חשוב לשים לב, באתר מספר פרקים שמתייחסים לתרגילי חקירה. בכלל חקירה פלילית על כל חלקיה הוא חלק מהותי ביותר בעבודתו של עורך דין פלילי.
ייעוץ נבון ונכון לחקירה יכול לשנות את התמונה מן הקצה אל הקצה.
גם בפרקים עצמם שדנים ב"תרגילי החקירה" משובצות דוגמאות לרוב. חשיבות הנושא הובילה לפרק נוסף.
מיותר לציין, תרגילי החקירה, אשר בכל הפרקים מייצגים רק חלק זעיר מתרגילי החקירה הקיימים כיום ועוד יפותחו.
חובה להיעזר בעורך דין פלילי להתמודדות בחקירה הפלילית על כל מורכבותה.
לנחקר בפלילי נושא זה הנו מרכזי – לכול השאר הרבה פחות – עורך דין פלילי מוטי אדטו.
דוגמאות תרגילי החקירה
ביסוס הגרסה בחקירות במשטרה
ראוי, במיוחד בנושא "תרגילי חקירה" והחקירה עצמה להכיר את מלוא החומרים ולא להסתפק בחלק אחד ממכלול הפרקים.
באם יש "עודף" לחץ" אתה הוא הראיה
תמיד ראוי לזכור, באם יש ראיות "ברזל" לשוטר אין מטרה לחקור עוד ועוד. הוא זקוק לקבל תא גרסתך, וזהו!
היינו הוא ימנע מ"עודף" חקירה.
כך שראוי לזכור, לחץ קשה כמו לחצים לא חוקרים ועוד ועוד – מלמדים על בעיה ראיתית בד"כ. הדברים נאמרים לנחקר שמתקשה להתמודד עם מסכת הלחצים.
מציאות של חקירות ארוכות.
צעקות, תאים עבשים ולחץ דרך איומים על בני משפחה.
ראיון שלי על הפעלת לחצים נפשיים על נחקרים על מנת שיהפכו לעדי מדינה.
הפחתה בסעיף האישום
ככלל חשוב להבין את מהות ההזהרה, ולעמוד בה על קוצו של יוד. חלק מהותי מתרגילי החקירה בנוי על אי הבנה של החשוד את האירועים ואת החשדות, שוטרים נוהגים לערפל את המצב עוד ועוד.
מתוך: עפ 99/1382 מדינת ישראל נ' דוד בלחניס "…אי התאמה בין העבירה נושא האזהרה לבין העבירה נושא האישום, נימנה אף הוא בין השיקולים ששוקל בית המשפט לענין עמידת ההודייה במבחן הקבילות; כאשר, ככלל, הטענה בהקשר זה הינה טענת "פיתוי" – מכוון – למסירת הודייה בעבירה קלה. חשוד אינו קונה לו זכות לאישום בעבירה נושא האזהרה; וכל עוד אין הנקיטה בעבירה קלה במסגרת האזהרה מהווה "אמצעי חקירה פסול", אין לה השלכה על קבילותה של ההודיה (ראו: ע"פ 581/75, ל(2) 40, אמר)".
דוגמה לתרגיל חקירה של הנחקר – בטעות
קיימת החובה להקליט חקירות של עבירות מעל מספר שנים מסוים.
כאן בתיק רצח קטין השוטר האחראי על החקירה הגיע אל אחד החשודים בתא המעצר ודיבר עמו על הדברים שהוא רוצה להדגיש – לצורך הכנתו לחקירה המוקלטת.
הנחקר, אדם בסיסי, לדבריו לא בכוונה, בעת החקירות במשטרה אחר כך היה משלב אמירות על השיחות "הסודיות".
לדוגמה :
כמו שאמרתי לך …. אתה אמרת לי ש… ועוד ועוד.
מיותר לציין – לא היה כל זכר לאמירות הנ"ל בחקירות עצמן.
מהות החשדות לצורך בניית תרגילי חקירה
חשוב לדעת, לא תרגילי חקירה בתיק רצח, כמו תרגילי חקירה בתיק סמים קלים!
אבל … עוד חשוב לדעת, לא תמיד החוקרים מספרים אמת בשאלה מה הנושא שנחקר!
נחקר חכם מבין היטב את הנושא עליו הוא נחקר.
מה הראיות שיש כנגדו?
רק אז הוא מתחיל בדיון העצמי שלו מול השאלה מה כדאי לו לחשוף.
מה ישפר את מצבו בעתיד. הכל מראיה של העתיד. לא רק בשאלת האשמה, גם בשאלת העונש!
היו מקרים שם נחקר זומן לחקירה על תיק זניח, אשר במסגרתו, הוא מסר גרסה. בפועל נועדה להוכיח את אשמתו באירוע אחר.
שקרים בחקירה מסבכים באופן קשה. שמירה על זכות השתיקה לא ולא!
אולם, העיקר, ליפני כל תשובה בכל חקירה יש את הצורך להבין משהו אחד – מהם החשדות המדויקים מולם אני מתמודד כנחקר!
נישמע ברור, אולם בימים אלא שעה שבא אלי אדם לצורכי הכנה לחקירה אני מציג בפניו תיק שעל שולחני, שם הנחקר לא מצליח להבין כמעט עד לסיומה של החקירה במה הוא חשוד!
זה מצב לא תקין בעליל!
שנחקרה החוקרת על ידי בבית המשפט היא הסבירה שזה היה תרגיל החקירה שלה – להבנתי – תרגיל חקירה שאינו חוקי! הרי יש את החובה להזהיר לפני החקירה – וההזהרה חייבת לכלול גם את ההבנה על מה החקירה מתנהלת!
מהות החשד?
לפני שדנים בתרגילי חקירה – חובה להבין על מה החקירה!
היינו מהו החשד.
חובה על נחקר להבין היטב את מהות החשד ועל מה מתבסס אותו החשד!
כאן יש מקרים רבים שהחוקרים מנסים לערפל את הנושא – חובה לעמוד על ההבנה הזאת, לבטח שיש אפשרות שיהיה עימות בהמשך או כל דבר אחר.
הודיה "חופשית ומרצון"?
הבסיס לתרגילי חקירה.
המדינה צריכה להביא עדויות להוכחת האשמה, נאשם יכול לטעון שעדותו ניתנה (הודיה), לאור לחצים קשים שהוא עבר כאלה ששללו את יכולתו לבחור בין קווי התנהלות.
המשפט המוביל הוא "חופשית ומרצון".
חופשית ומרצון?
זהו משפט מטעה לחלוטין, שכן אין הגבלות של אמת על החקירה הפלילית.
נכון, כיום אסור לנקוט באלימות ישירה, יש הנחה שאם אין אלימות ישירה ממש – הכול קביל.
אבל מול הלחצים, אין חופש ואין רצון למרבית האנשים!
חוקרי המשטרה, במציאות זאת חוקרים פועלים, לא אחת, להדיח עורך דין פלילי ש"פחות נוח" להם !
במקומות אחרים הם דואגים שהתנאים של הקיום של העצור יהיו כאלה שהוא יקרוס ! (בזמנו היה חוקר בשם זיגל שהתגאה בשפיכת ליזול על הרצפה בין תאי המעצר!).
https://news.walla.co.il/item/3168929
החקירה יכולה להימשך שעות רבות – שבלילה אין מנוחה בשל חרקים!
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001305938
התוצאה של הלחצים בחקירה
הלחצים הנ"ל מובילים לקריסה של נחקרים רבים.
להבנתי מדובר בהתנהלות שערורייתית. בפועל קיימת.
בתי המשפט עוד ידרשו לסוגיה בשנים הקרובות (חקירות ראש הממשלה).
המציאות היום היא שבתי המשפט לבם גס, לא אחת, בעצורים שלא עמדו בלחצים אלא. ההודעה תתקבל כמו שהיא.
קשה ביותר בעת המשפט הפלילי לחזור אחורה בזמן לחקירות – שכן יש בעיה קשה של תיעוד בזמן אמת של האירועים.
