(פרק זה לא עיכוב הליכים על ידי היועמ"ש !) :
"הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה, כאשר הגבלת החירות מסוייגת מראש בזמן ובתכלית…".
מתי מותר לעכב חשוד
כשלשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן שלומו/ביטחונו של אדם / את שלום הציבור / את בטחון המדינה הוא רשאי לעכב אדם כדי לברר זהותו ומענו או לחקור אותו ולמסור לו מסמכים במקום הימצאו.
שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות אליו לתחנת משטרה או לזמנו למועד אחר אם יש יסוד סביר לחשד שעבר עבירה או הסתברות גבוהה שעומד לעבור עבירה, זאת אם הזיהוי היה בלתי מספיק או שלא ניתן היה לחקור אותו במקום הימצאו.
הנחיות המשטרה בעת עיכוב:
עיכוב משטרתי (פלילי) על ידי שוטר
"עיכוב" אדם על ידי איש משטרה בסמכותו הפלילית – היא סמכות הטיפול המידי של השוטר בשטח, באירוע שמצטייר להיות בעל גוון פלילי – אליו הוא נכנס, בד"כ, לא מתוכנן.
הסמכות היא כלפי אדם חשוד, או עד אפשרי!
חובה לפרט לאדם את הסיבה לעיכוב!
חשד בקיומו של אירוע פלילי
מתי יתקיים הליך של עיכוב?
השוטר רואה זירה, או חושד בקיום אירוע פלילי!
החשד ראוי להתברר קודם שכול העדים כולם יפרחו וייעלמו ויחד איתם הראיות והידע על שהתרחש.
הפתרון סוג של הקפאת מצב. ברור תחילה.
הבאת האדם המעוכב לתחנת המשטרה
יתכן גם מצב של העברת החשוד לתחנת המשטרה ולמסור לידיו זימון לחקירה בזמן אחר – במיוחד בעבירות מינוריות שם אין סמכות מעצר!
(לדוגמה עבירת החזקת סם לשימוש אישי– שהסם נתפס).
בתחנת המשטרה יש "חדד מעוכבים". חדר שהוא מעצר לכול דבר שם שוהים המעוכבים וממתינים לחקירה שעוד תבוא. רק אחריה תהינה החלטות בעניינם. חלק מהם יעצרו אחרי החקירה !
במקרה של עיכוב – שיכול להפוך למעצר – אתה צריך עורך דין פלילי – בחירום 052-23-32-651
"הקפאת מצב" בעיכוב משטרתי
המטרה הבסיסית של השוטר בשטח היא ל"הקפיא" את המציאות קודם לברור מלא של כל הנסיבות.
המטרה של המעוכב היא שונה לחלוטין – הוא רוצה למנוע נזק עתידי לעצמו. הוא לא רוצה להיות עצור!
מחד, מאידך העיכוב יכול ויהפוך למעצר, חקירות וכתב אישום. כך יוצא שהממטרה של המעוכב היא לראות עורך דין פלילי בהקדם! תוך השארות בסטטוס של מעוכב!
כאמור, המטרה של השוטר היא "הקפאת מצב" – מכאן תופעל היכולת להתחקות אחרי מה שהתרחש. היינו להקשיב לאנשים, להבין את שהתרחש, לבצע סוג של חיפוש באם נדרש ועוד.
יש עיכובים שם יילקחו המעוכבים לתחנת המשטרה. במקרים אחרים יילקחו רק פרטי זיהוי שלהם להמשך לבוא. הרבה תלוי בנסיבות האירוע הכוללות !
האם יש צורת בעורך דין פלילי?
צורת הצגת העיכוב יכול ויגרום למעוכב לחשוב שעדיף לו לא לסיים את הפרק הזה במהירות. לא אחת מדוב זאת טעות חמורה.
– הנזק באמירה לא שקולה בעת החקירות שיבואו עצום – כך שאפשר להתעכב במעט – ולזמן עורך דין פלילי לתחנת המשטרה.
לא מעט מתיקי המעצר לצורכי חקירה החלו בתיק פשוט על עיכוב וגלשו בהמשך לחשדות פליליים חמורים!
התמקדות בעיקר
החלק המרכזי החשוב באם יש חקירה פלילית ברקע – היא החקירה הפלילית ולא הגבלת הנוחות הזמנית!
לא אחתיכול ויהיו חוקרים שיסבירו שאין צורך בעורך דין פלילי שכן אין מעצר. – אבל המציאות היא הפוכה לחלוטין.
יש חובה בעורך דין פלילי ! הרי מתחילה חקירה במשטרה חקירה פלילית !!! רק עורך דין פלילי יכול לצייר את תמונת "ה מוקשים" באופן ראוי לנחקר בחקירה במשטרה.
החובות על השוטר בעת העיכוב
על השוטר להזדהות בפני המעוכב. ההזדהות היא תוך כדאי הצגת "תעודת מינוי" משטרתית -כמובן לפי דרישה.
כמו כן חובה על השוטר להסביר את הסיבה לעיכוב.
הסיבה לעיכוב יכולה להיות בזמן עבר, או אפילו הרגעה של מקום/זירה וברור פרטים ועוד. הכול לפי הנסיבות.
הכול עד לברור כל האירוע וכמובן למנוע אירוע מלהתקיים – באם קיים חשד של פליליות בייחס אליו.
ראוי לציין שהמשטרה יכולה להוציא צו עיכוב (בדיוק כמו שמוציאים צו מעצר בהעדר) בייחס לאדם הדרוש לחקירה שאינו מגיע לחקירה. מדובר באירוע נדיר ועד כמה שזכור לי בוצע רק פעם אחת בעבר.
עיכוב משטרתי "רגיל"
ניידת של המשטרה מגיעה לזירה של אירוע, או ששוטר חושד באזרח, אפילו זקוק לאזרח כעד לאירוע – הפתרון המידי – עיכוב.
כולם ממש עוצרים "קופאים" מכן מתחיל הליך של "בדיקה" על מנת להבין מה שהתרחש, או לנסות לברר את הראיות שניתן לתפוס או שלא במקום.
השוטרים/חוקרים מתחקרים בזירה (עדיפות בחוק לא תמיד בפועל) או בעלי יכולת לשפוך אור על האירועים – המעוכבים נלקחים לתחנת המשטרה באופן מידי לצורך תחקור וחקירה במשטרה!
שם – בתחנת המשטרה יחליט החוקר/קצין חקירות את מי לחקור תחת הזהרה, את מי לחקור כעד, את מי לעצור ועוד.
עדיפות לעיכוב על מעצר
לאור העובדה שמדובר בסמכות "פוגעת פחות" באזרח באזרח.
השוטרים מעדיפים להשתמש בסמכות העיכוב שכן מדובר בסמכות פשוטה להפעלה – סמכות בה לא נדרשים למלא טפסים באופן מידי (נהוג לא למלא טפסים על עיכוב קצר מועד).
היתרון לאזרח מהעיכוב:
הברור יכול ויערך ללא רישום כלל.
כך שאין כל בעיה באירוע ודבר לא יישאר ברישום המשטרתי שממשיך , כידוע, לנצח.
עיכוב משטרתי – צעדים נלווים
מדובר בתחילתו של ההליך המשטרתי.
השוטר שבא במגע עם האזרח מצווה לבצע רישום של כל הדו שיח שלו עם האזרח – לדוגמה לרשות את דבריו הראשונים של אותו האזרח.
לדוגמה לתאר את המציאות שנגלתה לעיניו שהגיע ואת התנהלות הצדדים השונים באירוע.
בעת העיכוב יש חובה להסביר את המצב לאדם – היינו את הנסיבות לעיכוב – אין עיכוב בלי הסבר.
החיסרון מבחינת האזרח הוא כפול:
הוא בהפתעה – הוא בהתרגשות מגילוי השוטר לידו.
הוא מתחיל לדבר – ולא תמיד שם לב לזכויותיו שלו עצמו.
אנשים רבים מתארים את האירוע לשוטר ולא שמים לב שתוך כדאי הם מפלילים את עצמם במהלך אותה "השיחה" !
השוטר אחרי אותה שיחה ייצור תיעוד לכול הדברים שנאמרו שם ! בדו"ח פעולה או בזכד – או אף בחקירה מלאה!
"הזכות לנייד" סלולרי בזמן העיכוב המשטרתי
באופן עקרוני – העיכוב לא אמור לשלול את הזכות לקשר חיצוני.
אבל …. במידה ויש חקירה פלילית באופק ינסו חלק מהשוטרים למנוע קשר שכזה מחשש שבאמצעותו תשובש החקירה הפלילית.
לכן נחקר חכם מבקש להודיע לעורך דינו הפלילי ומבקש להתייעץ – מיד עם העיכוב.
עיכוב? חקירה בזמן השהות
גם החוקר שמגיע לזירה (וגם בתחנת המשטרה) לא תמיד יעמיד את האזרח על הזכויות שיש לו – ובראשן הזכות להתייעץ בעורך דין פלילי.
חקירה בזמן עיכוב
כל הצדדים ינסו לשוות למפגש את המשמעות של אירוע של "ברור קטן" – אבל המעוכב שהחל את חקירתו לא תמיד מודע לכך שעוד רגע הוא יהפוך לחשוד מרכזי באירוע הפלילי !!!
לכן חשוב לדעת – גם נחקר שנימצא בסכנה שהחקירה תפסיק לראות בו עד – גם לו זכות השתיקה.
כמובן שלבטח יש לכול נחקר את הזכות להיוועצות בעורך דין פלילי מטעמו.
עיכוב משטרתי – הסבר משפטי
המטרה להוביל לסמכות לשוטר לנסות להבין מה שהתרחש במקום מסוים תוך הגבלה של הנוכחים בתנועה.
– הכול מתוך מטרה שהבין את התמונה באופן מלא ואז להחליט מי למעצר, מי לחקירה, ומי לא צריך לשוחח עמו.
כאן חייבים לציין- בחוק יסוד סמכות העיכוב לא מוגדרת במפורש – ולכן ראוי להקפיד בה מאוד.
לא אחת בפועל לא ממש מקפידים עליה – הכול בשם ההבנה שמדובר בסמכות שהיא חשובה במיוחד. בכול זירה של עבירה יש , סביר להניח, מעוכבים רבים שכלל לא יהיה המשך שיח איתם לאחר השלב הראשוני.
לשוטר אין סמכות להשתמש בכוח סביר ע"מ לעכב.
אבל …. סירוב לעיכוב הוא עילה למעצר. כאן כבר יש סמכות להפעלת כוח!
עוד לציין: לשוטר סמכות להשתמש בכוח סביר נגד חשוד המתנגד למעצר.
שימוש בכוח כנגד
שעה שמופעל עלייך כוח שאינו כדין – זכותך להשתמש בכוח שכנגד
ע"פ 4626/20- גולדשטיין: "…..ואולם, אף אם אניח לטובת המערער כי העיכוב היה בלתי חוקי, לא יהיה בכך כדי להועיל לו. אמנם נכון כי לאדם עומדת הזכות להתנגד לעיכוב בלתי חוקי, אך זכות זו אינה בלתי מוגבלת, והתנגדות מפני עיכוב שאינו חוקי כאמור צריכה להיות סבירה בנסיבות העניין (ראו: ע"פ 136/51 פרנקל נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ה 1602, 1607 (1951); יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק ראשון – הליכים שלפני המשפט א 30, 160 (2008))".
עיכוב על ידי אזרח 
החוק מאפשר עיכוב של אדם על ידי אדם אחר במספר סייגים:
א. האדם חשוד כי ביצע בפני המעכב עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש.
ב. אדם הקורא לעזרה מצביע על החשוד שביצע עבירה כמו קודם, והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה.
מיד לאחר ביצוע הפעולה יש להתקשר לתחנת המשטרה ולמסור את המעוכב ללא דיחוי לידי השוטרים.
בכול מקרה לא יעוכב אדם ליותר מ- 3 ש'.
המעכב רשאי להשתמש בכוח סביר שלא יגרום לחבלה (שוטר רשאי לעצור אבל לא להשתמש בכוח בעת עיכוב).
עיכוב פלילי – אדם שאינו חשוד בדבר: "עד"
החוק קובע (חוק סדר הדין הפלילי) – מתי מותר לעכב עד: כאשר שלשוטר חשד סביר שנעברה עבירה פלילית – הוא יכול לעכב אדם שיכול למסור לו מידע, כדי לברר זהותו ומענו ולחקור אותו במקום, וכן לזמנו לתחנת משטרה למועד סביר אחר.
אם הזיהוי לא מספיק או יש חשש שהאדם לא יתייצב לחקירה במועד – רשאי השוטר לבקש מהאדם להתלוות אליו לתחנת משטרה לשם גביית עדות.
לפי החוק כיום אפשר גם לעכב עד (בעבר – רק חשוד), – הדבר הוביל בעבר את השוטרים לעכב את האנשים לתחנה בכול מקרה ומי שמחה הפך לחשוד.
ס' 73 – עיכוב אדם/כלי רכב – לזמן סביר הדרוש בנסיבות לביצוע הפעולה בשלה העיכוב.
זמני העיכוב: העיכוב ימשך בכל מקרה לא מעל 3 ש' אלא אם קשור למספר רב של מעורבים שאז ניתן להאריך בעוד 3 ש'.
נוהל העיכוב – ס' 72 – מפנה לס' 24 וקובע כי על שוטר לזהות עצמו ולהסביר את סיבת העיכוב.
הזיהוי – לפי ס' 5 לפקודת המשטרה: שוטר במדים יענוד תג זיהוי ואם יידרש – גם יציג תעודה, שוטר שאינו במדים יזדהה בשמו, יודיע כי הוא שוטר ויציג תעודה.
ברור שאם עצם הגילוי יסכל ביצוע הסמכות או תסכן ביטחון השוטר/אדם אחר. ס' 24 גם קובע כי מילוי חובות אלה הן תנאי לחוקיות המעצר, ואם כך – גם לחוקיות העיכוב.
הוראות משותפות לעיכוב משטרתי של עד ועיכוב חשוד
יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה – מהו חשד סביר שנעברה עבירה פלילית? מקום שבו אדם היה מגבש חשד.
חשד שנעברה עבירה פלילית – כל עבירה, גם עבירה פעוטה.
מטרת העיכוב המשטרתי
א. ברור זהות / מען של אדם או כדי לחקור.
ב. חשוד – גם יצירת מציאות מניעתית אם יש חשש שהאדם עומד לעבור עבירה.
הוראות ייחודיות לעיכוב חשוד:
הכלל העיכוב הוא פשוט:
לא דורשים להילוות אם אפשר לחקור במקום. (נהוג להביא לתחנת המשטרה במיוחד בעבירות חמורות).
בפועל, ס' 3 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) קובע כי "חקירת חשוד תתנהל בתחנת משטרה אלא עם סבר השוטר כי לא ניתן לנהלה בתחנה או שיש צורך ענייני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנה…".
האם התחלת החקירה מפסיקה את מרוץ הזמנים ?
התשובה כן – זמן החקירה במשטרה לא נכלל בזמן העיכוב.
מתי להגיע לתחנת המשטרה לאדם שמעוכב לשם: קבע שיש חובה מוסרית לאדם להגיע לתחנת המשטרה אם הוזמן, ואם הוצא צו עיכוב – לא יוכל להכתיב למשטרה את מועד ומקום החקירה.
בפרקטיקה, בהסכמת הנחקר ניתן לחקור איפה וכמה שרוצים
מעכבים לצורכי ביצוע חיפוש במקום:
כאשר יש רצון ומטרה לחפש במקום, בכלים או על גוף אדם או סמכות לבקש מסמכים – ניתן לעכב אדם / כלי רכב ע"מ לאפשר זאת.
היחס בין עיכוב למעצר
סירוב לעיכוב יכול להוביל למעצר – גם במקום בו לא הייתה סמכות מעצר מלכתחילה.
סיכום:
השימוש בסמכות יכול להיות ברור חסר משמעות ולטובתו של האדם שלא ייעצר ולא ירשם. מצד שני יכול להוביל לתחילתו של ההליך המשטרתי.
לא פעם העיכוב יכול וימשך שעות רבות הרבה יותר מהמותר (3 שעות) בשל תחילת חקירה.
לכן חשוב ביותר להיות מודע למה שמתרחש ולהיעזר בייצוג משפטי בכול מקום בו יש צורך.