רצח אורגיל מואטי ז"ל

משרד עורך דין פלילי מוטי אדטו הוביל את ההגנה של החשוד בתיק רצח אורגיל מואטי ז"ל. (בית המשפט מחוזי מרכז בעיר לוד – חקירת ימ"ר שפלה האירוע התקיים בעיר רחובות – דיוני מעצר הימים בבית המשפט השלום ברחובות.).

עורך דין פלילי בחולון
עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

מדובר היה בתיק פלילי רחב יריעה – שם הצליחה ההגנה להוכיח שהמדינה המציאה קו תביעה – מתוך צרכים לא ברורים.

במציאות של מעל ל 13 עדים היא הצליחה להוביל לכך שלא תהה עדות אחת ויחידה שמתארת את מה שהתקיים בזירה – ההצלחה באה הן בזכות החקירות הנגדיות של עדי התביעה (Cעיקר) והן בשל העובדה שההגנה הצליחה להביא פתולוג אחר – שהוכיח את גרסתה !

 בפרק הנ"ל כמה הערות על התיק הפלילי!

הצלחה בתיק הרצח לאור חוות דעת שנייה מהמכון לרפואה משפטית:

עורך דין אדטו הוביל להצלחה בתיק רצח המנוח אורגיל מואטי ז"ל – תיק פלילי שנמשך בדיונים מעל ל 3 שנים – אלפי עמודי פרוטוקול – אלפי עמודי נספחים ומוצגים.
סיום התיק הוביל לתוצאה שגרסתו של הנאשם התקבלה אודות תהליך קרות האירועים – חשוב לדעת מדובר בגרסה שלא נמסרה במדוייק במשטרה.
– במציאות של בעיות בגרסה בחקירה מדובר באירוע שאינו של  של מה בכך במערכת המשפט בארץ. משום מה יש הנחה שנחקר מגיע ומוסר גרסה סדורה ובהירה – מצב שאינו אפשרי לאור הלחץ הנפשי.
לתיק רצח זה פרסומים רבים שבד"כ היוזמה להם היא משפחתו של המנוח ז"ל – כל אחד מהפרסומים הנ"לך אחד מהם לוקח פינה אחרת מהאירועים – כאן תהה סקירה כללית של התיק הפלילי – על מנת שלא לפגוע בזכרו של המנוח לא יובאו חלק מהדברים שנאמרים בבית המשפט.

עורך דין פלילי מוטי אדטו ייצג בתיק הנ"ל לכול אורכו.


הוכחת דברים שבעובדה – בתיק רצח:

במסגרת החידושים שקיבלנו בתוך תיק פלילי בדבר מותו של הנער אורגיל מואטי ז"ל ישנו חידוש מהותי בשאלת הדרכים להוכחת המציאות העובדתית של מה שהתקיים במקום, היינו לא רק הליכה עם הפורנזיקה, אלא ההבנה שהפורנזיקה עולה בחשיבותה עלעדויות העדים בשר ודם שהיו בשפע במקום ומסרו גרסה סותרת.

מן הראוי לציין – באם היה ידוע למדינה מה התקיים בפועל – לא היה מוגש אישום על רצח – אבל חקירה פלילית רשלנית מנעה את היכולת לדעת!
מה שכן היו אלו הן ראיות פורנזיות שהוכיחו את האירוע מנקודה שונה – היינו הפורנזיקה נתנה את הביטחון שגם במקום בו יש המוני עדים "שלא ראו" היה מה שההגנה טוענת לו שהתקיים לא פעם לעינהם  – הגם שהנאשם לא הציג את הדברים כך בחקירתו.
חלק מהותי מהבנת התיק בנויה על כך שלא הובאו עדים שלא מטעם  – היינו כל אחד מהעדים הוא בעל אינטרס זה או אחר – לציין במקום היו גם עדים אחרים – אולם אלו לא הובאו.
עוד ראוי לדעת – היחידה החוקרת – משטרת ימ"ר מרכז – גם להם יש רצון בתוצאה – לא נעים להזכיר אולם אביו של אחד המעורבים שחמק בעבודות שירות העיד שקשריו והכרותו וסיועו לבנו – חילצו למעשה את בנו – חומרי חקירה, כמובן, אין על כך.

האירוע "הרצח" בקצרה:

 לאירוע "הרצח" 3 מוקדים:
 
אירוע ראשון המנוח נתחך על ידי חשוד אחר. (מלבד אותו חשוד אין עדים, למרות שבמקום מעל ל13 אנשים נוספים חלקם צמודים איש "לא ראה" את ביצוע החתך). האחר טוען שביצע שני חתכים (בראשו של המנוח יש באמת שני חתכים) – אבל ההגנה הוכיחה שאחד החתכים היה מיום קודם – היינו יש הזנה של העד בראיות מוכמנות מצוות החקירה !
המוקד השני: המנוח בורח מהגינה וחוזר (איש לא ראה אירוע אלים בעת הבריחה ) לגינה משם הוא רץ לכיוון הסמטה. מיקום זה ניראה היטב על ידי החברים הרבים שהיו בחלק הראשון. (לפי צוות החקירה אין אירוע שם כלל). חלקם מספרים על קשיים בריצתה אצל המנוח (גם הנאשם מספר על כך).
החלק השלישי הינו : אירוע שהתקיים בסמטה חשוכה לטענת החשוד מהאירוע הראשון הוא ראה פגיעה במנוח מצד הנאשם (בחזה). הדבר היחידי הברור אודות האירוע בסמטה הוא ששם נחתך המנוח חתכים עמוקים וקשים. רק הדרך נצפית על ידי חבריו של המנוח. (עוד ברור שלמנוח אין פגיעות בחזה, היינו האיש מבצע השלמות בין מה שהוא חושב שהיה ומנסה לרצות את החוקרים).
בסימטה היה אדם נוסף – זה הכחיש את הטענה ואת הראיות שהיה בסימטה ! משום מה המדינה החליטה להאמין לו ולסיים את חלקו בעבודות שירות. בפועל הוכח שהנ"ל היה בסמטה !

יריעת המחלוקת – בתיק ה"רצח"

האם האירוע הדקירה התקיים בסמטה אליה ברח המנוח וגם היה חסר כוחות וחסר אונים (כמו שיש עד שמעיד) –  או –  בעת חזרתו של המנוח לגינה (אין אף עד "אנושי" מלא לכך) חזרה שמלמדת על רצון לפגוע מצדו בנאשם  – היינו אירוע שונה לחלוטין !
במידה והאירוע היה יזום על ידי המנוח מדובר באירוע שכולו רצון להיפרע מהנאשם על ידי המנוח, כמובן הנאשם נכנס לאירוע ברצונו של המנוח – ולכן אין מה לדברעל רמת כוונה כלל ולבטח שלא על כוונה תחילה.

הפגיעות במנוח אורגיל מואטי ז"ל האם "רצח" ?

המנוח ז"ל נדקר דקירה אחת לא עמוקה יחסית לאורך הלהב  – היינו יש חדילה של הדקירה ( ברצונו של הדוקר?) הדקירה היא בבטן התחתונה, שהכיוון של הדקירה היא מטה.
בנוסף: המנוח נחתך חתכים עמוקים ביותר. (שמוסכם שהתרחשו בסמטה).
למנוח חתך בראש שמוסכם שהוא שטחי  – לפי העד הוא חתך את המנוח שני חתכים (בפניו) אבל בפועל יש שני חתכים בראש  – שידוע שיום קודם בוצע אחד מהם! (ידוע לכול, אבל לא לפתולוג ולא לצוות החקירה).

תיק רצח ? אם כך למה לא ברור מדוע נחדלה הדקירה?

 עומק הדקירה (7 ס"מ) מוגבל יחסית לאורך הלהב (13 ס"מ) ולבטח לאור פוטנציאל הלהב (גדול הרבה יותר) – השאלה היא תמיד למה ? כאןם צוות החקירה לא גילה כל עניין בנושא:
1052/4: כ.ה.ש: "אתה דיברת עם זיצב (הפתולוג)?"
ראש הצוות: "יכול להיות בנסיבות אחרות כן, אבל בעניין הזה לא חשוב מה עצר את הדקירה"

(מיותר לציין רמת הכוונה לא נחקרה).


לא בדקו מדוע המנוח נעצר בסמטה חסר כוחות:

 המנוח מהיר מאוד, מדוע הצליחו הרודפים שהתנהלו באיטיות ללכוד אותו ?עם שאלה זאת הצוות לא התמודד.
284/17: א. "הוא כבר היה ממש רחוק מאתנו, והם (הרודפים) האטו".
חולצתו של המנוח הייתה מגואלת בדם שהגיע אליה הרודף הראשון:
ראש הצוות החליט להניח שמדובר בדם מחתך חסר משמעות שהיה בראשו – ולא בדק מהיכן הדם על החולצה ! למרות שבדיקה פשוטה בראיה הובילה למסקנה שמרבית הדם כתוצאה מהדקירה בבטנו של המנוח.
(מיותר לציין, דו"ח הבדיקה של המוצג  – המכון לרפואה משפטית – נעלם).

