חנינה

בקשות חנינה – חנינות מבית הנשיא :

מהי חנינה מנשיא המדינה :

חנינה - עורך דין פלילי אדטו מוטי
חנינה – עורך דין פלילי אדטו מוטי
לאור טעויות רבות שיש לאנשים בהבנת נושא החנינות להל”ן מספר מילים.

סיום ההליך במשפט הפלילי בבית המשפט אינו ממצא את כל האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הנאשם שהורשע בדין.

– במיוחד זה שחש שלא כל המציאות הצליחה להידחס לתוך התיק הפלילי שלו עצמו, במיוחד במקומות שם היה שינוי מאוחר בנסיבות, או המציאות המשפטית הייתה כופה ויצרה הליך של “העדר צדק” (עונש חב הפעלה לדוגמה).

ניתן, בסיום ההליך הפלילי, לערער (על ההחלטה בהרכאה הראשונה – באמצעות ע”פ – ערעור פלילי), או אפילו להגיש בקשת רשות ערעור על ההרכאה השנייה (רשות ערעור פלילי – רע”פ).

 קיימת דרך נוספת “חוץ משפטית” להמשך איפול בתיק פלילי והיא הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה.

כידוע ישנו אירוע במסגרתו עוד לפני העמדה לדין, בזמן החקירה במשטרה, הייתה חנינה (פרשת קו 300) זהו אירוע נדיר שלא בא ללמד על הכלל !

ככלל – כל עוד יש הליך פלילי בתוקף – לדוגמה בקשת ערעור פעילה – אין מה לדבר על חנינה !

קיימים מקרים בהם ידחה ריצוי העונש עד לתשובה בחנינה (לא פעם עד שבית המשפט יתייאש מעיכוב התשובה על בקשת החנינה – שלעתים התשובה לוקחת זמן ארוך ביותר).

 בקשת חנינה לנשיא המדינה :

בקשת חנינה לנשיא המדינה יכולה לשנות את הענישה באופן של קציבת העונש (במאסרי עולם), הפחתה של העונש, שינויו ואפילו מחיקה מלאה או סיווג העונש מחדש והוצאה מלאה של העונש/הרשעה מהמרשם הפלילי.
יש אפשרות של חנינה באופן שיהיה ברור שמעולם לא התרחש ולו דבר.
בעבר היה מקרה ייחודי במסגרתו עוד בתחילת החקירה ניתנה חנינה והחקירה הפלילית הסתיימה מרגע החנינה (בעקבות אירועי “קו 300”).

מתי לבקש חנינה מנשיא המדינה:

חנינה
חנינה
קיימים מקרים מובהקים בהם עדיפה פניה לחנינה על ערעור או כל טיפול אחר.
לדוגמה : לצורך בחנינה – שהמציאות המשפטית כובלת את שיקול הדעת השיפוטי, או, שקיים שינוי נסיבות מהותי.

במיוחד כזה שהתרחש מסיום הדיונים ועד לתחילת הענישה בפועל, או במהלך הענישה, מחייב שיקול דעת נוסף.


לא פעם במצב דברים שכזה ידחה בית המשפט את ריצוי העונש אפילו בתקופה ארוכה  – עד לקבלת התשובה על הבקשה לחנינה. כאן המקום לציין שלמרות אין סוף פניות של עורך הדין הפלילי לבית הנשיא – יתכן והתשובה תתעכב ביותר !

לא פעם צריכים להחליט בהם להשתמש במסמך מסוים במסגרת הערעור הפלילי או אולי ניתן להגיע להישגים מהותיים ביותר בבקשה לחנינה.

אירוע לדוגמה: יש מאסר על תנאי חב הפעלה – אולם עד לדיון עבר הנאשם שינוי מהותי כזה שדורש התחשבות מיוחדת שאין סמכות לבית המשפט לאפשר לאור המגבלות החוקיות.

עיכוב ביצוע ענישה פלילית :

התשובות לבקשות חנינה אינן מהירות, קיימים מקרים שריצוי העונש ידחה בתקופה מסוימת על מנת לנסות ולהגיש חנינה  – שם החנינה תחשב ההליך הראוי.
מה שלא ראוי זה להגיש גם חנינה וגם ערעור פלילי על העונש.
במצב דברים זה לא יהיה דיון בחנינה אלא הבקשה תידחה לאור ההליך המשפטי שמתנהל ויכול ויביא לכדאי צדק  -בלי צורך בחנינה.

סוגי חנינות (עתירות שונות) במסגרת הבקשה מנשיא המדינה:

בקשת החנינה, לא פעם, מוגשת לא על העונש עצמו, אלא, על השלכותיו של העונש כמו על מחיקת הרישום הפלילי ו/או קיצור תקופת ההתיישנות של העבירה כמו גם על גודל קנסות וכמובן עונשי מאסר.
לשכת הנשיא יכולה להיות “יצירתית” הרבה יותר מאשר השופט ובמסגרת ההחלטה על החנינה ולהמיר/לשנות/לבטל את העונש ולהתאימו למציאות שנחשפת בבקשה.
– לדוגמה מאסר על תנאי חב הפעלה יכול להיות מבוטל ע”י לשכת הנשיא (מה שבית המשפט לא יכול לעשות כלל).

שיקולים משפטיים כמו שיקולים שהיו אל מול עיני בית המשפט – אינם מעניינה של לשכת הנשיא בעת ההחלטה על החנינה.


דוגמה אהוד אולמרט :

בבקשת החנינה של מר אולמרט (2017) צוינו נימוקים לחנינה – כמו תרומתו החריגה למדינה ובטחונה (מהתקשורת).
מדובר בשיקול שכבר נדון ! בפרשת הענישה.
לאור זאת אין זה שיקול שבית הנשיא אמור לקחת לתשומת ליבו.
מצד שני באם היה אירוע שהתפתח אחרי הענישה – בזמן המעצר – זהו שיקול מהותי.

בנסיבות אלו יש לחשב היטב את הסיבות והעיתוי לכול דבר.


חלק 2 הבקשה של מר אולמרט :

שלא יהיה ספק – שאתה בלי פרופיל ציבורי – קשה להגיע לעיון של בית הנשיא ! הבקשות מתעכבות לחודשים ארוכים, גם באירועים פשוטים, לא פעם אחרי שנים של בקשה (לדוגמה בבקשות לקיצור תקופות התיישנות) התשובה תהה שהבקשה פגת תוקף !



חלוף הזמן – אל מול חובת ענישה :

שיקול של חלוף הזמן הוא שיקול מרכזי שקיים בהחלטות על חנינה –  שיקולי הזמן ושיקולים שנוצרו במהלכו הם שיקולים מהותיים ביותר בבקשות מסוג זה.
לשכת נשיא המדינה שוקלת שיקולים רחבים ביותר, בהחלטה על חנינה, שהם במהותם שונים מהשיקולים במסגרת התיק הפלילי.
דוגמה – חלוף הזמן מול חובת ענישה :
באם הענישה היא לאור חובה (לדוגמה מאסר על תנאי חב הפעלה) תוך מרמור של בית המשפט מעצם החובה – זהו שיקול מהותי.

אירוע כזה יתקיים במיוחד באם מאז האירועים היה שיקום משמעותי ביותר.


נושא שלא היה בפני בית המשפט :

שיקולים נרחבים הרבה יותר היוצאים אל המציאות הכללית ולא רק המצב המשפטי – שיקול מהותי הוא אירוע שלא היה ידוע בזמן אמת לשופטים בתיק הפלילי ובכוחו להשפיע על ראיית התמונה.
חשוב ונכון על כן לתמוך בקשות לחנינה במסמוך מתאים וצרף חוות דעת ולהסביר את מלוא השיקולים שעומדים בבסיס הבקשה.
במקרים שמדובר בעונש מאסר קצר קיים מסלול מהיר של בקשות לחנינה, למרות זאת ראוי לקבל “עיכוב ביצוע” לריצוי העונש עד למתן ההחלטה על החנינה בפועל.
שיקולי הגשת חנינה ראוי שיהיו שיקולים שלא היו בפני בית המשפט עצמו – לכן ראוי לא פעם לתכנן את הטיעונים לעונש לפי שיקולי החנינה גם כן.

סוגי תוצאות בבקשות חנינה מנשיא המדינה:

  • החנינה בכוחה ליצור הקלה בעונש. (מאסר, פסילה, קנס).
  • החנינה בכוחה ליצור קציבה של מאסר העולם.
  • החנינה בכוחה ליצור קיצור תקופת התיישנות ומחיקת רישום פלילי.

