אירוע במסגרתו יש תקיפה, שלא כדין, ללא נזקים םיזיים כלל לנפגע יכול ותקרא "תקיפה סתם".
אירועי תקיפה הם לא תמיד אירוע חד צדדי – בהם יש תוקף ומותקף.
לא אחת מדובר באירוע של התגוננות או של ראיה לא מדויקת של האירועים! אלא מובילים לחשד בעבירה של תקיפה סתם.
הנסיבות הן קריטיות להבנת התמונה!
לא אחת הצד החלש (פיזית) אפילו הוא זה שנוקט בעבירת התקיפה סתם, זה מופתע ביותר מהתגובה למעשיו – ומתלונן.
נסיבות האירוע יכול ויכילו טענות רבות החל מהגנה עצמית ועוד טענות.
"איחור" בתלונה
חובה להבין, בתקיפה סתם, אין מדובר בעבירה של פציעה, או תקיפה הגורמת חבלה של ממש. אירועים שאז תהה התערבות טיפולית מהירה.
כך שבמרבית המקרים, או לפחות בחלק גודל מהם, אנו מגיעים לתלונה מאוחרת ביותר.
זמן עתיד דחוי ביותר, שם יש תלונה על אירוע קודם, בלי שום תיעוד רפואי או בכלל, שהאחר נקט כנגדו באלימות.
חשוב לציין, באלימות במשפחה נתקלתי בתיקים רבים שם האישה התלוננה שבשעה שהיא סתרה לבעלה, זה החזיר לה. היינו היא מודה בהפעלת האלימות, וטוענת שאסור היה להחזיר לה באלימות חוזרת. (מיותר לציין, רק הגבר יורחק במרבית התלונות מסוג זה).
התמודדות מול תלונה על תקיפה סתם
תלונה פלילית למשטרה על עבירה של תקיפה סתם יכול ותעבור בהמשך לכתב אישום פלילי. בנסיבות אלה חשוב מאוד להתמודד באופן ראוי מול התלונה ולנסות להוביל את התיק לסגירה בין ללא אשמה, או לפעמים גם להסדר מותנה.
חובה להבין התמודדות לא ראויה בשלבי החקירה – יכולה להוביל לנזקים קשים בהמשך. האם יש שימוש בתרגילי חקירה?
למשרדי מעל ל 25 שונת ניסיון בסיוע בהתמודודת מול חשדות וחקירות פליליות כמו גם עם כתבי אישום והסדר מותנה.
יש חשיבות על בהתמודודת ולחימה נגד חשדות – על מנת להפחית את הסיכונים להמשך.
ההתמודדות בנויה לא רק על הכרה של החוק הפלילי, כמו גם דיני ראיות, ולא פחות חשוב הבנה אנושית של אנשים. למשרדי ניסיון ניכר בכל אלה.
ליצירת קשר: עורך דין פלילי מוטי אדטו 052.23.32.651
תקיפה סתם? הגנה עצמית
בנסיבות אלא לא אחת אחת הטענות המובילות כנגד חשד לעבירת תקיפה היא "הוא התחיל". ממש כמו ביבת הספר.
בפסים משפטיים הטיעון הוא "הגנה עצמית".
https://www.mako.co.il/men-men_news/Article-dd9719b4b9dc481027.htm
הגנת: טעות במצב הדברים
אפשרי לשלב את הטיעון של הגנה עצמית עם טיעון בדבר טעות במצב הדברים- היינו אדם בסיר והגיוני היה מפרש את המצב בו הוא נימצא באופן הבא.
החוק:
תקיפה סתם? אירוע של קטטה
טיעון נוסף של רבים הוא שמדובר בשני מתקוטטים שכל אחד מהם תרם תרומה זהה לאירועים ואין מדובר באירוע חד צדדי של הפעלת כוח.
היינו קטטה.
מיותר לציין מדיבר באירוע פעוט הרבה יותר.
תקיפה סתם
אחרי שדנו בטענות ההגנה – ניבחן מהי תקיפה.
סימן ח': תקיפה
378. המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.
דין תקיפה סתם [א/249]
379. התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.
תקיפה הגורמת חבלה ממשית [א/250]
380. התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים.
תקיפות שונות [א/251, 289] [תשי"ב] [תשל"ג] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980
381. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;
(2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
(3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור.
(תיקון מס' 105) תש"ע-2010
(ב) (בוטל).
תקיפה בצוותא
(ג) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו – מאסר חמש שנים.
תקיפות בנסיבות מחמירות [א/251א] [תשל"ג] (תיקון מס' 17) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 105) תש"ע-2010
382. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 379 או 380 כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
(תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996
(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.
(תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996
(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.
תקיפת עובד ציבור
382א. (א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
(2) היה מזוין בנשק חם או קר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
(ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה –
"עובד חירום" – רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון;
"רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו"חדר מיון" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;
"מד"א" – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950.
עובד חינוך
(ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, "עובד חינוך" – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור.