רשות ערעור פלילית

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

רשות ערעור פלילית היא ערעור בפעם השנייה (ערכאה שלישית) לתיק פלילי.

אם הערעור הראשון לבית המשפט המחוזי היה ברשות, היינו בתנאים מקלים, שוב אין ערעור ברשות – יש צורך ברשות ערעור לצורך ערעור שני.

לפי המערכת הפלילית, לא מדובר באירוע שגרתי, כמה לא שיגרתי?

יש חובה וצורך לבקש בבקשה מיוחדת לרשות הערעור הפלילית רק בעקבותיה יתקיים הדיון, באם הבקשה תתקבל כמובן.

חשוב לדעת: בתור עורך דין פלילי מדובר בבקשה שחייבת להיות ממוקדת הרבה יותר מערעור פלילי "רגיל".

יש חובה להיות ממוקדים באירוע מסוים שחוצה את גבולות התיק הפלילי הספציפי, לדון בנושא מהותי, סוג של תקלה רוחבית וכו.

רשות ערעור פלילית שמתקבלת היא אירוע נדיר יחסית – מדובר בבקשה קשה להשגה – אבל לפעמים מתחייבת.

חובה להבין אם ערעור פלילי הוא קשה – כאן מדובר בקושי גדול הרבה יותר – וחובה של מיקוד ספציפי בבעיה ספציפית רוחבית או ברורה מספיק ומתחייבת.

חשוב לדעת, אפשרות מיוחדת לרשות ערעור היא בייחס לאירועים שהתקיימו בערעור הפלילי עצמו.


בקשת רשות ערעור

הבקשה לרשות ערעור יכול ותהפוך לערעור עצמו  – ויכול ויינתן למבקש את היכולת לרשום ערעור שלם ומושלם שיתייחס לעוד סוגיות או לפרט את דבריו.

בשאלת הענישה בקשות מסוג זה שנענות הן חריג.


דוגמה: בקשת רשות ערעור פלילית

לדוגמה – בתיק פלילי בו ייצגתי התקבל הערעור על ההרשעה באופן חלקי כך שבוטלה אחת ההרשעות הפליליות (היו מספר אישומים, בשל דיות ראיות). בהמשך בית המשפט של הערעור סרב לקיים דיון נוסף בשאלת העונש, בטענה שלא הוגש ערעור על העונש. (העונש היה קל יחסית והערעור הוגש על ההרשעה בלבד).

בנסיבות אלא עם הגשת הבקשה לרשות ערעור – לאור המלצת בית המשפט העליון שונה העונש בהסכמה (הופחת).

במציאות שם מדובר באירועים של ערעור על בית המשפט השלום – יש את הצורך להסביר את הייחודיות והחשיבות של האירוע – במרבית המקרים לצאת משאלת העונש בלבד.

לרשות ערעור חשיבות רבה בהתנהלות מול בית המשפט המחוזי.

אני מביא את הדברים כמו שהם רשומים בהלכות בית המשפט העליון.


בקשת רשות ערעור? לישון על זה

רשות ערעור פלילית היא כאמור בקשה לא פשוטה.

תמיד עיצת המפתח שלי היא לישון לילה לפני שמחליטים על הגשת בקשה שכזאת – לבטח שאונ נימצאים אחרי שנים של הליך פלילי שהחל עוד בעת החקירה במשטרה, המשיך לתרגילי החקירה, בקשות סגירת התיק, לשימוע, כתב האישום, טענות מקדמיות, ועוד ועוד הליכים והליכי ביניים על לסיכומים במשפט הפלילי, הכרעת דין, הערעור הפלילי,  ועתה אנו ניצבים שנים אחרי, לא אחת חסרי כוחות פיזית ונפשית.

לא אחת עברנו בדרך תוכנייות שיקום, עוד ועוד שיחות, הלשון כבר בחוץ. אין כוחות. אין כוח לעוד השלייה.

תמיד יש את החובה לחשוב יצירתי. אבל לא פחות מזה להביט באמת בעיניים.

האם לנסות לשנות את התמונה ? לא תמיד הדרך היא פשוטה. אבל צריך לשאול את עצמינו מהו הסיכוי האמייתי, ומולו מהו הסיכון. כמה זמן "יעלה" לנו לבחון את המציאות.

בשנת 2020 הסתיים תיק שהתחלתי בשנת 2011 בעת ליווי החקירה במשטרה, שם הבקשה הנכונה הייתה "עיכוב הליכים". תמיד צריך לחשוב מחוץ לקופסה, לא ללכת בזרם של בקשות לפי פרוטוקול מסוים. חשיבה מחדש היא חיונית.


חשיבה ובחינה של המציאות

אני מציע לכול מי שמעוניין להגיש בקשה לרשות ערעור לחשוב לרגע, לישון על השאלה האם להגיש את הבקשה. לא אחת יש בקשה אחרת טובה יותר ונכונה יותר לנסיבות מסויימות, בקשה עם סיכוי רב יותר.

לדוגמה:

אדם הביא לפתחי תיק ערעור שכשל, אחרי קריאה מלאה של התיק ונימוקי הכרעת הדין, אחריו נימוקי הערעור הגעתי למסקנה שמדובר בבקשה חסרת סיכוי.

שוחחתי עם שני עורכי הדין (בשלום ובערעור). ראיתי שמדובר בעונש של  "עבודות שירות", אולי הן עונש קשה, אבל עונש שלא נוטים להתערב בו.

שמדובר בהכרעה על בסיס של אמון ובחינה משפטית מדויקים. למעשה אין סיכוי.

האיש התאכזב מאוד – הצעתי לו להגיש חנינה לאור המצב המיוחד שלו שהשתנה לרעה.


רשות ערעור פלילית

ההלכה של בית המשפט העליון :
רע"פ 5726/14 גואד שוויקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.09.2014)
"הלכה היא כי לא על נקלה תינתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", וכי רק במקרים בהן הבקשה לרשות ערעור מצריכה הכרעה בשאלה משפטית כבדת משקל, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים חריגים ונדירים בהם מתגלה עיוות דין או אי-צדק כלפי המבקש, ייעתר בית המשפט לבקשה מעין זו. ………….".

שאלה משפטית כבדת משקל ?

רע"פ 5719/14 ראובן קרינסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.09.2014)
"10.       לא זו בלבד שטענותיו של המבקש אינן מעלות שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה עקרונית רחבת היקף, נראה, כי כל טענותיו של המבקש מתמצות בניסיון "למקצה שיפורים", במסגרת ערעור נוסף, ואת זאת אין בידי לאפשר. בהקשר דומה ציינתי, כי: "לא יעלה על הדעת, כי בקשת רשות ערעור תהא כר ל'מקצה שיפורים' לבעל דין שאינו שבע רצון מהתוצאה אליה הגיעה ערכאת הערעור, תתעלם מהקריטריונים הנהוגים בשיטת משפטנו למתן רשות ערעור, ותהווה, הלכה למעשה, ערעור נוסף על הכרעתו של בית-המשפט המחוזי" (רע"פ 9480/12 אברמוביץ נ' מדינת ישראל (18.1.2013);רע"פ 9019/12 חטיב נ' מדינת ישראל (17.12.2012); וכן רע"פ 9454/12 טקאטקה נ' מדינת ישראל (7.1.20133)).

הסיבה לרשות ערעור פלילית

"….          תכליתה של בקשת רשות ערעור היא לפתוח את שעריו של בית משפט זה באותם מקרים חריגים ונדירים, בהם קיימת הצדקה לכך, בשל חשיבותו הציבורית של הנושא והשלכותיו המשפטיות על מקרים רבים אחרים, למרות שהעניין כבר נדון בשתי ערכאות קודמות. לפיכך, בקשת רשות ערעור אשר חוזרת על טענות שנבחנו ונדחו על-ידי הערכאות הקודמות, מחטיאה את מטרתו של הליך זה ואת התפיסה העומדת".


בקשת רשת ערעור פלילית על ענישה

רע"פ 5385/14 מיכאל וייסמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.09.2014)
"ככלל, טענות בדבר חומרת העונש אינן מצדיקות דיון ב"גלגול שלישי", אלא אם מדובר במקרים בהם העונש חורג באורח קיצוני ממדיניות הענישה הנהוגה והראויה בעבירות דומות. בשים לב לנסיבות העבירה, ובפרט לסמיכות הזמנים למועד בו הוטל על המבקש עונש מאסר על תנאי, ניתן לומר כי עונשו של המבקש איננו חורג באורח קיצוני ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת במקרים דומים."

רשות ערעור פלילית הליכי משמעת

בר"ש 4969/20: פלוני: "כידוע, רשות לערעור ב"גלגול שלישי", לרבות לענין הליכי משמעת, תינתן במשורה, ורק אם הבקשה מעלה שאלות עקרוניות הדרושות הכרעה, או שזאת נדרשת לשם מניעת עיוות דין חמור (בר"ש 3980/20 אל דאדא נ' נציבות שירות המדינה (23.6.2020); רע"פ 2966/13 דוידוב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (5.5.2013); רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)).


פער ניכר בין בית המשפט המחוזי לבית המשפט השלום

רע"פ 5155/23 ריף
"8.            כפי שנקבע לא אחת, עצם קיומו של פער בחומרת העונש בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור אינו מצדיק, כשלעצמו, מתן רשות ערעור במסגרת "גלגול שלישי", אלא יש לבחון אם התוצאה העונשית הסופית שנגזרה על המבקש הולמת את חומרת מעשיו (ראו מני רבים: רע"פ 8292/22 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (12.12.2022); רע"פ 5749/22 מזרחי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (1.9.2022))".
זמין 24/7 דילוג לתוכן