על בקשה לחנינה לכלול את הפרטים הבאים:
  • פרטי האיש ופרטי פסק הדין.
  • אם הבקשה מבוססת על נסיבות כלשהן – לצרף את מלוא המסמכים המעידים על הנסיבות לדוגמא מסמכים רפואיים, מסמכים כלכליים וכו.
  • אם נימוקים סוציאליים – חוות דעת מעובדת רווחה או גורם מטפל כמו מורים וכו.
  • ניתן לצרף מסמכים אישיים שיאפשרו לימוד על מלוא הפרטים של המקרה.

פעולות מחלקת החנינות בבית הנשיא:
מחלקת החנינות בבית הנשיא מעבירה את התיק למחלקת החנינות במשרד המישפטים. זאת פונה לגורמים שונים על מנת להשלים את התמונה לפני מתן ההחלטה בבקשת החנינה.
ע”י בקשת חוות דעת הפרקליטות הרלוונטית.
תמצית הרישום הפלילי הפלילי העדכני.
מידע מודיעיני משטרת ישראל.
חוות דעת שב”ס (ביחס לאסירים).

התיק הפלילי הרלוונטי.


 חנינה : לאחר איסוף החומרים :

לאחר איסוף החומר הרלוונטי נכתבת חוות דעת בייחס לחנינה ונשלחת למשרד המשפטים שם היא משוכללת ומוחזרת חזרה יחד עם התייחסות שר המשפטים לבקשת החנינה.
נשיא המדינה מקבל את מלוא החומר ואמור להחליט על סמך החומר הרלוונטי האם להעניק חנינה.
אפשר והחלטתו היא בניגוד גמור להמלצות שקיימות – שיקול הדעת של הנשיא הנו רחב יותר (יש אירוע חד פעמי שסותר משפט זה אולם אין זה ממין העניין להרחיב בנקודה זאת כאן).
מחלקת החנינות, בבואה לתת המלצה על בקשת חנינה מצווה לקבל את תגובת הפרקליטות, אם אין תגובה היא מצווה לחכות 20 יום לקבלת תגובת הפרקליטות. אם לא תגיע המחלקה יכולה לפעול גם ללא המסמך הרלוונטי ולהמליץ על חנינה כן/לא – בפועל מחכים הרבה יותר מ 20 יום.

דעת הפרקליטות בייחס לחנינה אינה מחייבת את מחלקת החנינות וראוי לציין כי המטרה היא להביא שיקולים רלוונטים שהיו בידיעת הפרקליט ואולי אינם זוכים להתייחסות בחומר הכתוב.


חתימת קיום של שר המשפטים:

במידה וכול המידע הרלוונטי הגיע לכבוד הנשיא על השר לחתום את חתימת הקיום לצורך קיום החנינה.

מידע נוסף

צווי הגנה

בבניה: 14.6.21.     אחד הכלים המרכזיים שיש לאזרח כנגד מציאות מאיימת על ידי אדם המקורב אליו בין שהיא מבן הזוג או שכן בביניין או

קרא\י עוד »

גידול סמים

גידול סמים “מסוכנים” מטרתו לייצר את ה”סם המסוכן” בדרך של גידול חקלאי. – לפי ראיית החוק המצב מוביל להוספה להיצע הסמים המסוכנים. לאור זאת החוק

קרא\י עוד »

סחר בסם החקירה

 נושא המידע על סחר בסם החקירה חשוב לצורכי התמודדות עם האירועים והחשדות בייחס לעבירות של סחר בסמים – בעת החקירה במשטרה!  רק בהבנת הליך החקירתי

קרא\י עוד »

שחרור ממעצר

הליך המעצר לצורכי חקירה הנו הליך פוגעני ביותר לאור העובדה שהוא בפועל עוצר אדם – חף מפשע! אדם שלמרבה ההפתעה במדינת ישראל במרבית המקרים לא

קרא\י עוד »

הכנה לעימות במשטרה

פרק בבניה 31.5.21 החקירה במשטרה נועדה להוביל לראיות משפטיות תקינות. ראיות פליליות שהן בלי ספק “נקיות” מרבב. כאלה שאפשרי להוכיח את החשדות והאישומים באמצעותן. עורך

קרא\י עוד »

סעיף 74 לחסד”פ

עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7 הפרוצדורה הפלילית נועדה להגן על האזרח. לאפשר עיון של אמת בראיות ולקבוע כללים כיצד נוכל להאמין לראיות

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן