ערעור פלילי

 ערעור פלילי – הוא למעשה השגה על החלטת בית המשפט הראשון במשפט הפלילי .

הערעור יכול ויהיה בין ביחס להרשעה עצמה, בין בייחס לעונש שהוטל ובין בייחס לשני הדברים יחדיו. 

הערעור הפלילי הוא הרצון לשנות את שהחליט בית המשפט הראשון.

הזכות לערעור (אחד) היא זכות בסיסית ביותר – אבל … אין מדובר במשפט פלילי מחודש!

למעשה בערעור פלילי נדיר ביותר להביא ראיות חדשות – כך שההתבססות היא על מה שהיה במשפט הראשון!

לבטח בכול הקשור על הראיות.

קיימת מחשבה פעמים רבות אצל נאשמים שיש להם את האפשרות לנהל את המשפט בעתיד בערעור – חובה לעקור את המחשבה הנ"ל. בכול שלב יש את הצורך לבצע את המרב (אלא אם יש החלטה אסטרטגית מראש, עם הסבר מלא לה).

---

ערעור פלילי – "טעה בית המשפט"

הגשת הערעור מתבססת על קריאה של הכרעת הדין וגזר הדין-הרצון לערער הוא תמיד גדול שהתוצאה היא לא כמצופה, אולם חובה לנוח לרגע, לנשום, רק אז להחליט מה עושים. יש את הצורך לקרוא לנוח על העובדות ורק אז להחליט.

לכול אדם שניגזר דינו או הוא הורשע- אני מציע לנוח לילה אחד לפני ההחלטה להגיש ערעור.

---

הודעת הערעור

הערעור מתבסס על הגשת מסמך בכתב שמפרט את הטענות, לעיתים באריכות רבה, לעיתים בקצרה תוך התבססות על הדיון בבית המשפט לצורכי ההרחבה.

המסמך של הערעור הפלילי צריך למצוא סיבות ל"טעות" בהחלטה, או טעות בהתנהלות!

לא פעם אנו ניצור את הסיבות לאותה הטעות במהלך הדיונים בתיק בבית המשפט! הדרך היא בכך שנוביל להחלטות רבות בסוגיות מפתח, חלקן ישמשו לטיעונים משפטיים מורכבים, במציאות זאת סביר מאוד שחלקן יהיו מוטעות.

הדבר יבנה מתוך מטרה שיישאר בסיס לערעור.

מתוך: ע"פ צגאי מאיר ע"פ 1503/21:

"סעיף 203 לחסד"פ (אותו ציינה גם באת-כוח המערער) המקנה סמכות מפורשת לרשם ליתן הוראה בקשר לנימוקי הערעור, בהאי לישנא:

"הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד."

---

מסמך ארוך, ומעניין?

הערעור לא חייב להיות ארוך אבל הוא חייב להיות מעניין.

הערעור חייב להציג את הפגמים בהכרעת הדין ולגעת בבעיות של התיק.

חובה להבין- הודעת הערעור חייבת להיות מסודרת עם הפניות טובות על מנת להקל על השופט ובדוק את הדברים של הערעור.

ערעור פלילי אתר המדינה.

---

ערעור אינו משפט מחדש!

מתוך ע"פ 6277/20 דניאל:

"יש לזכור כי הליך הערעור מיועד מעיקרו לבחינת פסק-הדין של הערכאה הדיונית. במצב העניינים הרגיל, הליך הערעור איננו מיועד לפתיחת ההליך הדיוני מחדש, ולעריכת 'מקצה שיפורים' לדיון שהתנהל בו. התשתית העובדתית הנדרשת לקבלת ההכרעה בתיק, נקבעת בערכאה הראשונה, שבידיה הכלים המתאימים לכך, ואילו ערכאת הערעור מעבירה תשתית זו – כמו גם כמובן את ההכרעה עצמה – תחת שבט ביקורתה. שינויים ב'חלוקת עבודה' בסיסית זאת, אף שלעיתים הם אפשריים, צריכים ככלל להיעשות בזהירות יתרה על מנת שלא לשבש את האיזון הראוי בין תפקידי הערכאה הדיונית וערכאת הערעור…" (ע"פ 3338/99 פקוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (20.12.2000)).

