השלמת חקירה אחרי הגשת כתב אישום
השלמת חקירה אחרי הגשת כתב אישום

השלמת חקירה יכולה להתקיים במבחר רב של זמנים.

היא יכולה להתקיים אחרי עיון של קצין החקירות, אז פשוט ניקרא לה “חקירה”.

אבל מהרגע שהתיק זז לכיוון התביעה/פרקליטות – ההגדרה תשתנה.

אז השלמת חקירה מתקיימת אחרי עיון של התובע/פרקליט, לא פעם גם בעקבות שימוע ועוד. אולם יש מועד נוסף – אחרי הגשת כתב אישום.


השלמת חקירה אחרי הגשת כתב אישום

– פרק זה דן בהשלמת חקירה אחרי הגשת כתב אישום.

עצם הגשת כתב אישום פלילי אמורה הייתה לומר שהחקירה במשטרה הסתיימה!

אין עוד חקירות פליליות – שזהו החומר שיש למדינה  – וזהו!

מכאן נובע – אין השלמות חקירה לאחר הגשת כתב האישום – הרי התיק כבר לא במשטרה אלא בידי המאשימה (פרקליטות/תביעות)!

לפי ההיגיון אין צורך להתכונן לחקירות פליליות בהמשך או להמשיך לעיין בפרקים של עצות לחקירה פלילית, הרי החקירה הפלילית הסתיימה!

הדבר יצר בעבר סוג של הקלה – והבנת החזית לנאשם! הבנה מול מה מתמודדים!

מדובר בזכות יסוד מוקנית להבין מתי הטירוף החקירתי נעצר – ומול מה יש צורך להתגונן!

הזכות לאפשר לנאשם להבין מתי הגיעה לסיום החקירה, בעצם הגשת האישום, הוביל לכך שנקבעו כללים מחמירים בייחס לפעולות חקירה אחרי הגשת כתב האישום.

ההנחיות בחוק להשלמות חקירה  -הנחיות פרקליט המדינה :

https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Guidelines/06.11.pdf


הפרק בחלקו הראשון על השלמת חקירות ביוזמת המדינה

במקרים רבים יש צורך בחקירה לבקשת הנאשם – שמעוניין שהמדינה תוביל לברור שאלה זאת או אחרת.

כאן חייבים להבין – שהמדינה לוכדת את הראיות יש לאותן הראיות גם יותר אמינות וגם יש יכולת לכידה משופרת.

בימים אלא 2021 בסיכומיה טענה ההגנה לכישלון בתיק פלילי לאור העובדה שהמדינה עשתה הכול על מנת שעדי התביעה לא יוותרו על זכותם לפרטיות ולא יערך איכון שבכוחו היה לזכות את הנאשם. לפי הבנת ההגנה.


המשך חקירה כאירוע נדיר

במציאות הנ”ל, שאלה ההנחיות, ההבנה היא שהדבר הוא נדיר ביותר – די להביט בהנחיות שיש על מנת להבין שלא מדובר באירוע שגרתי.

כל זה היה הרבה יותר נכון בזמן עבר – עתה אנו נתקלים לא אחת בהשלמות חקירה, אחרי הגשת כתב אישום ! הדבר נכון שבעתיים בתיקים מתוקשרים ונעים ונדים עם האווירה הציבורית מראיות שנחשפות !

ההבנה שלנאשם חייב להיות הרגע שאין עוד ראיות – וכול פגם בחקירה הוא לחובת המדינה מתעמעמת בשנים האחרונות !

נתקלנו כבר באירועים בהם המדינה אספה סוג של ראיות על מנת להוביל לאפשרות לטעון “ראיות לסתור” – שזהו הליך שונה לחלוטין מהשלמת חקירה !

מיותר לציין – אחרי שימוע פלילי אין כל הגבלה על המשך הליכי החקירה ובאופן שיגרתי תיקים חוזרים לברור שאלה זאת או אחרת בשל שימוע – כך שראוי ביותר לבחון מה אומרים בשימוע !


ההלכות מפרשת אולמרט

מיותר לציין – שאחרי ההלכות החדשות בפרשות מר אהוד אולמרט וגב’ שולה זקן – אין מה לדבר על סיום החקירה – בשום שלב.

נחקר חכם וגם נאשם חכם יודע שלחקירה פנים רבות ! שאין לעולם סיום לתיק הפלילי עד להכרעת הדין ולא פעם אפילו לאחר מיכן בהוספת ראיות לערעור !

שהוא חשוף גם לפעולות של אחרים, כולל של אחרים שמקדמים את עניינם שלהם ! דבר זה חשוב להבנה ! אין דרך לנוח על זרי הדפנה.

ראוי לציין שם עלתה הטענה שמר אולמרט הצליח למנוע חלק מהראיות מהתיק – ולכן היו ההשלמות אז. בנקודה של שיבוש השלמת החקירה היא מובנית הרבה יותר – לא רק בתור תיק ניפרד של שיבוש, אלא גם לתוך התיק עצמו מתוך מטרה לתקן את העוול.

להבנתי מדובר בתקלה מתמשכת – לא יעלה על הדעת לא לסיים את החקירה – ואם עולה פרט לחובת הנאשם, שהוא מנע ושיבש – הדרך היא אישום ניפרד בלבד!

ההלכות המשפטיות בדבר הגשת כתב האישום והדרך להוביל להשלמת חקירה הן חד משמעיות. (לפחות היו).


אירועים שעלו מתוך המשפט הפלילי

במשפטם של הגב’ רות דוד פרקליטת מחוז לשעבר ושל מר רונאל פישר (עו”ד) בוצעה באמצע התיק השלמה – לאור עדות שהעלתה נושא של שיבוש – וכתב האישום תוקן באופן שגם נושא זה ניכלל בו.

כמובן אחרי השלמת חקירה בנושא.

חובה לציין – נושא שיבוש הוא נושא שם הדבר “קל” יותר לתיקון – שעולות עובדות חדשות. זאת לאור העובדה שיש “אשמה” בסיסית בנאשם (במידה וזה נכון ששיבש).

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001264213

הכתבה הנ”ל ממחישה חלק מהבעיתיות של הנושא.


כתוצאה מאותה השלמה נוצר אישום פלילי נוסף.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5439654,00.html

השאלה כמו תמיד היא פשוטה – האם הנושא הזה לא היה צריך להיות מבורר עם עד מדינה עוד לפני ? הרי לא מדובר בהפתעה שמדובר בעדי מדינה!

להבנה שלי התרעומת הציבורית על הטיפול המשפטי בפרשיה הזאת – מצד המדינה – הוביל אותה למקצה שיפורים קטנטן. זאת כמובן רק פרשנות שלי על האירוע.


פרשת אילן ישועה  -נתניהו

באם יש תיק הזוי בתחומי השלמות החקירה זהו תיק נתניהו – עד התביעה הראשון מר אילן ישועה.

שם מתברר שלמרות שהאישום הוא על כמות של הודעות למר ישועה ומיוחסות למר נתניהו מעורבות ב כ 309 פניות, יש עוד 350,000 פניות שלא נבדקו ובאמצע העדות מתבצעת השלמת חקירה.

מיותר לציין – התיק הפלילי השתבש.

ההזוי זה שיש השלמת חקירה באמצע עדות בשלב החקירה הנגדית – ללא ספק שיבוש של כל מה שהיה מוכר במשפט הפלילי. לא מדובר באירוע בתיק זניח אלה בתיק הדגל של מדינת ישראל. לא מדובר בעד זניח אלה בעד התביעה הראשון עליו יושב אישום שלם, לא מדובר בהשלמה “טכנית” אלה בחומרים שהוסתרו מההגנה.

בפועל אין כל יכולת להגנה לנהל תיק שחומרים נוספים ללא הרף. מסתבר שיש את הצורך.

https://www.makorrishon.co.il/news/364281/

מיותר לציין – במידה והתביעה תוכל אפילו בחקירה חוזרת להתיחס לחומרים הנ”ל שהם עסקו בהסתרתם – הדבר הוא שיבוש המשפט הפלילי.


