בקשת רשות ערעור – מבחר הלכות שחשוב שהיו אל מולנו בכל שיקול דעת בשאלה האם להגיש ערעור פלילי נוסף.
עמוד זה הוכן על ידי לצורך שיחה עם לקוח על נושאי בקשת רשות ערעור – בקשה שאינה פשוטה – אולם חשובה ביותר.
חשוב לזכור, זהו אינו ערעור פלילי בזכות! הכללים כאן בבקשת רשות ערעור הם שונים. מחמירים הרבה יותר.
מעצם הצורך ברשות ערעור פלילית! יש להרכיב את הערעור באופן שונה לחלוטין.
תמיד מול עיננו העובדה הבאה – רשות שניתנת רק במשורה!
תחושות מול מציאות ברשות ערעור
התחושה, אצל נאשמים רבים, היא שבית המשפט העליון הוא "משהו שונה" שעיון שלו בתיק יוביל לשינוי התמונה.
– כל בקשה ראוי שתסתמך על מעבר בין נקודות – והנקודות מורכבות ממילים של בית המשפט העליון במקרים דומים.
בקשות רע"פ עו"ד פלילי מוטי אדטו
בעברי בעצם הגשת הבקשה הורה בית המשפט העליון על משא ומתן בין הצדדים (במסגרת הערעור לא התקיים טיעון לעונש) ובכך הופחת העונש שם משישה חודשי עבודות שירות לארבעה חודשים בלבד.
מדובר בבקשה לא פשוטה – אבל חשובה מאוד.
חשובה מאוד עבור תחושת הצדק – חשובה לצורך יצירה של כללים לבתי המשפט המחוזיים, חשובה שכן רק כך מגיעים תיקים קטנים לבית המשפט העליון – וכך נקבעו חלק ממהלכות החדשות של המערכת בדבר הצורך והכללים בעת חיפושים לדוגמה.
מתי מקבלים רשות ערעור
"- סוף עמוד 3 — 7. בפסיקותיו של בית משפט זה חזרה ונשנתה ההלכה, לפיה לא על נקלה תינתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", וכי רק במקרים בהן הבקשה לרשות ערעור מצריכה הכרעה בשאלה משפטית כבדת משקל, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים חריגים ונדירים בהם מתגלה עיוות דין או אי-צדק כלפי המבקש, ייעתר בית המשפט לבקשה מעין זו (רע"פ 5385/14 ויסמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.9.2014); רע"פ 5205/14 אברמוביץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.3.2014); רע"פ 3364/14 מנצור נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.6.2014)).
בקשת רשות ערעור – מקרה קונקרטי
רשות ערעור אינה מקצה שיפורים
"לא זו בלבד שטענותיו של המבקש אינן מעלות שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה עקרונית רחבת היקף, נראה, כי כל טענותיו של המבקש מתמצות בניסיון "למקצה שיפורים", במסגרת ערעור נוסף, ואת זאת אין בידי לאפשר.
רע"פ 9019/12 חטיב נ' מדינת ישראל (17.12.2012); וכן רע"פ 9454/12 טקאטקה נ' מדינת ישראל (7.1.20133))."
העתקת חלקים מהודעות הערעור מעידה על מקצה שיפורים
בר"ע אביבי 4497/20
אקדים ואומר כי חלקים רבים מבקשת רשות הערעור שלפניי הועתקו מהודעת הערעור אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי.
הדבר מעיד על כך שמטרת הבקשה אינה אלא ניסיון ל"מקצה שיפורים", ומטרה מעין זו אינה מצדיקה, ככלל, היעתרות לבקשת רשות הערעור (רע"פ 2678/20 רחמים נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (27.4.2020)).
החבאה של עניין אישי כטענה עקרונית :
אביבי – בר"ע 4497/20"….חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשה אצטלה עקרונית, הרי שהיא ממוקדת בעניינו הפרטני ואינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפטית".
בקשת רשות ערעור או ערעור בזכות?