מי ראה את האירוע – האם רצח ?

בתיק זה נחקרו רק העדים שהיו ביום קודם בתחילת האירועים – היינו לא הובאו עדים אוביקטיביים שיהו בשפע במקום !
לאור ריבוי עדויות  – של העדים המעורבים ! שרובן לא אומרות כלום. המסקנה היא אחת  – אין כמעט דרך לדעת מה התקיים לאור העדים  – העדים רוצים למעשה לקדם גרסה כל אדם וסיבותיו.
המדינה ראתה זאת אחרת וטענה שלאור העובדה שמחשת עדיה איש לא ראה דבר – הדבר מחזק את העדות של מי שהיא מחשיבה ליחידי שהיה בסמטה ! עד שמתוך אינטרס שלו קובע שהמנוח "דקר בחזה". (אין דקירה בחזה).
זה המקום לציין – העדים שהובאו כולם "נגועים" באינטרס זה או אחר ומוסכם שכול אחד מהם שיקר בחלק מהעדויות לפחות. השאלה היחידה והמכרעת היא למה לקחו עדים רק בקרב אלו שהיו מעורבים באירועים שהתקיימו קודם לכן – ולא לקחו עדים אובייקטיביים? שאלה זו נותרה ללא תשובה.

מי היה צמוד למקום האירוע השני ?

 היה אדם בשם א' שהיה באירוע השני – צמוד אליו.
בגרסתו הראשונה טען לכך שהמנוח אורגיל מואטי ז"ל הגיע חמוש בסכין. (ללא הקלטה – מזכר חתום).
בחקירה המהותית שלו על הנושא במשטרה (אחרי 10 ימים) נעלמה ההקלטה מהתיק הפלילי – עד לרגע זה ללא הסבר איך קרה הדבר.
בבית המשפט האיש "שכח" את סיפור הסכין באותו השלב –  החקירה הפלילית מעולם לא עימתה את האיש הנ"ל בנתון זה.

הנאשם ברצח כעד הגנה:

מדובר בקטין שעבר מסכת קשה ביותר בעת מעצרו.
אחת המסקנות המרכזיות מקריאת עדותו של הנאשם ברצח היא פשוטה – האיש משקר, פעם מעמיס על עצמו דברים שברור שלא עשה, ופעם מרחיק עצמו – באופן שמקשה ביותר על גילוי האמת.

ניהול תיק "הרצח" על ידי העו"ד מוטי אדטו:

עם קבלת חומר הראיות של התיק הפלילי – אחרי סיום החקירות ברור היה שהעדים נגועים – ברור היה שחסרות חקירות ושנעצמו מזכרים מהתיק ! שאין רישומי מ"ט ועוד.
אבל גם ברור היה שעכשיו הנאשם טוען לסיפור עובדתי שלא חופף את האישום ברצח – טיעון שלא נימצא בחקירות שלו במשטרה באופן מדוייק אלא בעיקרי דברים !
למה אותו הסיפור אינו נמצא בחקירות המשטרה? האמת היא שהתשובה לא תמיד ברורה, אבל ברור לחלוטין שלא כל החקירות של הנאשם נמסרו להגנה.
 היינו ששתי החקירות הראשונות בתיק הרצח נעלמו :
  • הראשונה (קיומה התגלה במהלך ההוכחות) ללא תיעוד כלל.
  • השניה (היה ידוע אבל היה רק מזכר) עם מזכר וללא רישום מלא (תוך כדי חיבוקים לנאשם ואמירות "אתה כמו הבן שלי"). שבעת החקירה – עורך הדין בתחנה ונמנע המפגש.
בהמשך יש עוד חקירה של הנאשם בתיק "הרצח" – ללא הקלטה (יש חובת הקלטה):
במהלך השיחזור הופסקה ההקלטה שוב ושוב על מנת להסביר לנחקרים נקודה זאת או אחרת – ללא שום תיעוד לכך.
מן הראוי לציין  –  שלושת החשודים הושבו על ספסל אחד למשך שעות – לפי המשטרה הדבר היה "טעות" ולכן לא תועד ולא הוקלט ולא נבדק! (יש כנראה שינויי גרסה בעקבות עניין זה).
עוד ראוי לציין – לכול עד ועד יש חוסרים של חקירות/הקלטות. היינו בנקודות קריטיות נעלמו הקלטות.

