עצימת עיניים

עצימת עיניים : פרק בבניה 10-22.

נוסחאת העבירה הפלילית כוללת את הוכחת המעשה בשילוב רמה של כוונה הנדרשת לעבירה.

אין דרך לקבוע אשמה בלא מודעות (כוונה) לעצם האירוע הפלילי.

על מנת לבסס את הקביעה כי אדם אדם ידע או היה בעל מודעות, או כוונה תחילה, צריך לשאול אותו האם ידע? הדבר מוביל למעשה לחוסר מודעות וחוסר ידיעה.

מכאן מתחילים לקבוע את יסוד המודעות והידיעה בדרכים אחרות, היינו להוכיח שעצם את עיניו יש להוכיח שלושה רכיבים:

קיומו של חשד סובייקטיבי;

היות החשד ממשי;

חשוב לדעת – כעורך דין פלילי אלא נקודות שחייבות להישקל תמיד בעת הייעוץ בחקירה במשטרה!

זה המקום להסביר – חוקרי המשטרה מחפשים לפשט תיקים, לא להסתבך מול רמות כוונה, סימולטניות בכוונה ובמעשה, מה שיוביל עוד לטענות מקדמיות, טענות כשירות ועוד ועוד ! מצד שני חובה על החשוד להבהיר את הנקודות הנ"ל!

אי בירור החשד בסמים 

ע"פ 671/19 : אבוטבול "עצימת עיניים איננה נסיבה מקלה. עבור בלדר הסמים, אין קל מלעצום את עיניו כלפי תוכנה של החבילה שקיבל… [קבלת טענה מעין זו] משמעותה פריצת פרצה אשר בכוחה לפטור את בלדרי הסמים מאחריות על מלוא הנזקים הכבדים שנגרמים מפעולתם" (ע"פ 8915/18 מועזיז נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (24.9.2019)).

פסקי דין עצימת עיניים

או ע"פ 4089/07 סייף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 30 (6.5.2010); לביקורת על ניסוח הדין כפיקציה ראו יצחק קוגלר "על דרישת המודעות כלפי  הנסיבות בחלק הכללי החדש ‏של חוק העונשין" פלילים ה 149, 173 (תשנ"ז); להרחבה ראו קרן שפירא-אטינגר "עצימת עיניים – סיפור על שועלים ועל יענים" ספר מנשה שאוה 625 (אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים; 2006)).