"הלכת שוורץ אשררה, כידוע, את "[…] הכלל הרחב בדבר ביצוע מיידי של עונש המאסר [אשר] נשען על האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של החוק" (שם, בעמ' 267). כלל זה קובע כי הגשת ערעור איננה עוצרת את אכיפת הדין הפלילי נגד מי שכבר לא נהנה מחזקת החפות (שם, בעמ' 277-276). כמו כן מורה לנו הלכת שוורץ כי "כאשר הערעור נסב על חומרת העונש […] הפרכת חזקת החפות – היא חלוטה. […]
בחינת טיב הערעור הפלילי
"….בחינת טיב הערעור וסיכוייו תיעשה בשים לב לכללים בדבר מידת התערבות ערכאת הערעור בענישה שגזרה הערכאה הדיונית ולשאלת היחס בין הזמן הצפוי לבירור הערעור לבין תקופת המאסר שהושתה על הנידון.
כאשר על פניו אין מדובר בעונש החורג ממדיניות הענישה המקובלת, וכאשר מידת הענישה המקובלת במקרים דומים עולה על משך הזמן הצפוי לבירור הערעור, לא יעוכב ביצוע המאסר אלא במקרים חריגים שהנטל להצדקתם מוטל על המבקש" (ראו שם, בעמ' 282; ההדגשה הוספה – א.ש.(.
ערעורים פליליים על העונש
יש ערעורים פליליים שהטענה בהם היא שהענישה שנקבעה שם היא מחמירה (אפילו על בסיס הרשעה פלילית כן/לא) מידי -כמובן בשים לב למכלול הנסיבות.
לדוגמה שהענישה מחמירה בייחס לעבירה, או, שהענישה לא לקחה בחשבון נקודות אלו או אחרות בייחס לעונש שראוי היה להטיל !
מתוך פסק דין של בית המשפט העליון: "……כידוע אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים שבהם העונש שנגזר סוטה באופן ניכר מן העונש הראוי והנוהג במקרים דומים, או כאשר פסק הדין לוקה בטעות מהותית שיש לתקנה (ראו, למשל, ע"פ 4949/15 מקדסי נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (17.3.2016)).
מצד שני יש ערעורים שם לערכאה הראשונה אין שום יתרון !
"ראשית, הגם שככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים שאותם קבעה הערכאה הדיונית, ובממצאי מהימנות בפרט, הרי משעה שהמתלוננת כלל לא העידה בפני בית המשפט קמא, אשר התרשם מגרסתה באמצעות קלטות החקירה,תמלילי הקלטות ועדותה של חוקרת הילדים, הרי שלמעט עדותה של זו האחרונה, אין לבית המשפט קמא יתרון בהערכת מהימנותה של המתלוננת על בית משפט זה" ע"פ 7150/06 פלוני.
עיקרון הענישה האישית :
אני מביא מתוך פסק דין מהותי – שמעט נחבא אל הכלים ע"פ 3544/17 פלוני: כזה שממחיש את החשיבות של הערעור – ולא פחות מכך את החשיבות של הליכי השיקום שניבנים באופן ראוי ונכון : (הדגשות וכו אינן במקור).
"פסק דין זה מדגיש את העקרון של ענישה אינדיבידואלית במשפט הישראלי. עסקינן במלאכת מחשבת ולא במלאכת מחשב. גם אם התוצאה הינה בגדר יוצא מן הכלל, כך ראוי במקרה המתאים – ומקרנו אכן מתאים.
המערער הורשע על פי הודאתו, ונדון למאסר בפועל של 18 חודשים. המערער הוא אדם עם "נסיבות חיים מורכבות" (כלשון התסקיר). מבנה אישיותו "מוחלש" לעומת רבים אחרים. כך ברבדים שונים ומגוונים. חרף האמור, הוא סיים – במאמץ רב – טיפול שארך קרוב לשנתיים ימים. חרף מאפייני אישיותו הייחודיים, הוא עבר בהצלחה הליכי שיקום וטיפול משמעותיים. הוא בנה לעצמו חיים עצמאיים ותקינים והשתלב בצורה טובה בקהילה טיפולית. הוא אף זכה לטיפול במערכות בריאות הנפש, שאפשר לו להשתלב במסגרת תעסוקתית.
דווקא בשל המטען האישיותי והאישי הכבד של המערער, נכון להעריך את מאמציו, כפי שציינה הסנגורית. בא כוח המשיבה הסכים להמלצת שירות המבחן, מתוך הכרה במסע הארוך, המרשים והבונה של המערער בתיק זה. עולה אפוא כי הצדדים הסכימו להמלצה זו. התוצאה היא כי תחת עונש המאסר בפועל, ועל פי סעיף 71א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המערער ירצה עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות בעיריית עפולה,"…
ביטול היתרון בשל חקירת ילדים (אין עדות הילד בבית המשפט):
כאן דובר במשפט שבנוי על העדויות שיש בפני חוקרת ילדים (אין עדות ישירה של הנפגעת במשפט עצמו).
"... תיתכן ביקורת ערעורית על קביעת עובדתיות המתבססות על ראיות שבכתב, להבדיל מאלו המתבססות על דיבריהם של עדים. חריג זה מתבסס על העובדה שראיות מסוג זה מונחות בפני ערכאת הערעור בדיוק כמו שהיו מונחות בפני הערכאה הדיונית, ".
ע"פ 37/07 משה פרג.
מי זכאי לערער :
אני מביא חלקיק מהחלטה של בית המשפט העליון שממצא את הנושא.
מיותר לציין – הנאשם זכאי לערר – אבל השאלה פעמים רבות היא בייחס לצדדים אחרים שלקחו חלק בהליך הפלילי באופן זה או אחר או ששמם אוזכר – ולא תמיד הם בעלי הזכות לערר.
בש"פ 3027/19 זכי כמאל – "זכות ערעור על פסק דין נתונה למי שלא היה צד פורמלי להליך המשפטי רק בהתקיים שני תנאים מצטברים:
האחד, שהתקיים בעניינו "הליך", כלומר בירור עובדתי ומשפטי המהווה בפועל "הליך נלווה" להליך העיקרי, במסגרתו המערער היה בעל דין בפועל וניתנה החלטה שיפוטית אשר קובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת;
השני, ההכרעה באותו "הליך" פגעה באופן משמעותי בזכויותיו של המערער.
היינו, אותה הכרעה הביאה לשינוי מערך הזכויות שהיו נתונות לו או החובות שחלו עליו. מדובר בשינוי שהוא בעל נפקות משפטית מעבר להשפעה על אינטרסים גרידא (פגיעה זו כונתה בפסיקה כפגיעה ב"זכות הופלדיאנית" של המבקש לערער; וראו: בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670 (1990) (להלן: עניין חסן);
דוגמה ערעור פלילי
בית המשפט החליט לקבוע רף ענישה ולמצוא את העונש הראוי באמצע הרף. בעת הדיון בעונש הראוי קבע בית המשפט שראוי היה לדעת את ריכוז הסם – אבל בהעדר ריכוז הוא יחליט שמדובר בריכוז רגיל ! זאת לא הנחה תקפה !
במידה ורק הנאשם מגיש ערעור – אין דרך להחמיר בעונשו !
" טעה בית המשפט"
ערעור פלילי
הבסיס לכול ערעור של נאשם היא העובדה שההליך הפלילי הסתיים בפסק דין עם קביעות קשות לנאשם שהופך לאור זאת להיות מערער.
אין לנאשם שזוכה ויש כלפיו הערות קשות – בסיס לערעור פלילי.
את הערעור הפלילי חובה לנסח בכתב – רוב רובם של הערעורים מנוסחים על ידי עורך דין פלילי.
– הערעור מוגש מראש לבית המשפט שמפנה הרכב שופטים לצורך דיון בערעור.
חשיבות ערעור הפלילי
חשיבות הערעור הפלילי למערכת המשפט הפלילי רבה – הוא יוצר מערכת בקרה על בית המשפט בכך שהערעור מוציא הלכה מחייבת כלפי בתי המשפט. הערעור הפלילי הוא מערכת הבחינה של כל הצדדים – כך שניתן גם לכוון התנהלות לאורו.
כאן חייבים לדעת – מערכת המשפט היא מערכת היררכית – בית המשפט העליון קובע, בתי המשפט האחרים חייבים לציית ! שבית המשפט המחוזי קובע – הקביעה היא סוג של הוראה ברשות (מנחה) לבתי המשפט המחוזיים האחרים – אבל מחייבת את בתי המשפט השלום !.
דרך הציות הם הערעורים וההבאה למודעות כל סטייה ובכך יש כדי ליצור סוג של האחדה במערכת המשפט הפלילי.
לדוגמה ערעור פלילי
באם שופטים שונים מחליטים בעבירה מסוג מסוים על ענישה שהיא שונה מהותית אחד מהשני – הערעור הפלילי יקבע את הרף הנדרש לעבירה בנסיבתו אלו ואחרות !
לכן נוהג על ידי עורכי דין של שני הצדדים להביא פסיקה "מנחה" של בתי משפט אחרים בתיקים אחרים !
מהו ערעור פלילי
ערעור פלילי הוא לא משפט פלילי מחדש – אין כתב אישוםמחדש – אלא את הכרעת הדין וגזר הדין – בעקבותיהם הודעת הערעור !
הדיון הוא למעשה לאור הודעת הערעור שם יש סקירה של האירועים הראיות שהתקיימו בבית המשפט ופרשנותם (אין כמעט כניסה לסוגיות של אמון בעדים) – כך שהחובה היא לנהל את המשפט הראשון כשורה – ולא לצפות לערעור. (כמובן שיש גם מיקרים אחרים).
הוספת ראיות בערעור:
הוספת ראיות בערעור היא אירוע נדיר – ויש מקרים בהם אף הדיון יוחזר לבית המפשט הראשון על מנת לאסוף ראיה זאת או אחרת !
בית המשפט קמא
בית המשפט הפלילי הראשון, שם נדון התיק בפועל, נשמעו העדים/הוצגו הטיעונים וסיכומים – לאחר ההכרעה השיפוטית על סמך החומרים האלו מתקיים הערעור – קיימות נסיבות של הוספת חומרים לערעור על אלו שהיו בבית המשפט, מדובר במקרים חריגים ביותר !
לציין בתנאים מסוימים יתכן גם ערעור על בית המשפט של הערעור – אז נצטרך לבקש "רשות" – "רשות ערעור" תחילה.
להדגיש – פרק זה דן בערעור פלילי על החלטה בסיומו של ההליך הפלילי – ולא על עררים.
לרשות ערעור פלילי קיימים כללים מיוחדים שלא נמצאים בפרק זה.
ערעור פלילי אינו משפט מחדש !
יודגש שוב ושוב – הערעור פלילי אינו משפט חוזר או משפט מחדש – ויש נושאים שקשה יותר לתקוף כמו סוגיות אמון ! הרי בית המשפט הראשון הסתמך על כלי שאין לבית המשפט השני -ראיה מכלי ראשון של העדים !
ההסבר על השוני בין ההליך הראשי להליך הערעורי חוזר על עצמו בגלל סיבה פשוטה – יש נאשמים בפלילי שכמעט ולא מתפקדים במהלך התיק הפלילי עצמו – אפילו בשלבי החקירה הם לא פורסים את מלוא גרסתם.
במהלך המשפט הם רוצים לראות מה הנזק האפשרי לפני שיפרסו את הגנתם – הכול מתוך מחשבה שניתן לערער על הכול – כך שהמשפט הפלילי ינוהל שוב – רק ש"הפעם" הם יעשו הכול ויספרו על מלוא האירועים – אז זהו שלא.
התערבות בית המשפט במהלך ערעור הפלילי
אין כמו הפסיקה להסביר זאת :
ע"פ 8902/11חזיזה נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו] (15.11.2012) (להלן: עניין חזיזה):
"ההלכה הפסוקה היא ברורה ומושרשת ולפיה על ערכאת הערעור למעט להתערב בקביעות עובדה ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, שהרי בידי הערכאה הדיונית הופקדה מלאכת ההתרשמות מהנאשם, מהמתלונן ומיתר העדים, משפת גופם ומהתנהגותם של העדים כמו גם מאופן מסירת דבריהם.
התרשמות ראשונה
להתרשמותה הישירה של הערכאה הדיונית, הרואה והשומעת את העדים, יתרון מובן מאליו על פני התרשמותה העקיפה של ערכאת הערעור. נוכח העדיפות הברורה שיש לערכאה הדיונית בקביעת ממצאי עובדה ומהימנות, נקבע הכלל שלפיו ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, בעיקר מקום שבו העובדות נקבעו על יסוד התרשמות ישירה מן העדים. יכולתה של הערכאה הדיונית לתור באופן ישיר אחר אותות האמת שנתגלו בעדויות ולהסיק מהם מסקנות בעניינים של מהימנות, מצדיקה כי בית המשפט שלערעור ימשוך ידו מהתערבות בממצאיה, למעט במקרים חריגים".
יתכנו, כמובן, מצבים שבהם ערכאת הערעור תתרשם כי בכל זאת יש מקום לסטות מכלל אי-ההתערבות בממצאים העובדתיים, שאותם קבעה הערכאה המבררת. ב-ע"פ 10100/07מדינת ישראל נ' שחאדה[פורסם בנבו] (24.03.2010) התייחסתי לסיטואציות אלה אלה, וקבעתי כדלקמן:
"עם זאת, הכלל האמור איננו כלל בל יעבור, ובמשך השנים נדונו לא פעם הנימוקים העשויים להצדיק התערבות כזו (ואין המדובר ברשימה סגורה). כך נקבע, למשל, כי יש מקום לביקורת של ערכאת הערעור על
ממצאים שבעובדה — סוף עמוד 21 —
ממצאים שבעובדה שנקבעו בערכאה המבררת, כאשר אלו מתבססים על שיקולים של הגיון, או סבירות העדות ביחס למכלול הראיות; כאשר ההתערבות היא במסקנות שהסיקה הערכאה הדיונית מן הממצאים העובדתיים שנקבעו, להבדיל מקביעת הממצאים העובדתיים עצמם; וכאשר נמצא – במקרים יוצאי דופן –
כי ישנן סתירות בעדות היורדות לשורש העניין, אשר הערכאה הדיונית לא נתנה דעתה להן, או כאשר מתגלה טעות מהותית בהערכת המהימנות (לסיכום ההלכות בענין זה ראו:ע"פ 2977/06פלוני נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו] (17.3.08) – בסעיף 4 לחוות דעת המיעוט של השופט א' א' לוי, והאסמכתאות שם; כן ראו: ע"פ 5937/94 שאבי נ' מדינת ישראל פ"ד מט(3) 832 (1995), בחוות דעתו של השופט צ' א' טל)".
מתוך פסק דין כרמלי – ע"פ 1280/06
"מושכלות ראשונים הם, כי בית-המשפט בשבתו כערכאת ערעור איננו נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדויות, התרשמה מהן ובחנה אותן, אלא במקרים חריגים" (ע"פ 7033/04יחזקאל יאיר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) – השופט ג'ובראן; ראו גם ע"פ 5386/05בילל אלחורטי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) וההפניות שם. אכן, כטענת המערער "אין זה כלל בל-יעבור, ומצויים בו יוצאים מן הכלל" (ע"פ 190/82 שאול מרקוס נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 225, 230 – השופט, כתארו אז, אלון; ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 769), אך אלה –
יתרון לבית המשפט הראשון — סוף עמוד 15 —
כשמם – יוצאים מן הכלל. לערכאה הראשונה יתרון מובהק בכל הנוגע לקביעת מהימנותן של עדויות, ובמקרה שלפנינו מקבלים הדברים משנה תוקף ביחס לעדותה של גב' הלמן, שכן אינה דומה קריאת הפרוטוקול להתרשמות ישירה ממצבה ההכרתי של העדה. עוד אוסיף כי בית המשפט קמא קבע שעדות המערער היתה רצופה סתירות והתחמקויות, דבר שיש בו "כדי להשליך במידה רבה על אמינות דבריו" (עמ' 365, ראו גם עמ' 371-370).
מתי בית המשפט של הערעור פלילי יטה להתערב בסוגיות אמון ?
בית המשפט של הערעור לא נוטה להתערב בסוגיות אמון – למרות שהדבר כבר חייב היה להשתנות לאור העובדה שעם השתפרות התיעוד אין תמיד יתרון לבית המשפט הראשון.
המקרים בהם הנטייה היא להתערב הרבה יותר בסוגיות של אמון:
א. שאין יתרון לבית המשפט הראשון בשל צורת הדיון.
ב. שהבניה של האמונה בעד זה או אחר – ברורה – ומוטעה.
לדוגמה ערעור פלילי:
בית המשפט מסביר את האמונה שלו בעד זה או אחר – ומתבסס על עובדה מוטעית !
לדוגמה ערעור פלילי :
חסרונו של חומר ראיות שיכול היה לשנות את הבסיס של האמונה ! בית המשפט למעשה מתבסס על חסר !
לדוגמה ערעור פלילי :
אין שום יתרון לבית המשפט הראשון בשל צורת הדיון !
חשוב לדעת – את ההבניה הנ"ל יותר עורך הדין בעת ניהול ההוכחות – היינו חשוב לבנות אופק ערעורי בעת ניהול תיק ההוכחות ! אותו אופק ערעורי הוא כלי מרכזי בעת הסיכומים וכן בעת הערעור.
דוגמה : ערעור הפלילי בפרשת מר אהוד אולמרט:
בערעור הפלילי (במיוחד של המדינה) בפרשת טלנסקי (מעטפות הכסף)/ראשון טורס – השיגה המדינה את ראיית הזהב שלה -בעת המשפט על פרשת הולילנד – עדותה של הגב' שולה זקן.
באם העדות "החדשה" תוגש על מצרפיה השונים – הדבר יחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי – ולמעשה תהה כאן פתיחה של התיק "מחדש" – ובכך יש כדי להרשיע את אולמרט ברמת וודאות גבוהה – כיום 17.6.14 – אין עדיין החלטה בשאלה.
לציין – שיש ראיה מהותית של הנאשם
– כזאת שצצה בהמשך – אין בד"כ בעיה שכזאת וההגנה יכול ותקבל בייתר קלות את האפשרות להבאת ראיה נוספת (לדוגמא בפרשת רומן זדורוב).
