סעיף 74 לחסד"פ

עורך דין פלילי אדטו מוטי

עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

הפרוצדורה הפלילית נועדה להגן על האזרח. לאפשר עיון של אמת בראיות ולקבוע כללים כיצד נוכל להאמין לראיות שיש. 

בע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי (להלן- הלכת סילוסטר), נקבע ע"י כבוד השופט זמורה:

 "הפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על ידי הפרזה בפורמליות. פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות דין,

אחד הכלים המרכזיים שיש לנאשם, על מנת להתגונן מפני אישום פלילי הוא החשיפה של כל החומרים שהיחידה החוקרת יצרה, או, שהיו צריכים להיות בחזקתה!

בתור עורך דין פלילי הבסיס לקריאתו של תיק פלילי הוא החיפוש אחרי חומרים נוספים!


הקדמה – חומרי חקירה

המשטרה חוקרת את החשדות!

בסיום החקירה עוברים חומרי החקירה לתביעות/פרקליטות.

יש החלטה על הגשת כתב אישום (בפרק זה יש התעלמות משימוע פלילי), כתב האישום מוגש לפי החומרים  שיש בפני הפרקליט.

ההגנה מקבלת את הזכות לצלם את חומרי הראיות ואת רשימת חומרי החקירה.

במהלך המשפט הפלילי, התביעה מחויבת לפעול לפי חומרי החקירה שלה. היינו חומרים שיש בידי ההגנה גם.

כל סטייה של העד מדברים שאמר לחוקרים באם זה ברענון לקראת העדות מחייבת רישום, במידה ויש סטייה ניכרת – חקירה מחדש.


חומרי ראיות:

חומר הראיות של המדינה הוא הבסיס לכל – מכאן על מנת שיהיה סוג של סיכוי להגנה – יש את החובה על המדינה להעביר את החומר הנ"ל לידי ההגנה – כולל איומים פליליים על מי שישבש את העברתו של החומר (מעולם לא קויימו).

תכלית העברת החומרים לידי ההגנה היא קיומו של הליך הוגן.

מימוש הזכות תלוי בכך שמלוא החומרים הועברו לעיונו. התביעה היא לא מי שאמורה לסנן את החומרים אלא למסור אותם כמו שהיא – כמובן בהנחה שאין תעודת חיסיון או הסבר אחר  – גם במקום בו יש הסבר, יש את הצורך להעלות על הכתב את החומרים ברשימת חומר חקירה.

הרשימה היא מקיפה הרבה יותר מרשימת התכולה של התיק.


חוק סדר הדין הפלילי – לנוחות

החוקים והציטוטים שאני מביא באתר הם מגמתיים, הדגשים אינם במקור, הכותרות הן לפי הבנתי – ולא תמיד לפי החוק או הפסיקה. תמיד פסקי דין וחוקים רואי לקרוא במקור.

עיון בחומר החקירה 

74.  (א)  (1)   הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו;


רשימת חומרי החקירה

בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

בקשה לקבלת חומרי חקירה

          (ב)  נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

          (ד)  בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

זכות ערר תוך 30 יום! 

          (ה)  על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

עונשין על הפגיעה בסכות והפרעה לזכות.

76.  המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי סעיף 75 במילוי תפקידו, דינו – מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו – מאסר שנה.

סייג להבאת ראיות ענישה מנהלתית למי שלא מעביר חומרים. 

77.  (א)  לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.

          (ב)  הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו – זמן סביר מראש – את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.

מיותר לציין  – יש סעיפים נוספים – ומומלץ תמיד לקרוא חוקים במקור.


אדם שהוא נאשם – החובות מעצם הגשת כתב האישום

כאשר נאשם נאשם בפלילי המדינה מצווה להעביר לרשותו את של חומרי הראיות של התיק הפלילי כמו גם רשימה של חומרי החקירה.

בפועל, לאורך השנים עוד ועוד פעמים גיליתי שהיה כשל זה או אחר בהעברת החומרים.

לא אחת החומרים שיכול ויובילו לשינוי גישה כלפי התיק הפלילי – נעלמו להם.

תיקי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מעלים את החובה לחפש למודעות – אולם הנושא חייב היה להיות במודעות מלאה.

בעורך דין פלילי התחלת הפיק הפלילי היא בחיפוש מה אין – וכיצד אפשרי לאתר את מה שאין.

חשיבות הנושא של חיפוש חומרי ריאות הובילו לכך שבנקודה זאת אפשרי להגיש ערר לבית המשפט מעל – על החלטה שלא למסור חומר ראיות.

עוד לציין – לפי הדין הדיונים אמורים להיות אצל שופט אחר – לא אחת הדיונים בהסכמה יהיו אצל השופטים של התיק.

https://www.haaretz.co.il/news/law/netanyahutrial/.premium-1.9452130


ה"חיפוש" אחרי חומרי ראיות/חקירה

כל חומרי הראיות אמורים להיות מועברים בלי תנאי. אולם מה מתקיים כאשר יש תחושה להגנה שאלה לא מועברים כולם?

זכות קבלת החומר הסיטונאית מוגבלת לפי סעיף 74 ל"חומר חקירה" הנוגע לאישום. חומר חקירה שאינו רלוונטי לאישום אינו בר גילוי. (סעיף 1 א לפקודת הראיות).

חומר שנוגע לאישום אך אינו בגדר חומר חקירה אף הוא אירוע בר גילוי, ויש צורך לעבור לרמה הבאה להשגתו  -הרמה הקימעונאית. סעיף 108 לחסד"פ.


יודגש שוב ההבדל בין קימעונאי לסיטונאי

סעיף 74 לחסד"פ הוא כלי מרכזי (לא יחידי) בחיפוש אחרי חומרי הראיות ש"נעלמו" מהתיק זהו החיפוש הכולל. חומרי חקירה ש"סורסו" חומרי חקירה שראוי היה שיהיו בתיק – ולא נכללו בו! (סעיף 108 הוא סעיף מקביל לחיפוש אחרי חומרים מסוימים/נקודתיים).

ככלל, לפי סעיף 74 לחסדפ יש את החובה, על המדינה, למסור לנאשם את כל חומר הראיות כמו גם רשימה של חומרי החקירה – חובה שראוי לבחון היטב האם היא מקוימת.

בזכות שימשו נבון בסעיף זה מוכרעים תיקים פליליים לרוב  – לטובת הנאשם.

אם אפשרי בנימה אישית – כמעט כל בכול תיק פלילי הצלחתי לגלות חומרי שחסרים לי, חומרים שלא כלולים בתיק, חומרים שעצם הבקשה הובילה לשינוי בגישה של המדינה.


הקדמה הצורך בחומרי החקירה – דרך סעיף 74 לחסד"פ 

הנחיות פרקליט המדינה:

להבנתי, כל הדברים אותם אנו יודעים על סעיף 74 לחסד"פ צפויים להשתנות בשל פרשת רונאל פישר! בנסיבות אלא חשוב להכיר את הפרשיה הנ"ל – ולאור זאת שהיא עדיין מתנהלת – אין התייחסות באתר!


חשוב לזכור הפרוצדורה הפלילית

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

תיקים פליליים מוכרעים לא רק על בסיס אמונה בעדויות של עד זה או אחר – אלא לא פחות בעזרת פרוצדורות פליליות. לבטח בעידן בוא יש את ההגנה מהצדק!

פרוצדורות שמחייבות את המדינה לספר את האמת – על האישומים!

הפרוצדורות הפליליות הן כלי נשק רב עוצמה בזיכוי נאשם ! לבטח בתיקים מורכבים!

זה המקום לציין שכול תיק פלילי יכול ויהיה מורכב! לא תמיד הדבר ברור מראש!

חייבים לדעת למשטרה יש כוח עצום בייחס לאזרח הפשוט ! גם הפחות פשוט ! היא מפעילה מערכת חקירתית שלמה – שלא תמיד אפשרי לראות את כולה מעיון בתיק ! מערכת מודיעין ומערכות רבות נוספות !

לא תמיד המשטרה רוצה לחשוף את כל הידוע לה – לפי החוק יש לה את היכולת להטיל חיסיון. ללא חיסיון היא חייבת להציג הכול !

דוגמה: חשיפת תיקים ממגזר אחר לצורך הוכחת אכיפה בררנית!

דוגמה : תיקים של נאשמים אחרים שנסגרו לצורך טיעון על אכיפה בררנית!


הצעת חוק יסוד: זכויות המשפט

"אין מפעילים סמכות חוקית הנוגעת לזכויות אדם, אלא בהליך הוגן, ללא משוא פנים וללא שיקולים שלא לעניין".
 
כידוע מיד עם הגשת כתב אישום קונה לו הנאשם את הזכות לעיון בכול חומר הראיות הקיים – חומר בין שנתפס ובין שלא נתפס על ידי הרשות החוקרת  – אבל אמור היה להיתפס על ידה.
הבעיה המרכזית – קשה לתאר זאת במילים עדינות – אבל למדינה יש נטיה למנוע מחומרים פחות נוחים – מלהיכנס לתיק הפלילי.
סעיף 74 לחסד"פ
סעיף 74 לחסד"פ

מדובר בהאשמה כבדה -מצד שני אחרי ניהול תיק פלילי אחרי תיק פלילי  -חקירת מפקדי צוות חקירה אחד אחרי האחר – קשה להימנע מאמירת דברים אלו.


דוגמה לשיבוש תיק פלילי!

ראש צוות חקירה בתיק רצח :  "עורך דין אדטו, מה שאני מתקשה אולי להבין. הלא אנחנו יודעים שהגרסה במשטרה הייתה גרסת הסמטה. אין חולק על זה, נכון ?". 

הכרעת הדין: עמוד 35: "אלא שלדידי, יש בתיק זה ראיות מכריעות ושיקולים ראייתיים נוספים, שתומכים באופן מובהק בגרסאת הנאשם, ומאפשרים לקבוע פוזיטיבית ממצאים לעניין המקום והזמן של הדקירה הקטלנית  – בדשא, לפני הסמטה…. ".


האומנם ראש צוות החקירה אינו מכיר את התיק הפלילי?

משום מה כל העדים (עדי תביעה) מסרו גיסאות "חדשות" ! במשפט ! האומנם אפשרי להניח ששמונה עדים בחרו לשקר ? או אולי העובדה שלכול עד ועד היו שיחות "אישיות" (רק כך אפשרי להגדיר שיחות של חוקרים ללא תיעוד עם נחקרים ! רק היא יצרה תמונת שקר ?

הכרעת הדין : עמוד 37 : "74.  כיצד ניתן להסביר את תופעת "הרשומון" האמורה ?

יתכן שהזמן הקצר בו התרחשו הדברים השפיע על כך. שיתכן שתאורת הלילה המועטה, שאינה בהירה כאור יום, תרמה לדבר. אפשר שההתרגשות והמתח, שהיו מנת חלקם של כל העדים, בין כמשתתפים פעילים ובין כעדים לאירוע מלחיץ, יצרו טעויות. …….. ואין לשלול זאת, שהמגמתיות של מי מהעדים או של כולם השפיע גם היא".

האומנם אנו מניחים כשיטה ששמונה עדים בחרו לשקר – ולא שוטר אחד ?

מיותר לציין – התיק כאן הוכרע רבות בזכות בקשות על בקשות לפי סעיף 74 לחסד"פ ! זהו נישקו של הנאשם בפלילים !

לא אחת, בסיוע העלמת חומרים המשטרה בונה על "קונספציה" (מטרה לירות עליה את החיצים, המצויירת אחרי שהם מגלים את החצים).

כאן, בתיק המוצג, בזכות בקשות על בקשות התגלו פערים בחומרי החקירה ומשם הדרך הייתה סלולה להוכיח את ההפך מקו המדינה – בתיק רצח !!!


החובה לחפש חומרים גם תיקים "קטנים" – לדוגמה סעיף 74 לחסדפ

תיק החזקת רכוש חשוד כגנוב.

הבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ הוא לעשות חקירה כמו שחקריה ראוי שתהה ! היינו לקבל את התלונות של כל מתלונן ומתלונן. הדבר היה מטיל עבודה אין סופית והופך תיק פלילי "קטן" לארגזי חומרים.

מכאן המדינה העדיפה לסגת למעשה מכתב האישום (התחייבות להימנע מעבירה).


חומרי תלונות קודמות ועבר פלילי

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

חורים אלא הם כמובן הם מנשמת אפו של התיק הפלילי – לא תמיד אנו בהגנה יודעים הוכל על העבר הפלילי ועל תלונות קודמות – אולם במקרים רבים הדבר קריטי לצורכי ההגנה.

בש"פ 8165/19 : פלוני : "עיון במסמך 2, פלט תלונות קודמות של אחד המתלוננים, מעלה כי המידע הכלול בו עשוי להיות רלוונטי לצורך הערכת אמינות גרסתו (ואין באמירה זו כמובן כדי לטעת מסמרות לכאן או לכאן), וזאת ללא קשר להתפתחויות עתידיות.

בכך די על מנת להקנות לעוררים זכות לעיין במסמך זה. לעומת זאת, ביחס למסמך 3, תדפיס מידע פלילי בענייו של אחד העדים, לא נראה כי קיימת לו רלוונטיות להליך הפלילי בעניינם של המבקשים, ועל כן אין מקום לקבלת הערר לגביו.". 


תיק רצח אחר – לדוגמה סעיף 74 לחסד"פ

תיק החקירה ריק מחומרי חקירה מאחרי דיון העצר. בעת דיון המעצר הטוען הצהיר שהוא רוצה לבצע מספר רב של פעולות חקירה שהן הכרחיות וחשובות לתיק.

בקשה לקבל את המסמך הצליחה.

כך שאותו העד עולה לדוכן יש לברר מה התרחש עם אותן בעיות בוערות ? למה הוא החליט שלא לבחון דבר !


בסיוע הבקשה לפי סעיף 74 לחסד פ אנו מבצעים דבר חשוב ביותר!

הבקשה יכול ותהה כלי להוביל את המדינה לחקור כיאות את האירוע ! (מבנית).

האם החקירה היא חלק ממכלול ? או עומדת בזכות עצמה ? הרי ראיה של המכלול יכולה להוביל לטענות הגנה מהצדק!

אותה הבקשה יכול ותהה כלי להבנת הסיבה למה התיק החל ? למה הוא התנהל ? מה הבטיחו למוטבים שונים במקומות שונים ? (לדוגמה בדיוני מעצר).

חיפוש אחרי חומרי ראיות ש"נעלמו" ו"הועלמו" על ידי המדינה – כאלו שיכול וישנו את נקודת ההשקפה. אלו הן כלים רבי חשיבות בדרך את הזיכוי. הוא יכול להציג את התמונה הפלילית באופן שיוביל את המדינה להעדר רצון להציג תמונה כלל!

נחקר חכם ובעקבותיו נאשם חכם מוביל את ההליך המשפטי למציאות של ברור וחיפוש להבנת מלוא התמונה!

במיוחד הדבר אמור בתיקים מורכבים של מרמה ותיקים פליליים חמורים שם יש פעולות משטרה מורכבות.


לפי החוק יש חובה למסור את מלוא חומרי הראיות להגנה

המדינה אבל יודעת – מסירת החומרים היא פעמים רבות הכשלתו של התיק הפלילי כולו. התמונה שתיחשף היא של נאשמים רבים אחרים, או של אירועים מורכבים הרבה יותר.
פעמים אחרות רשלנות בלבד מוליכה את העדר הרצון לחשוף!
החומרים שיש למסור מתחלקים לשניים:
א. כל חומרי הראיות.
ב. רשימה של חומר החקירה.
חומר ראיות וחומר חקירה הם מושגים שונים לחלוטין!

רק אחרי עיון בכול החומרים יש את היכולת לדעת מה יעשה בהמשך התיק הפלילי.


לדוגמה לסירוב להציג את מלוא הראיות

באם תמלול של קלטות רבות יוביל לכך שההוצאה הכספית תהה גדולה!
או באם תמלול של מלוא הקלטות יוביל לכך שהתיק ימשיך להיחקר למעשה עוד ועוד.
האם צריך לתרגם קלטות ? כל אלא שאלות שנאשם שואל את עצמו על מנת להוביל את ההגנה לכך שתהה במיטבה.

האומנם המדינה מסתירה חומרי חקירה?

שלא יהיה ספק – המדינה מסתירה חומרים מההגנה! זה מתקיים בכול הרמות, והדבר נאמר למרות האי נעימות בדבר.
לא נעים ולא ראוי לציין זאת אולם הדבר מתקיים ! שוב ושוב אנו מגלים חקירות שלא נמסרו, קלטות שנעלמו, דפי בדיקה שלא הגיעו ליעדם ! תמיד מתברר שהייתה סוג של "טעות". לעולם לא "כוונה רעה".
זה מתקיים – לא אחת שזה מונע מהצדק לעלות, יהיה זיכוי, לא אחת בתי המשפט לא תמיד ינקבו במלוא השיקולים האמיתים לזיכוי – אבל … שוב ושוב זה יתקיים!

לא אחת המדינה תעדיף לחזור מאישום – ורק שלא לחשוף את מקורות המידע או מידע אחר – לכן לעורך הדין הפלילי השפעה עצומה בהליך זה ! סעיף 74 לחסד"פ הוא נשק רב עוצמה בחיפוש אחרי ראיות.


הסתרת שמו של עד

באופן עקרוני על מנת להסתיר שמו של עד – יש צורך בתעודת חיסיון.

אז יעלה הצורך בעתירה להסרת חיסיון על מנת לקבל גם את פרטי העבירות הפליליות של העד – מחשש שהדבר יכול להוביל לחשיפת שמו.

בש"פ 1754/21 – שם ניתנו פראפראזות לעבר הפלילי – כחלק מהליך של הסרת חיסיון.


שימוש בבקשה לפי סעיף 74 כהקדמה לבקשה אחרת

בתיקי ראש הממשלה נתניהו השתמשו פרקליטיו בטיעון לפי סעיף 74 על מנת לבסס את הטיעון של העדר אישורי חקירה.

מדובר בפעולה בסיסית שעל פניה הייתה פעולה קטנה – אולם התגובה של המדינה שאין לה את האישורים פתחה נושא מהותי – שיתברר רק בסיומו של התיק הפלילי.

https://img.mako.co.il/2020/12/27/bitul_ishum.pdf?Partner=interlink


הנחת הבסיס היא תמיד שהמדינה פועלת כדין

"המלאכה של מיון החומר שנאסף מסורה כאמור בידי המשטרה והפרקליטות.

הנחת היסוד היא כי גורמים אלה מבצעים את מלאכתם נאמנה ובאופן מקצועי ונטול פניות, ומשכך 'בשלב זה של קביעת היקף 'חומר החקירה' המועמד לרשות הסניגוריה חייבים כל הנוגעים בדבר לסמוך על הגינותם, מומחיותם ניסיונם ושיקול דעתם הנאות של נציגי התביעה הכללית'" (עניין צוברי, 633 […])"

(בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו, בפסקה 23 (2009); וראו גם שם, בפסקה 28).


המבחן הרלוונטי ביותר לקבלת חומרים

בש"פ – 6662/19 : מושכלת יסוד שנייה: הרלוונטיות היא תנאי מקדמי, שלב שאין בלתו, בהליכי גילוי, הן במשפט האזרחי והן במשפט הפלילי. מבחני הרלוונטיות הם רחבים, וכוללים אפילו חומר שהוא בפריפריה של האישום (בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 625 (2000)). 

           אולם, על אף הגישה הליברלית, המבחן אינו מבחן הזיקה לאירוע, ובוודאי שלא "אם לא יועיל לא יזיק". לכן, בקשה לעיון בחומר מתוך גישה שמא אולי ניתן יהיה לדלות ממנו טענה לפגם כזה או אחר בהליכי החקירה, היא בבחינת מסע דיג.

לא די לנאשם להעלות טענה לאכיפה בררנית כדי להצדיק מתן רשות עיון, "ואל לו לבית המשפט להתיר לסנגור להפליג למרחקים ולערוך 'מסע דיג' (fishing expedition) בלתי מסוים ובלתי ממוקד מתוך תקווה ספקולטיבית שמא יימצא בחומר המבוקש דבר מה העשוי לסייע להגנה" (בש"פ 2886/16 גורבאן נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (11.5.2016); בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר, בפסקה 11 והאסמכתאות שם (23.1.2014) (להלן: עניין שיינר)).


 מבחן הרלוונטיות – והאיזון אחריו

           "מושכלת יסוד שלישית: רק לאחר שחוצים את מחסום הרלוונטיות, אנו נדרשים למלאכת האיזון בין זכותו של הנאשם לעיין בחומר לבין חיסיון או אינטרס נוגד אחר. במלאכת האיזון יש ליתן משקל למקבילית הכוחות של עוצמת הרלוונטיות (שולית או גבוהה) מול עוצמת האינטרס המוגן.

ככל שעוצמת הרלוונטיות של המסמך המבוקש גבוהה, יהיה לכך משקל בהחלטת בית המשפט להורות על גילוי המסמך על אף קיומו של חיסיון יחסי או אינטרס מוגן.

ולהיפך – ככל שהרלוונטיות נמוכה או ככל שקיימות ראיות אחרות שניתן להסתמך עליהן ללא צורך להידרש למסמך שגילויו מתבקש, יינתן משקל רב יותר לחיסיון ולאינטרס הנוגד (עניין שיינר, פסקה 11). 

חובה לכן להיות ממוקדים בבקשה!


רלוונטיות של תיק אחר

בש"פ 8190/19 "….הגעתי למסקנה כי חומר החקירה בתיק האחר רלוונטי לצורך האישום הנוכחי כנגד העורר.

באופן כללי אציין כי החשדות נגד העורר בקשר לתיק הנוכחי עשויות להיות קשורות למעורבותו בתיק האחר, ובאפשרות זו די על מנת לענות על דרישת הרלוונטיות הלכאורית במקרה זה".


מגבלות על חומרים שיועברו

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

בתיק כאן התבקש תיק המומחה של הדי אן אי מתיק קודם שם התלוננה המתלוננת – הבקשה נדחתה.

בש"פ 8301/19 "דומני שדי בהצגת הבקשה על מנת ללמד עד כמה הרחקנו לכת בערר זה.

זכותו של הנאשם לקבל מידע רלוונטי לכתב האישום נגדו חייבת להיות מוגבלת בצורה מסוימת. המשיבה נהגה בתיק זה בשקיפות, והעבירה מידע מקיף ביחס לאירוע קודם בו דיווחה המתלוננת על פגיעה מינית מצד אדם אחר. יהיו שיאמרו כי נהגה אף בנדיבות יתר.".


הסתרת נהלים ברשות

לא אחת מתברר שאוכפים אישומים כלפי אחדים, בעוד כלפי אחרים לא אוכפים את אותם האישומים (לדוגמה דין משמעתי). בנסיבות אלא יעתור המבקש לקבל את הנהלים – לא תמיד ההצלחה מובטחת.
כאן מובא סוג של הליך לחיפוש אחרי נהלים – חיפוש שלא צלח. (בפסיקה יש גם גישה שונה, גישה שאומרת שדי בהבאת בסיס לחיפוש – בפרק על אכיפה בררנית).
בר"ע 3823/19 – פלוני (דגשים לא במקור) :

"…..בראשית ההליך, ביקשו המבקשים לעיין בחומרי חקירה: לקבל את הנהלים, ההנחיות והפקודות של המשיבה בעניין אמות המידה להחלטה על ניתוב תיקי חקירה נגד שוטרים לדין פלילי או דין משמעתי.

זאת, כדי לבסס טענה בדבר אכיפה מפלה. אשר לבקשה לקבל מידע בדבר תיקים אחרים של תקיפה על ידי שוטרים שהועברו לטיפול במישור המשמעתי בלבד, קבע בית משפט השלום (כב' השופטת ג' סקפה שפירא) בהחלטה מיום 2.12.2017 כי אין מדובר ב"חומר חקירה" וכי כדי לחייב את המדינה למסור לנאשמים חומרים שאינם חומרי חקירה לצורך ביסוס טענת הגנה מן הצדק,

על הנאשמים להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לכך שאכן ננקטה מולם אכיפה בררנית ממניעים פסולים וכי על הנאשם להצביע על מדיניות שיטתית וממושכת, ואין די בהצבעה על מקרים בודדים כדי להעביר לרשויות התביעה את הנטל להוכיח כי לא התקיימה אכיפה בררנית.

לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה לקבלת נתוני העמדה לדין מתיקים נוספים, בקבעו כי "לא הובאה ראשית ראיה כי במקרה דנן חרגה המאשימה ממדיניות עקבית בה היא נוהגת".


תיק מרובה נאשמים

בעיה מיוחדת קיימת בתיקים מרובי נאשמים. לבטח שמדובר במגה תיקים.

המדינה שמחה תמיד להעביר חומרים לרוב – והרבה יותר מזה – עשרות שלא לומר מאות ארגזים. בפועל אין את הדרך לסווג בינהם.

כמות החומרים היא אין סופית – ואין דרך לדעת מה שייך למי ומהנאשמים.

במקרה זה הפסיקה היא חד משמעית :


הציטוט מובא שוב בבש"פ – 3708/19  איילת:

בש"פ 5027/14 מדינת ישראל נ' הירשמן:

  "כאשר עסקינן בפרשיה המכילה מספר נאשמים רב, ובודאי רב מאוד כבענייננו, סבורני כי על מערכת התביעה לפרט ככל הניתן אילו מן הראיות רלבנטיות למי מהנאשמים לשיטתה ולמיטב הבנתה, בנתון לאמור להלן. לעניין זה חוששני כי אין להלום את טענת העוררת, לפיה אין זה מתפקידה לעשות כן, אלא תפקידו של הסניגור אשר ייטיב לעשות זאת ממנה,

ויתרה מכך – כי ענייננו בפרשיה אחת ועל כן קיים קושי בהפרדה זו. כאשר ענייננו בפרשיה מרובת נאשמים, סבורני כי כדי לקיים מבחינה מהותית את תכליתו של סעיף 74 לחוק ואת זכותו של הנאשם להליך הוגן, שיוך החומר לכל אחד מהנאשמים, במידת האפשר, הוא חיוני.


בעיית הזוטרים בתיק פלילי

…. כך למשל, כפי שנטען על-ידי המשיבים, כאשר ענייננו בנאשם 'זוטר' יחסית, אשר החלק המיוחס לו קטן באופן משמעותי מזה של כל היתר (ואין באמור – כמובן – כדי לקבוע כי מי מהמשיבים שבענייננו הוא בגדר נאשם 'זוטר'), קשה למצוא טעם בכך שייאלץ לנבור בעשרות אלפי המסמכים אך כדי לאתר את אלה המיוחסים לו, גם אם ה'נבירה' נעזרת באמצעים דיגיטליים". 


סעיף 74 לחסדפ  – מסירת מלוא חומרי הראיות להגנה!

פרק זה הוא על החובה, של הנחקר, "להשיג" את מלוא חומרי החקירה/ראיות האפשריים לטובת ההגנה של התיק הפלילי – שלא יהיה ספק, אין טעות בניסוח – החובה היא על הנחקר לדאוג שקיבל הכול ! והכוונה היא להכול !
יש חומרים שהמטרה בהם היא יצירת יתרון.
יש חומרים שהמטרה בהם היא גרימת חיסרון.
יש חומרים שהמטרה בהם היא הכבדה.
יש חומרים שהכוונה בהם היא הדרך להמשיך הברור של החומרים והמשך המעקב אחרי האירוע כפי שהיה בפועל !
קיימות עוד סיבות רבות נוספות – אבל יש רק מציאות של חיפוש – לפני כל אירוע אחר.

לפי החוק, על המדינה יש את החובה להעביר הכול – המדינה משתדלת למקד את החומרים באלו שיש לה תחת היד ושימשו את מנסחי כתב האישום – ולא בכול החומרים – ולאור זאת הפרק המאוד חשוב הזה.


חומרי חקירה שלא רוצים להעבירעו"ד מומחה במשפט פלילי אדטו מוטי

שיהיה ברור יש חומרים שלא רוצים לראות. היינו הם בעלי פוטנציאל לפגיעה שהוא הרבה יותר גודל מהפוטנציאל לסיוע – וגם על כך יש לשים את הלב.
לדוגמה :
עסק שהתבקש להעביר חומרים של מצלמת אבטחה – לפי העסק החומרים עברו והם קשים להגנה.
בפועל הם לא נמסרו להגנה.
השאלה היא האם לדרוש ולבקש ? או אולי להשתמש בחוסר ? או אולי לדעת מראש שהפוטנציאל ההרסני גדול מהסיוע האפשרי ?

אלו נושרים שכל מקרה יקבל תשובה שונה לאור הניואנסים הקטנים שלך התיק.


 החובה למסור להגנה את כל חומר הראיות ורשימה של חומר החקירה

סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי – הפרק במקור לא היה אמור להיות באתר מסוג זה, זהו פרק מקצועי למדי. אבל הצורך להתכונן באחד הימים לדיון מסוג זה הוביל להעלאת הפרק, חייבים לדעת תיקים פליליים מוכרעים בבקשות מסוג זה.
שיהיה ברור: המטרה של המשטרה והפרקליטות היא "להצליח" (לא להוציא את האמת אלא לנצח ! ) – כמו כולם.
כך יוצא, שלא פעם, יש מציאות שאת הראיות שיסייעו להגנה בניהול התיק הפלילי "מחפשים פחות" – לא תמיד מרוע לב – לעתים מצטיירת תמונה של ראיות הנמצאות בתיק ואין חיפוש נוסף אחרי ראיות הגנה.
שהמדינה אינה מחפשת את הראית עבור ההגנה (למרות שגם זאת היא חובתה)  – התפקיד נשאר לנאשם – נאשם חכם – בנקודה זאת – יחפש הרבה יותר ! הוא יפעל ככול יכולתו להבאת מלוא הראיות – גם אם אותן הראיות לא נמצאות בידי המדינה בתוך התיק הפלילי!
כלי מרכזי בניהול תיק פלילי הוא "הרדיפה" אחרי חומרי החקירה הסמויים מהעין חלקם בשל העובדה שברור שלא יסייעו להגנה ואין למדינה טעם/רצון לחפשם – איתור של החומרים בשלל המצעים והפעלה של המערכת להבאת החומרים שאין דרך להביאם באופן שונה.
מיותר לציין שקיימים סעיפים נוספים כמו סעיף 108 לחסד"פ שמאפשרת זימון עד עם החומרים – אבל סעיף זה (סעיף 74 לחסד"פ)  יעיל הרבה יותר שכן אז אפשר להיערך לעדות באופן מושכל.

כאן חייבים להבין –  המשטרה דואגת לחומרים שבכוחם לפגוע בנאשם בפליליים – הרבה פחות מכך היא דואגת לחומרים שבכוחם לפגוע בתיק הפלילי עצמו.


הכללים על רשימת חומר החקירה

דגשים לא במקור.

בש"פ – 6229/18 "בפסיקת בית משפט זה נקבע כי התכלית העיקרית שברשימת כל חומר החקירה היא להעמיד בידי הנאשם אמצעי בקרה לשם איתור חומרים שלא נמסרו לידיו.
המבחן לאורו יש לבחון את הרשימות שהועברו לידי העורר הוא מבחן מהותי ולא מבחן צורני-טכני ואבני הבוחן שבבסיסו הם "מבחן האפשרות להתמצאות בחומר והגשמת התכלית לספק להגנה מבט רחב על החומר שנאסף או שנרשם" (בש"פ 163/17מדינת ישראל נ' חג'ג', פסקאות 13 ו-17 (1.2.2017) ובש"פ 3708/19 יונגסטר נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (24.6.2019))
______________________________________________________________________________________________________________________________

חובת הנימוק של בית המשפט

שמגישים עתירה לפי סעיף 74 יש בפועל סוג של חוסר איזון בין הנאשם לבין התביעה.

התובע רואה הרי את החומרים שהוא לא רוצה למסור – ולכן גם בית המשפט חייב להביט בהם, ומצד שני הנאשם קולו לא תמיד נישמע.

הדבר הוביל לחובת נימוק מפורטת הרבה יותר מהרגיל.

מתיקני נתניהו שמבססים הלכות לרוב בשאלת חומרי חקירה:

"……ביום 14.1.2021, ניתנה החלטה בערר (כחלק מתיק מאוחד, בש"פ 9287/21 אלוביץ נגד מדינת ישראל (14.1.2021) (להלן: עניין אלוביץ)), במסגרתה קבע בית משפט זה (השופט י' אלרון) כדלקמן:

 "אני סבור […] כי על בתי המשפט הדנים בבקשות למסירת חומרים לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לנמק באופן מפורט ונהיר את החלטותיהם שלא למסור חומר מבוקש לידי נאשם. זאת, על מנת שלא ליצור חשד או חשש שמא הוסתרו מעיני הנאשם ובא כוחו פריטי מידע הנחוצים להגנתו, ולהניח דעתם כי מלוא החומר הנוגע לחקירה מצוי בידיהם.

 במקרה דנן, אני סבור כי יש ממש בטענות העוררים שלפיהן בית המשפט המחוזי לא פירט די הצורך את נימוקיו בהחלטותיו שלא למסור חומרים רבים שהתבקשו על ידם לעיונם. היקף החומרים הרב אשר נמנע מהעוררים הצדיק דיון מפורט בטעמים לכך, על מנת שלא ליצור רושם שלפיו הוסתר מעיני העוררים מידע אשר יש בו כדי לסייע בהגנתם. זאת, בפרט בשים לב לחשדנות הרבה המאפיינת את ההליך דנן, אשר באה לידי ביטוי באופן חריף בטיעוני באי כוח העוררים בדיון שהתקיים לפניי" (שם, פסקה 18)".


חובת העיון לפני החלטה:

המשך פסק הדין החובה לעיין בחומרים לפני החלטה.

היינו חשוב לשים לב שהתביעה מביאה את החומרים לדיון. כולל ברור מול צדדים שלישיים שאמורים היו לומר את דברם (במקרה ויש כאלה).

"7. באשר לתיק 1000 הישן, קבע בית משפט זה כי החומרים לא נבחנו על ידי בית משפט קמא, וכי לא הופעלה כל ביקורת שיפוטית על החלטת רשויות החקירה שלא להעביר את החומר האמור לידי העורר. משכך, הורה השופט אלרון על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי למען ישוב ויעיין בחומרי תיק 1000 הישן, בטרם תינתן החלטה בעניין. בהחלטתו המפורטת, הבהיר השופט אלרון כי ראוי שבית המשפט המחוזי יעיין בחומר ויחליט בעניין כחוכמתו, וזאת למען הסדר הטוב וחרף קיומו של ספק כי יש בטענות העורר כדי לסתור את חזקת התקינות העומדת לזכות רשויות התביעה (שם, פסקה 58). 


 חקירה פלילית מטרתה איסוף ראיות פליליות לצורך הגשת אישום פלילי

מיד עם הגשת כתב האישום חייבת המדינה למסור לנאשם (בפועל לעורך דינו הפלילי בד"כ)  את מלוא חומר הראיות  -בפועל היא אמורה לאפשר לו את היכולת לצלם את מלוא חומר הראיות של התיק הפלילי וכמובן את שרימת חומרי החקירה !.
החוק אינו מאפשר למדינה להחליט מהו עיקר ומהו טפל בחומרי הראיות – נגיעה לתיק הפלילי הופכת את החומר לרלוונטי להגנה –היינו כל החומר ראיות דרוש – וההחלטה אינה של המדינה.
זכות העיון של עורך הדין הפלילי לעיון בחומר היא בשם הנאשם או יחד עם הנאשם – אבל לעולם לא במקום הנאשם !
הדבר עולה במיוחד שמדובר בקלטות של עבירות מין שאסור לצלמן  – ואז לעורך הדין הפלילי מוקנית היכולת לבוא לפרקליטות ולצפות בקלטת – וכן – גם לנאשם, אפילו באם הוא עצור, הזכות לצפות בקלטת – אפילו אז !
דרך מרכזית ל"גילוי" חומרים נחבאים הם באיתור חומרים שלא סווגו כחומר ראיות – הדרך לפי רשימת חומר החקירה – רשימה זאת אמורה להכיל גם מה שאינו חומר ראיות  -את מלוא החומרים !
ראוי לציין המדינה מפעילה תרגילים רבים ומסווגת את רשימת החומרים שנמצאים בתיק  (חומרי הראיות) כאילו היא רשימה "חומר החקירה" – מיותר לציין שיש כללים שונים לשתי הרשימות.

תקדים מיום – 13.11.12

המשרד קיבל החלטה שיפוטית חשובה ביותר.
לראשונה בישראל הורה בית המשפט למכון לרפואה משפטית להעביר את הקלטות הקול של הנתיחה שלאחר המוות לידי ההגנה.
כמו כן הורה בית המשפט לפרקליטות להעביר את חומרי הנתיחה  – ללא עלות לידי ההגנה.
זה המקום לציין מקובל שהנאשם משלם אגרה גבוהה ביותר  – שמיותר לציין אינה חוקית כלל !

הדרך לכך היא שהפרקליטות אינה תופסת את מלוא הראיות אלא משאירה חלק מהאריות במכון עצמו – והמכון גובה כספים ! משום מה בייחס לקלטת עורכי הדין הפליליים סורבו תמיד בטענה שהקלטת שהיא ראיית המקור היא "רישום פנימי" של המכון.


ההלכה הנוהגת בחומרים שמוגשים במעצר הימים

בש"פ – חורי 3579/20 : "הלכה המנחה בנושא זה נקבעה בבג"ץ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מה(3) 630, 633 (1991), שם נקבע על ידי השופט ג' בך כי "רבים הם המסמכים והמידע המוגשים ל'שופט המעצרים', שאין בינם ובין 'חומר חקירה', במובןסעיף 74 לחסד"פ, ולא כלום". על הלכה זו חזר בית המשפט גם בבש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 1 (1998)".

"…בגדר החומרים שברגיל אין לראותם כ"חומר חקירה" אנו מוצאים מזכרים המתייחסים לפעולות החקירה שבוצעו ולפעולות החקירה המתוכננות; בעיות שנוצרו בחקירה;

תחזית של לוחות זמנים לביצוע פעולות חקירה; ותכנון מערך של פעולות משטרתיות הקשורות בחקירת החשוד. הטעם לכך הוא שבחומרים אלה אין כדי להועיל להגנת הנאשם, ומנגד, חשיפתם עלולה לפגוע במערכות החקירה המשטרתיות.

 

7.        ודוק: הפסיקה הכירה בכך שהעובדה שתוצר חקירה לא נמצא פיזית בתיק החקירה אינה מקנה לו "חסינות" מגילוי. לכן, אין לקבל גישה גורפת, השוללת מראש את היות המזכרים המוגשים לשופט לפי סעיף 15 לחוק המעצרים "חומר חקירה". על התביעה לסווג ולמיין את המסמכים שהוגשו לשופט המעצרים בהתאם לכללים הרגילים, הקובעים מה לחומר חקירה ייחשב. ככל שהמסמכים רלוונטיים לנושא האישום, או אף לפריפריה של האישום, יש לראותם כ"חומר חקירה" שחל עליו סעיף 74 לחוק ולהעבירם לעיון ההגנה (בש"פ 91/08 מדינת ישראל נ' שיבלי (13.2.2008); כן ראו בש"פ 6856/16 ביטון נ' מדינת ישראל (15.11.2016), שם היה מדובר במקרה חריג שבו מידע, שבמצב הדברים הרגיל היה בבחינת "תרשומת פנימית", נחשף למעשה במסגרת כתב האישום, שייחס לנאשם הדלפה של "מועד הפרוץ" של החקירה).

  ראוי לציין – ההלכה היא בעייתי ביותר ולמעשה הופכת את הליך המעצר ללא ניתן לבחינה בפעמים רבות.


רקע  – סעיף 74 לחסד"פ 

פרק זה לא נכתב לעורכי דין פליליים, לכן אין טעם לצטט את החוק, או אפילו למסור פסיקה – משרד עו"ד פלילי אדטו מוטי משתמש רבות בסיוע סעיף זה לצורך ניהול תיקים פליליים  -כך שניתן להביא דוגמאות רבות לכך.
הדברים המובאים כאן הם על מנת להסביר את אחד הכלים המרכזים של עורך דין פלילי בניהול התיק הפלילי – כלי שלצד הכבדה על המדינה (משפר סיכויים להסדר טיעון) מאפשר לעורך הדין לקבל חומרים שהיו סמויים ממנו – חומרים שבכוחם לסייע רבות לעורך הדין הפלילי בניהול התיק.

דוגמה להבנה – חשיבות הגילוי של חומרי חקירה שלא נחשבו לכאלו 

מדובר בתיק אמתי במשרדי ! עד סיפר לשוטרים שביצעו אצלו חיפוש אחרי סמים (ומצאו סמים אסורים) שלקוח של המשרד מכר לו סמים כ 10 פעמים  – האדם נלכד מיד בצאתו ממה שהוא הגדיר זאת עסקאות הקניה – שעליו סמים בכמות קטנה.
בחיפוש בבית הלקוח נמצאת סמים מאותו הסוג – בכמות ניכרת.
המשרד הגיש בקשה לקבלת עברו הרפואי של העד. למה עבר רפואי ? חקירה פשוטה גילתה שהאיש מפעיל אתר נט לבעיות זיכרון והייתה הנחה שלאיש בעיות מסוג זה.
התוצאה המדינה נסוגה ממרבית האישום הפלילי והתיק הסתיים ללא הרשעה פלילית.

זהו מקרה הממחיש עד כמה חשוב לבלוש ולברר על אודות עדי התביעה – כמובן במגבלות החוק.


 דוגמה נוספת – סעיף 74 לחסד"פ 

בית המשפט תאר עוד ועוד את הכישלון של הלקוח בהבאת ראיות. (בשלב התיק הראשי לא לקוח של המשרד).
במסגרת התיק בערעור הוגשה בקשה להבאת חומר שלא נמסר – והתברר שחומר ניכר נימצא במחסני היחידה החוקרת. (תיק מלא מסמכים ששכב במוצגים ולא נפתח כלל).

בנסיבות אלו, שלא כל הראיות היו בידי ההגנה, הייתה הסכמה להקלה משמעותית בעונש.


דוגמה נוספת  – סעיף 74 לחסד"פ 

במסגרת תיק רצח בשלבי דיוני "מעצר הימים" (המעצר לצורכי חקירה) הגישו החוקרים בקשה לביצוע פעולות חקירה לעיני בית המשפט (לצורך קבלת ימי מעצר) – הבקשה סמויה מעיניו של החשוד ושלך העורך דין הפלילי.
הבקשה הייתה חסויה גם לאחר הגשת כתב האישום מההגנה ולא נמסרה. (כמקובל).
לאחר בקשה מתאימה, של עו"ד פלילי מוטי אדטו,  הוחלט שהבקשה כן תימסר יחד עם כל מצרפיה והמידע החסוי לעורך הדין הפלילי ולנאשם.
עיון בתרשומת הביא לכך שהוכיח שעדה מסוימת לא הייתה עדה שהגיע מטעם הנאשם או מטעם עורך דינו הפלילי למשטרה, אלא, המשטרה עצמה ראתה בה עדה חיונית והדבר חיזק את עדותה.
נקודה נוספת שהוכחה הייתה שהמניעה לשחזור יצא לא מהנאשם אלא מהנסיבות בשטח (בניגוד להצהרות הראש צוות בבית המשפט).

חשוב לציין מבדובר בתקדים  -המסמכים המובאים לשופט מעצרים אינם בנקל נמסרים להגנה !


 דוגמה נוספת סעיף 74 לחסד"פ

תיק בניהול המשרד : מתלוננת על עבירת מין. מתלוננת בעייתי ביותר. (רפואית ונפשית). בקשה לחשיפה של החומרים הוביל (כניראה היא) לחזרה מהאישום. בכול מקרה בתיק בוא המדינה הייתה בטוחה בהצלחה – עד לבקשה – יש חזרה מאישום בהמשך.

דוגמה נוספת סעיף 74 לחסד"פ

החזרה מהאישים בתיק אמור. (זיכוי לאור השלב בו היה התיק).
עד עלה לדוכן שעל רכבו מתנוססת תעודת נכות. העד נישאל עליה וטען שיש לו אישורים שהוא נכה וסרב להסביר למה.
בקשה מתאימה – חזרה מהאישום! (קשה לדעת את הסיבות לחזרה – אבל המדינה ביקשה הצהרה שלא תתבע).
______________________________________________________________________________________________________________________________

דוגמה לחשיבות המידע שמושג בזכות הבקשה

לקוח של המשרד הואשם באונס.
בדיקה של מלוא הנתונים העלתה שהמתלוננת בתיק (הגילוי לאור הגינות של הפרקליט) הגישה בעברה תלונה על ניסיון לאונס – הוגש כתב אישום והנאשם שם זוכה בעליון לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי.
ברור לחלוטין שנתון מסוג זה – למרות שהוא לא נוגע ישירות לאירוע של האישום חשוב ביותר להגנה. עורך דין פלילי יכול לעשות הרבה איתו וחסרונה של ראיה שכזאת מכשיל את היכולת של עורך הדין הפלילי לספק הגנה נאותה.

מטרת החקירה הפלילית היא לאסוף ראיות כנגד הנאשם

המשטרה פועלת בכול הדרכים על מנת לגבש ראיות כנגד הנאשם לצורך הוכחת אשמתו.
בכול התהליך הזה הנאשם מגשש את דרכו באפלה.
הוא אינו יודע מהו חומר הראיות הפלילי והמפליל שקיים בתיק החקירה – כמובן הדברים נאמרים בשעה שאנו דנים בחקירה הפלילית עצמה.
כך יוצא שדיוני המעצר (אם יש) ימים הם סוג של גישושים באפיה אחרי חומרי ראיות והבנת התמונה. ראוי לציין התמונה אמורה הייתה להיות בהירה לחלוטין עם הגשת כתב האישום.
בין בצירוף בקשה למעצר ובין בלי – אז אמור החומר כולו להיות חשוף לעיני הנאשם – המציאות מוכיחה שהמילים "כל החומר" זוכות לשתי פרשנויות שונות אחד מצד הנאשם ואחר מצד המדינה.

האם בכול תיק פלילי יש חובה למסור את מלוא חומרי החקירה להגנה?

למרות שלשון החוק מדברת על פשע או עוון – כמובן גם בתיקי חט (עבירות תנועה לדוגמה) זכאי כל אדם לקבל את מלוא החומר ראיות.
קשה להאמין כמה אנשים הצליחו לסתור את הממצאים כנגדם לאחר עיון בצילומים לדוגמה.

מתי צומחת הזכות לקבלת החומר ראיות
לאחר הגשת כ"א. (בפועל גם בשימוע אבל שם החובה היא על עיקרי חומר הראיות).

לציין בין השימוע ובכתב אישום ראוי לבחון האם נוספו חומרים לתיק החקירה ?


חומרי חקירה שהכללים על מסירה אינם חלים עליהם
חומרי חקירה עם חסיונות. (חייבת להיות רלוונטיות – אם לא אין חיסיון).
תחקיר צבאי
תסקיר קורבן עבירת מין.
חומר להזמת טענת הגנה (טענה לא צפויה).
תרשומת פנימית.

מהו חומר חקירה 
המבחן הוא אחד – מבחן הרלוונטיות  -זהו מבחן שנע ונד לאור עמדת הנאשם ותגובתו לאישום.

הנחיות הפרקליטות – למסור את כל החומר בכול מקום בו אין פגיעה באינטרס – אם יש פגיעה באינטרס לבצע שק"ד.


 תעודת חיסיון
יש מספר כללים להטלת חיסיון:
א. חומר חקירה רלוונטי.
ב. החומר אינו חיוני להגנת הנאשם.
שאלת החיוניות נקבעת לפי שדה המחלוקת – כך יוצא שאם החומר חיוני או שהמדינה תחזור מהאישום – או תגלה את החומר !
הלכת ליבני  -החשש להרשעת חף מפשע מובילה לכך ששום אינטרס לא יכול לעמוד מנגד.

גם שיש חיסיון – יש חובה ליצור פראפראזה שתגלה ולו במעט מהמסמך ! בנסבות אלא הידיעה מי הוא המקור, מובילה פעמים רבות להתנגשות ההגנה אל מול אותו המקור.


הוצאת תעודת חיסיון בעקבות הוראה למסור את חומרי החקירה.

לפי סעיף 108 – הנחיות פרקליטות ומשטרה  – במקרה המתואר הוצאה בעקבות תעודת חיסיון לטובת הציבור.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 18/7984

החוק – סעיף 45 לפקודת הראיות : "חסיון לטובת הציבור":
"אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה
לפגוע בענין ציבורי חשוב.
.., אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר… כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם
ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם".


הציטוטים מתוך פסק הדין – מתי יועברו החומרים :

לפי הסעיף, אין המדינה חייבת למסור את הראיה החסויה בהליך פלילי, אלא אם מתקיים
אחד משני תנאים:
אחד, הראיה חיונית להגנת הנאשם. שני, הראיה עשויה להועיל
להגנתו, גם אם אינה חיונית לה, ומידת התועלת הטמונה בה עולה על מידת הפגיעה
בענין הציבורי שעליו מגן החסיון.
…..להבהרת העניין נפנה את הזרקור כלפי הוראות סעיף 46)א1 (לפקודת הראיות, העוסק בהחלטת בית המשפט
בעתירה לגילוי ראיה. לפי הסעיף:


חשיבות ההקראה

"ישקול בית המשפט, בין השאר, את הקשר שבין החומר
החסוי לגדר המחלוקת בין בעלי הדין, בשים לב לגרסת
ההגנה,
את הקשר שבין החומר החסוי לראיות הגלויות וחומר חסוי אחר בתיק,
ואת קבילות החומר החסוי ומשקלו הצפוי אם יוגש כראיה במשפט…".
השאלה האם הראיות כשלעצמן חיוניות להגנת הנאשם אינה בגדר אי בודד, אלא יש
להרחיב את המבט ולבחון מהו הערך המוסף שלהן, על רקע הראיות הגלויות וביחס לגדר
המחלוקת הספציפית…".
________________________________________________________________________________________________________________________
מתן אפשרות ראיה של החומר היא הבסיס להליך הוגן:(החומר חייב להיות מועבר במלואו לאחר הגשת האישום)
מהו הליך הוגן: מוך הצעת חוק יסוד זכויות במשפט: אין מפעילים סמכות חוקית הנוגעת לזכויות אדם, אלא בהליך הוגן, ללא משוא פנים וללא שיקולים שלא לעניין.
הליך הוגן מדבר על על זכותו של הנאשם להליך הוגן, גם בג"צ חכמי 6319/95 זכויות של עדים, גם דנ"פ 3750/94 דרכי גם של צדדים נוספים לעבירה.

תיק פלילי, הדרך לניצחון

הדרך להישג בתיק הפלילי אינה עוברת רק בחומרים שיש בידי התובע. על אילו אין בכלל מה לדבר, אלא, יש צורך בכלים נוספים שלא היו בידיו בעת הכנת/הגשת האישום.
אז לב"כ הנאשם יש את הנאשם לקבלת תמונה, מיהם העדים, מה מצבם המיוחד, מי נחקר ומה הוא יודע.
לפי התמונה שהלקוח מוסר, כמו גם חיפוש רמזים בתיק הפלילי – אפשר להתחיל חקירה עצמאית ולנסות להבין את התמונה המלאה.
כאן מתחילות הבקשות לקבלת "עזרה" מהמדינה בדמות חומרים שלא נימצאים בתיק הפלילי.

חומרי חקירה וראיות

לאחר הגשת כתב האישום בעבירה מסוג פשע או עוון רשאי הנאשם לעיין בחומר הראיות כנגדו  -באופן ברור לצלם את החומר (למעט חריגים). (סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי – החסד"פ).
צילום החומר מאפשר לנאשם לדעת על מה מתבססת המדינה בכתב האישום – עיון בלבד ללא העתקה אינו רלוונטי שכן אין באמת מקום לעיון בראיות (למעט צילומים מסווגים ) במשרדי התביעות/פרקליטות.
ראוי לדעת – כתב האישום הוא סוג של "סיכום ראיות" – לא פעם אין חומר מאחורי אותו הסיכום.

מהו חומר חקירה הכלול בסעיף 74 לחסדפ
ככלל כולם, ובמיוחד בתי המשפט, מאמינים למדינה – שעה שהיא קובעת מהו חומר החקירה הרלוונטי.
התביעה מצווה, לפי החוק, להעביר לפי השכל הישר את מלוא החומר הרלוונטי לידי ההגנה.
ע"פ דרעי: "הנחת היסוד היא שהתביעה ממלאה את המוטל עליה במיומנות והגינות".
זה המקום להגיד זאת שוב ושוב – שכולם מדברים כל כך הרבה על הגינות – לבטח יש בעיה – והבעיה היא נקודת הראיה השונה של הפרקליטות מול צורכי ההגנה.

 רשימת החומר שנאסף – סעיף 74 לחסדפ

בנוסף לחומר עצמו על המדינה (המשטרה) ליצור רשימה של החומר שנאסף (רשימה שכוללת גם את חומר הראיות ואף למעלה מכך – היינו חומרים שאינם חומר ראיות ונאספו).
עיון ברשימה הוא כלי מרכזי בגילוי חומרים חסרים בחומר הראיות – הבעיה מתחילה שגם ברשימה אין חומר זה או אחר מחמת העובדה שהמשטרה לא חשבה עליו – והוא בעל פוטנציאל לסייע להגנה.

לציין הרשימה האמורה יוצרת טרחה רבה לתביעה/משטרה – אבל ללא אותה רשימה בלתי אפשרי לבחון את החומר שנמסר והאם הוא ממצא את מלוא הזכויות. (כאן בנושא הרשימה ראוי לשבח את יוצרה של הרשימה המלאה שמכילה את מלוא החומר שנאסף  -עו"ד מר דיוד וינר ז"ל).


מועד קבלת חומרי הראיות

כאן חשוב רק לדעת במהלך דיוני מעצר הימים – אין לסנגור חומר ראיות והוא לא יודע למעשה מה מסר כל עד ועד – להגשת כתב האישום. (גם בשימוע יש זכות אבל לפי החוק מוגבלת יותר).


העונש על התובע/פרקליט שכושל בהעברת מלוא חומר הראיות להגנה

נתחיל מזה שנדיר מאוד שהדבר יתגלה. בד"כ יסב הוויכוח על השאלה מהו חומר הראיות, מה הפרשנו הראויה ועוד.
חשוב לדעת: למעשה אי מסירת חומר מכשילה את התיק הפלילי כולו. אין דרך לנהל משפט צדק ללא חומרי ראיות.
כך שהעלמה של חומרים הייתה חייבת להוביל לביטול המשפט בשל הגנה מהצדק. בפועל סעיף 77 לחסד"פ – ראיה שלא נמסרה בזמן להגנה התובע לא יוכל להשתמש בה במהלך המשפט.
מדובר בדברים ריקים מתוכן – הרי ראיה שתועלם היא ראיה שהתובע לא רוצה שיעשה בה שימוש !

פרקליט יכול וינסה שלא לברר עד הסוף ראיות שהן מראש בעלות פוטנציאל "בעיתי" מבחינתו  -וגם זאת בעיה – בעיה קשה.


ראיות לא מתועדות 

על מנת לנהל משפט צדק – כל הראיות חייבות להיות מתועדות  – בכתובים.
מיותר לציין שלא כל הראיות הן כתובות.
יש ראיות בצורה של הקלטות שהמשטרה מבצעת  -אלו כמובן ניתנות להגנה.
ויש ראיות שהן מוצגים שנתפסו – וכאן מתחילה בעיה במציאת החומר ועיון בו.
לדוגמה בתיק פלילי בניהול המשרד היו במשטרה תפוסים מכנסיים של המנוח. חיטוט של עו"ד אדטו במכנסיים גילה כסף בכיס שלא התגלה עד לאותו הרגע.
כך שהגיע בודק המז"פ (לא הייתה מעבדה ניידת) הוא נחקר על טיב החיפוש שערך – וכמובן שהוא נישאל על הכסף – מתברר שהוא לא ידע על כך דבר.
עכשיו זומן איש המוצגים עם המוצג – והכסף נצפה.
חשיבות הנושא הייתה רבה.

לכן ראוי לדעת – מותר ורצוי לעיין במלוא החומר. קיימות בעיות מבניות בחלק מהבדיקות  – כמו לדוגמא בעיון בצילומי נתיחה – על כך בשאיפה המשך.


החובה ליצור תיעוד – סעיף 74 לחסדפ שזה לא נימסר – דוגמה נוספת
בתיק שמתנהל בימים אלו הגיעו עדים רבים לתחנת המשטרה באופן מידי בלי כל תיעוד על דרך הגעתם.
האומנם אירוע סביר ?
חקירות רבות הוענקו לדרך ההגעה של העדים – שם התברר שהם הובאו ממש בכוח !

העדים נחקרו ואחד מהם סיפר שהוא היה יחד עם חבריו ושוטרים עיכבו אותם לאור סימני דם על הבגדים של אחד מהם – כאם מתברר שאין כל תיעוד של השוטרים. השאלה היא באם יש סימני דם – כיצד אלו הגיעו ? לא מדובר בשאלה של מה בכך.

הרי ברור לחלוטין שיש "סיפור" מאחורי השקרים שהם שיקרו בעדויות.


תסקיר שירות מבחן לפי תקנה 4.

קיימים מקרים בהם המדינה מבצעת סוג של בחינה של המציאות לפי תקנה 4 לצורך ההחלטה האם להגיש כתב אישום או שלא. מדובר בחלק שהוא חומר ריאות למרות שהמדינה סבורה פעמים רובת שלא כך הדבר.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=494826


דוגמה נוספת סעיף 74 לחסדפ – שלא מקוים.
בתיק מלמעלה, הפרקליטה מטעם המדינה שלחה מזכרים בהם מתברר היא הפכה את עצמה לחוקרת בתיק הפלילי – היינו בשיחות היא הציגה ראיות שלא היו בשום שלב של החקירה בפני עדים וקיבלה מהם אמירות.

בפועל מדובר בעבירה על החוק, הרי בעצם האמירות יש פעולת חקירה – ואין זה תפקידה של פרקליטה לחקור עדים (הדבר אסור) – השאלה שיש תמיד היא אילו עוד ראיות הוצגו ובאין תגובה אין התייחסות ?

ראיונות בפרקליטות לעדים :

כידוע לפני העדות עוברים עדים ישיבת הכנה בפרקליטות לצורך בחינת העדות – במידה ועולים שם טכנים חדשים – ראוי לבצע חקירה מחדש, במידה ועולים "רק" נושאים עם חידוד לבצע רישום :


תרשומת פרקליט

זה המקום לעיין בחוק שאמור לחייב את המדינה: הנחיות פרקליט המדינה : "תרשומת שעורך פרקליט מראיין עם עד:

25: "ראיון עדים לקראת עדותם בבית המשפט הינו מרכיב חיוני בעבודות הפרקליט, הנדרש כדי להבטיח שעדי התביעה יוכלו למסור בבית המשפט עדות אמת מלאה ומפורטת, ככול שהדברים רלוונטיים לתיק הנדון בבית המשפט ובהתאם לכללים המקובלים……. ככלל, תרשומת ראיון של פרקליט עם עד אינה בגדר חומר חקירה. עם זאת, אם מעלה העד בראיון פרטים חדשים ומהותיים שלא נזכרו בהודעתו במשטרה, יש חובה להעביר פרטים אלו לידיעת ההגנה. העברת פרטים אלה תהיה, ככלל, בדרך של גביית הודעה נוספת מהעד במשטרה ביחס לפרטים  אלה, והודעה תימסר להגנה: עניין מסיקה".


מתוך פסק דין יצחק מרדכי – הערעור :

"….אכן, ההגנה עתרה לביתמשפט קמא ביום 30.10.2000 בתיק ב"ש 6424/00 בבקשה לגילוי חומר ראיה. בין שאר פריטי חקירה שגילוים נתבקש היה גם "תרשומת שיחות שהתנהלו בין הפרקליטות לבין מתלוננות בתיק זה, ובפרט פרטי שיחות שניהלה הפרקליטות עם מי מהמתלוננות לפני סיום החקירה ולפני גביית הודעתן האחרונה".

בין נימוקי ההגנה היה גם הנימוק ש"א" תושאלה לראשונה ב17.3.2000 ולאחר מכן ב27.3.2000, וכי היא שוב תושאלה ב10.4.2000. בתווך שבין 27.3.2000 ל10.4.2000 התקיימה הפגישה בפרקליטות שעל משמעותה המלאה סיפרה המתלוננת בביתהמשפט, הכול כמפורט לעיל.

נוכח שינויי גירסה אלו "אנו מתעניינים מאוד בדרך שבה נולדו השינויים, זו נקודה קריטית". עוד טענה ההגנה, שבהסתכלות כוללת על השתלשלות העניינים, הפגישה בפרקליטות הייתה באמצע החקירה משום ש"חומר החקירה לא גובש ולא סוכם" עד אז.

מדובר אפוא, לפי טיעון ההגנה, ב"פעולת חקירה מובהקת ונסיבתית, נראה לנו שהשיחה בפרקליטות היא הגורם לשינוי הגרסה…".

המדינה טענה כנגד זה שמדובר בריאיון של עד עם עורךדין, וריאיון כזה "אינו מחייב רישום או חשיפה". הפרקליט אינו חוקר, איננו מזהיר, הוא רק מתכונן לחקירת העד עלידי ראיונו. שלב הריאיון הזה היה לאחר שב4.4.2000 "הועבר התיק בשעות הבוקר לפרקליטות עם מכתב סיכום פעולות החקירה נ2/", ואז נסתיימה החקירה. באכוח המדינה הודה שבפגישה עם "א" "היא ניהלה אתנו שיחה כאמור ושם נוכח גם פקד

— סוף עמוד  377 —

זרגרוב… בשיחה הזו הרחיבה 'א' ומסרה פרטים שלא הופיעו באותה רמת פירוט בשתי הודעותיה המקוריות". בעקבות כך ביקשה הפרקליטות שתיגבה הודעה נוספת.


משמעות הדחייה להמשך ההליכים

ביתמשפט קמא (כבוד השופטת ב' כהנא) דחה את בקשת ההגנה בהחלטתו מיום 8.11.2000. לי נראה שטיעוני ההגנה בעניין זה הם נכונים וראויים. צריך להביא בחשבון שריאיון עם עורךדין יכול להיות מנוצל, חלילה, לרעה. על ה"רעה" הזו עמד ביתמשפט העליון בע"פ 226/54 אלופי נ' היועץ המשפטי [10]בעמ' 1348, באומרו ש"…אסור, כמובן, לשים דברים בפי העד ולהורותו את אשר יאמר", וכן בע"פ 685/81 אהרוני נ' מדינת ישראל [11]בעמ' 689, שם נאמר ש"הבעייתיות, המתלווית לראיונם של עדים… נובעת מן החשש, שמא השפיעו הריאיון או המפגש על יכולתו של בית המשפט לעמוד על אמיתות דבריו של העד…".

חקירה אינה אקט פורמאלי

כבר אמרתי שאינני מרמז ש"רעה" כזו נפלה בענייננו, ואולם נראה שבכלל, ובתיק זה בפרט, סיום חקירה איננו אקט פורמאלי שמכתב המשטרה לפרקליטות סותם עליו את הגולל. יש שאירועים שונים המתרחשים לאחר מכן מחייבים או מצדיקים המשך החקירות והשלמתן, ואם כך קורה, נסתם הגולל לא על החקירה, אלא על מכתב המשטרה שנחזה להיות בשעת שליחתו מכתב המעיד על סיום החקירה.

דרכי המחשבה של עדים

במקרים כאלו יכול שגם עצם האירועים שהביאו להחלטה שיש צורך להשלים את החקירה, גם הם בבחינת חומר חקירה שיש לחשוף אותו בפני ההגנה.

הטעם הוא שחומר זה יכול שיצביע על האופן שהביא את האנשים הנחקרים להעיד בדרך אחרת, ולו מבחינת הדגשי הדברים. אין מדובר במבחן טכני שבו עצם הישיבה בפרקליטות מוציאה את רשויות החקירה והתביעה מחובת תיעוד ורישום.

המדובר הוא במבחן של תוכן (להבדיל ממבחן של צורה). אם המפגש בפרקליטות, מבחינת תוכנו, נושא אופי של תשאול שיש בו תוספות, הבהרות והשלמות, כל זה לצד דושיח המביא לשינויים אלו, הרי שהמפגש הוא "חקירתי" ביסודו ואי אפשר להעלים את תוכנו מההגנה.

הדגשת ייתר לחשיבות

דברים אלו נכונים שבעתיים במקרה זה שבו החוקר המשטרתי עצמו נכח ב"פגישת הפרקליטות", והם נכונים שבעים ושבעה מונים נוכח ה"מיוחדות" של תיק זה (שעליו עמד כאמור – סדבון), שכלל מאמץ חקירתי מרוכז מאוד שבוצע בחלקו עלידי הדרג החקירתי העליון, ושכלל "מסע שכנוע" לא מבוטל כלפי "א" (וגם כלפי "נ" – המתלוננת באישום השני) שסירבה להגיש תלונה.

יצוין שפגישה נערכה גם בין "נ" לבין הפרקליטות, וגם בה נכח קצין המשטרה זרגרוב, ואותו קצין משטרה גבה בפרקליטות הודעה נוספת מ"נ", דבר שיש בו כדי להצביע על אופייה של הפגישה, על פרשנות אפשרית לאופייה של הפגישה ועל ההיבט החקירתי של הפגישה.


ראיות חסויות

למרות האמור רשאית המדינה שלא לספק ראיות אשר לגביהן קיימת תעודת חיסיון (פרק זה לא ידון בכך) – חיסיון הכוונה לחומר שהוצא לגביו תעודת חיסיון שמתירה את אי חשיפתו.


מהו חומר חקירה לפי סעיף 74 לחסדפ

חומר חקירה הוא….. האמת היא שנושא זה אינו ברור וכאן מוכרעים משפטיםֱ.
ברור לחלוטין שהחקירות והמזכרים שנגבו כחלק מהחקירה הם חומר חקירה – אבל דבר אינו פשוט עד כדאי כך – לדוגמה מה על מפגשים קודמים של המתלונן עם החוק ?
מפגשים שחלקם הוא היה מתלונן שם, ובאחרים נאשם ? ואם זוכה ? או אולי ההפיכים פסקו לאור מצב רפואי מיוחד ? או לאור מחלת נפש ? הכל הרי רלוונטי עכשיו.
המדינה שואפת לספק בד"כ את הראיות שהמשטרה גבתה בייחס לאירוע – את הראיות הישירות.
אבל בכול תיק נרחב יש ראיות נוספות שלא מועברות – לדוגמא:
א.  חומר מודיעיני.
ב.  חומרי רקע.
ג.  דוחות ועדות חקירה בשעה שיש.

ד.  ועוד הרבה חומרים הכל לפי המקרה.


דוגמאות:

חומר מודיעיני:

לא פעם הנחקר עובר לאחר החקירה עוד שיחה עם איש מודיעין – ושם הוא מספק כלים לצוות החקירה. הצוות יפעל לפי ההנחיות שמסר תוך העלמת חלקו.
מיותר לציין שמדובר בחומר שחשוב ביותר לדעת את מקורו.

עורך דין חכם שעה שהוא עובר על חומר הראיות מגלה פתאום חיפוש אחרי חומר ספציפי ומעלה שאלות מהו מקום עליית הנקודה.


חומר רקע  -סעיף 74 לחסד"פ.

בעבר ייצג המשרד אדם שנחשד באונס של גברת מסוימת – הגילוי שהוביל לפריצת דרך: המתלוננת האשימה אחר בניסיון אונס ואותו אדם זוכה. שם בית המשפט אמר שהתלונה לא הייתה מידית ולא הייתה תוספת ראיתית.
נכון אין נגיעה לאישום – או בעצם יש ? כאן התלונה מידית, הייתה תוספת ראיתית – הכול התקיים בשבוע של הזיכוי !

הגילוי הוביל לשינוי האישום באופן משמעותי ביותר.


דוגמה: יומנים ותלונות קודמות

בתיק של המשרד – מתלוננת באמירה של אגב ציינה שהיא התלוננה וסיפרה על הדברים אצל יועצת בית הספר.

מיותר לציין שהוגשה בקשה לקבלת החומר – שם התברר שהיא פגשה רבות ביועצת והתלוננה על דברים רבים  – חוץ מהאירוע הנ"ל. מדובר בדוגמה קלאסית לעתירה לפי סעיף 74 לחסד"פ.


מוצגים לבדיקה

לעיתים המדינה תופסת מוצגים ולא בוחנת אותם.
הדבר מתקיים גם בתיקים חמורים ביותר – ואפילו תיקי רצח. הדבר בא גם מתוך רצון שלא להעמיס על צוות החקירה וגם לא להעמיס על המעבדות – אבל הממצאים יכולים להפתיע.
– לדוגמה בגד של הנאשם ברצח היה יחד עם דמו של אדם שלא היה ידוע על נוכחותו באירוע בעת החקירה הפלילית !
כך יצא שאין את המידע.

סנגור חכם יכול לעתור לקבלת את המוצגים לפי סעיף 74 לחסד"פ, אזי לבחון אותם ולעשות שימוש בתוצאות באופן שהמדינה אינה יודעת מראש את תוצאות הבדיקות  – דבר שמקשה ביותר על המדינה לנהל את התיק ונותן יתרון להגנה.


מסמכים ממעצר:
בעת דיון המעצר מוגשים לשופט המעצרים בדין מסמכים על הפעולות המתוכננות  – זהו מסמך רב חשיבות לבחינת עבודת המשטרה.
בד"כ המסמך האמור לא נמסר – בתיק רצח בו ייצג המשרד נמסר מסמך זה – התברר שמדובר במסמך רב חשיבות.

לדוגמה שם התברר שהמדינה יזמה פעולות מסויימות והתעלמה מהבטחות אחרות לשופט בדין.

פסק דין עמית אלמוג – בש"פ 1286/21: (דגשים לא במקור).

"דוחות שהוגשו בהליכי המעצר

  1. נושא שחוזר ועולה בהליכי גילוי ועיון לפי סעיף 74 לחסד"פ הוא בקשת ההגנה לעיין בחומרים שהוגשו לשופט המעצרים במהלך דיוני המעצר לימים (עמית חסיונות ואינטרסים, בעמ' 287–290). ההלכה המנחה בעניין זה נפסקה בבג"ץ 1885/91 אלי צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מה(3) 630, 633 (1991), שם נאמר כי "רבים הם המסמכים והמידע המוגשים ל'שופט המעצרים', שאין בינם ובין 'חומר חקירה', במובן סעיף 74 לחסד"פ, ולא כלום". ואכן, בדוחות המוגשים לשופט המעצרים אנו מוצאים, על פי רוב, התייחסות לפעולות חקירה שבוצעו, להתקדמות החקירה או לפעולות שיש עוד לבצע במהלכה, לתרשומות פנימיות ולחומרים שהם בגדר עיבוד של חומר אשר נאסף במהלך החקירה. הדוחות החסויים המוגשים לשופט המעצרים אינם נחשבים לחלק מ"פרוטוקול הדיון" הנמסר לנאשם לפי סעיף 15(ז) לחסד"פ (מעצרים), באשר החומר החסוי אינו "מתקבל" על ידי בית המשפט אלא אך נמסר לעיונו, ולאחר מכן מוחזר לרשות החוקרת (בש"פ 1388/18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.3.2018)). ההנחה היא שמסירת דוחות אלה לעיונה של ההגנה עשויה להביא לפגיעה בתפקודה המקצועי של המשטרה, ביכולותיה המבצעיות ובאפשרותה לנהל שגרת עבודה תקינה (ראו, לדוגמה, בש"פ 3071/11 בן שטרית נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (8.5.2010); בש"פ 4776/18 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 13 (12.7.2018)).

זה אפוא הכלל, אך עם זאת, "אין לקבל גישה גורפת, השוללת מראש את היות המזכרים המוגשים לשופט לפי סעיף 15 לחוק המעצרים 'חומר חקירה'. על התביעה לסווג ולמיין את המסמכים שהוגשו לשופט המעצרים בהתאם לכללים הרגילים, הקובעים מה לחומר חקירה ייחשב. ככל שהמסמכים רלוונטיים לנושא האישום, או אף לפריפריה של האישום, יש לראותם כ'חומר חקירה' שחל עליו סעיף 74 לחוק ולהעבירם לעיון ההגנה" (בש"פ 3579/20 אליאס חורי נ' מדינת ישראל (1.7.2020)). עיינתי אפוא בארבעת דוחות החקירה שהוגשו במהלך הליכי המעצר (מיום 17.5.2020; 24.5.2020; 31.5.2020 ו-7.6.2020) ואלה אינם חורגים מדוחות רגילים, שבהם מפורטים פעולות החקירה ומהלכי החקירה שננקטו או שבדעת המשטרה לנקוט, וסיכום החומרים שנאספו עד לאותו מועד. אין בחומרים אלה כדי לקדם את עניינה של ההגנה במקרה דנן, כך שאין מקום להעבירם לעיונה.


דוגמה: הבאת חומר על ידי עד אחר – לא סעיף 74 לחסדפ :

סעיף 108 לחסד"פ – ניתן לזמן עד שיבוא עם חומרים אלו ואחרים – הבעיה אין אפשרות לעיין בחומר קודם לעדות.


המוטב בדיון בבקשות לפי סעיף 74 לחסדפ

לפי החוק הדיון אמור להתקיים אצל שופט אחר היינו אחד שלא דן בתיק הפלילי העיקרי (במידה ומתאפשר).
קיימים מקרים שהדיון יועבר לשופט הדן בתיק (לא פעם הדבר יכשיל את אותו השופט בכך שיערב אותו בחומרים אסורים).

השופט כדרך דיון אמור לעיין בחומרים שהתובע אמור לדאוג להבאתם לבית המשפט – לפני שהוא נותן החלטה בבקשה – כך יוצא שישנם חומרים שלא היו בידי המדינה וחייבים למסור אותם לשופט לאור הבקשה – וכך אלו נאספים.


חומרים מבזים

ככלל לא יועברו חומרים מבזים – אלא בחומרים שם יש פוטנציאל לפגיעה באדם, אפילו במנוח ובזכרו – אלה לא ימסרו אלא רק תנתן הזכות לעיון בהם במשרדי התביעה. (בש"פ – אלמוג – 1286/21).


חומרים דיגיטליים בהם אין עיון (בש"פ – אלמוג – 1286/21).

"חומרים מהטלפון הסלולרי

9.       בבש"פ 6071/17 מדינת ישראל נ' פישר (27.8.2017) עמדנו על כך שכאשר בחומרים דיגיטליים עסקינן, אין להעביר את החומר as-is להגנה. הסיווג והמיפוי הראשוניים של המידע צריכים להיעשות על ידי התביעה, ולאחר מכן ההגנה זכאית לבקש חיפוש מושכל בחומר על פי חיפוש ממוקד או טכנולוגיה ישימה אחרת, הכול בגבולות הסביר (וראו עמית חסיונות ואינטרסים, בעמ' 319–305).

במקרה דנן, מיפוי כל החומר שנמצא בטלפון הסלולרי של המנוחה הועבר להגנה. התביעה עצמה לא ערכה חיפוש בטלפון הסלולרי של המנוחה, והוצהר כי ככל שההגנה תבקש לעשות חיפוש על פי מילות חיפוש או בדרך אחרת, הבקשה תיבחן לגופה והתביעה תפעל בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 7.14 "עקרונות הפעולה בנוגע לאופן התפיסה, החיפוש, ההעתקה והעיון במחשבים ובחומרי מחשב, תיעודם והעמדת התוצרים המהווים 'חומר חקירה' לעיון ההגנה" (15.11.2020); והנחיית פרקליט המדינה 7.15 "יישום הוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, על תוצרי חיפוש בחומרי מחשב – עבודת התובע" (15.11.2020).

משכך, אין מקום להיעתר לבקשת העורר להעביר לידיו את תכני הטלפון הסלולרי של המנוחה. אשר לטלפון הסלולרי של האם, הרי שבנושא זה מתנהל הליך של החזרת תפוס.".


סעיף 74 לחסדפ – מועד הדיון 
נהוג להגיש עוד לפני התגובה לאישום בקשות לפי סעיף 74 לחסדפ – – אולם ניתן להגיש את הבקשה כאמור בכל שלב – לא פעם אפילו בעת הערעור על התיק הפלילי  – היינו לאחר סיומו של התיק הפלילי.

משרד זה הגיש בקשה לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ בעת הערעור והחומר הרב שהתקבל הוביל להסדר מקל במסגרת הערעור.


מה עושים עם חומר הראיות של התיק הפלילי
אחרי שמצלמים ומסדרים – קודם כל – קוראים.
רק לאחר שמעניינים בחומר הראיות ומקבלים את התייחסות הנאשם לראיות השונות שיש ו/או האפילו שאין – רק אז אפשר לגבש את התשובה לאישום – ורק אז אפשר להחליט האם מדובר באדם שזכאי ו/או אשם – ואם אשם אז במה.
גם אפשר לבחון איכן ניתן לנהל ועל איזה בסיס.

ראוי לדעת התחושה של האשמה ו/או המצב בפועל אינם משנים – אנו כעורכי דין פליליים בוחנים אשמה פלילית לפי המשפט הפלילי על פי הראיות וההתייחסות אל אותן הראיות על ידי הנאשם – כך יוצא שאם ישנה ראיה שהיא לא קבילה/פסולה – אותה הראיה אינה קיימת למעשה.


הכלי המרכזי בעיון בחומר הראיות הוא הנחקר/נאשם עצמו.
הוא הרי היה עם חשיפה בזמן אמת לאירועים – ולכן ראוי שהנחקר יעיין בכול חומר הראיות – הגלוי והחסוי – הקלטות והמסמכים.
ראוי לדעת יש דברים רבים שלא בידיעת הנאשם – לדוגמא באם אותה בחורה כבר הגישה תלונות רבות ודומות בעברה.
לדוגמה: באם היא הייתה בטיפול נפשי וגם מסרה על התייחסותה לאירועים.

ראוי לדעת לדוגמא גם נאשם עצור זכאי לצפות בקלטות ושלטונות שב"ס חייבים לדאוג ולארגן את הסדרי הצפיה בקלטות שלא פעם הן רבות ביותר.


כיצד התגלו החומרים החסויים ?
הגילוי המרכזי היה בהחלטת השופט למסור להגנה גם את הרשימות של המשטרה מהמעצר ימים – ידוע ההלכה היא נגד מסירת הרשימות הללו – אבל כבוד השופט אזולאי עבר על הרשימות, קרא והבין את הפוטנציאל החשוב כל כך. לאור המסירה של החומר התברר עד כמה מילים הן לעיתים רק מילים וללא תוכן.

אמצעי נוסף לגילוי היה עיון בחומרים שנתפסו  – מה שהמחיש שהתיאור של הממצאים היה לקוי ביותר – שלא לומר חסר.


כמה מההלכות המשפטיות בתחום – לאור בקשות לפי סעיף 74 לחסדפ 

בש"פ מסרוואה  -9322/99: השאלה מהו חומר חקירה לפי בקשה על סעיף 74 לחסדפ אינה פשוטה והמושג לא ניתן להגדרה אלא באורח כללי בלבד.
בש"פ 233/95 אל ווזייאל – סעיף 74 לחסדפ – בכוונה לא הוגדר חומר חקירה שכן מדובר במבחנים כללים שיסייעו לזהותו.
זאבי  -בש"פ 2043/05 – סעיף 74 לחסדפ – חומר חקירה המצוי בגרעין הקשה של תשתית הראיות עליו מבססת התביעה את האישום.
בש"פ 5274/91 – רוזה – סעיף 74 לחסדפ – המושג ניתן להגדרה באופן כללי בלבד.
מורי הדרך הם השכל הישר והענקת הזדמנות הוגנת לסנגוריה להכין את הגנתה אבל אין להפליג למרחקים.
בש"פ 5425/01 – כל מיקרה לפי מידת זיקתו של החומר.
זאבי: 2043/05 בש"פ – חומר שאינו נוגע לאישום והגיע באקראי  – הנאשם אינו זכאי לקבלו. בקשה לפי סעיף 74 לחסדפ.

חומר בעל נגיעה לאישום שהתביעה סבורה שאי מסירתו לא פוגע בהליך הוגן – יש אפשרות לא למסור (כמובן חייבת להיות חובת דיווח ותיאור של החומר ברשימה).


חומר ראיות קלאסי  – לפי דרישה

זכות העיון בחומר הראיות לפי סעיף 74 לחסדפ, היא נגזרת של הזכות להליך הוגן – בש"פ 8555/06.
זכות העיון בחומר החקירה נועדה לאפשר לנאשם למצוא בחומר הראיות נקודות לזכותו.
יורם גיל – בש"פ 687/96 – סעיף 74 לחסדפ – חומר חקירה המצוי בידי התביעה או בשליטתה או צריך להיות על פי טיבעו להימצא שם ונוגע ליריעת המחלוקת מאחורי המשפט הפלילי יימסר לסנגור – ובלבד שאין חיסיון.
בפועל – קשה לדעת מהו חומר ראיות בפריפריה.

ברקו – בש"פ 7936/08 – חומר שנאסף ונרשם ולמרות זאת אינו חומר ראיות  -כמובן חייבים לרשום אותו ברשימה.


סיכום מסוים בבקשות לקבלת תיקים ישנים – לפי סעיף 74 לחסדפ

מתוך בש"פ 8252/13 : "לסיכום התורה כולה על רגל אחת, אפנה לדברים שאמרתי בבש"פ 5535/13מדינת ישראל נ' שימשילשווילי[פורסם בנבו] (15.8.2013), שם היה מדובר בבקשה לעיון ברישומים פליליים של עד או מתלונן:

"על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים, לאו דווקא על פי סדר חשיבותם: האם החומר נכלל מלכתחילה בתיק החקירה; האם הרלבנטיות היא בעוצמה גבוהה או שמא מדובר בחומר שהרלבנטיות שלו אינה מובהקת, על אחת כמה וכמה לא רחוקה ושולית; האם מדובר ב'מסע דיג' ספקולטיבי; האם מדובר בתיקים ישנים, מה שמשליך הן על הרלבנטיות והן על משאבי התביעה לאיתור התיקים; הזכות לכבוד, לפרטיות, לשיקום ולרהביליטציה של העד או קרבן העבירה ומידת הפגיעה בזכות זו;

החשש הכללי כי עדים וקרבנות עבירה יחששו להעיד במשפט; הפגיעה בזכויותיהם של צדדים שלישיים, שייתכן כי מעורבים בתיקים שנסגרו, ומידת הפגיעה; העיקרון של סופיות תשובות העד בענייניים צדדיים, אשר יש בו כדי להחליש את התועלת שיכולה לצמוח להגנה מהחומר".


 הגבלות סטטוריות על מסירת חומרי הראיות: לפי סעיף 74 לחסדפ

חיסיון.
ס' 7  -חוק זכויות נפגעי עבירה.
(פרטים של מתלוננים).
חוק להגנת ילדים.
ראיונות עם עדים – סעיף 74 לחסדפ
226/54 – אם יש משהו חדש שעולה באוזני פרקליט כתוצאה מראיון עד – חובה לשלוח למשטרה. תפקידה של המשטרה לחקור ולא של הפרקליט.
בש"פ 6507/09 – קצב: תוספת משמעותית של עד במהלך הראיון יש להפסיק את הראיות ולהעביר למשטרה.

סעיף 108 לחסד"פ :
מול סעיף 74 לחסד"פ נימצא סעיף בעיתי הרבה יותר להגנה (בד"כ) וזהו סעיף 108 לחסד"פ.
המסלול של סעיף 74 לחסדפ מאפשר אפוא להגנה לעשות "צנזורה" מוקדמת על החומר ולשקול אם לעשות בו שימוש אם לאו. במצב הדברים הרגיל,…. הרי חומר לפי סעיף 108 מגיע ישירות לאולם המשפט ! יחד עם העד ! כך בית המשפט עצמו נחשף לחומרים שלא תמיד ההגנה רוצה לחשוף את בית המשפט אליהם !


סעיף 108 לחסד"פ:

"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על אדם שברשותו מסמך אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם המסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".


ההבדלים בין הסעיפים

הדיון בפני ההרכב של בית המשפט (ולא שופט אחר).
ב.  יש לזמן עד.
ג.  החומר מגיע לבית המשפט עצמו – היינו לא מקבלים את החומרים לפני הדיון.

מצגת משפטית סעיף 74 לחסדפ



סעיף 74 לחסדפ 

זכות העיון, בסעיף 74 לחסד, נגזרת מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן וזכותו לנהל את הגנתו לאחר שהכיר את מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו" בש"פ 3823/06  – ממן.
"ואין נפקא מינה לעניין זה: אם התביעה הסתמכה על "חומר" זה לצורך הכנת כתב האישום אם לאו": קדמי 969 על סדר הדין בפלילים. מהדורת 2009.
משמעותו של חומר חקירה: קדמי על הדין בפלילים מהדורת 2009 – עמוד 971:
למשמעותו של "חומר חקירה":
א) סעיף 74 (א) לחסד"פ מדבר בחומר חקירה "שבידי התובע": ועל פי ההלכה הפסוקה מדובר בחומר "בין אם מצוי הוא למעשה בידי התובע ובין אם מצוי הוא במקום אחר שלתביעה שליטה עליו. השווה ע"פ 400/84 ….":וב- בש"פ 5425/01 (אל חאיק) הוסיף בית המשפט: " או חומר שצריך על פי טיבו להימצא בשליטת התביעה…".וראה גם בש"פ 8294/03 (עפר מקסימוב): בג"צ 9264/04 (בית המשפט השלום בירושלים – דיון רחב ומקיף בסוגית חומר שאינו ברשות התביעה: "חומר חקירה ….אינו כולל רק חומר המצוי פיזית בידי רשויות החקירה והתביעה, אלא עשוי לכלול גם חומר המצוי בשליטתם … במובן הרחב , או חומר שצריך לפי טיבו להימצא בידיהם { פסיקה} : ובהמשך  – "העובדה.. שחומר אינו מצוי פיזית בידי גורמי התביעה והחקירה אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 74 (ד) … להורות לתביעה לתפוס את החומר ולהעבירו לעיונו….".
ב) "העובדה שחומר מצוי או אינו מצוי בידי התביעה מהווה אינדיקציה משמעותית לשם סיווגו כ'חומר חקירה'. אך מדובר אך ורק כאינדיקציה : …. השאלה אם מדובר ב'חומר חקירה' {תוכרע} על ידי בית המשפט, על פי מכלול השיקולים, בראש ובראשונה על פי הרלוונטיות של החומר לאישום ולנאשם…".
בג"צ 9264/04 בית המשפט השלום ירושלים.
  (עמוד 972 קדמי  -המשך הפסקה הקודמת).
משפט לציטוט:

העובדה.. שחומר אינו מצוי פיזית בידי גורמי התביעה והחקירה אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 74 (ד) … להורות לתביעה לתפוס את החומר ולהעבירו לעיונו….".


העברת חומרי חקירה לצדדים שאינם הנאשם !

לרשות המנהלת הסמכות להעביר את החומרים שיאספו למי שהוא לא הנאשם, כך שכול נאשם חייב לזכור זאת בעת ה"שיחה" (חקירה) עם החוקרים.
השיקולים בהעברת החומרים  (לא מתחייב שאלו כל השיקולים) :
א. אינטרס ליגיטימי של המבקש.
ב. שמירה על תפקודה התקין של המשטרה והתביעה. (חשיפת שיטה, חומרים פנימיים וכו).
ג. אמון הציבור במערכת.
ד. שימוש לא ראוי בחומרים.
ה. מניעת פגיעה בפרטיות.
ו. מניעת שימוש לרעה בהליכי החקירה.
נושא זה הוא נושא מורכב ביותר ורק מוזכר בחטף בפרק זה.

מידע נוסף

D.N.A ראיה מנצחת

D.N.A ראיה-מנצחת | תקיפת ראיית זיהוי פורנזית היא קשה | עורך דין פלילי אדטו הסבר על ראיות די אנ אי: אחת המורכבויות הקשות ביותר לעורכי

קרא\י עוד »

סיום חקירה במשטרה

חקירה פלילית דורשת עורך דין פלילי עם ניסיון – ניסיון בניהול אירועי משבר של מעצר, יחד עם טיפול בהליכי החקירה הנלווים. סיום חקירה במשטרה אינה

קרא\י עוד »

תרגילי חקירה

חקירה במשטרה דורשת עורך דין פלילי עם ניסיון "מבצעי"! ניסיון שאומר שליטה בהליכים החקירה הפלילית וידע להתמודד עם תרגילי חקירה! תרגילי חקירה רבים שיבוצעו על

קרא\י עוד »

עבירות מין קטינים

משרד עורך דין פלילי מוטי אדטו הנו משרד בוטיק לטיפול באירועים פליליים הדורשים אדם להבנה, הפנמה, וסיוע לאורך הדרך. עבירות מין של קטינים הוא הליך

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן