עבירות מין המצב הרגשי – חשיבות המצב הרגשי של המתלוננת בעבירת מין:
אחד הכלים החשובים בהבנת תלונה בעבירת מין לעורכי הדין הפליליים ובכלל הוא המצב הרגשי של המתלוננת – כמו שלכד אותה
מי שראה אותה בעיני רוחו – מיותר לציין – מדובר בעיני רוחו !
כאן יש כשל לכול אדם שהוא מביא את סיפור חייו לאירוע – יחד עם זאת מדובר בראיה משפטית חשובה ביותר !
המצב הרגשי של המתלוננת היא כלי מרכזי בבחינת "האמת" מאחורי עדותה.
ראוי לציין שללא סערה רגשית כלל ואפילו תאור לקוי – אין בו להחליש את התלונה.
את הסערה הרגשי מנתחים, לא פעם העד לה הוא השוטר חסר היכולת לנתח כלל !
היינו חלק מרכזי מתפיסת האמת שמאחורי התלונה הם דברים של עד שאינו מוסמך לעשות כלל ! (לא מוסמך לנתח מצב רגשי לבטח).
שעה שמדובר בתלונה שהוגשה לגוף המסייע לקורבנות פגיעה מינית – לאור המציאות שהם יתארו – שהיא מוטה באופן עקבי לטובת אמון במתלוננת – הרי מעולם הם לא טענה "יש תלונה על עבירת מין וזאת לא אמינה".
המצב הרגשי של המתלוננת ? המצב הרגשי של החשוד ?
יודגש – המצב הרגשי של הנחקר בחקירה במשטרה או בכלל אינו מעניין איש !
כמובן במידה והמצב מעיד על אשמה הדבר מקבל חשיבות ניכרת ! היינו נחקר חכם מספק את מה שצפוי שיספק – אולם – שלא ישגה באשליות שיש אותה רמת חשיבות למצב הרגשי – או אפילו משהו שמתקרב לחשיבות אצל הגב'. כאן הסערה הרגשית (גם אם התלונה שנים אחרי) חשובה ביותר !
ראוי לציין – שנחקר חכם יודע להתייחס למציאות זאת בעת מתן עדותו !
דוגמה לפרדוקס:
מתלוננת כנגד הלקוח על עבירת מין – שלא נעים להגדי כך – אבל לא מהחמורות ביותר !
תוך כדאי תלונה היא מספרת על חיים של נערה/אישה המכורה לסמים קשים ומשלמת לא פעם בגופה ! מספרת על אונס שעברה על ידי אחרים ! כל אום התיאורים לא מעניינים והיא לא מתרגשת בגינם – אבל שהיא מתארת את האובייקט כאן – סערה רגשית !
בסיום העדות היה ברור למה זה כך – כאן היא סבורה שתקבל פיצוי כספי !
התלונה – על עבירת מין – כמחייבת התמודדות – למה ?
עבירת המין היא אירוע שמתקיים לרוב בין שני אנשים באופן אישי ופרטי – ללא כל עדות נוספת של צדדים שלישיים על שהתרחש. למעשה לא רק עבירת מין מסוג אונס היא אירוע בין שני אנשים בגירים שנמצאים לבדם בחדר – אלא כמעט כל אירוע מיני.
שמדובר במילה מול מילה יש הנחה לחלק מהנחקרים -שאין דרך להוכיח אשמה – ולא כך. יש ראיה נוספת שטובת הנחקרת כמעט תמיד – ראיה שאינה צפויה, אבל מכריעה.
המצב הרגשי של המתלוננת !
בתחום עבירות מין התלונה של המתלוננת הפכה להיות, במיוחד בשנים האחרונות, הרבה מעבר לתלונה בתיק פלילי אחר – החוקר ירשום במסגרת התרשמותו המתלוננת את סערת הרגשות בה היא נמצאת (דבר שנחשב לראיה עצמאית ומחזקת).
החוקר יחקור אנשים ששוחחו עם המתלוננת אודות תאור האירועים שמסרה ומכן יסיקו גם את "מצבה הנפשי" (לרוב אנשים שלא בעלי מעמד ויכולת לאבחן מצב נפשי אלא מקורבים מטעמה). כל אלו ראיות במשפט שיכולות להכריע את המציאות.
התרשמות מאוחרת – על המצב הנפשי:
עד כמה מגוחכת ההתרשמות שאינה תכוף לאירוע אפשר ללמוד מהעובדה הבאה.
לא פעם ההתרשמות של החוקר במשטרה, אודות מצבה הנפשי של המתלוננת, היא שנים רבות אחרי, לדוגמא בימים אילו עולה הסיפור של העיתונאי עמנואל רוזן :
שם מתחילים בתקשורת סיפורים על אירועים של מעל לעשר שנים אחרי, והשאלות מתחילות להיות האם שלח או לא שלח מסרון אז בזמן עבר ! האם באמת יש יכולת להתגונן בפני תיאור שכזה שנים רבות כל כך אחרי ?
