ampforwp
ערעור פלילי – הוא למעשה השגה על החלטת בית המשפט הראשון במשפט הפלילי .
הערעור יכול ויהיה בין ביחס להרשעה עצמה, בין בייחס לעונש שהוטל ובין בייחס לשני הדברים יחדיו.
הערעור הפלילי הוא הרצון לשנות את שהחליט בית המשפט הראשון.
הזכות לערעור (אחד) היא זכות בסיסית ביותר – אבל … אין מדובר במשפט פלילי מחודש !
למעשה בערעור פלילי נדיר ביותר להביא ראיות חדשות – כך שההתבססות היא על מה שהיה במשפט הראשון ! לבטח בכול הקשור על הראיות.
קיימת מחשבה פעמים רבות אצל נאשמים שיש להם את האפשרות לנהל את המשפט בעתיד בערעור – חובה לעקור את המחשבה הנ"ל. בכול שלב יש את הצורך לבצע את המרב (אלא אם יש החלטה אסטרטגית מראש, עם הסבר מלא לה).
ערעור פלילי – "טעה בית המשפט "
הערעור מתבסס על הגשת מסמך בכתב שמפרט את הטענות, לעיתים באריכות רבה, לעיתים בקצרה תוך התבססות על הדיון בבית המשפט לצורכי ההרחבה.
המסמך של הערעור הפלילי צריך למצוא סיבות ל"טעות" בהחלטה, או טעות בהתנהלות !
לא פעם אנו ניצור את הסיבות לאותה הטעות במהלך הדיונים בתיק בבית המשפט ! הדרך היא בכך שנוביל להחלטות רבות בסוגיות מפתח, חלקן ישמשו לטיעונים משפטיים מורכבים, במציאות זאת סביר מאוד שחלקן יהיו מוטעות.
הדבר יבנה מתוך מטרה שיישאר בסיס לערעור.
ערעורים פליליים מהותיים מול טכניים
קיימים ערעורים פליליים שבמהותם הם "טכניים" אחרים עוסקים במהות !
בנסיבות חריגות אפילו בשאלות של אמון בעד !
חובה לדעת, בערעור פלילי קשה יחסית לתקוף החלטה של אמון.
קל הרבה יותר לטעון לחוק ולהלכות -לבטח שמדובר בטעות משפטית בולטת.
ערעורים ללא טעות מהותית על בית המשפט
עיכוב ביצוע עונש מאסר
עצם הגשת ערעור פלילי על עונש אינה מובילה באופן אוטומטי למציאות של עיכוב ביצוע הענישה שנגזרה – ויש להגיש בקשה מתאימה !
מתוך ע"פ 3256/19: אברז'ל. (דגשים לא במקור).https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=null&CaseNumber=null&DateType=1&SearchPeriod=4&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=0
"הלכת שוורץ אשררה, כידוע, את "[…] הכלל הרחב בדבר ביצוע מיידי של עונש המאסר [אשר] נשען על האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של החוק" (שם, בעמ' 267). כלל זה קובע כי הגשת ערעור איננה עוצרת את אכיפת הדין הפלילי נגד מי שכבר לא נהנה מחזקת החפות (שם, בעמ' 277-276). כמו כן מורה לנו הלכת שוורץ כי "כאשר הערעור נסב על חומרת העונש […] הפרכת חזקת החפות – היא חלוטה. […]
בחינת טיב הערעור הפלילי
"….בחינת טיב הערעור וסיכוייו תיעשה בשים לב לכללים בדבר מידת התערבות ערכאת הערעור בענישה שגזרה הערכאה הדיונית ולשאלת היחס בין הזמן הצפוי לבירור הערעור לבין תקופת המאסר שהושתה על הנידון.
כאשר על פניו אין מדובר בעונש החורג ממדיניות הענישה המקובלת, וכאשר מידת הענישה המקובלת במקרים דומים עולה על משך הזמן הצפוי לבירור הערעור, לא יעוכב ביצוע המאסר אלא במקרים חריגים שהנטל להצדקתם מוטל על המבקש" (ראו שם, בעמ' 282; ההדגשה הוספה – א.ש.(.
התייצבות לדיון בערעור פלילי
סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) קובע, ביחס לערעור בהליך פלילי, כדלקמן:
"הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או, אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד".
סעיף 208א(א) לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט לבטל את ההחלטה על דחיית הערעור מחמת אי התייצבות של המערער, אם השתכנע כי: "...היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".
ערעורים פליליים על העונש
מתוך פסק דין של בית המשפט העליון: "……כידוע אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים שבהם העונש שנגזר סוטה באופן ניכר מן העונש הראוי והנוהג במקרים דומים, או כאשר פסק הדין לוקה בטעות מהותית שיש לתקנה (ראו, למשל, ע"פ 4949/15 מקדסי נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (17.3.2016)).
מצד שני יש ערעורים שם לערכאה הראשונה אין שום יתרון !
"ראשית, הגם שככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים שאותם קבעה הערכאה הדיונית, ובממצאי מהימנות בפרט, הרי משעה שהמתלוננת כלל לא העידה בפני בית המשפט קמא, אשר התרשם מגרסתה באמצעות קלטות החקירה,תמלילי הקלטות ועדותה של חוקרת הילדים, הרי שלמעט עדותה של זו האחרונה, אין לבית המשפט קמא יתרון בהערכת מהימנותה של המתלוננת על בית משפט זה" ע"פ 7150/06 פלוני.
עיקרון הענישה האישית
אני מביא מתוך פסק דין מהותי – אחד אשר "נחבא" אל הכלים ע"פ 3544/17 פלוני: כזה שממחיש את החשיבות של הערעור – ולא פחות מכך את החשיבות של הליכי השיקום שניבנים באופן ראוי ונכון : (הדגשות וכו אינן במקור).
"פסק דין זה מדגיש את העיקרון של ענישה אינדיבידואלית במשפט הישראלי. עסקינן במלאכת מחשבת ולא במלאכת מחשב. גם אם התוצאה הינה בגדר יוצא מן הכלל, כך ראוי במקרה המתאים – ומקרנו אכן מתאים.
המערער הורשע על פי הודאתו, ונדון למאסר בפועל של 18 חודשים. המערער הוא אדם עם "נסיבות חיים מורכבות" (כלשון התסקיר). מבנה אישיותו "מוחלש" לעומת רבים אחרים. כך ברבדים שונים ומגוונים. חרף האמור, הוא סיים – במאמץ רב – טיפול שארך קרוב לשנתיים ימים. חרף מאפייני אישיותו הייחודיים, הוא עבר בהצלחה הליכי שיקום וטיפול משמעותיים. הוא בנה לעצמו חיים עצמאיים ותקינים והשתלב בצורה טובה בקהילה טיפולית. הוא אף זכה לטיפול במערכות בריאות הנפש, שאפשר לו להשתלב במסגרת תעסוקתית.
דווקא בשל המטען האישיותי והאישי הכבד של המערער, נכון להעריך את מאמציו, כפי שציינה הסנגורית. בא כוח המשיבה הסכים להמלצת שירות המבחן, מתוך הכרה במסע הארוך, המרשים והבונה של המערער בתיק זה. עולה אפוא כי הצדדים הסכימו להמלצה זו. התוצאה היא כי תחת עונש המאסר בפועל, ועל פי סעיף 71א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המערער ירצה עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות בעיריית עפולה,"…
ביטול היתרון בשל חקירת ילדים (אין עדות הילד בבית המשפט):
כאן דובר במשפט שבנוי על העדויות שיש בפני חוקרת ילדים (אין עדות ישירה של הנפגעת במשפט עצמו). בערעור פלילי יש לכןך משמעות רבה !
"... תיתכן ביקורת ערעורית על קביעת עובדתיות המתבססות על ראיות שבכתב, להבדיל מאלו המתבססות על דיבריהם של עדים. חריג זה מתבסס על העובדה שראיות מסוג זה מונחות בפני ערכאת הערעור בדיוק כמו שהיו מונחות בפני הערכאה הדיונית, ".
ע"פ 37/07 משה פרג.
מי זכאי לערער פלילי
אני מביא חלקיק מהחלטה של בית המשפט העליון שממצא את הנושא.
מיותר לציין – הנאשם זכאי לערר – אבל השאלה פעמים רבות היא בייחס לצדדים אחרים שלקחו חלק בהליך הפלילי באופן זה או אחר או ששמם אוזכר – ולא תמיד הם בעלי הזכות לערר.
בש"פ 3027/19 זכי כמאל – "זכות ערעור על פסק דין נתונה למי שלא היה צד פורמלי להליך המשפטי רק בהתקיים שני תנאים מצטברים:
האחד, שהתקיים בעניינו "הליך", כלומר בירור עובדתי ומשפטי המהווה בפועל "הליך נלווה" להליך העיקרי, במסגרתו המערער היה בעל דין בפועל וניתנה החלטה שיפוטית אשר קובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת;
השני, ההכרעה באותו "הליך" פגעה באופן משמעותי בזכויותיו של המערער.
היינו, אותה הכרעה הביאה לשינוי מערך הזכויות שהיו נתונות לו או החובות שחלו עליו. מדובר בשינוי שהוא בעל נפקות משפטית מעבר להשפעה על אינטרסים גרידא (פגיעה זו כונתה בפסיקה כפגיעה ב"זכות הופלדיאנית" של המבקש לערער; וראו: בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670 (1990) (להלן: עניין חסן);
דוגמה ערעור פלילי
במידה ורק הנאשם מגיש ערעור – אין דרך להחמיר בעונשו !
" טעה בית המשפט"
עיוות דין כטיעון לערעור פלילי
מי שטוען לעיוות דין עליו להציב תשתית עובדתית סדורה :
חשיבות ערעור הפלילי
חשיבות הערעור הפלילי למערכת המשפט הפלילי רבה – הוא יוצר מערכת בקרה על בית המשפט בכך שהערעור מוציא הלכה מחייבת כלפי בתי המשפט. הערעור הפלילי הוא מערכת הבחינה של כל הצדדים – כך שניתן גם לכוון התנהלות לאורו.
כאן חייבים לדעת – מערכת המשפט היא מערכת היררכית – בית המשפט העליון קובע, בתי המשפט האחרים חייבים לציית ! שבית המשפט המחוזי קובע – הקביעה היא סוג של הוראה ברשות (מנחה) לבתי המשפט המחוזיים האחרים – אבל מחייבת את בתי המשפט השלום !.
דרך הציות הם הערעורים וההבאה למודעות כל סטייה ובכך יש כדי ליצור סוג של האחדה במערכת המשפט הפלילי.
לדוגמה ערעור פלילי
מהו ערעור פלילי
הוספת ראיות בערעור היא אירוע נדיר – ויש מקרים בהם אף הדיון יוחזר לבית המפשט הראשון על מנת לאסוף ראיה זאת או אחרת !
בית המשפט קמא מול הערעור
לרשות ערעור פלילי קיימים כללים מיוחדים שלא נמצאים בפרק זה.
ערעור פלילי אינו משפט מחדש !
במהלך המשפט הם רוצים לראות מה הנזק האפשרי לפני שיפרסו את הגנתם – הכול מתוך מחשבה שניתן לערער על הכול – כך שהמשפט הפלילי ינוהל שוב – רק ש"הפעם" הם יעשו הכול ויספרו על מלוא האירועים – אז זהו שלא.
התערבות בית המשפט במהלך ערעור הפלילי
אין כמו הפסיקה להסביר זאת :
ע"פ 8902/11 חזיזה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.11.2012) (להלן: עניין חזיזה):
"ההלכה הפסוקה היא ברורה ומושרשת ולפיה על ערכאת הערעור למעט להתערב בקביעות עובדה ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, שהרי בידי הערכאה הדיונית הופקדה מלאכת ההתרשמות מהנאשם, מהמתלונן ומיתר העדים, משפת גופם ומהתנהגותם של העדים כמו גם מאופן מסירת דבריהם.
התרשמות ראשונה
להתרשמותה הישירה של הערכאה הדיונית, הרואה והשומעת את העדים, יתרון מובן מאליו על פני התרשמותה העקיפה של ערכאת הערעור. נוכח העדיפות הברורה שיש לערכאה הדיונית בקביעת ממצאי עובדה ומהימנות, נקבע הכלל שלפיו ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, בעיקר מקום שבו העובדות נקבעו על יסוד התרשמות ישירה מן העדים. יכולתה של הערכאה הדיונית לתור באופן ישיר אחר אותות האמת שנתגלו בעדויות ולהסיק מהם מסקנות בעניינים של מהימנות, מצדיקה כי בית המשפט שלערעור ימשוך ידו מהתערבות בממצאיה, למעט במקרים חריגים".
יתכנו, כמובן, מצבים שבהם ערכאת הערעור תתרשם כי בכל זאת יש מקום לסטות מכלל אי-ההתערבות בממצאים העובדתיים, שאותם קבעה הערכאה המבררת. ב-ע"פ 10100/07 מדינת ישראל נ' שחאדה [פורסם בנבו] (24.03.2010) התייחסתי לסיטואציות אלה אלה, וקבעתי כדלקמן:
"עם זאת, הכלל האמור איננו כלל בל יעבור, ובמשך השנים נדונו לא פעם הנימוקים העשויים להצדיק התערבות כזו (ואין המדובר ברשימה סגורה). כך נקבע, למשל, כי יש מקום לביקורת של ערכאת הערעור על
ממצאים שבעובדה — סוף עמוד 21 —
ממצאים שבעובדה שנקבעו בערכאה המבררת, כאשר אלו מתבססים על שיקולים של הגיון, או סבירות העדות ביחס למכלול הראיות; כאשר ההתערבות היא במסקנות שהסיקה הערכאה הדיונית מן הממצאים העובדתיים שנקבעו, להבדיל מקביעת הממצאים העובדתיים עצמם; וכאשר נמצא – במקרים יוצאי דופן –
כי ישנן סתירות בעדות היורדות לשורש העניין, אשר הערכאה הדיונית לא נתנה דעתה להן, או כאשר מתגלה טעות מהותית בהערכת המהימנות (לסיכום ההלכות בענין זה ראו: ע"פ 2977/06 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.3.08) – בסעיף 4 לחוות דעת המיעוט של השופט א' א' לוי, והאסמכתאות שם; כן ראו: ע"פ 5937/94 שאבי נ' מדינת ישראל פ"ד מט(3) 832 (1995), בחוות דעתו של השופט צ' א' טל)".
מה קורא שיש הסתמכות שברור שהיא טעות ?
יש מצבים שיש טעות שמשנה את התמונה – במצבים אלא פשוט בוחנים את הראיה – ולבי מילים רובת משנים את המציאות :
ע"פ 2921/18 : דגשים לא במקור :
"כפי שהראה חברי השופט א' שטיין, נפלה שגגה עובדתית בהכרעת הדין בניתוחם של מחקרי התקשורת, וזו משליכה על שאלת נוכחותו של בצלאל במהלך התקיפה.
בית המשפט המחוזי הסיק כאמור כי איכונו של בצלאל בשעה 20:54 בצומת אשדוד נוטה לתמוך בגרסת ההגנה, לפיה עזב את מקום האירוע עובר לשעה 20:25 – עוד בטרם החלה התקיפה.
בית המשפט הניח, כי לא ניתן היה לקחת חלק בתקיפה, כולה או חלקה, לעזוב את מקום האירוע, ולהגיע אל צומת אשדוד עד השעה 20:54. אלא שכפי שהראה חברי, האיכון הנ"ל מתייחס לרון עייש; לא לאביב בצלאל….".
מתוך פסק דין כרמלי – ע"פ 1280/06
"מושכלות ראשונים הם, כי בית-המשפט בשבתו כערכאת ערעור איננו נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדויות, התרשמה מהן ובחנה אותן, אלא במקרים חריגים" (ע"פ 7033/04 יחזקאל יאיר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) – השופט ג'ובראן; ראו גם ע"פ 5386/05 בילל אלחורטי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) וההפניות שם. אכן, כטענת המערער "אין זה כלל בל-יעבור, ומצויים בו יוצאים מן הכלל" (ע"פ 190/82 שאול מרקוס נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 225, 230 – השופט, כתארו אז, אלון; ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 769), אך אלה –
יתרון לבית המשפט הראשון — סוף עמוד 15 —
כשמם – יוצאים מן הכלל. לערכאה הראשונה יתרון מובהק בכל הנוגע לקביעת מהימנותן של עדויות, ובמקרה שלפנינו מקבלים הדברים משנה תוקף ביחס לעדותה של גב' הלמן, שכן אינה דומה קריאת הפרוטוקול להתרשמות ישירה ממצבה ההכרתי של העדה. עוד אוסיף כי בית המשפט קמא קבע שעדות המערער היתה רצופה סתירות והתחמקויות, דבר שיש בו "כדי להשליך במידה רבה על אמינות דבריו" (עמ' 365, ראו גם עמ' 371-370).
מתי בית המשפט של הערעור פלילי יטה להתערב בסוגיות אמון ?
ב. שהבניה של האמונה בעד זה או אחר – ברורה – ומוטעה.
לדוגמה ערעור פלילי:
בית המשפט מסביר את האמונה שלו בעד זה או אחר – ומתבסס על עובדה מוטעית !
לדוגמה ערעור פלילי :
חסרונו של חומר ראיות שיכול היה לשנות את הבסיס של האמונה ! בית המשפט למעשה מתבסס על חסר !
לדוגמה ערעור פלילי :
דוגמה : ערעור הפלילי בפרשת מר אהוד אולמרט
ערעור פלילי אינו עוצר את הענישה (ללא בקשה מתאימה)
לדוגמה ערעור פלילי
לכן חובה להגיש בקשה לאי קיומו של העונש.
דוגמה ערעור פלילי
לכן המדינה תגיש בקשה מתאימה.
קנסות וחלוקה מחדש
הגשת ערעור הפלילי
לצורך הגשת ערעור פלילי חייבים להגיש הודעת ערעור – בד"כ מכסת הימים היא 45 ימים מסיום ההחלטה בבית המשפט הראשון.
חסד"פ: ("חוק סדר הדין הפלילי") סעיף: "198 : ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים – אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור".
א. יש חובה להגיש הודעת הערעור הפלילי.
ערעור פלילי כ"הגנה"
הטיעון בערעור פלילי
על מה מערערים ?
כאמור ההגדרה של המציאות בערעור פלילי נמצאת במילים: "טעה בית המשפט" – לעתים יש "אשמים" חיצוניים באותה הטעות, לעתים אין – אבל יש טעות – טעות שאסור היה לה להתקיים ולכן ראוי לתקן. אם אין טעות – אין בסיס לערעור !
סיכומים בתיק הפלילי
ערעור על העונש: החמרה יתרה
חוק סדר הדין הפלילי: סעיף "217: (התנאי להגדלת העונש) – בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קלו העונש".
טעות בהכרעת הדין
יש טענה שהרשעה במשפט פלילי על סמך ראיה זאת או אחרת – בערעור מוכיחים שהראיה פגומה. בית המשפט יכול ויסביר שישנם בסיסים רבים להרשעה במקרה זה – ולתת קו נוסף של טיעון בדרך להרשעה.
העדר התייחסות בית המשפט לטענה מהותית !
מיותר לציין – קבלת הטיעון מובילה לזיכוי !
בקשות לחומר ראיות במסגרת ערעור פלילי
"214: הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית המשפט שלערעור, להזדקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן בשנית".
תסקירי שרות מבחן: במסגרת ערעור פלילי
לתסקירי שירות המבחן השפעה רבה ביותר על התיק הפלילי של הערעור -וחשוב לנסות לשתף פעולה בדיוק כמו בבית המשפט הקודם.
בית המשפט של הערעור יכול
קיימים שני סוגים מרכזיים של ערעורים פליליים
הערעור לא בודק את "סבירות" ההחלטה (מנהלית) – אלא את נכונותה.
ערעור פלילי על העונש
באם בית המשפט יבחר בעונש שנימצא בתוך הטווח – לא פשוט לערער.
על מה מתבסס טווח הענישה ואיך הוא הוגדר
סיכונים בערעור פלילי
ראוי להגיש בקשה מתאימה לכך – לפני הערעור עצמו.
ערעור פלילי על ההרשעה
בערעור נפרסה המציאות וגזר הדין הופחת באופן ניכר ביותר.
הסיבות לערעור על נסיבות משפטיות
לאור המציאות: המטרה היא להימנע מהכרעה שהיא על בסיס אמון בלבד – שם קשה הרבה יותר לבית המשפט של הערעור להתערב – יודגש – שיש טענה משפטית אין כל יתרון לבית המשפט הראשון ולכן בית המשפט של הערעור יכול בקלות יתרה להתערב בערעור במציאות משפטית.