מעצר מיותר

עצם העובדה שהיית עצור במעצר ממש – לא "מבטיחה" – העמדה לדין!

קיימים גם במקרים בהם האשמה ברורה – והתיקים יסגרו! שאלת האשמה כלל אינה משפיעה!

אלו הם מקרים ברורים של  – מעצר מיותר!

---

 לא פעם יעלה בהמשך שההסבר הוא – מעצר מיותר! מעצר מיותר הוא מעצר שלא הייתה סיבה ללילה אחד בבית המעצר!

 גם באם הודתה באשמה טיפול נכון   – יכול להוביל לכך שהתיק הפלילי ייסגר בשל שלל סיבות ונסיבות – או זה יוגש על עבירות חמורות הרבה פחות!  

במדינת ישראל יש מעצרים"מיותרים" רבים – רבים מידי! הבעיה מוכרת, בפועל ללא טיפול אמתי.

לא מדובר רק על תיקים שבשל "חיפוש לא חוקי" יסגרו – אלא תיקים אחרים – שם בלי נסיבות מיוחדות הם יסגרו!

מידי פעם נרשם עליה לא פעם בכתיבה המשפטית – בעיקר בדוחות של הסנגוריה הציבורית או לשכת עורכי הדין. משום מה הבעיה נשארת חסרת טיפול – למרות שהטיפול חייב להיות פשוט.

– או לפחות חייבת להיות מציאות במסגרתה המשטרה אינה רואה "כהישג" מעצר  – שעה שזה מיותר!

עורכי דין פליליים רבים מרתיעים על הבעיה באולמות השיפוט. אולם כאן כל פעם עומד מקרה ספציפי מול בית המשפט. לא תמיד בית המשפט הוא בעל ראיה מלאה של הנושא הנ"ל – כך יוצא שראוי לטפל בכך מערכתית.

 במציאות בה המפכ"ל רואה הישג בכמות המעצרים – אין למעשה לעורכי הדין עם מי לדבר.

___________________________________________________________________________________

תיאור "מעצר מיותר" :  הוא פשוט – (כמובן יש סוגי דוגמאות רבות) הבסיסית – אין כוונה בסיומו של ההליך (גם אם תמצא אשמה מלאה) להמשיך לכתב אישום. באם אין מטרה להעניש – אז למה לעצור?

האדם מודה באירוע – יש ראיות רבות – אבל לציבור לפי תפיסת המערכת אין עניין של אמת באירוע והתיק מסתיים ב"אין עניין לציבור" הדבר בלט בעבר בעבירות סמים קלות ! שאין מטרה להעמיד לדין – אין סמכות לעצור!

---

 לדוגמה 2: מעצר מיותר

 החקירה הפלילית הסתיימה, נגבתה הודעה מלאה, או האירוע הפלילי אינו דורש כלל מעצר, אלא, לכול היותר קביעת ערבות מתאימה.

אבל השחרור מהמעצר יערך ויבוצע בפועל רק לאחר לילה במעצר – לילה שבסופו יוחלט על שחרור מבלי שבוצעה כל פעילות נוספת. לאור זאת אנו מגדירים את המעצר של הלילה הנוסף – כ"מעצר מיותר".

___________________________________________________________________________________

 לעתים, בשל קיומה של פעולת חקירה משטרתית נדרשת, בכוח או בפועל.

 זאת או אחרת נדרש לכול היותר תנאי בסיסי של הגבלה למניעת שיבוש הפעולה. לדוגמה "מעצר בית" קצר, או, אפילו, די במקרים אחרים בחתימה על ערבות או ב"הרחקה" ממקום מסוים.

הכול לצורך הסרת חשש לפגיעה בניקיון להליך הפלילי, הליך חקירתי שברור לחלוטין, שיוכל להימשך גם שהחשוד משוחרר. אבל בפועל האדם נותר עצור – מבלי שהדבר נחוץ.

כיצד יודעים שדי בתנאים לכול היותר  ? שאין צורך בתנאים נוספים ? לאור העובדה שהמשטרה ממש מצבירה על כך – בשעה שאיש ישוחרר למחרת בשעות הבוקר עוד לפני דיון המעצר – או במקרים אחרים למחרת בבוקר.

המשטרה תבקש את שחרורו ממעצר בבית המשפט  – בתנאי לשחרור כאלו שהיו יכולים להיחתם בתחנת המשטרה כבר לילה קודם.

אם כך למה להישאר לילה במעצר ? לילה שהוא אירוע טראומטי קשה לאדם נורמטיבי!

___________________________________________________________________________________

יש "סוג" נוסף של תיקים שברור לחלוטין שבהם המעצר היה "מיותר" לחלוטין. מדובר כמובן בתיקים שיסגרו בשל "אין עניין לציבור", עם או ללא בקשה לסגירת התיק הפלילי  בתחנה כבר, או אף ביחידת התביעות.

חייבים לדעת – תיקים פליליים רבים מאוד – בהם היה מעצר לצורכי חקירה. 

לא פעם גם הארכת מעצר לצורכי חקירה – אפילו מספר הארכות מעצר – כך שיכול להיות מצב בו אדם היה עצור ימים רבים. לאחר שהחקירה גילתה את אשמתו באירוע הפלילי – יסגרו,את התיק הפלילי, בעילה של "אין עניין לציבור".

---

 מעצר מיותר –  לאור העברת תפקידי המעצר

בעקבות בריחת האסיר בני סלע הועברו סמכויות המשטרה לידי שב"ס בכול הנוגע לטיפול בעצירים בעת החקירות.

אחד האירועים המוזרים היא העובדה שיש הרבה יותר עצורים עתה משהמעצר אינו בתקציב המשטרתי!

נשמע הזוי ? הדבר הוכח מחקרית!

היינו המשטרה עוצרת פי שניים יותר – בלי שיש עליה בפשיעה! הסיבה פ]שוטה –  הדבר נוח יותר ולא מתקציב המשטרה.

---

השאלה עולה – באם הציבור אינו מתעניין בתיק הפלילי (גם במקרים בהם יש ראיות פליליות ) והתיק יסגר באין עניין לציבור – מדוע החקירה הפלילית במשטרה דורשת מעצר ? למה חשוב לברר את מה שאין עניין לגביו ?

האם אפשר לעצור חשודים בתיקים "לא מעניינים ציבורית" עד כדאי כך שיסגרו בחוסר עניין מלא בהם ?

מיותר לציין שיש מעט חוסר הגינות בנושא למעלה – שכן אותו "חוסר עניין לציבור" יכול וינבע מנסיבות מאוחרות (מחלה לדוגמא) או מפגיעות היקפיות אחרות לחשוד.

(לדוגמא בנו מואשם באירוע קשה, מחלת בן משפחה, איחור בטיפול להמשך, חלק קטן בעבירה ועוד) – אבל עדיין – הלב נחמץ שאירוע שמסתיים ללא "עניין לציבור" האירוע שהוביל למעצר.

___________________________________________________________________________________

ראוי לציין נערכה בדיקה של המעצרים שהתקיימו בשנת 2011 בארץ – המסקנה עגומה – כ 9000 עצורים ש"בילו"  לילה בבית המעצר יכולים היו להשתחרר בתחנת המשטרה.

---

האדם נעצר לצורכי חקירה פלילית.

מתקיים "שימוע" בפני קצין משטרה האם להמשיך במעצר או לשחרר ובאילו תנאים.

הקצין מחליט לעצור.

מגיע הבוקר – החשוד התעורר בבית המעצר, לאחר לילה של חיכוך בעבריינים של ממש – ללא ספק אירוע טראומטי – הוא כבר נפגש עם עורך דינו הפלילי, שילם כסף רב,  הוא מתרגש לקראת הדיון בבית המשפט.

בבוקר מתחיל אירוע לא נתפס – לפני הדיון מתנהל דו שיח שקיים סיכוי רב שבו או הוא ישוחרר בתחנה או בבית המשפט בהסכמה.

___________________________________________________________________________________

בבוקר הדיון תערוך המשטרה "הערכה מחדש" של הנסיבות כולן והאם לעלות עם התיק להארכת מעצר בפני שופט מעצרים.  שיקולי עומס של התחנה הם שיקול מרכזי בתיקים קטנים.

בשעה זאת יחליטו במשטרה מהם רוצים לבקש מבית המשפט ? האם מעצר ? כמהמעצר ? האם שחרור בתנאים ? מה התנאים ? ואולי בכלל אפשר להסתפק בתנאים בתחנה ?

כאן עכשיו מתנהל משא ומתן עם הסנגור הפלילי ששכר החשוד – הפעם לא מול קצין תורן – אלא יחד עם מפקד החקירה – זהו השימוע האמתי של החשוד!

ערבים באים לתחנה, תנאים נחתמים, האיש משוחרר – אבל  – בפועל "ישב" לילה שלם במעצר.

___________________________________________________________________________________

הוצאות כספיות:

לא כל בתי המעצר צמודים לבתי המשפט.

לעיתים הוא ישוקם בלילה, יעלה על רכב הובלת עצירים, ויתחיל מסע לילי אל בית המשפט – שהדבר לא ישמע מוזר אבל ההשקמה יכולה להיות בשעות הבוקר המוקדמות ביותר (לדוגמא 04:00) ועד הבוקר הוא ישב בתא מצחין או ברכב הסעות עם חבורה שלאסירים כועסים ועצבניים.

המערכת משלמת  כאן על הבטחה צמודה, ליווי אסירים, שמירה רבה, ובכלל החזקת כל אסיר ולבטח הובלתו היא נושא יקר ביותר.

בבית המשפט מתברר – יש הסכמה לשחרור.

והשאלה עולה  -למה לא היה אותו שחרור כבר בתחנת המשטרה ?

___________________________________________________________________________________

החלק השני של התיקים שאין הסכמה לשחרור בתחנה או יש דרישה להעלות בפני שופט מגיעים לבית המשפט.

מתברר – שוב – בחלק גדול ביותר מהמקרים תבקש המשטרה ערבות עצמית וכן ערב צד ג' לצורכי שחרור ואולי גם הפקדה כספית כלשהי  – היינו יש הסכמה לשחרור. כאמור השחרור בתנאים אלו הוא אפשרי ויכול היה להיות בסמכות קצין משטרה.

זה המקום לציין – מדובר בבקשה לשחרור – ושעה שיש הסכמה מראש על התנאים לשחרור.

__________________________________________________________________________________

בשנת 2010 תוקן החוק שהיה קיים עד אז ונקבע שקצין משטרה יכול והוביל לשחרור בתנאים מסוימים יחד עם הטלת הערבויות כספיות לקיומם.

בשנת 2012 נבנה המנגנון של הפקדה כספית (בנק הדואר, או העברה בנקאית בנט) – במידה ויש צורך בהפקדה.

השאלה היא : למה באמת מעלים עצורים בפני שופט שהמטרה היא שחרור שבסמכות קצין משטרה:

___________________________________________________________________________________

  (כבוד השופט אבינור).

מסתבר שבמשטרה כמו במשטרה עסוקים סטטיסטיקות על עבודה ופעילות.

---

ראוי לדעת, עצור יכול לעתור לשחרורו גם לפני שפקעו 24 השעות הראשונות – מדובר כמובן במקרים חריגים ביותר – שם אין מטרה למעצר מלבד , לדוגמה, לחץ על אחר.

מקרה שכזה התקיים עת נעצרה נערה צעירה שאביה נחשד בהריגה של בן זוגה – ברור היה שהיא לא חשודה באירוע, ונעצרה. בנסיבות אלו עורך הדין הפלילי  עתר לשחרורה.