הרי המציאות העכשווית של הנחקרת מעידה על זמן עבר – אז אולי הייתה צעירה פוחזת – והיום גבירה נכבדה שהמעשים הללו אינם חלק מחייה. תפיסת המציאות היא דבר שמשתנה כל הזמן עם המציאות !
כמה זמן נשארת הסערה ?
נניח שהכול נכון, האם 10 שנים אחרי היא אמורה להישאר נסערת כתוצאה ממיסרון מיני פוגעני בזמן עבר ?
כמה מהתיאור היום הוא התחושה האותנטית של זמן עבר וכמה הוא ה"זיהום" כתוצאה מכול מסכת הפרסומים בתקשורת ?
כל אלו שאלות ללא תשובה.
נחקר חכם מעמיד את השאלות על הפרק – בעת חקירתו !
לדוגמה לסערה רגשית אצל מתלוננת בעבירת מין:
המתלוננת, על עבירת המין, נסערת ובוכה. היא מספרת שהחבר שלה בשלוש השנים האחרונות נטש אותה והחליט שלא להינשא לה ואנס אותה 3 חודשים לפני לכתו.
היא החליטה לפתוח אירוע קשה שהיה להם לפני מספר חודשים – אירוע שהטיל צל על היחסים – והגיע הזמן לטפל בו.
המתלוננת נסערת.
התלונה חודשים אחרי – כך שאין ממצאים פיזיים. היא מסבירה שגם בזמן אמת לא היו ממצאים שכאלו אולם היא לא הייתה מעוניינת במין והתחננה שיחדל והוא לא שמע בקולה.
בעת התלונה המתלוננת נסערת, ללא ספק אונס הוא אירוע קשה ומשפיל.
אבל יש שאלה אחת שמחייבת הסבר: האם היא נסערת מהאונס לפני 3 חודשים או אולי מתיאור האירוע ? או אולי מכך שהוא נטש אותה ולא מעוניין להינשא לה ? מה באמת מסעיר את רוחה ?
כאן יש חשיבות רבה לעורך הדין הפלילי ולמיקוד שהוא יביא לחקירה ולעימותים ועוד !
דוגמה לתלונה על עבירת מין :
מתלוננת מספרת על אירוע מיני שלא בהסכמה. (המקרה היה בטיפול המשרד).
לדבריה למעסיק האחראי עליה נשק לה על פיה בתוך חדר כספות של מקום העבודה כשנתיים ומחצה לפני התלונה – לדבריה מאז חייה נהרסו והיא מושפעת קשה ביותר מהמעשה, היא חשה מזוהמת ולא מסוגלת ליחסים עם בעלה כך שהקשר עם בעלה נהרס, היא לא תפקדה בעבודה, נרתעה מנוכחות המעסיק ועוד ועוד.
היא נסערת וברור לחלוטין שהיא בוכייה שמדברים על הרס הקשר מול בעלה.
ללא ספק אירוע שדרש התמודדות מורכבת !
התשובה לחקירת המשטרה:
בייחס נרתעה – צילומים משתפים מאירועים של מקום העבודה – נערך חיפוש אחרי כל אירוע וכול תמונה – משום מה היא פעמים רבות הייתה לידו !
כמו גם דוחות תפקוד שנתנו לה הערכות גבוהות -היינו אין בעיה אצלה בעבודה !
אבל איך מתמודדים על המציאות הנפשית של סערה רגשית קשה של הגב' ?
סערה שהפכה אותה למזוהמת בעיני עצמה אל מול פני בעלה ? הרי ברור מה הבעל, אם ישאל, יסביר !
המזל הגדול היה שהיא הפריזה עוד ועוד – ושכחה פרט קטן – את המייל שלה. (מייל נוסף שמסרה לאחר).
בדיקה במייל של הגב' גילתה שהיא פרסמה את תמונות העירום שלה באתר מין (פנים מכוסות) עם "הזמנה" להצעות מגברים ונשים -עכשיו השאלה ממה הזיהום ? מנשיקה או מיחסים בלי בקרה שוב ושוב ?
אז כל הנושא של בעלה ורתיעה ממנו מתברר כשקר – ואם יש רתיעה מהבעל זה סביר להניח בשל אותם הקשרים – אז הסערה הרגשית בתחום מיותרת ביותר – לפחות בשל הנשיקה.
(הרי משמתברר שהיא מקיימת יחסים עם אחרים ורבים – ההגזמה שלה על המציאות הנפשית עבדה לרעתה).