ערעור פלילי אינו עוצר את הענישה (ללא בקשה מתאימה) :
ראוי לדעת שערעור על סוגיה זאת או אחרת אינו מוביל לעצירה של הענישה על מנת שזאת לא תסכל את הערעור בפועל.
היינו באם רוצים למנוע את הענישה (לדוגמא במקום בו לא יהיה טעם לערעור באם הענישה תקויים בפועל למעשה).
אז יש להגיש בקשה נפרדת לעצירת הענישה ! "בקשה לעיכוב ביצוע של העונש", או, רכיב של העונש – בשם לב האם מערערים על הרכיב שם מבקשים "עיכוב ביצוע".
לדוגמה ערעור פלילי
העונש שישה חודשי עבודות שירות.
הערעור על עצם ההרשעה (יש הסכמה לאשמה).
מיותר לציין באם עבודות השירות יתקיימו – וסביר שהערעור יקבע לעוד מספר חודשים – הטעם לערעור ירד.
לכן חובה להגיש בקשה לאי קיומו של העונש.
דוגמה ערעור פלילי
המדינה מעוניינת להעלות את הענישה מעבודות שירות למאסר בפועל (אותה התקופה) – באם יקויימו עבודות השירות – אין טעם כלל לטיעון בערעור על ענישה בפועל !
לכן המדינה תגיש בקשה מתאימה.
קנסות וחלוקה מחדש
במידה ויש רצון לחלק מחדש/לבטל קנס -ואין טענה לעצם הקביעה של האשמה – יש חובה להגיש ערעור על הקנס – אם לא כן אין טעם בבקשה לעיכוב ביצוע הקנס/חלוקתו מחדש.
הבקשה לעיכוב ביצוע/חלוקה מחדש אינה ערעור, אלא, באה על מנת למנוע שינוי ופגיעה בהמתנה לערעור.
הגשת ערעור הפלילי
לצורך הגשת ערעור פלילי חייבים להגיש הודעת ערעור – בד"כ מכסת הימים היא 45 ימים מסיום ההחלטה בבית המשפט הראשון.
חסד"פ: ("חוק סדר הדין הפלילי") סעיף: "198 : ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים – אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור".
ערעור פלילי
חשוב להבין – ערעור פלילי
א. יש חובה להגיש הודעת הערעור הפלילי.
ב. על הודעת הערעור הפלילי להיות מנומקת.
ג. ניתן להגיש את הודעת הערעור הפלילי או לבית המשפט של הערעור או לבית המשפט הראשון שם נדון התיק הפלילי.
שינוי ההחלטה השיפוטית שכבר נתנה במשפט הפלילי עצמו.
לכן במידה ויש זיכוי מחמת הספק – אין דרך לערער עליו מצד הנאשם – שכן ההחלטה השיפוטית היא זיכוי
ערעור פלילי כ"הגנה"
יש פעמים שהמטרה האמיתית בערעור היא להיות בעלי קלף מיקום בעת הדיון בערעור של הצד שכנגד !
לדוגמה הצלחה גדולה ביותר מובילה למחשבה שהצד האחר עומד להגיש ערעור. בנסיבות אלו מגישים לפעמים ערעור פלילי.
הערעור בנסיבות אלו יוגש ביום האחרון של הגשת הערעורים מתוך מטרה שהדבר לא ישמש זרז לצד האחר להגיש גם הוא ערעור פלילי !
במידה ואין ערעור של הצד האחר יכולים לסגת מהערעור או להקשיב לו – ללא סיכון מהותי.
הטיעון בערעור פלילי
בדיון בערעור פלילי יכולים הצדדים להסתמך על הכתוב כפי שהוא עולה מהתיק הפלילי – ניתן להוסיף דגשים בנקודה זאת או אחרת -אבל הבסיס הוא החומר שיש.
ניתן במקרים נדירים להביא חומר ראיות נוסף -אולם מדובר במקרים נדירים יחסית.
על מה מערערים ?
הודעת הערעור היא הבסיס ! יש שיכתבו בקצרה מתוך מטרה להרחיב בדיון ויש שיאריכו !
הודעת הערעור חייבת לכלול את בסיסי הערעור הפלילי !
הודעת הערעור יכול ותתייחס למגוון רחב של נושאים מקובל לערער על עיבוד וניתוח הראיות בתיק על ידי בית המשפט.
כמו גם המסקנות "העובדתיות" ובעיקר "המשפטיות".
ביחס למסקנה עובדתית ראוי ללכת למקור של הראיה ולבחון כיצד בית המשפט ביצע את ניתוח הראיה ועד למסקנה אליה הגיע.
קשה לערער על קביעות אמינות שבית המשפט ייחס לעדים (בחריגים מסוימים של לדוגמא היכולת לבחון את ההנמקות לסיבות לאמון).
למרות זאת, נהוג לתקוף גם קביעות אמינות, הדבר מובא בהודעות הערעור כחלק מהתקיפה של פסק הדין במקרים בהם הדבר ראוי.
יש פעמים שהדבר מצליח – במיוחד במקום בו ההתרשמות של בית המשפט הראשון לא הייתה ישירה – או – שהקביעות של בית המשפט מנותקות מההיגיון האנושי בייחס לאירוע זה או אחר, או כאמור שההנמקות לאמון נופלות.
"טעה בית המשפט"
כאמור ההגדרה של המציאות בערעור פלילי נמצאת במילים: "טעה בית המשפט" – לעתים יש "אשמים" חיצוניים באותה הטעות, לעתים אין – אבל יש טעות – טעות שאסור היה לה להתקיים ולכן ראוי לתקן. אם אין טעות – אין בסיס לערעור !
ניסוח הודעת הערעור הפלילי
המטרה של עורך הדין הפלילי בעת הכתיבה של הערעור היא ליצור מציאות משפטית של טעות משפטית ולא רק מציאות של ניתוח העדויות ראיות – שם הערעור הוא קשה הרבה יותר.
לכן לא פעם ישאיר עורך דין טעות משפטית בולטת במהלך ההליך לצורך שימוש בהמשך.
בניתוח הראיות אפשר להביא את הראיה כפי שנתפסה על ידי בית המשפט – ולבחון את הליך המסקנות על פיה.
ראוי לציין – יש מקרים בהם אין לבית המשפט הראשון כל יתרון שהוא על הערעור ובמקרים שכאלו אפשר גם לטעון לקביעות מהימנות.
בכלל יש מקרים רבים בהן יש טיעון בייחס לקביעות מהימנות של בית המשפט – טיעונים מסוג זה לא תמיד מצליחים (בד"כ לא) אולם שהמציאות היא מוגזמת – יש בכך להוות נדבח נוסף בערעור.
סיכומים בתיק הפלילי
ניתן להעלות טענות בערעור שהיו צריכות להיות נדונות ולא נדונו……אבל … קשה להאשים בית משפט ולטעון שטעה – בשעה שלא איתר טענה אפשרית ולא שם ליבו אליה -באם לא נטענה והיא לא עולה מהחומר באופן בולט.
לכן חשוב לבחון במסגרת הטעויות של בית המשפט במשפט הפלילי את הסיכומים שהוגשו במסגרת התיק הפלילי.
האם יש נטישה של קווי הגנה לאורכם ? היינו ההגנה מגיעה למסקנה שאין עוד צורך בקו הגנה זה או אחר ?
ערעור על העונש: החמרה יתרה
יתכן והטעות היא החמרה יתרה של בית המשפט בענישה. (ערעור על גזר הדין). הטעות יכולה לנבוע בשל חוסר בראיה מסוימת, צורך בתסקיר, אי איבוד של נתונים ועוד.
חוק סדר הדין הפלילי: סעיף "217: (התנאי להגדלת העונש) – בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קלו העונש".
טעות בהכרעת הדין
יתכן והערעור יכול להיות גם על הכרעת דין שאינה מבוססת דיה, בין לאור ניתוח עובדתי של הראיות באופן שגוי – כך לפי ההגנה.
בין לאור ניתוח משפטי לא ראוי.
חסד"פ: סעיף "215: בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה…".
לדוגמה:
יש טענה שהרשעה במשפט פלילי על סמך ראיה זאת או אחרת – בערעור מוכיחים שהראיה פגומה. בית המשפט יכול ויסביר שישנם בסיסים רבים להרשעה במקרה זה – ולתת קו נוסף של טיעון בדרך להרשעה.
העדר התייחסות בית המשפט לטענה מהותית !
קיימים מקרים בהם לאור חוסר התייחסות של בית המשפט לטענה מהותית ביותר של ההגנה – לדוגמה הנאשם טען להגנה עצמית.
ובית המשפט הפלילי כלל אינו דן בטיעון הנדון יכולה להיות הבסיס לטיעון כנגד ההרשעה בדין .
בית המשפט של הערעור יכול וידון בטענה וידחה את הטענה לאחר דיון לעומקה של טענה, או, בית המשפט יכול להחזיר את הדיון לבית המשפט הראשון על מנת שזה ידון בטענה.
מיותר לציין – קבלת הטיעון מובילה לזיכוי !
בקשות לחומר ראיות במסגרת ערעור פלילי
כאמור מסגרת חומר הראיות היא מסגרת של החומר שנמסר בתיק הפלילי.
במסגרת הערעור ניתן להגיש בקשות כמו בקשות לקבלת חומרי ראיות, מדובר בחומרים שהיו אמורים להיות בידי ההגנה בתיק המרכזי – ומשום מה לא נמסרו להגנה.
קיימים מקרים שהעדר החומר יעלה כתוצאה מהכרעת הדין, ואז ברור שיש חוסר ! פעמים רבות יידון הנושא במסגרת הדיון הכולל על הערעור הפלילי.
פעמים רבות יוחזר הדיון לבית המשפט הראשון לצורך השלמת החומרים ו/או גביית הראיות. כאן הראיות שכבר נגבו ימשיכו להיות חלק מהתיק (בד"כ).
"214: הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית המשפט שלערעור, להזדקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן בשנית".
תסקירי שרות מבחן: במסגרת ערעור פלילי
כלי מרכזי בו משתמשים בעת הערעור הוא תסקירי שרות מבחן – לא פעם בעת התיק העיקרי לא מוצא תסקיר לאור העובדה שיש עדיים סערה סביב ההרשעה – וחוסר יכולת להרתם משרות המבחן.
יש תיקים שסביר יותר שיתבקשו תסקירי שרות מבחן כמו תיקים של אלימות במשפחה, שהבסיס הוא סמים וכו.
שם המטרה לבחון את מהות הקשר, את היכולת להירתם מהליך טיפולי וכו.
לתסקירי שירות המבחן השפעה רבה ביותר על התיק הפלילי של הערעור -וחשוב לנסות לשתף פעולה בדיוק כמו בבית המשפט הקודם.
בית המשפט של הערעור יכול
להכריע בערעור כולו.
להכריע בחלק מהערעור (לדוגמא שאלה משפטית) ולהחזיר אותו לבית המשפט הראשון עם ההנחיה.
להחזיר את הדיון בסוגיה זאת או אחרת לבית המשפט הקודם לצורך דיון בסוגיה.
קיימים שני סוגים מרכזיים של ערעורים פליליים
ערעור פלילי על העונש.
ערעור פלילי על ההרשעה.
הערעור לא בודק את "סבירות" ההחלטה (מנהלית) – אלא את נכונותה.
ערעור פלילי על העונש
הערעור על העונש יכול ויתקיים או בסיום דיון על ההרשעה עצמה או ללא תלות !
ראוי לדעת במקרים של הסדרי טיעון של טווחים בחירה בעונש שנימצא בתוך הטווח היא לא פשוטה לערעור (אפשרית).
לדוגמה :
הנאשם מודה בתקיפה חמורה העונש המוסכם הוא בטווח של 1-3 שנות מאסר.
באם בית המשפט יבחר בעונש שנימצא בתוך הטווח – לא פשוט לערער.
על מה מתבסס טווח הענישה ואיך הוא הוגדר
לציין יש שאלת משנה על מה מתבסס הטווח – לדוגמא האם מדובר בטווח ענישה לסוג זה של עבירה פלילית ?
או אולי טווח לאירוע זה בהתעלם מטווח הענישה ה"רגיל".
כל בחירה יוצרת תוצאה שונה.
הרי אם הצדדים מסכימים שסוג זה של עבירה מחייב עונש מסוים – עולה עכשיו השאלה של הנסיבות המיוחדות.
דוגמה: טווח הענישה הוא רחב במיוחד – בנסיבות אלו יש יותר סיכוי על עצם הבחירה באחת מנקודות הקיצון.
סיכונים בערעור פלילי
ערעורים פלילים
הגשת ערעור על העונש בלבד אינה יוצרת סיכון אלא רק סיכוי. (באלת הענישה).
היינו לבית המשפט אין סמכות להחמיר בעונש של מי שרק הוא הגיש הודעת ערעור.
הדברים נאמרים בהנחה שהערעור מוגש באופן שהמדינה לא תצליח להגיש ערעור שכנגד – ואז המצב יכול להיות שונה.
נסיבות מיוחדות: ערעור על ענישה:
במסגרת ערעור על עונש (במיוחד אם חלף זמן ניכר) אפשר להזמין תסקירי שרות מבחן/מסוכנות מינית – תסקירים שיכולים להפחית את העונש ולמעשה מדובר בסוג של מקצה שיפורים עבור נאשם שלמד להפנים את הכשל ועכשיו הוא מנותק יותר מהתיק הפלילי.
ראוי להגיש בקשה מתאימה לכך – לפני הערעור עצמו.
ערעור פלילי על ההרשעה
ערעור פלילי
נושא הערעור הפלילי הוא מהנושאים היותר מורכבים בניהול תיק פלילי.
ניהול חכם של התיק עצמו לוקח בחשבון את הצורך העתידי להגיש ערעור – כך שלא תמיד הניהול יתקן את הליקויים של בית המשפט אלא אף יצור אותם.
הסבר: ניהול כהכנה לערעור:
לא פעם יוצרים "פער משפטי" בעת ניהול התיק בבית המשפט הראשון על מנת שיהיה מקום להגשת ערעור שיתבסס על נסיבות משפטיות.
דוגמא:
הוגשה בקשה להסרת חיסיון.
בית המשפט הראשון לא דן בבקשה (ניסה לדון בבקשה בסיום פרשת ההגנה).
בכול סיום הקלטה נאמר לבית המשפט מה על הדיון – שהכול מוקלט.
בהכרעת הדין קבע בית המשפט שהדיון התקיים – ואין סיבה להסיר את החיסיון.
בערעור נפרסה המציאות וגזר הדין הופחת באופן ניכר ביותר.
הסיבות לערעור על נסיבות משפטיות
קשה לבית המשפט של הערעור להתערב בהכרעה שהיא על בסיס אמון לעד זה או אחר– לעיתים הקביעות של בית המשפט הראשון גובלות בלא יאומן -בכך שהוא מאמין לעד מסוים ומתעלם משרשרת השקרים שלו – וגם במקרים אלו מתקשה בית המשפט של הערעור להתערב.
לא פעם בית המשפט מאמין לעדים שבסותרים את עצמם בכול חקירה מציבים גרסה שונה.
אבל לא פעם בית המשפט של הערעור יתמוך בטענות של בית המשפט הראשון בטענה שלו אין הזדמנות להתרשם מהעדים באופן בלתי אמצעי.
מיותר לומר שבעידן ההקלטות של הדיונים – אין כל סיבה לטיעון זה.
לאור המציאות: המטרה היא להימנע מהכרעה שהיא על בסיס אמון בלבד – שם קשה הרבה יותר לבית המשפט של הערעור להתערב – יודגש – שיש טענה משפטית אין כל יתרון לבית המשפט הראשון ולכן בית המשפט של הערעור יכול בקלות יתרה להתערב בערעור במציאות משפטית.
סיכום ערעור פלילי – ככלל
א. אין ממצאי המהימנות חסינים לחלוטין מביקורת הערעור ויש לעיתים לבחון אותם בהקפדה יתרה. (קשה ביותר).
דוגמא לפער בסיסי הוא שיש מספר דעות למספר שופטים (ע"פ 7462/05 ע"פ).
ב. הכרעת הערעור רשאית להתערב בקביעות עובדתיות כאשר יש סתירות היורדות לשורש העניין.
ג. כאשר הערכאה ראשונה לא נתנה את דעתה עליהן.
ד. או כאשר יש טעות מהותית בהערכת המהימנות.
ה. ראוי לציין שישנם מקרים רבים שאין כל יתרון להרכאה הדיונית -בנסיבה מסוג זה לבטח אין כל סיבה לא להתערב בהכרעות עצמן.
המציאות בפועל היא שבתי משפט של הערעור מתקשים ליישם את הכלל – הרבה בשל מדיניות ברורה ומוכתבת של מניעת עודף ערעורים.
כך יוצא שגם במקומות שיש סתירות מהותיות ביותר – אין עיון אמת באותן הסתירות.
בסיס "חזק לערעור הפלילי" הטעות המשפטית
תיק פלילי מורכב מהחלטות שיפוטיות לרוב – חלקן של ראיה של העדויות ואחרות החלטות משפטיות פרופר – כך יוצא שאפשר להגיע לטעויות רבות של השופטים – בשאלות משפטיות – החלטות שלא תמיד כדאי לתקנן בזמן אמת ו/או להעלות אותן בסיכומים – ומשם הדרך לערעור קלה הרבה יותר.
הרי באם הטעות המשפטית תישאר הדבר יכול ליצור פגיעה מערכתית.
דוגמה :
העדר ראיית סיוע במקום בו זאת נדרשת !
דוגמה :
בעיה במסירת חומרים להגנה.
סיכום ערעור פלילי
ערעור אינו דיון מחדש. לא פעם סבורים נאשמים שהם "בערעור" יתקנו את הכול ויתחילו הכול מחדש – זה לא המצב.
תחילה ראוי למקד את כל הכלים בתיק עצמו – אבל – בשק"ד אפשר להותיר טענות מסוימות לערעור -במיוחד טענות משפטיות.
לציין טענות לגופו של שק"ד וניתוח עדים – כמעט ולא יקבלו משקל בערעור (בסייגים מסויימים).
ampforwp