ע"פ 3672/22 מוסך: "8. כבר נפסק בעבר כי אופן ההשגה על החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין – הוא על דרך של ערעור בזכות (ראו: רע"פ 8274/99 חילף נ' מדינת ישראל (2.2.2000); ע"פ 2983/19 פחמאוי נ' מדינת ישראל (11.6.2019); רע"פ 1547/22 נועם נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה יהוד מונסון (25.4.2022); אולם ראו העמדה המסתייגת שהובעה בע"פ 6955/15 בלאו נ' עיריית חיפה, פסקה 7 (16.6.2016)). החלטתו הראשונה של בית משפט השלום היא למעשה פסק דין שבגדרו ניתן צו הפסקת שימוש וסגירת עסק. משכך, למבקשת עומדת זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שבגדרה נדחתה בקשתה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה זו של בית משפט השלום.".
בקשת רשות ערעור טיעונים חדשים
רע"פ 5063/22 ברק: "13. בראשית הדברים יוער כי טענתו של המבקש ביחס להיותו "נאשם בלתי-עקבי" מועלית כאן לראשונה, ואין לה לא זכר ולא רמז בכתב הערעור, שאותו הגיש לבית המשפט המחוזי. ואילו, כלל ידוע הוא כי בית זה לא יידרש לטענות שהועלו לראשונה במסגרת בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"פ 2161/21 משאיך נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (18.07.2021); רע"פ 1757/22 שטיינברגר נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (12.04.2022); רע"פ 6941/20 משי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (29.10.2020); רע"פ 3653/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 20 (06.06.2022))".
בקשת רשות ערעור – ערעורים על העונש בערעור שלישי
רע"פ 5385/14 מיכאל וייסמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.09.2014)
"5. לא למותר הוא לחזור ולהזכיר כי, ככלל, טענות בדבר חומרת העונש אינן מצדיקות דיון ב"גלגול שלישי", אלא אם מדובר במקרים בהם העונש חורג באורח קיצוני ממדיניות הענישה הנהוגה והראויה בעבירות דומות (רע"פ 4892/14 שאקר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.7.2014);
רע"פ 4581/14 סיסו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.7.2014); רע"פ 3552/14 אזולאי-דלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.5.2014))
בשים לב לנסיבות העבירה, ובפרט לסמיכות הזמנים למועד בו הוטל על המבקש עונש מאסר על תנאי, ניתן לומר כי עונשו של המבקש איננו חורג באורח קיצוני ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת במקרים דומים (ראו והשוו: רע"פ 5778/13 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.11.2013); רע"פ 182/13 משה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.1.2013))."
דיון נוסף בפלילי
חשוב מאוד להקפיד על המועדים בבקשות מסוג זה!
דנ"פ 437/22 :
"לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על החלטת בית משפט זה בע"פ 4359/21 מיום 29.12.2021.
בשים לב לגישה המצמצמת והקפדנית ביחס למתן הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף (ראו, למשל: בש"פ 4620/07 שובר נ' מדינת ישראל, פיסקה 2 (11.6.2007)), לא ראיתי להיעתר לבקשה. המבקש היה מיוצג בהליך בבית משפט זה, ומשכך אני סבורה כי מצבו הרפואי אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשה לדיון נוסף. כמו כן, וכאן העיקר, הבקשה מתייחסת להחלטה שניתנה לאחר מתן פסק דין, במסגרתה בית המשפט דחה בקשה לעיכוב ביצוע ולעיון חוזר בפסק הדין. החלטה זו אינה נמנית עם אותם מקרים חריגים ונדירים בהם קמה הצדקה לערוך בירור נוסף בפני הרכב מורחב של שופטים. למען הסר ספק אציין כי אף פסק דינו של בית המשפט מיום 25.11.2021, שהורה על דחיית ערעור המבקש בהסכמתו ולאחר שנועץ בעורך דינו, אינו נמנה, על פני הדברים, עם אותם מקרים המצדיקים בירור בפני הרכב מורחב.".