עורך דין מיד עם תחילתהחקירות בתיק הפלילי. חשוב לנסות ולמצוא את נקודות המחלוקת ולבחון את הראיות שישלאורן של אותן מחלוקות.
כמו שקיימת טעות קשה באי מסירת טענת ההגנה, יכולהלהיות הטעות של חשיפת טענות קודם זמנה, לא פעם מעורפלת הטענה והיא טיתען בהמשך, מצבדברים שכזה חשוב ביוחד בתיקים מורכבים.
לדוגמא:
טענות על הגנה עצמית, צורך, כורח ועוד יכולותלהיבנות כמעט תמיד אך ורק עם הבאת ראיות אקטיבית של ההגנה.
מצד שני קיימות טענות שלא ראוי לטעון במשטרה מחשששזאת תפחיד את העדים ותמנע למעשה את הוכחת הטענה.
רגע קביעת המחלוקת:
אחת היכולות של עורך דין שכול עשייתו פלילית היאלקבוע את ה"רגע הנכון" בו תעלנה טענות ההגנה. לא מדובר על רגע גיבוש קו ההגנה אלאהתיחסות לשאלת גיבוש הקו מול בית המשפט. (מיותר לציין שראוי לגבש את קו ההגנה לפניההקראה).
אפשר לדוגמא בחשיפת קו הגנה מוקדם מידי לגרום לכךשהפרקליטות/תביעות יהיו מוכנות לטענות ההגנה וינהלו את התיק הפלילי בסימן הטענות - מצד שני אי הצגת העובדות בזמן סביר יכול להביא לאמון קטן במיוחד בטענות ההגנה.
לדוגמא: ייצוג שני נאשמים בתיק פלילי, אחד הנאשמיםכל הזמן בא בטענות אלי מדוע העדים לא נשאלים שאלות על חלקו שלו בפרשיה אלא רק עלהנאשם האחר.
סיום התיק פתר את הסוגיה - העדים לא דיברו עליו כללוהוא יצא זכאי. (אין להשיב לאשמה) (תיק המצויין בשם כהן בזיכויים).
רגע העימות אל מול העדים:
העדים הם עדי תביעה במשפט פלילי, הרי כל אדם זכאיעד שיוכח אחרת, ולכך מתטרת הבאת העדים, על ידי המדינה, היא להוכיח את האשמה - העדותמתאפיינת בד"כ ברצון המדינה שהעדים יחזרו על גרסתם במשטרה. השאלות של נציג המדינהחייבות להיות כאילו שלא ינסו לבלבל את העד אלא רק לקבל מהעד תשובות לשאלותפתוחות.
לאחר שלב זה (נקרא חקירה ראשית) מתקיים שלב שלעימות ואימות הגרסה אל מול העד על ידי עורך דינו של הנאשם, כאן מותר לבלבל את העד, השאלות יכולות להיות כאילו שיכשילו את העד והמטרה היא לבחון את אמיתות הגרסה.
שלב זה ניקרא חקירה נגדית (בעבר צויין לא פעם בשםחקירת שתי וערב), המטרה היא כאמור להכשיל את העד, וכל הדרכים כשרות.
זה המקום לציין, העדים הרי מסרו עדות במשטרה בעתחקירתם, העדויות נימצאות בפני ההגנה והעד מאומת אל מול הגרסאות השונות והמצביםהשונים.
מיהו העד בו מתמקדים:
חשוב לדעת, לעיתים חשוב ביותר שלא לגלות את כלהקלפים באופן של חקירה כוללת וחשיפת מלוא קו ההגנה על עד שאינו מהותי ביותר וישצורך גם לקבוע עם איזה עד ראוי להתעמת במשפט פלילי.
הדבר נכון במיוחד במשפטים פליליים שם יש מספר עדייםמקצועיים - לא פעם ראוי ולהתעמת עם כל אחד מהעדים בנקודה מסויימת אחת - כך שתוצגתמונה בהירה לשופט.
לדוגמא:
במקרה של מספר עדים במשפט פלילי שמעידים עדות דומהיש להניח שבוצע שיבוש/תיאום, קיימים עדים שאין כל דרך להוכיח את הדבר באמצעותם - לדוגמא שוטרים הרגילים להיחקר.
במיקרים שכאילו ראוי לאתר מיהו העד הפחות מיומןולהתמקד בעדותו.
חומר הראיות לחקירה נגדית - במשפטפלילי:
חומר הראיות שנאסר על ידי המשטרה נימסר לנאשםולעורך דינו, חשוב ביותר שלא לבוא לדיונים רק עם חומר שנמסר על ידי המדינה לאורחקירות המשטרה - הליכה עם חומר ראיות זה היא מתכון לקשים ניכרים - מה עוד שברורשניתן להגדיל את כמות החומר בסידרה די פשוטה של מעשים.
יצויין כיום בעידן הגוגל ניתן לבצע חקירה נירחבת עלכל עד שאמור להגיע להעיד במשפט פלילי - והחומר הזה אינו חלק מחומר הראיות !!! הריבוחן החומר הוא הפרקליט והחומר נאסף ממקורות גלויים !!!
יודגש, חומר הראיות של המדינה במשפט פלילי הוא בד"כהבסיס להרשעה, עורך דין מטעם הפרקליטות/תביעות עבר על החומר והגיע למסקנה שיש בו דיעל מנת להביא להרשעה פלילית - חשוב לכן לשבור את הבסיס לחומר הראיות הנתון.
חקירה של עד בחקירה נגדית למעשה יכולה להצליח בד"כבעימות העד אל מול חומר ראיות שהוא אינו מכיר.
איך יוצרים חומר שכזה ?
1. הבסיס להכול הוא שיחות רבות עםהנאשם.
2. מציאת עדים נוספים - עדיםפיזיים/איסוף ראיות ועוד.
3. ביקור בזירה.
4. ביצוע חקירות - על העד ובין אם עלהאירועים.
5. גוגל. מדהים מה מוצאים באתרזה.
1. שיחות עם הנאשם:
הנאשם מכיר ויודע (בד"כ) הרבה יותר מכול אחד אחר, הרי בד"כ הוא היה באירועים, הוא מכיר את הנפשות, הוא מכיר את עברן, את ההוה ואתהסיבות לאירועים - אם לא באופן ישיר הוא יכול להפנות לאחרים שיכולים לסייע.
חשוב לכן לשוחח עימו על מכלול האירועים, לראות מהיגרסתו בידיוק ולחפש את התשובות להבדלים בין גרסתו לגרסאות העדים.
לאחר שיחות אילו אנו למדים מה לחפש, מהו הקו הראוי, ומה מתרת ניהול ההליך הפלילי.
לא פעם מתברר שהנאשם מסר גרסה במשטרה שאינה חופפתאת מלוא חלקו בפרשה, תיקון מסוג זה חייב להיות נסמך על חומר הראיות של העדים האחרים - ואם אין עדים ראוי לנסות ליצור עדים באמצעות חקירה ועימות הנתונים.
פ 8958/03 עמיר - זיכוי ב21 עבירות סחרבסמים - (הכרעת הדין ביום 27.11.06) הזיכוי בשל עבודת עו"ד נכונה- למרות העובדה שהנאשם לא שיתף פעולה בהליכי החקירה לכול אורכם, ונימצאו שני עדיםשטענו בתוקף שהנאשם מכר להם סמים - שיחות עם הנאשם לימדה שמדובר היה בשלושה חבריםטובים ולא דמות לא מוכרת כמו שהוצג על ידי האחרים - וההליך במשטרה היה פגום ביותרבאופן שהאחרים ישבו יחד בחדר ותיאמו גרסאות - ואילו הוא שלא היה קשור לסם הופלל עלידי האחרים שחילצו את עצמם בכך.
2.מציאות עדיםנוספים:
מציאת העדים הנוספים לאירועים מתחלקת בין עדין בשרודם לראיות חיצוניות אוביקטיביות כמו פלטי שיחות, דוחות איכון, בדיקת צילומי מצלמותבזירה ועוד.
1723/02 (סיום 2005) - אמור - תיק אלימות במשפחה - מחיקת כתב האישום באמצע ההוכחות (לפני העדות האחרונה ) לאחרשהמדינה למדה שכל העדים עד לאותו הרגע משקרים וסותרים אחד את השני, התנאי לחזרהמאישום: כמו שאמרה ב"כ המדינה "התחייבות מצד הנאשם לא לתבוע את המדינה בכולעיניין הקשור בתיק זה". לציין זהו תיק שהדרישה העונשית בהתחלה הייתה למאסרבפועל, ואפילו לא קצר - והסיום בתנאי שהמדינה לא תתבע על רשלנותה בניהול ההליך. בוצעה חקירה ונימצאו עדים שלימדו את ההגנה על כך שהעדים מטעם המדינה באובמטרה לשקר.
פ"ח 3013/00 מחוזיירושלים - אישומים בשש עבירות מיןאונס ומעשה סדוםכליאה סידרת אירועים- בית המשפטהמחוזיבירושלים - הסתיים בהסתפקות בחמישה ימים בהם היה במעצר בתחילתההליכים ("תקיפה סתם").
התיק הפלילי הסתיים ב"הסדר טיעון" אליו הגיעוהצדדים לאחר סיום פרשת התביעה ובסיום עדותו של נאשם -המיתלוננת פורקה וקרסה במהלךעדותה אל מול המציאות ואל מול דיברי עדים שנגבו על ידי ההגנה ( 13 עדים לפחות) שסתרו את דבריה בכול נקודה ונקודה שהיא מהותית לתיק הפלילי.
עדותו של הנאשם הייתה רק אקורד הסיום על התיקהפלילי, וההוכחה שפרשת תביעה שלא נותר ממנה ולו דבר - כך שעדי ההגנה נותרומיותמים.
מציאת ראיות נוספות:
פ 4096/99 - מדר - עבירת גניבה ממעביד 3 עבירותושיבוש חקירה - תיק ששם התקבלה גרסת הנאשם במלואה - התיק נמצא כאן לאור ניהול ממושךביותר במהלך התיק הוחזרו עדי התביעה לשמיעה חוזרת לאור בקשה חריגה ביותר של התביעות (שמיעת עדי התביעה מחדש לאור כישלון התובע בהעדתם) סוד הזיכוי תמלול מחדש של קלטתשהייתה למדינה והתמלול מחדש הפך את התמונה.
בתיק זה להגנה היה תמלול קלטת (שלא תומללה למרותמישפט לעד המדינה) בזכות זה להגנה היה יתרון בדמות ראיה שאולי הייתה ראיית תביעהאולם הייתה בפועל סמויה מהתביעה.
3. ביקור בזירה.
לפעמים ביקור קטן בזירה יעשה מה שאף אדם לא יוכללתת, הנאשם חסר גרסה הגיונית וצילום במצלמה של פיצוציה סמוכה יכול ללמד על מכלולהאירועים הרבה יותר מכול דבר אחר.
באתר זה תיק שהזיכוי בו נוצר לאור ביקור בזירהומציאת צילום לאירועים - צילום שהיה בניגוד לגרסת המדינה.
בתיק פלילי פ/5711/02 - כהן- , שם זוכו הנאשמים ואף קיבלו פיצוי כספי בגין הליך רשלני, שם היולתביעה 6 עדים מהם 4 אנשי ביטחון ש"ראו" את האירועים.
נערך ביקור מצולם בזירה, הביקור לימד שבודקה השמירהוסביבתה אינם מאפשרים ראיה של המקום האירוע, שהעדה ממקומה (בודקה של שמירה) לאיכולה היתה לראות את האירועים עליהם הוא העידה - בסיום העדות בבית המשפט חזרתי שובושוב על השאלת המיקום.
שם היית ? את בטוחה ? לא יצאת מהמקום.
מרוב שאלות בית המשפט כבר היה קצר רוח ולא הבין למהאני חוזר שוב ושוב על אותה שאלה.
הפתרון היא מהיר: אחרי שהעדה אישרה שוב ושוב אתמיקומה, נאמר לה שמהמקום בו היא הייתה אי אפשר היה לראות דבר.
העדה ציחקקה ואישרה שהיא לא ראתה דבר מהמקום - כלהעדות נפלה.
השאלה הפכה להיות מי הזמין את העדות השיקרית ומהוסכום הפיצוי.
4. לא רק המשטרהחוקרת.
אל מול מציאות של הרשעות ללא הפסקה ממש חובה עלעו"ד והנאשם לבצע חקירות, לזמן עדים, לגבות תצהירים ולצלם את הזירה.
החומר הנוסף שנימצא בידי ההגנה זהו ההבדל שמערער כלעד על הדוכן, העד נחשף לחומר בפעם הראשונה ולא פעם קורס תחת החומר המפתיעה.
לפעמים בני המשפחה (בעיקר בעבירות מין) נרתעיםלהיות חלק מאיסוף החומרים, מדובר בטעות קשה ביותר, חובה לבצע חקירות ולפרוס את מלואהנסיבות ואף להקליט אנשים מרכזיים על גרסתם.
בדיקה בגוגל על העדים ובחינת חומר נוסף שיאפשרלערער את אמינותם של העדים.
5. סרוב לחקור עד.
אין חובה לחקור עדים בחקירה שכנגד.
מקובל שעד שלא נחקר על סוגיה מהותית - יש הסכמה למהשנאמר באותה אימרה.
אבל אפשר גם למוטט את גרסתו של העד רק בהוכחה שהואחי לו בעולם שהוא שונה מהמציאות - או שהוא בעל מטרה בעדות.
באחד זיכויים שכולו עבודת עורך דין נכונה באתר זה (כהן) עד התביעה המרכזי הפך עצמו לאחרון העדים "בזכות" אישפוז ארוך בבתי חולים - כריטה ריאה, שבחלים הגיע לדיון והיה לאחרון העדים, לבית המישפט הייתה כבר תמונהמלאה למדי על האירועים והעד (שהיה חבלן משטרה בעברו) נפל ל"מלכודת ההגזמה".
בתחילת החקירה הנגדית התבקש העד לכמת את שראה, העדאמר שראה במו עיניו את הנאשם 1 משגר 6 בעיטות בראש ושלוש בעיטות נוספות בפנים שלהמתלונן.
אם העד היה ראשון העדים, לא היה מה לעשות עם הגרסה, אלא רק לבחון אותה בהמשך, אבל המתלונן אפילו לא סיפור על הביעיטות בראשובפנים.....כך שברור היה שהעד חי לו בעולם הדימיון.
בשלב זה, זכרתי את הכלל שלא ראוי שהעד יצליח להתחרטולשנות את גרסתו, הודתי לעד וביקשתי לחדול מהחקירה, בית המשפט התפלא והסברתי לביתהמישפט.
"אני לא חוקר עדים שקרנים, המתלונן לא התלונן עלבעיטות בראש ובפנים, 4 עדים נוספית לא ראו את זה, מדובר בעד שקרן וחבל לחקור אותו, עד שהחל את היום בשקרים לא יסיים אותו על הדוכן אצלי".
לבקשת בית המשפט, מתוך רצון לשמור על כבודו שלהעד, העד נשאל מספר שאלות נוספות (חקירה קצרה ביותר) - מיד בסיום עדותו עלתה טענת "אין להשיב לאשמה" - הטענה התקבלה והנאשמים זוכו - ובהמשך אף זכו לפיצוי שהוא 150%מהפיצוי המקסימאלי.
ראוי לציין שלא פעם ראוי לקחור את העד ללא עד גרסתואלא על עברו בשקרים בבתי משפט, עברו הבעייתי ועוד - החקירה על כך מלמדת הרבה יותרעל העדות מאשר יצירה של התבצרות על הגרסה השיקרית.
|