עיון מעמיק ובדיקה של התמלילים יחסית להקלטות שיהו מלמד על העדר קשר וסטיה מהותית מהאמת הנשמעת בתמלילים.


האם כך יכולה להתקיים חקירה בתיק רצח ?
מה שמעניינת היא העובדה מה היה בחקירה השלישית  – שהיא זאת שבפועל נמסרה:
 
חוקר ב': נמאס לך מהפוזות שלו ?
נחקר: נמאס לי, כן. אבל לא התכוננתי שזה יסתיים ככה
חוקר ב': אהא…
נחקר: יענו…
חוקר ב': לא רצית להרוג אותו ?
נחקר: לא רציתי בכלל לדקור אותו.
חוקר ב': הא, לא רצית לדקור אותו ?
נחקר: לא רציתי, רציתי יענו..
חוקר ב': איפה הסכין?
זאת חקירה שלפני האזהרה!
מאותו הרגע האיש לא ישאל שוב למה לא רצה את האירוע, החוקרים מובילים את החקירה ולא הנחקר.
צוות החקירה החלטה מודעת שלא לחקור.
מה היה בפועל חלקו של הנאשם? צוות החקירה החליט שלא באמת לבדוק. היינו להתעלם מהקו של דקירה מוקדמת.
(מפקד שותף בצוות) שי פלס  1098/19: "אז אני אומר לך שאין מה לשאול את ד"ר זיצב…העדות היחידה שטוענת את הדבר הזה – זה עדותו של הנאשם…"
979/32: התובעת: "אוקי, אז אני רק רוצה להסביר את ההתנגדות שלי, שהיא נובעת מהטעם שהרי היחיד שמוסר גרסה שונה לגבי האירוע עצמו היה הנאשם …"
136/17: (מפקד הצוות) חיים שריבן: "עורך דין אדטו, מה שאני מתקשה אולי להבין. הלא אנחנו יודעים שהגרסה במשטרה הייתה גרסת הסמטה. אין חולק על זה, נכון?"
אז שצוות החקירה מתעלם מגרסאת ההגנה – מה נשאר? האם אפשרי להוכיח גרסה ללא עדים כלל?

המשפט כמוציא אמת לאור

 עם כל הכבוד לחקירה הפלילית המשפט הוא זה שצריך להוציא את האמת לאור. באין אמת יש זיכוי!
החקירה הפלילית צריכה להיות כלי עזר רב חשיבות לבית המשפט. אבל…האם יש ייתכנות שזהו כלי העזר?
היכולת לברר מה באמת התקיים במקומות?
כלי מרכזי לגילוי האמת כיום הן הבדיקות הפורנזיות.
היינו בדיקות המעבדה שנותנות תשובה שהיא חד משמעית אודות מה שהתקייםבזמן זה או אחר – במנותק יכולת הראיה המוגבלת של העדים השונים.
השאלה הרפואית: האם הממצאים הרפואיים יכולים ללמד על מיקום האירוע בשטח  ?
חולצתו של המנוח הייתה מוכתמת בדם רב (באזור הבטן).
אולם הדם היה מוקד באזור הדקירה בלבד – החלקים בחולצה שם נחתך המנוח חתכים עמוקים וקשים – היו נקיים לחלוטין מדם.
השאלה האם מדובר במציאות אפשרית ?

לפי ד"ר זיצב  – רופא המכון לרפואה משפטית :

 בחוות דעתו כתב שאין לדעת כמה דם ירד מהחתכים (לא בבטן).
בבית המשפט הסביר שיתכן ואותו דימום קיצר את תוחלת החיים ב"עשרות דקות".
לדבריו אין דרך לדעת מה מהפגיעות (חתכים אל מול דקירה) התקיימה קודם לכן.

הסיבות לקריסת המנוח אורגיל מואטי בסמטה:

אחת השאלות שעלו בתיק היא מדוע המנוח, שידוע בכושרו הגופני הגבוהה מאוד – קרס חסר כוחות בסמטה.
צוות החקירה לא התמודד עם שאלה זאת – לפי ד"ר זיצב הסיבה האפשרית היחידה היא הדקירה בבטן – אולם המדינה העדיפה להתעלם מנתון זה שעלה גם הוא רק בבית המשפט בעת החקירה הנגדית.
זה המקום לציין – מבחר עדים (גם מחבריו של המנוח וגם הנאשם ) תארו"בעיות" בריצה של המנוח ! היינו שהמנוח רץ באופן שהוא מתקשה לרוץ – כאן תעלה השאלה למה ?
זה המקום לציין – חבריו של המנוח תארו אותו כאדם חובב ריצה ומהיר במיוחד. (צוות החקירה התעלם).
העדר היכולת לחוות דעת רפואית הפוכה:
לא צריך להיות רופא על מנת להבחין שהחולצה באזורי החתך נקיה מדם.
במציאות זאת דו"ח תיאור המוצג (החולצה) לא נימצא בתיק.
גם דו"ח שכתב מומחה ההגנה (ד"ר חן קוגל) אודות הבדיקה שלהמנוח לא נימצא בתיק הפלילי.

מינויו של ד"ר חן קוגל כפתולוג הראשי

עם מינויו של ד"ר חן קוגל כפתולוג הראשי של מדינת ישראל התעוררה בעיה – היעלה על הדעת שהפתולוג הראשי של מדינת ישראל סוג חוות דעת שהיא הפוכה לזאת של המכון לרפואה משפטית?
המזל המרכזי הוא שמדובר בד"ר חן קוגל אדם שהיושרה אצלו היא מהמעלה הראשונה – ועל מקצוענותו אין להרהר כלל.

העדר פתולוגים במדינת ישראל

מדינת ישראל שכרה את כל הפתולוגים האפשריים במדינה כעובדי המכון –והחתימה את רובם על מסמך שאוסר עליהם לעבוד כנגד חוות הדעת של המכון.
הפתולוג היחידי בנמצא פרופ' היס הסביר שלתיק זה אין הוא חפץ להיכנס לאור היותו מנהל המכון באותו הזמן.

בעיני – אסור למדינה למנוע את האפשרות להתייעץ עם פתולוג עובד מדינה – בתנאי שזה אינו קשור לתיק הפלילי – עצם האיסור הינו מגבלה חמורה על חופש העיסוק ומניעת אמת.


בית המשפט הבין את הבעיה – של העד פתולוג:

שבית המשפט הבין את החשיבות הקריטית של העדר פתולוג החליט בית המשפט שד"ר חן קוגל יישכר כמומחה ההגנה – וייתן את תשובתו לשאלות שישאל.
גילוי מסמכים בתיק:
עם כניסתו של ד"ר חן קוגל נימצא דו"ח תיאור המוצג.
בסמוך לכניסתו לתיק נמצאה דו"ח תיאור הנתיחה – שהנוכחות שם הייתה בשם חשוד אחר.
מן הראוי לציין  – באם המסמכים היו בידי ההגנה בזמן – אין לדעת כיצד היה מעיד –  אבל בתיק שם הייתה בעיה קשה של מסירת מסמכים להגנה לכול אורכו.

בית המשפט החליט

לאור העובדה שד"ר חן קוגל – ולא מעט גם בשל הבנת הצורך בעד מטעם ההגנה – לזמן את ד"ר חן קוגל כעד הגנה.
המיוחדות בעדותו של ד"ר חן קוגל בתיק פלילי זה:
מה אמר ד"ר חן קוגל – רפואית.
ד"ר חן קוגל הסביר את העובדות הבאות:
בחתכים (שברור לנו שהיו בסמטה) לא נזל דם שעה שהיה לחץ דם אצל המנוח.
ההסבר הרפואי היחידי הוא שהחתכים העמוקים נגרמו בסביבת המוות של המנוח! היינו הדקירה קדמה לחתכים.
מדוע יש חשיבות קריטית בעדות:
העדות ממקמת בזמן את האירוע ומסדרת את האירועים לפי הסדר הנכון שלהם. היינו הדקירה התקיימה בעת שהמנוח בא לגינה (בהתעלם מהשאלה למה). זהו הסבר גם לבעיות בריצתו. זהו הסבר גם לקריסה על החומה שהוא תשוש וחסר כוחות. זה גם הסבר לכך ששני עדים טענו שכול חולצתו של המנוח הייתה מגואלת בדם שהגיעו אליו. (הנאשם והעד בסמטה).

ההשפעה של העדות

השפעת העדות היא חד משמעית – העד שמיקם את האירוע בסמטה – אחרי סיום חלקו שיקר.
היינו התקבלה המסקנה שכול העדים שטענו שלא ראו דבר – יתכן ובאמת לא ראו – אבל האירוע התקיים. היינו האירוע התקיים למרות שאין עדים שמעידים עליו.
תוצאות השקר:
גרסאת ההגנה בייחס למיקום האירוע התקבלה.
מדובר בגרסה ההופכת את המציאות למעשה והוגדרה כהישג להגנה בהכרעת הדין.
זמין 24/7 דילוג לתוכן