עלילות בעבירות מין: בכול תחום יש שקרנים – לבטח שגם יש “בעיה” במוסר אצל המתלונן/ת עצמו!
אולם בתחום המין יש רווח למתלונן – הרווח יוכל להיות כספי, אבל גם נפשי ! הוא זוכה לסל מלא אהבה מהמקורבים אליו – מדהים כמה ה”סל” הזה קוסם לרבים!
אנו יודעים פעמים רבות על השקרים בסיוע פוליגרף, או אפילו לאחר התיאור מוריד הדמעות מתברר שהאירוע כולו צולם – ואין בו דבר מכול הנטען !
אז מתחיל מסע להבין את שורשי השקרים! לא תמיד נצליח לברר את השורשים של התלונה השקרית.
אולם פעמים רבות נגלה שגם צעירות מאוד שיקרו, כל אחת מסיבותיה שלה.
קלות העלילה בעבירות מין
לא פעם בתחום עבירות המין רק שנים אחרי מתבצעת הפרשנות שמובילה למסקנה, אצל הקורבן, שהוא נפגע וראוי להתלונן !
היינו ראיה מאוחרת מפרשת עבורו אירוע שהיה בעבר! האומנם יש מציאות שם ראיה מאוחרת תשנה את התמונה של זמן אמת !
התמונה המאוחרת יכולה לנבוע מהמשך הקשר או הפסקתו! היא יכולה לנבוע מכעסים ורצונות מהאחר… מרצון בנקמה ועוד ועוד.
כאן חשוב לדעת, אולם אירוע פלילי ניבחן בזמן אמת – ולא בראיה עתידית. (לבטח שלא מדובר בקטינות/ים במשפחה).
מול קלות העלילה יש את הפסיקה
ע”פ 4203/19פלוני: “כידוע, על טענה בדבר עלילת שווא להיות “ממשית והגיונית” (ע”פ 4528/18 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 25 (16.6.2019)).”.
החוק: הרשעה על סמך עדות יחידה
מתוך פסק דין עליון ע”פ 1987/17. https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\870\019\e15&fileName=17019870.E15&type=4
“…לפי סעיף 54א(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971 ,הרשעה בעבירות מין אפשר שתשען על עדות יחידה, ובלבד שבית המשפט יפרט בהכרעת דינו את הנימוקים שהניעו אותו להסתפק בה.
אמון מלא ומבוסס של בית המשפט בעדות נפגע העבירה די בו, בדרך כלל, כדי למלא אחר חובת ההנמקה (ע”פ 08/3958 פלוני נ’ מדינת ישראל, בפסקה 81 והאסמכתאות שם (2014.9.10) (להלן: ע”פ 08/3958 …”.
בעבירות מין – העלילות מקובלות יותר מעלילות בתחומי עבירות אחרות!
כמשרד עורך דין פלילי מובחר לא פעם אנו נתקלים במתלוננות שרוצות נקמה – ואין אמת כלשהי שהצדיקה את התלונה!
למרות שזה לא יכול להיות ברור לחשוד למה הוגשה התלונה, לבטח שזה שנים רובת אחרי – הנושא עולה שוב ושוב בחקירות והוא נידרש לנחש זאת פעמים רבות!
החוק מגן על מתלוננת על עבירת מין – גם שלא הייתה עבירת מין!
איסור פרסום (תיקון מס’ 22) תשמ”ח-1988 (תיקון מס’ 89) תשס”ו-2005 (תיקון מס’ 111) תשע”א-2011
352. (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה.
יש עבירה פלילית שקובעת שאסור לחשוף את מי שהתלונן – אין צורך שהוא באמת יהיה ניפגע.
עלילה בעבירות מין – עלילה מוסדרת
“……צדדים לערעורים היו חברים בקבוצה סגורה שבראשה עמדה ר”ש. לאחר שהתגלע סכסוך בין בן זוגה של ר”ש לבין חבר הקבוצה לשעבר עו”ד אורי דניאל (להלן: אורי), ארבע נשים מהקבוצה (ר’ מ’ ד’ ו-ט), הגישו נגד אורי תלונות בגין מעשי אונס שאירעו לטענתן שנים רבות קודם לכן. בנוסף, פעלו הנשים לרבות ר”ש בדרכים שונות להוקעתו של “האנס הסדרתי” לרבות שכירת עו”ד, גיבוש תוכנית במשרדו של יועץ תקשורת, פנייה ללשכת עורכי הדין;
והפגנה מול לשכת עורכי-הדין ומול ביתו של אורי. ר’ מ’ וד’ אף הגישו תביעות אזרחיות נגד אורי. ביהמ”ש המחוזי דחה את תביעותיהן הנזיקיות של ר’ מ’ וד’ לאחר שמצא כי מדובר בתלונות שווא שהוגשו בכוונת זדון תוך הוצאת לשון הרע, ולפיכך התקבלה התביעה שכנגד שהגיש אורי כנגד המתלוננות ור”ש (להלן: ביחד המערערות או הנשים) והן חויבו בפיצויים לטובתו של אורי בסכום כולל של 1.3 מיליון שקל. הן הנשים והן אורי מערערים על פסה”ד. הערעורים נדונו במאוחד…”..
מתוך – עא 7426/14 פלונית נ’ אורי דניאל.
אירוע הזוי לכול הדעות. במרבית המקרים מדובר בעלילה “קטנה” שכוללת “Vגזמה” הוספה וכו לאירוע – לא פעם בשל פרשנות מאוחרת לאירוע זה או אחר.
שמדובר באירוע שכזה – המציאות היא עוד הרבה יותר קשה להוכחה בהעדר כל חומר שהוא כנגד גירסאת המתלוננת !
עלילה בעבירות מין – תוך שכנוע פנימי עמוק
“בעיה” המרכזית, מאחורי תלונות רבות, היא שכנוע עצמי אין סופי שהיא הנפגעת !
כל הערכה העצמית שלה ולבטח בייחס לסביבה עומדת באמונה היוקדת במעשה שנעשה לה “ללא הסכמתה” ! שהיא קורבן !
דוגמה לפגיעה עמוקה :
זוג ניפרד. הגברת מנסה להחזיר את אהוב ליבה שרוצה ללכת ולפרוש. היא מגיעה לביתו ושם הם מקיימים יחסי מין. למחרת הוא עדיין רוצה לסיים את הקשר. עכשיו היא שואלת את השאלה היחידה שהיא מסוגלת – אז למה שכבת איתי ?
התשובה שלה ברורה לא פחות – אני לא רציתי – זה היה אונס! פשוט וקל! היא הרי רצתה את היחסים המיניים כחלק מחזרה ויחסי זוגיות – ועתה היא חשה עצמה מנוצלת!
הכלי שלה הוא להכניס את הראיה העכשווית לתוך האירוע לש ליל אמש!
הדברים באם כמובן בניתוח לאחור של האירועים ! בזמן אמת – לא תמיד היא הייתה החלטית כל כך ! לא פעם לביל אמש היא שתתה מעט והייתה רווית יצרים – כך שראיה מפוכחת היא לא הכלי הנכון להתבוננות !
ליצירת קשר – עורך דין פלילי אדטו מוטי – 052-23-32-651.
עלילה בתחום עבירות המין – חשיבות ההבנה של נושא הזמנים
הסיבות לעלילה הן רבות: לבטח בתחומי המוסר ועבירות מין, פעם הסיבה תהה על מנת “לצאת” טוב יותר (שמירה על הכבוד).
הבסיס הוא אירוע “בעייתי” ממצב נתון המצטייר לא כאירוע חיובי, אולי שם היצר הוביל.
פעם אחרת משקרים על מנת לפגוע ולנקום באחר בשל שלל סיבות ונסיבות. בעת החקירה במשטרה יש לנסות להבין את הכלים שמנחים את הגברת !
לדוגמה – תלונה מאוחרת
המהלך של “גם אני” במסגרתו עולות מתלוננות רבות וצצות על התנהלות זאת או אחרת יוצרת תלונות, חלקן שנים אחרי, חלקן על אירועים חסרי משמעות בעת התרחשותם – ועתה שנים אחרי מקבלים משמעות !
מזכירה במשרד התלונה שבעל המשרד נגע בה באמצעות חיבוק בסמוך לכניסתה לעבודה, לאחר מיכן היא עבדה במקום עוד שנים ! עזבה, עברו שנים והיא מתלוננת על חיבוק (חד פעמי בפועל) שבזמן אמת לא נאמר עליו דבר.
ההסבר שלו לאותו האירוע (להפתעת הכול הוא זוכר אותו) היא שהוא הניח יד על כתפה שהיא בכתה בכי מר בשל נסיבות קשות שנקלע אליהם ! והיא בכתה במשך שעות העבודה.
היינו זהו לא אירוע מיני !
עלילות בעבירות מין : הצורך בעזרה מקצועית
הסוגיות שעולות הן רבות ומורכבות, הפחדים המשתקים מקשים. לא פשוט להסביר לשוטרים את המציאות הכוללת בחקירה הפלילית. משרד עורך דין פלילי מוטי אדטו ליווה חשודים/נאשמים רבים בהליך הפלילי בדרך להסרת העננה מעל חייהם!
דוגמה לחשיבות איתור הסיבה לעלילות בעבירות מין
חשיבות הסיבות לעלילות בעבירות מין
חשוב להבין מה מנחה אנשים – לא פעם בכך אפשר לעקר את המציאות שהם שואפים אליה.
דוגמה שכיחה עבירת מין במשפחה
שהסיבה לעלילה אינה ידועה
מתוך פסק דין של זיכוי התהפך בעליו : אולם ההלכה כאן היא ידועה:
“כידוע, כאשר נאשם טוען שמתלונן פלוני מעלה האשמות שווא, הנאשם צריך להוכיח רק את העובדה שאכן מדובר בעלילה, ואין חובה להוכיח מה היה המניע לעלילה, וכפי שנפסק עוד בע״פ 1787/98 גוסה פרידה נ׳ מדינת ישראל (20.8.1998):
״שאלה זו לגבי מתלוננים או מתלוננות חוזרת ועולה מדי פעם, כמו שהיא מתעוררת גם בכיוון ההפוך, לגבי המניעים של הנאשמים.
עובדה היא שגם בלי שנמצא מניע – בוצעו פשעים כאלה וגם במקרים שלא נמצא מניע נמצאו עלילות.
לא תמיד מתגלה המניע שלה עבריין והחוק, כידוע, שיחרר את בית המשפט מקביעת או מציאת מניע כזה. גם לא תמיד מתגלה המניע של המתלונן לטפול אשמה או להעליל עלילה על מאן-דהוא וגם כאן אין בית המשפט יכול או חייב, לגלות מניע כזה. די בכך שהראיות שהתביעה מביאה אין בהן כדי להרשיע אדם, מעבר לספק סביר״.
קלות התלונה על “עבירות מין” – מה שמוביל לעלילות בעבירות מין
קלות התלונה בעלילות בעבירות מין
הרי ברור אמת תפגע בתלונות רבות אמיתיות ויכול להוביל לאי אמון במתלוננות. לכן תיקים רבים יסגרו בסיבות אחרות!
גרסה מתפתחת
עלילות בעבירות מין – הנזק המערכתי למתלוננת של אמת!
עלילות בעבירות מין – שלא מגיעות לתלונה
שדולת הנשים – יצירת התנאים לעלילות בעבירות מין
ראוי לציין, היום המשטרה מטפלת באופן תדיר בתלונות שכלל לא מוגשות – היינו מגיעה “שמועה” למשטרה – זאת מטפלת בתלונה (שלא הוגשה) – ופועלת על מנת לשכנעה את המתלוננות לספק גרסה של תלונה.
דוגמה חשד בעבירות מין השר שלום
השר סילבן שלום נחשד בעבירת מין – למרות שהיה ברור שהתלונה דינה להיגנז מקורות העלו את שמו מתוך מטרה (לפי התקשורת) להוביל לגל של מתלוננות נוספות – היינו חיסול פוליטי במיטבו – קודם “חושדים” ואז מחכים לתלונות.
דוגמה מר חיים רמון
עלילות בעבירות מין – תלונות וחקירות ללא תלונות בפועל
חלקן יגיע למשטרה בסיוע שמועות.
שרון גל כחשד בעבירות מין – דוגמה
הסיבות לתלונות הסרק ולעלילות בעבירות מין
במרבית המקרים – אין צורך בראיות נוספות כלל !!!
הבדל ניכר בין התנהגות גסה לפלילית
כאמור בחלק מהמקרים התלונה קלה עוד יותר – המשטרה מחפשת את התלונה, היא מגיעה למתלוננת ומבקשת הסבר לאירוע, ומכאן נולדת תלונה פלילית – נשמע מוזר ? תזכרו באירועי חיים רמון השר לשעבר.
לדוגמה למקרה אופייני עלילה בעבירות מין
מיותר לציין – הראיה הזאת היא עיוות של המציאות.
הסכמה מינית בודקים בעת האירוע!!!
דוגמה – לעלילה בעבירת מין – בראיה לאחור
כפי הנראה לפי הפרסומים היו חבלות על הדמות – העבריין ביצע פוליגרף שבא לאשר חלקים מטענותיו לדוגמא שהיה הליך של מין אוראלי. (ההסכמה ברורה שם).
דוגמה מהעבר – עלילות בעבירות מין
בהמשך בית המשפט האמין לה בתיק זה – אבל זאת כבר סוגיה נפרדת.
מציאות שוויונית? האומנם? מילה מול מילה?
כאן תעלה השאלה – האם יש הוכחה מעבר לכול ספק סביר ? האם שחקנית טובה או דוברת אמת ?
אחרי ההרשעה תביעת נזיקין
עלילות בעבירות מין – דוגמה מחודש יולי 2013
הילדה לא הייתה מעידה, וחוקרת הילדים מצאה אותה אמינה – ועוד חף מפשע היה מגיע לבית הכלא חיים שנעלמו תחת הכינוי “עבריין מין”. כך מתנהל התיק בלי שהמדינה מסכימה אפילו לצפות בסרטים של האירוע!
למה שיקרה הילדה? זהו כבר נושא לשיחה אחרת, אבל גם ילדות משקרות
הסיכון האפסי בעלילה – עלילה בעבירות מין
(זה המקום לספר, משרד עו”ד אדטו היה מעורב לא מעט בתיקי זיכוי, גם בתחום עבירות המין, גם מתלוננות שברור היה שהן משקרות עצמן לדעת – מעולם לא נראה כתב אישום על שקרים שכאלו.).
עלילות בעבירות מין – דוגמה 2
מיותר לציין שהיא לא הועמדה לדין על השקרים.
עלילות בעבירות מין – דוגמה נוספת
מיותר לציין – המתלוננות מעולם לא הועמדו לדין – גם שהתלונות היו באופן ברור לחלוטין שיקריות.
עלילות בעבירות מין – המציאות
עלילות בעבירות מין – צדדים שלישיים
עלילות בעבירות מין – במשפחה
הסיכוי שהמשטרה תבחן את מלוא הנסיבות בלי שהיא תונחה לכך היטב – לא גבוהה – גם לאחר הנחיה יש אמון במתלוננות.
מה דרוש לצורך הרשעה בעבירת מין
דוגמאות לאבסורד
לאחר יומיים הגיע למשטרה טענה שהיא נאנסה.
ההנחיה ללקוח באירוע המתואר
הסיכוי לזיכוי – גם מול עלילות בעבירת מין
בפרק זה -שעכשיו הוא בתחילת הבניה (יוני 2013) הפרשיות המיניות של עימנואל רוזן, מנחה לילה כלכלי שרון גל, שתיהן על הפרק.
האם באמת עברו את העבירות הנוראיות?
היינו מעולם לא היה ברור משפטי. מעולם החשדות לא הגיעו למציאות של חשד שראוי להאמין לו ברמה של כתב אישום ! אבל השם הטוב נעלם !
מה מתרחש שיש סתירה בעדויות המתלוננת?
עלילות בעבירות מין – חייבים להבין
החוקרת שעלתה לעשות הסבירה בתמיהה “מה אתה רוצה שאני הראה לו תמונה” ? היינו האיש אמר שהוא לא יודע מי המתלוננת – נשאר בחוסר הידיעה עד לכתב האישום ! כך שיהיה ברור, לאיש הקטן אין את אותה המערכת שמנחה את האישום כנגד בכירי המשק. ל”איש הקטן” (אתיופי במקרה זה) לא תמיד יש את הקול !
למה נרשם הפרק הזה: כולו
הרצאה חשובה בתחום – עלילות בעבירות מין !האירוע המשמעותי ביותר שיכול להעיד על השינוי שאולי יגיע למערכת הוא מר יהודה היס. בהרצאה שלפרופסור יהודה היס ראש המכון באבו כביר שהוא האדם האחראי על איסוף ראיות מקורבנות אונס. (הרצאה מיום 3.6.08). נקודת המפתח בהרצאה: “צריך לזכור שיש נשים שמביימות תקיפה מינית וצריך להיות מאוד רגישים לעניין ….אין ספק שאנחנו צריכים להאמין לתלונה….אבל באיזשהו מקום במוח צריך לחשוב שאולי זה לא בדיוק נכון, ושאולי היה ביום. נהוג לחשוב שמי שמביימת (תלונה על) אונס הן נשים מבוגרות ולא ילדות או נערות, שכן לילדות או נערות אין מספיק רוע לב לביים דברים , אבל זה היה נכון לפני שלושים שנה. ועדיין התופעה הזאת בשולים”. ועל מערכת המשפט נאמר: “קיימות הרשעות בלי ביסוס עובדתי, בשלוש השנים האחרונות אני מלא התפעלות מהשופטים שאין להם שום מושג רפואי ….שאיכשהו מגיעים בצורה מתוחכמת למסקנה מסוימת – וזה מאוד בעייתי כי היום אונס זה כמו רצח מבחינת העונשים”. על צורת החקירה/הרשעה: “חשוב להדגיש : זה שאין סימני חבלה, לא כלליים ולא באברי המין , לא שולל תלונה על אונס. אך בסופו של דבר צריך לבסס אותה. כשהרופא המשפטי מגיע לדוכן ואומר הייתה תלונה, אך אין שום נתון נוסף שהחקירה המשטרתית הגיע אליו – זו מילה כנגד מילה , וצריך לשאול האם אנחנו לא הולכים צעד אחד מהר מידי, והאם לא צריך לעשות חושבים לפני שמרשיעים”. על סם האונס אמר: “בכל הנושא שלסם האונס אין לנו אפילו לא ראיה אחת בארץ, … זה נכון שמשך החיים של הסם קצר מאוד ואנחנו מודעים לזה, ומכירים את זה, כמעט כל המתלוננות עוד לפני שאנחנו פותחים איתן בשיחה כבר יודעות להגיד :”תשמע זה היה סם אונס”. אין לה ספק שאנס ואותה, אין לה ספק שזה סם אונס”אבל אנחנו לא הצלחנו למצוא עד עכשיו אפילו לא מקרה אחד”. |
צד את עיני פסק דין – שם יש הרשעות בחלק מהעבירות ( גם זיכוי מסוים)
“הנסיבות שהובילו להגשת התלונה במשטרה
- בחלוף שנתיים מיום האירוע, וכשבועיים ומחצה בטרם הגישה תלונתה במשטרה, ביקרה ע.ה. בסטודיו החדש לאומנויות לחימה שפתח שי – ידיד אותו הכירה מהאימונים בסטודיו. לדבריה, שי היה בעבר תלמידו של הנאשם במשך שנים רבות, אך בעת שבאה לבקרו, היא ידעה שיש ביניהם יריבות (עמ’ 10 לפרוטוקול שורות 2-1). בחקירתה הנגדית הוסיפה וציינה ע.ה, כי בין הנאשם לשי “היה סכסוך מאד גדול, תחרותי.” (עמ’ 65 לפרוטוקול, שורה 10). בעת שבאה לבקרו, סיפר לה שי ש“יש שמועות שמשה הטריד מישהי מינית” (עמ’ 10 לפרוטוקול, שורה 5), ובהמשך סיפר לה שהמוטרדת היא נערה בשם ש.ל. המתאמנת אצל הנאשם באימוני “קונג פו”.
לדברי ע.ה, היא התייחסה בתחילה לכך שמדובר בשמועה, והגיבה בפליאה, ואף ניסתה לשכנע את שי, כי אין אמת בדבר, שכן מדובר באדם מבוגר ואב לילדים, “אמרתי זה לא נראה לי הגיוני, זה משה, זה בן אדם שאנחנו מכירים” (עמ’ 70 שורות 10-1) ברם, לאחר ששי פירט בפניה אודות המקרה של ש.ל. (עמ’ 68 לפרוטוקול שורות 27-22) היא השתתקה, מאחר ונזכרה במקרה שלה, ואמרה לשי ש“נראה לי שזה קרה גם לי“, וכן: “נראה לי שהוא נגע גם בי” (עמ’ 10 לפרוטוקול שורות 12 ו-15).
- בעקבות הדברים שסיפר לה שי, נזכרה ע.ה. לדבריה, במה שעולל לה הנאשם, והדבר עורר בה עצב, וגרם לה לבכי, והיא הלכה לביתה. לטענתה, היא חשה עוד קודם לסיפורו של שי
— סוף עמוד 7 —
רתיעה מהנאשם שהחלה ביום האירוע, אך היא לא הצליחה להבהיר לעצמה מהי הסיבה המדויקת לדחייה שהיא חשה כלפיו. (עמ’ 9 לפרוטוקול שורות 23-22).
ע.ה. הסבירה כי נוסח דבריה לשי – “נראה לי…” לאנבע מכך שהיא לא הייתה בטוחה במעשים שנעשו בה, אלא, כי “רק אז התחלתי להזכר” (עמ’ 68 לפרוטוקול שורות 15-8).
דבריו של שי הם שגרמו לה “להצפת” הארוע, כלשונה:
“היום אני בטוחה שזה קרה, אין פה ספק, גם לפני כשהגשתי את התלונה במשטרה לא היה לי ספק. הספק היה באותה שניה, שהוא שאל אותי, באותו רגע. אתה שואל למה אמרתי נראה לי, כי רק אז התחלתי להזכר” (עמ’ 71 לפרוטוקול שורות 33-31).
ע.ה. הכחישה ששי “הכניס לה את זה לראש” (עמ’ 71 לפרוטוקול שורה 1).
- בשעות הערב של אותו יום בו ביקרה את שי, התקשר הלה אליה וניסה לשכנעה לספר לו בדיוק מה קרה בינה לבין הנאשם, כשהוא מנסה לנחש בעצמו את אופי ומהות האירועים. לדברי ע.ה, היא לא סיפרה לשי את פרטי האירוע מכיוון שהיא חשה מבוכה ובושה, ו”הוא הבין בערך, לא רציתי לספר” (עמ’ 74 לפרוטוקול שורה 6), על אף הדברים המצומצמים שסיפרה לו הפציר בה שי לגלות לאביה או לאדם קרוב את אשר אירע, וללכת להתלונן במשטרה.
- באותו לילה, היא אכן התקשרה לאביה (הוריה גרושים והאב אינו מתגורר עימה ועם אמה) וסיפרה לו בבכי, כי “אני חושבת שמישהו לפני שנתיים בערך נגע בי”.
וכן:
“נראה לי שמישהו הטריד אותי מינית, אני לא בדיוק יודעת.” (עמ’ 10 לפרוטוקול שורות 29-28 ושורה 32).
למחרת בבוקר, היא גם סיפרה במבוכה באופן כללי לאמה על אשר אירע, והוריה הציעו לה לגשת למרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית ברעננה.
ע.ה. ציינה כי לא סיפרה להוריה כל אשר אירע “לא סיפרתי אף פעם מה בדיוק… זה ממש מביך אותי… לא רציתי שהם ידעו” (עמ’ 11 שורות
22-21).
בחקירתה הנגדית ציינה ע.ה, כי בשלב זה (שלב השיחה לאביה), היא כבר נזכרה בפרטי האירוע שאירע כאמור שנתיים קודם לכן, ואמרה לאביה שהיא בטוחה בפרטי האירוע, אך לא היתה בטוחה אם מדובר במעשה מגונה או הטרדה מינית, וכןדד לא היתה בטוחה אם מה שבוצע בה היה מעשה אסור, אם לאו. (עמ’ 78 לפרוטוקול שורות 14-1).
חשיבות הפסק הזה היא בהצגה כיצד מתפתחת התלונה לא אחת ! כך ניראה תיק אונס ! זה בדיוק המצב שמובילה המערכת.