---

הטיעון בעל פה בערעור

אחרי הגשת הודעת הערעור- מתקיים דיון של הערעור.

הטיעון בעל פה הוא לא חזרה על הטיעון בכתב!

צריך לתפוס את העיקר-לא לחזור על טיעונים, חובה למקד וליצור את הרושם אצל השופטים שאפשר וחובה לפרש את הראיות אחרת.

אולי הצורה של השופט נכונה, אבל יש גם צורה אחרת- מה שמוביל לספק.

הדבר קיים לבטח בייתר שאת בראיות נסיבתיות.

---

ערעורים פליליים מהותיים מול טכניים

ערעור על הכרעת הדין

ערעורים על הכרעת הדין חייבים להוביל לבסיס של טעות, היינו אירוע משפטי, משהו שיציג שיש ספק.

האם יש תחושב של ספק ואנו מסוגלים להציג את אותה התחושה של הספק.

חובה להבין שהערעור הוא ערעור חסר בסיס, על הכרעת הדין, הדבר יכול להוביל גם לנזק בשאלת האשמה.

לכן צריך להוביל בערעור שיהיה במה לדון, שהשופטים של הערעור יאלצו לנמק, להסביר.

חובה לדעת, ערעור סרק על הכרעת הדין פוגע גם בערעור על פסק הדין.

ערעורים ללא טעות מהותית על בית המשפט

ערעור על אירוע טכני!

ככלל ביתך המשפט אינו מתערב בערעורים על צורת ניהול המשפט – אלא במקרים חריגים.

ע"פ ריקי כהן 9053/20: (דגשים וכותרות לא במקור).

"דיון והכרעה:

13.         טענותיה החלופיות של המערערת משיגות על שתי החלטות הערכאה הדיונית בעניינים הנתונים לשיקול דעתה, ושבהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב: הטענות בעניין התסקיר מתייחסות להחלטה הנוגעת לאופן ניהול ההליך (ראו למשל רע"פ 149/19 פפיאשוילי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (10.1.2019)); ".

---

עיכוב ביצוע עונש מאסר

עצם הגשת ערעור פלילי על עונש אינה מובילה באופן אוטומטי למציאות של עיכוב ביצוע הענישה שנגזרה – ויש להגיש בקשה מתאימה !

מתוך ע"פ 3256/19: אברז'ל. (דגשים לא במקור).https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=null&CaseNumber=null&DateType=1&SearchPeriod=4&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=0

"הלכת שוורץ אשררה, כידוע, את "[…] הכלל הרחב בדבר ביצוע מיידי של עונש המאסר [אשר] נשען על האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של החוק" (שם, בעמ' 267). כלל זה קובע כי הגשת ערעור איננה עוצרת את אכיפת הדין הפלילי נגד מי שכבר לא נהנה מחזקת החפות (שם, בעמ' 277-276). כמו כן מורה לנו הלכת שוורץ כי "כאשר הערעור נסב על חומרת העונש […] הפרכת חזקת החפות – היא חלוטה. […]

---

עיכוב ביצוע עונש של קנס

הלכה היא כי בית המשפט לא יעכב את ביצועו של עונש תשלום קנס אלא אם כן המבקש הראה כי תשלום הסכום טרם ההכרעה בערעור יגרום לנזק בלתי הפיך או כי ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ע"פ 2928/19 בנאי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (30.4.2019)).

---

ערעור של המדינה

ראוי להגיש ערעור ביום האחרון.

אחת הסיבות היא ההנחה שיש סיכוי מוגבר להגשת ערעור על ידי המדינה- ולו בתחושה.

שמדובר בערעורים של המדינה-יש את הצורך להביא הרבה פסיקה.

הסיבה המרכזית היא שלמדינה סטטיסטית יש הצלחה רבה הרבה יותר בערעורים שלה.

---

ערעורי הגנה

חובה לדעת שיש סיכוי לערעור של המדינה-תמיד טוב שיש גם ערעור שלך כנאשם. הדבר כמובן לא יכול להתקיים שיש זיכוי מלא, אולם תמיד טוב הדבר, במקום בו הוא אפשרי.

---

בחינת טיב הערעור הפלילי

"….בחינת טיב הערעור וסיכוייו תיעשה בשים לב לכללים בדבר מידת התערבות ערכאת הערעור בענישה שגזרה הערכאה הדיונית ולשאלת היחס בין הזמן הצפוי לבירור הערעור לבין תקופת המאסר שהושתה על הנידון.

כאשר על פניו אין מדובר בעונש החורג ממדיניות הענישה המקובלת, וכאשר מידת הענישה המקובלת במקרים דומים עולה על משך הזמן הצפוי לבירור הערעור, לא יעוכב ביצוע המאסר אלא במקרים חריגים שהנטל להצדקתם מוטל על המבקש" (ראו שם, בעמ' 282; ההדגשה הוספה – א.ש.(.

---

עיקרי טיעון בערעור

בחלק גדול מהערעורים יש להגיש עיקרי טיעון קודם לדיון – הודעת הערעור אינה עיקרי טיעון!

ע"פ 1503/21 ציגי: "עיקרי טיעון הם כלי דיוני המבטא גרסה מקוצרת וסדורה של הטענות בערעור, אשר נועד לסייע ליעילות הדיון בבית המשפט ולניצול משאבי הזמן השיפוטי באופן מיטבי. הם מסייעים לבית המשפט בכך שהם מאפשרים מיקוד הפלוגתאות שיידונו, על מנת להגביר את יכולתו המעשית של בית המשפט לקיים דיון שיסוב על הנושאים שבמחלוקת ויתרכז בהם. הם תורמים לכך שהדיון יהיה ענייני, יעיל ותמציתי יותר, וכתוצאה מכך נחסך זמנו של בית המשפט. אף באי-כוח הצדדים, המכינים את עיקרי הטיעון כראוי ומבעוד מועד, יוצאים נשכרים בכך שבעת התייצבותם לדיון ובהשמיעם את טיעוניהם, קל להם לערוך את הדברים ולהתמקד בשאלות הדרושות לעניין בצורה בהירה ומסודרת, תוך התייחסות לאותן אסמכתאות המונחות כבר לפני בית המשפט (ע"א 780/80 דדש נ' חונוביץ, פ"ד לו(1) 500, 503 (1982); ר"ע 551/83 ברגר נ' ונטורה, פ"ד לח(1) 266, 273 (1984) (להלן: עניין ונטורה))".

---

התייצבות לדיון בערעור פלילי 

סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי)קובע, ביחס לערעור בהליך פלילי, כדלקמן:

"הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או, אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד".

סעיף 208א(א) לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט לבטל את ההחלטה על דחיית הערעור מחמת אי התייצבות של המערער, אם השתכנע כי: "...היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

---

ערעורים פליליים על העונש

 יש ערעורים פליליים שהטענה בהם היא שהענישה שנקבעה שם היא מחמירה (אפילו על בסיס הרשעה פלילית כן/לא) מידי  -כמובן בשים לב למכלול הנסיבות.

---

לא לפחד מנושאים אלא – שיש חומרים פורנזיים לבטח.

ע"פ עפ 9612/10 ‏ ‏ אברהם קוגמן נ' מדינת ישראל

התערבות בממצאי מהימנות (דגשים וכותרות לא במקור).

"בפסק הדין בע"פ 8146/09 אבשלום נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.9.2011) עמדתי על כלל אי ההתערבות וציינתי כי למרות החריגים הרבים, הכלל עדיין "עומד על מכונו, לא נס ליחו וכוחו וטעמו עוד במותניו" וכי:

"כלל זה הוא כחומר ביד היוצר בידי ערכאת הערעור, ברצותה משתמשת בו וברצותה מוצאת את הדרכים והחריגים להתגבר עליו. כלל אי ההתערבות הוא אך תחילת הדרך של ערכאת הערעור אך לא סופה. קיימת מעין תנועת מטוטלת הסמויה מעינו של הקורא, בין כלל אי ההתערבות לבין בחינת ערכאת הערעור את חומר הראיות שבפניה, וכאשר נמצא כי פסק הדין של הערכאה הדיונית מעוגן בחומר הראיות, אזי נעשה שימוש בכלל. כלל אי ההתערבות לא חוסם א-פריורי את דרכה של ערכאת הערעור מלבחון את חומר הראיות. גם מקום בו ייכתב בפסק הדין של הערכאה המבררת כי בית המשפט האמין לעד פלוני, אין זה סוף פסוק, אם וככל שהערכאה הדיונית לא תגבה את התרשמותה בחומר הראיות או בהנמקה משכנעת … מכאן, שלעיתים כלל אי ההתערבות הוא כלל 'מצדיק תוצאה' יותר מאשר כלל 'מכתיב תוצאה'. דהיינו, כאשר הכרעת הדין ניצבת על פניה איתנה ומעוגנת בחומר הראיות, בית המשפט משתמש בדוקטרינת אי ההתערבות כדי לנמק ולהצדיק את אי התערבותו וכדי לחסוך במשאבים שיפוטיים הנדרשים לבחינה פרטנית וארכנית של מכלול הראיות בפסק הדין" (שם, פסקה 21).

— סוף עמוד 10 — בחינה מחדש

           אין תפקידה של ערכאת הערעור להיכנס לפני ולפנים ולבחון את הדברים מחדש, בבחינת שמיעת המשפט מחדש (ע"א 916/05 כדר נ' פרופ' יוסף הרישנו [פורסם בנבו] (28.11.2007); ע"פ 7477/08 גץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.11.2011)). הדברים נכונים במיוחד מקום בו ניכר כי בית משפט קמא צלל לפרטי העובדות והראיות, כמו במקרה דנן. זה המקום לומר, כי הכרעת הדין, המשתרעת על 380 עמודים, בנויה לתלפיות בבחינת דבר דבור על אופניו. הכרעת הדין כוללת הן סקירה פנורמית של הראיות ושל הדמויות המעורבות בפרשה באופן כללי, והן ניתוח מדוקדק של כל אישום ואישום על הראיות התומכות בו, תוך הצלבת הראיות זו עם זו אל מול כל אחד מהמערערים ואל מול פרטי האישום הרבים.

14.      לאחר שקראנו את תילי התילים של הטיעונים שהכבירו הצדדים בערעורם, מצאנו כי פסק הדין מעוגן בחומר הראיות וכלל אי ההתערבות עומד יציב על רגליו".

אפשרויות הענישה בערעור פלילי

רע"פ 404/17 בני עובדיה: " וכיום מורה סעיף 213 לחסד"פ כי אם קיבל בית המשפט ערעור:

"רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו" (ההדגשה הוספה – ח"מ) (ראו: חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 77), התשע"ז-2017, ס"ח 2598 מתאריך 16.01.2017 בעמ' 338).

יש גם אפשרות לקבוע סדר בין העונשים בתיקים שונים.

לדוגמה שיש שני עונשים בשני תיקים עבודות שירות ומאסר בפועל.

" המשך פס"ד עובדיה מלמעלה (כאן הדגש במקור): 40.         בהתאם להוראת סעיף 45(ב) לחוק העונשין, יש להורות כי המערער ירצה את עונש המאסר בגין הליך זה, לאחר שיסיים לרצות את עונש המאסר שהושת עליו במסגרת ההליך הנוסף. די אם אציין בהקשר זה כי בהליך שלפנינו ניתן עיכוב ביצוע של עונש המאסר בפועל והעיכוב נמשך תקופה ארוכה, בהתאם לבקשתו של המערער. היעתרות לפנייתו האחרונה של המערער בהקשר זה – כי יינתן לו לרצות את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, בחופף לעונש המאסר שהוא מרצה עתה בגין ההרשעה בהליך הנוסף, עלולה איפוא בנסיבות אלו, להביא את המערער לצאת נשכר שלא כדין, מהאופן בו 'תוזמן', לבקשתו, מתן פסק-הדין בהליך שלפנינו (וראו: רע"ב 8731/19 גראח נ' שירות בתי הסוהר, בפיסקה 6 (15.01.2020)).

מי זכאי לערער פלילי 

אני מביא חלקיק מהחלטה של בית המשפט העליון שממצא את הנושא.

מיותר לציין – הנאשם זכאי לערר – אבל השאלה פעמים רבות היא בייחס לצדדים אחרים שלקחו חלק בהליך הפלילי באופן זה או אחר או ששמם אוזכר – ולא תמיד הם בעלי הזכות לערר.

בש"פ 3027/19 זכי כמאל – "זכות ערעור על פסק דין נתונה למי שלא היה צד פורמלי להליך המשפטי רק בהתקיים שני תנאים מצטברים:

האחד, שהתקיים בעניינו "הליך", כלומר בירור עובדתי ומשפטי המהווה בפועל "הליך נלווה" להליך העיקרי, במסגרתו המערער היה בעל דין בפועל וניתנה החלטה שיפוטית אשר קובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת;

השני, ההכרעה באותו "הליך" פגעה באופן משמעותי בזכויותיו של המערער.

היינו, אותה הכרעה הביאה לשינוי מערך הזכויות שהיו נתונות לו או החובות שחלו עליו. מדובר בשינוי שהוא בעל נפקות משפטית מעבר להשפעה על אינטרסים גרידא (פגיעה זו כונתה בפסיקה כפגיעה ב"זכות הופלדיאנית" של המבקש לערער; וראו: בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670 (1990) (להלן: עניין חסן);

דוגמה ערעור פלילי 

 "טעה בית המשפט"

הבסיס לכול ערעור של נאשם היא העובדה שההליך הפלילי הסתיים בפסק דין עם קביעות קשות לנאשם שהופך לאור זאת להיות מערער.

אין לנאשם שזוכה ויש כלפיו הערות קשות – בסיס לערעור פלילי.

את הערעור הפלילי חובה לנסח בכתב – רוב רובם של הערעורים מנוסחים על ידי עורך דין פלילי.

– הערעור מוגש מראש לבית המשפט שמפנה הרכב שופטים לצורך דיון בערעור.

ערעור פלילי אינו משפט מחדש!

לדוגמה ערעור פלילי:

לדוגמה ערעור פלילי:

לדוגמה ערעור פלילי:

לצורך הגשת ערעור פלילי חייבים להגיש הודעת ערעור – בד"כ מכסת הימים היא 45 ימים מסיום ההחלטה בבית המשפט הראשון.

---

חסד"פ: ("חוק סדר הדין הפלילי") סעיף: "198 : ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים – אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור".

---

חשוב להבין – ערעור פלילי 

א. יש חובה להגיש הודעת הערעור הפלילי.

---

ב. על הודעת הערעור הפלילי להיות מנומקת.

---

ג. ניתן להגיש את הודעת הערעור הפלילי או לבית המשפט של הערעור או לבית המשפט הראשון שם נדון התיק הפלילי.

ערעור פלילי על העונש.

ערעור פלילי על ההרשעה.

הערעור לא בודק את "סבירות" ההחלטה (מנהלית)  – אלא את נכונותה.

---

 ערעור פלילי על העונש

הערעור על העונש יכול ויתקיים או בסיום דיון על ההרשעה עצמה או ללא תלות!

ראוי לדעת במקרים של הסדרי טיעון של טווחים בחירה בעונש שנימצא בתוך הטווח היא לא פשוטה לערעור (אפשרית).

לדוגמה:

הנאשם מודה בתקיפה חמורה העונש המוסכם הוא בטווח של 1-3 שנות מאסר.

באם בית המשפט יבחר בעונש שנימצא בתוך הטווח – לא פשוט לערער.

---

 על מה מתבסס טווח הענישה ואיך הוא הוגדר

לציין יש שאלת משנה על מה מתבסס הטווח – לדוגמא האם מדובר בטווח ענישה לסוג זה של עבירה פלילית ?

או אולי טווח לאירוע זה בהתעלם מטווח הענישה ה"רגיל".

כל בחירה יוצרת תוצאה שונה.

הרי אם הצדדים מסכימים שסוג זה של עבירה מחייב עונש מסוים – עולה עכשיו השאלה של הנסיבות המיוחדות.

דוגמה: טווח הענישה הוא רחב במיוחד – בנסיבות אלו יש יותר סיכוי על עצם הבחירה באחת מנקודות הקיצון.

---

 סיכונים בערעור פלילי

הגשת ערעור על העונש בלבד אינה יוצרת סיכון אלא רק סיכוי. (באלת הענישה).

היינו לבית המשפט אין סמכות להחמיר בעונש של מי שרק הוא הגיש הודעת ערעור.

הדברים נאמרים בהנחה שהערעור מוגש באופן שהמדינה לא תצליח להגיש ערעור שכנגד – ואז המצב יכול להיות שונה.

נסיבות מיוחדות: ערעור על ענישה:

במסגרת ערעור על עונש (במיוחד אם חלף זמן ניכר) אפשר להזמין תסקירי שרות מבחן/מסוכנות מינית – תסקירים שיכולים להפחית את העונש ולמעשה מדובר בסוג של מקצה שיפורים עבור נאשם שלמד להפנים את הכשל ועכשיו הוא מנותק יותר מהתיק הפלילי.

ראוי להגיש בקשה מתאימה לכך – לפני הערעור עצמו.

---

 ערעור פלילי על ההרשעה

נושא הערעור הפלילי הוא מהנושאים היותר מורכבים בניהול תיק פלילי.

ניהול חכם של התיק עצמו לוקח בחשבון את הצורך העתידי להגיש ערעור – כך שלא תמיד הניהול יתקן את הליקויים של בית המשפט אלא אף יצור אותם.

הסבר: ניהול כהכנה לערעור:

לא פעם יוצרים "פער משפטי"  בעת ניהול התיק בבית המשפט הראשון על מנת שיהיה מקום להגשת ערעור שיתבסס על נסיבות משפטיות.

דוגמא:

הוגשה בקשה להסרת חיסיון.

בית המשפט הראשון לא דן בבקשה (ניסה לדון בבקשה בסיום פרשת ההגנה).

בכול סיום הקלטה נאמר לבית המשפט מה על הדיון – שהכול מוקלט.

בהכרעת הדין קבע בית המשפט שהדיון התקיים – ואין סיבה להסיר את החיסיון.

בערעור נפרסה המציאות וגזר הדין הופחת באופן ניכר ביותר.

---

הסיבות לערעור על נסיבות משפטיות

קשה לבית המשפט של הערעור להתערב בהכרעה שהיא על בסיס אמון לעד זה או אחר– לעיתים הקביעות של בית המשפט הראשון גובלות בלא יאומן  -בכך שהוא מאמין לעד מסוים ומתעלם משרשרת השקרים שלו – וגם במקרים אלו מתקשה בית המשפט של הערעור להתערב.

לא פעם בית המשפט מאמין לעדים שבסותרים את עצמם בכול חקירה מציבים גרסה שונה.

אבל לא פעם בית המשפט של הערעור יתמוך בטענות של בית המשפט הראשון בטענה שלו אין הזדמנות להתרשם מהעדים באופן בלתי אמצעי.

מיותר לומר שבעידן ההקלטות של הדיונים – אין כל סיבה לטיעון זה.

לאור המציאות: המטרה היא להימנע מהכרעה שהיא על בסיס אמון בלבד – שם קשה הרבה יותר לבית המשפט של הערעור להתערב – יודגש – שיש טענה משפטית אין כל יתרון לבית המשפט הראשון ולכן בית המשפט של הערעור יכול בקלות יתרה להתערב בערעור במציאות משפטית.

---

 סיכום ערעור פלילי – ככלל

א. אין ממצאי המהימנות חסינים לחלוטין מביקורת הערעור ויש לעיתים לבחון אותם בהקפדה יתרה. (קשה ביותר).

דוגמה לפער בסיסי הוא שיש מספר דעות למספר שופטים (ע"פ 7462/05 ע"פ).

ב. הכרעת הערעור רשאית להתערב בקביעות עובדתיות כאשר יש סתירות היורדות לשורש העניין.

ג. כאשר הערכאה ראשונה לא נתנה את דעתה עליהן.

ד. או כאשר יש טעות מהותית בהערכת המהימנות.

ה. ראוי לציין שישנם מקרים רבים שאין כל יתרון להרכאה הדיונית  -בנסיבה מסוג זה לבטח אין כל סיבה לא להתערב בהכרעות עצמן.

המציאות בפועל היא שבתי משפט של הערעור מתקשים ליישם את הכלל – הרבה בשל מדיניות ברורה ומוכתבת של מניעת עודף ערעורים.

כך יוצא שגם במקומות שיש סתירות מהותיות ביותר – אין עיון אמת באותן הסתירות.