מתי הרגע הנכון להתמודד בטענות המדינה

ראוי לציין הנקודה הנ”ל חשובה ביותר ! חשוב לדעת מתי לפרוס את ההגנה של הנאשם כך שבמידה ויש חוסר זה או אחר הוא יכול ויחשב למחדל חקירתי בנסיבות מסוימות – או יבורר בנסיבות אחרות ! עורך הדין הפלילי חייב להיות מודע לרגע הנכון להעלאת טעונת ואיזו טענה ראוי להציב !

חשוב לדעת – יש מקרים בהם למרות הגשת כתב האישום כנגד נאשם אחד יש המשך חקירה בייחס לאחרים ! אירוע זה לא יחשב להשלמת חקירה!


דוגמה – הרגע לפרוס טענות הגנה 

לנאשם יש ידיעה מלאה על מקום הימצאו בעת קרות האירוע. האם נכון יהיה לו לספר על כך בעת החקירה ? מה באם הוא היה עסוק בפשע אחר ? האם בעצם מתן התשובה לחשדות אין הוא מפליל את עצמו?


דוגמה – מתי לא לספר על טענות הגנה

לנאשם יש דרך להוכיח שהאירוע התקיים בדרך שונה מהמתואר. האם מטרתו היא להוכיח את האירוע או המטרה היא לצאת זכאי ? כך יצא שבאם הוא יבטל את קו התביעה  – הוא יכול לצאת זכאי בשל העדר ראיות!


שימוע כהליך מוטעה!

בעקבות הליכי שימוע יש פעמים רובת השלמות חקירה שמבטלות טענות הגנה ! כאן חשוב לדעת – השימוע הוא כיום כלי חקירתי לכול דבר!

אין להביט על השימוע בשום פן אחר!

בנסיבות אלו מסירת גרסה בעת השימוע יכולה להוביל לחקירה מחדש תוך פעולות לביטול טענתו הגנה.

לכן חשוב לא למסור גרסה בעת השימוע – גרסה שבאם תחקר – תדחה ! כך למעשה המדינה תקבל אפשרות לבטל טענות הגנה אפשריות!


ניתן אומנם לבצע השלמה לחקירה בתנאים הבאים : (מתוך הנחיות פרקליט המדינה)

א. הגורם המוסמך לאשר השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום – אירוע חריג – בכפוף לאישורו של פרקליט מחוז, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או ראש יחידת תביעות : “הגורם המוסמך”.

עצם הצורך הנ”ל מלמד שלא מדובר באירוע מהותי!


למה יש צורך בהשלמת חקירה?

יש צורך ומתן הסבר שיציג למה נסיבות העניין מצדיקות זאת. נסיבות המצדיקות השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום.


השיקולים להשלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום

בטרם יורה הגורם המוסמך על השלמת חקירה ייתן דעתו למשקלם היחסי של הנסיבות והשיקולים המפורטים בהנחיה זו, בנפרד ובמצטבר. הכל במטרה להבטיח איזון ראוי בין האינטרסים והערכים הנוגדים.

א .החלטת הגורם המוסמך להורות על השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום יכול שתעשה מסיבות שונות, ובכלל זאת מקום בו התגלתה לתובע עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאת ההליך. (לדוגמא הנפגע נפטר ויש לכך קשר לאירוע !

ב )מקום בו במהלך המשפט מוגשות ראיות על פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים אשר מחייבים השלמת חקירה, או שבמהלך ראיון עד עלו פרטים עובדתיים כאמור. 2 בש”פ 1116818 זוהר ששון נ’ מדינת ישראל )פורסם בנבו, 1686381618.)

ג כהמשך להחלטה על תיקון כתב אישום לאחר תחילת המשפט; ביצוע פעולות חקירה לאחר הגשת “הצהרת תובע”; בקשה להגשת ראיות לאחר סיכומים ואף בשלב הערעור, ועוד.

ד )3 )מקום בו התעורר צורך מהותי לבחון טענה שעלתה לראשונה לאחר הגשת כתב אישום )בדומה לנדרש עת עלתה טענה כאמור לראשונה במהלך שימוע שקיום לפני הגשת כתב אישום(; )

ה )מקום בו השלמת החקירה נעשית לבקשת הנאשם, כאשר יש עילה טובה לבקשתו.


השלמת חקירה לבקשת נאשם!

פעמים רבות נבקש השלמת לבקשת נאשם! (להזכיר, צריך לשקול היטב לפני שמבקשים).

יש פעמים אף שנבקש בעת הגשת האישום בצירוף הבקשה למע”ת – שלפני הצילום של החומר תגבה אמרה נוספת מהנאשם (בזכות הליך מסוג זה זוכה מר ללאלום שמופיע בזיכויים בתיק).

חשוב לדעת – באם יש טעונת מסוימות יש לבקש את השלמת החקירה בהם.

לדוגמה – מתוך הרצאה של עו”ד קבלר.

לקוח שלו הודה בתקיפה חמורה. לאחר זמן צילום החומר הוברר לו שמדובר בתקיפה אחרת ולא זאת שהוא מואשם בה. בנסיבות אלו פנה לבצע איכון לזמן האירוע ! האיכון הוכיח שלא היה מדובר בתקיפה בה הוא מואשם היה.


שיקולים לביצוע השלמת חקירה

בין השיקולים להשלמת חקירה, יבחן האם ניתן היה (בשקידה סבירה) לבצע את פעולת החקירה טרם הגשת כ”א.

באם ניתן וצריך היה לצפות ולהעריך את נחיצותה של החקירה טרם הגשת כתב האישום, ולא התחדש דבר בהקשר זה, הרי שככלל לא תבוצע השלמת חקירה למעט בנסיבות חריגות.

היינו לאור העובדה שללא השלמת החקירה סביר שיישאר ספק סביר – כך הנאשם יכול לצאת זכאי מהעדר הראיה !


יש לבחון את התשובות לשאלות לפני התרה של השלמת חקירה

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי

א. חומרת העבירה.

ב. מה החלק שבעצם אמור להיות מבורר ?

ג. מורכבות החקירה ומורכבות שלמת החקירה

ד. החיוניות של השלמת החקירה לבירור האמת.

ה. האם בהשלמת החקירה אמור להיחקר הנאשם או עד הגנה מטעמו

ו. עיתוי השלמת החקירה ביחס לשלב בו מצוי ההליך בבית המשפט.

ז. חומר חקירה שנתבקש טרם הגשת כתב האישום והתקבל לאחריו, לא יחשב כ”השלמת חקירה” לצורך הנחיה זו לרבות תמלילים, חוות דעת וכדומה. השלמת חקירה בעניינים הקשורים לחילוט, איתור נכסים ובירור זכויות ביחס.


הצרך להודיע לבית המשפט על השלמת חקירה

למרות שמדובר בסמכות של התביעה רצוי בד”כ ליידע את בית המשפט על ההשלמה שאמורה להתבצע.

במיוחד באם מדובר בשלב מתקדם של המשפט.

יש מקרים שהשלמת החקירה תפגע באופן ממשי בזיכוי מסתבר בנסיבות אלו לבטח ראוי להודיע לבית המשפט.

במרבית המקרים יודיעו גם לעורך הדין הפלילי של הנאשם/חשוד.


החומר שנאסף

חומר חקירה/ראיות שנאסף במסגרת ההשלמה ייחשב כ”חומר חקירה”.

החומר הנצבר יימסר בדרך כלל להגנה רק בתום המהלך החקירתי כולו, ולא לשיעורין.


סיכום השלמת חקירה

השלמה הוא הליך שמצד אחד יוכל וישמש את ההגנה – ומצד שני יש להיזהר ממנו ולפעול במסגרתו מתוך חשש ומתוך הבנה של מהי הראיה שתמצא!