לחצים בחקירה: https://www.mako.co.il/news-law/2022_q1/Article-77a28cdb7b86e71027.htm
מניעת תיעוד מתחייב לחקירות
אחת הבעיות המרכזיות היא – העדר תיעוד לאירועים בזמן החקירה במשטרה.
כך יוצא שבדיוק כמו שכאבי טיפול השיניים נשכחים מיד אחרי הטיפול – השחרור ממעצר משכיח את הסבל. הפרטים נעלמים.
זאת אחת הסיבות שעורך דין פלילי חייב ללוות את הליכי החקירה – גם שהחלק הגלוי מסתיים!
ליווי עורך דין פלילי הוא חיוני על מנת להפוך את האירועים לכלי "הפוך" להמשך ההליכים.
האומנם? האומנם חופשית ומרצון?
בייחס ל"אלימות עקיפה" – עדיין מתקיים דיון. אך חשוב לדעת זאת לא פחות אלימות מכול אלימות אחרת. לא אחת שקוראים את התיאורים ומדברים עם נחקרים – הרבה מעבר.
ברצון החוקרים, תאי מעצר, לא אחת, מלאים בפשפשים ("בגבגים") אוכלי אדם, האם זאת לא אלימות ישירה ? החוקרים יכחישו קשר לסוגיה, אבל הגיע הזמן להפסיק להאמין לכך.
הלבנת ראיות
אחד הנושאים הכאובים ביותר שקיימים הוא נושא הלבנת הראיות.
למשטרה יש ריאות לאירוע – אבל הראיות הן פסולות מעיקרן.
לדוגמה דרך שתילה של "תוכנת פגסוס" במכשיר הנייד בלי שום צו שיפוטי.
עד לשנת 2021 איש לא היה מאמין שזה אפשרי – אבל בשנת 2022 – התברר שזה קיים, ובלי צווים שיפוטים. https://www.kikar.co.il/410735.html
השלה הבא אחרי השגת הראיה היא הכשרתה לשימוש, וכאן יש מבחר דרכים הבסיסית היא לזמן את האדם ולבקש ממנו את המכשיר הנייד – אחרות הן להעלות נקודות שיש להם בתור מידע מודיעיני.
המטרה של כל אדם היא להתייעץ בעורך דין בכול מקום בו הוא חושד לבסיסי המידע של החוקרים – וכמובן לא לאפשר בהסכמה עיון במכשירו הנייד.
חיפוש אחר מקום מעצר
יש עצורים ש"לא מוצאים" להם מקום, בסיום החקירה לצורכי מנוחה.
מאותו הרגע מתפתחת מציאות של הסעות אין סופיות וללא תכלית, הכול בחיפוש אחרי "בית מעצר פנוי".
בפועל אין שינה באותו הלילה לעצור, עורך הדין לא מצליח לראות אותו, הנחקר מאבד קשר למציאות.
עייפות היא שיטה של עינוי ! גם רעב.
ערעור בדרך של – לא "להגיע לארוחה"
יש מקרים בהם הנחקר "מחמיץ" ארוחות. נישמע מצחיק, אבל יש אנשים שהרעב, יחד עם הלחץ הנפשי מקשים עליהם באופן שהם לא מסוגלים להכיל את עצמם – בנסיבות!
"החמצת הארוחות" היא "בטעות. בין בשל הסעות מיותרות, ובין בשל ההליכים המשפטיים.
במקרים אחרים מספקים ארוחות שלא ראויות למאכל אדם.
לבטח לא אדם שרגיל לאוכל אשר ניראה גם כמו אוכל.
האומנם זאת לא אלימות? אפילו אלימות ישירה? האם רעב, ללא שינה, עם לחצים נפשיים לא משבשים את הדעת?
ערעור האדם בדרך של מניעת עורכי דין והספקת סמים קשים
נכון, נשמע לא הגיוני – אבל גם זה היה: פסק דין אלישע – ע"פ 2868/13. כאן בפעולת הדיבוב סופקו סמים קשים, כמו גם מנעו עורך דין מהחשוד שיקרו ועוד ועוד, – כאן חובה לקרוא את הפסק דין במקור.
איום בחשיפה של החיים האישיים של האדם
עוד ועוד עולים מקרים בהם התברר שמאיימים על נחקרים בפגיעה במרקם חייהם, כמו בחשיפה של המאהבת שלהם.
חקירה של בני משפחה שלא קשורים, איום על עתיד מקצועי של בני משפחה ועוד ועוד.
לסיום חוקרים ממליצים לנחקר להחליף עורך דין לכזה שהוא "מתאים" להם יותר. כאן כבר נחצים כל הקווים – אין משמעות לדבר, אין משמעות לעורך דין שבא מטעם החוקרים.
האומנם לחצים אלא הם פחות ממכות ישירות?
כאן חובה לדעת – לנחקרים יש את הצורך לבצע תרגילי חקירה הפוכים – כמו לדוגמה, ליצור תיעוד אמת של הלחצים שהופעלו עליהם!
לא אחת, הלחצים הופעלו לא בזמן החקירות הרשמיות, אלא ב"מעברים". הכול על מנת להימנע מהקלטה ותיעוד של הלחצים.
גם מי שניפגע מעד שכזה – כראוי שידאג לכך שהכול יתועד. אפילו באם לא אחת זה ברמת השערה.
שנייה אחת לפני דוגמאות תרגילי חקירה
ד. נחקר חייב להפנים!
קר יש רק "חבר" אחד ורק על פיו יישק דבר, זהו עורך דין פלילי מיומן בתרגילי החקירה -רק בסיועו אפשר לעבור את החקירה בשלום!
ה. גם שזה לא ניראה חקירה, יתכן וזה חקירה ! לדוגמה שהות בתא המעצר היא לא רק פצח לחקירת המשך, אלא ממש חקירה ! (מדובבים).
עצת הזהב – להתמודדות מול חקירה פלילי
ראוי לציין, לאורך השנים לקוחות רבים של המשרד הלכו לחקירות פליליות – חלקם הגדול הצליח לשפר את מצבו באופן דרמטי !
חלקם אף יצאו ללא כתב אישום מחקירה פלילית שתחילה הצטיירה ככזאת שאין דרך לחמוק שם מאישום כבד ביותר.
נאשמים בפלילים, לא פעם, ממרחק השנים, הם רואים בכול האירוע הפלילי כאירוע שבזכותו הם שיפרו את חייהם לטובה!
הבסיס לתרגילי חקירה
מתיק בו הופיע עורך דין אדטו – הכרעת הדין עמוד 49: "105. לנוכח התוצאה אליה הגעתי ומשקיבלתי את עמדת ההגנה לעניין מיקום ואופן הדקירה והשלב בו נעשתה, אינני רואה להתייחס לטענות רבות שהעלה הסנגור, הן לעניין מחדלי חקירה והן לעניין אי גילוי במודע של חומרי חקירה.
אומר רק זאת, כי אף שדעתי אינה נוחה מהתנהלות המשטרה בניהול החקירה (מאופן חקירת קטינים, מתיעוד לקוי, מאי התאמת החקירות המתמוללות להודעות הכתובות, ומהושבת נחקרים מרכזיים במעצר יחדיו תוך מתן אפשרות בלתי מפוקחת לתיאום) – הדבר לא היה במידה ואופן שישפיעו על קביעותי לעצם העניין".
כאן הועלמו חומרי חקירה רבים. הבסיס לגילוי העלמה נימצא באיתור החומרים שצריכים היו להימצא – אין מחשבה על הוגנות!
הוגנות היא פעולה שמובילים את הצד האחר לעשות!
מערכת המשפט צריכה, לא פעם, אמירות מפורשות על מתנ לקבל דעה זאת או אחרת ! השליטה של המשטרה בהליך מנסה ליצור ראיות.
הלבנת ראיות
סירוב להלבין ראיה
בחקירת ראש לשכת עורכי הדין לשעבר (מר אפי נווה) נתנה לנו הצצה לנושא "הלבנות ראיות".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001312397
המשטרה עיינה בראיות, שלהבנתי המשפטית הצנועה, הן כאלה שאין דרך להכשיר. אולם באם מר אפי נווה היה משיב על השאלות בייחס אליהן – הראיות היו יכולות להיות מוכשרות להמשך.
מר נווה סרב להשיב לשאלות, בטענה שמדובר בראיות שהושגו בחדירה לפרטיות, בכך מנע את "הלבנתן".
בפרשת הרמטכ"ל לשעבר מר אשכנזי גורמי החקירה, בפרקליטת, הם שראו בהקלטות חומר שאסור היה להחזיק – גישה שהיא שונה מגישת המדינה בדרך כלל לחומרי חקירה. לבטח שונה מפרשת נווה.
חשוב לציין – הסיכוי שינהגו בכם מנהג רב אלוף אשכנזי – קלוש.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5727391,00.html
בנסיבות אלא חשוב מאוד לדעת מה המעמד החוקי של כל ראיה וראיה שאתם מתמודדים עמה. בכל מקרה של ספק – לבקש את עורך הדין לצורכי שיחה והבהרה – עד אז – לשתוק.
הכשל בהלבנת ראיות
בעצם התשובה לשאלה שמתבססת על ראיה שאינה חוקית – אתה יוצר חומר חדש שיכול להיות חוקי לחלוטין, גם במקום בו הבסיס אינו חוקי!
חובה לכן לעמוד על דעתך ולבסס את הנושא של חוקיות החומרים עליהם מבוססות החקירות.
דוגמאות תרגילי החקירה
"בעיות זיכרון"?
2. הפגשות – דוגמאות תרגילי חקירה
3. זיוף ראיות והצגתן לנחקר – כתרגיל חקירה
דוגמאות תרגילי חקירה
החשוד שסבור היה שצולם שינה את גרסתו הבסיסית!
דוגמאות תרגילי חקירה
תרגילי חקירה, דוגמה לזיוף חשדות
שנייה אחרי הנחקר הודה בכול – לבטח גם בעבירות שלא היה חשוד בביצוען ! הוא רק התחנן שלא יחקרו את אביו ולא יפגעו בכבוד האב.
"זיוף" איש דת.
בפרשת הרציחות בהן היה מעורב מר ירון סנקר נישלח "רב" שפגש בחשוד בתוך בית כנסת וזה חייב את החשוד לחתום על הסכם התוודעות במסגרתו הוא חייב לספרר לשוטרים את האמת.
האם נישמע מוזר, לא הגון?
ללא ספק, אבל התקיים והאיש דיבר את עצמו לדעת לאור זאת. האם זהו מצב הגיוני? להבנתי יש תחומים שאנו לא יכולים לחדור אליהם, ואמונה הוא אחד מהם.
ערעור הנחקר בדרך של – לבד בחדר
4. לקיחת הנחקר מחוץ לחדר החקירות? תרגיל חקירה פשוט ויעיל!
דוגמאות לתרגילי חקירה – פינת עישון
דוגמה להסרת הגנות של החשוד
5. עימותים – כתרגיל חקירה
חשוב לדעת – עימות הוא כר נרחב לתרגילי חקירה שכנגד! לא אחת הצלחתי להוביל בעימות לפירוק החשדות ולסגירת התיק הפלילי גם ללא כל אשמה פלילית.
6. זיוף ראיות
הזיוף מוצג בנפרד לאור הכעס של בית המשפט במקרים שכאלו.
7. זיוף חקירות של אחרים, חקירות המלמדות שאין טעם להסתיר את האמת –
8. "ייעוץ לנחקר" – כתרגיל חקירה
9. בתחום הייעוץ לנחקר יש מקרה ידוע בו המדובב ייעוץ לנחקר לנקות את הידיים בקפה שחור למחיקת עקבות ירי
10. מדובבים בכול מקום ומכול סוג.
11. השארת חומר על השולחן ויציאה מהחדר –
12. זיוף תוצאות בדיקה כמו זיוף פוליגרף, בדיקות מעבדה ועוד –
13. תרגיל חקירה קלאסי מהעבר
– הנחקר מתחיל להבין מה יהיה גורלו לאחר שיסרב לספר את גרסתו. כך בלא כל איום ישיר מתחיל החשוד להרגיש מאוים פיזית – ומדבר.
היום יש את המציאות של עצורים שמייעצים ומזהירים ומערערים את הנחקר.
חשוב לדעת – תאי המעצר מלאים במדובבים בין מטעם החוקרים ולא אחת גם מטעם עצמם. (במטרה למכור את הדיבוב בהמשך לחוקרים).
14. שיכלול של ה"תרגיל" הקודם, כובלים את המוכה והנחקר לעתיד ביחד למשך שעות –
15. הכנסת "מגדת עתידות" לתא (או לחיים)
דואגים שהמדובב ייקח אותו ל"מגדת עתידות – זאת תוביל אותו לזרועות החוקרים.
תרגיל חקירה שתמיד עובד הוא תמונות זוועה של האירוע שנמצאות בחדרי החקירות (לדוגמה תמונות של הגופה).
16. בעבר היה נהוג תרגיל מרכזי – מכות.
כיום האיום יכול להיות "איום בפגיעה" בד"כ על ידי אחרים – כמו חשודים אחרים או עצורים אחרים.
17. עליה לקבר של הקורבן.
18. האזנות סתר והקלטות בכל מקום לכל זמן.
19. תרגיל הפגשה קלאסי
20. החוקר הטוב והחוקר הרע!
שיכלול של תרגיל זה הוא השוטר הטוב והטוב יותר.
השוטרים"מחזקים" את החשוד ששמח לסייע להם – מדהים כמה החשוד מתנתק מהשיקולים של עצמו.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1308328,00.html
21. שקיים חשוד שיש צורך ל"דרבן" אדם שברור שלא יסייע למשטרה –
לאחר מיכן מביימים ניסיון לפגיעה – לפי אחד הסיפורים אף השליכה המשטרה רימון הלם לכיוון הבית של העד בפוטנציה. באירועים אחרים ירי לכיוונו.
כמובן למחרת פונה העד למשטרה על מנת שתגן עליו תוך שיתוף פעולה עמה.
22. שחרור של מידע מגמתי לתקשורת –
23. השמעה של חלקי עדות של אחר – ומתן פרשנות לאותם הדברים.
דוגמה ל"תרגיל חקירה":
26. שתילת ראיות ובדיקת מסלולן.
קצין מוערך בפיקוד דרום (ערן קבלו) נחשד כסוחר סמים. ע"י כך שהוא משאיר סמים ברשותו מתפיסות סמים בגבול. בוימה תפיסת סמים ומרגע זה עקבו אחר מסלול הסם. כמה סמים העביר במסלול המשטרתי?
מרגע שהוא החזיק בסם אותו לא העביר אותו – נעצר.
27. הכנסת התשובה לשאלה. היינו הכנסה של המילה שאליה אתה רוצה להוביל כחלק מהשאלה. אחרי שחוזרים על המילה מספיק פעמים – התשובה גם היא תכיל את אותה המילה.
הצגת מידע בסיסי בלבד
אחד התרגילים שפועלים תמיד – מציגים לנחקר חלקיק בסיסי בלבד מהתיעוד – והוא בתגובה מודה ומשייך לעצמו את החומרים.
מאותו הרגע החומרים ילכו ויגדלו – והוא כבר לא יוכל לנתק עצמו מהם.
זהו תרגיל חביב גם על כל עורכי הדין, בעת החקירה הנגדית.
חשוב מאוד לנחקר לזכור הצגה של חומרים על ידי החוקרים – לא תמיד מחייבת הגינות.
דוגמה מהשטח :
נחקר, שוטר משטרת ישראל, לא בתפקיד, נישאל לזיהוי.
זיהוי זהות אדם אשר צולם מהגב, האם הוא האדם שסייע לאחרים ויתכן וראה?
האם הוא "השומרוני הטוב"?
תוך שמוצג לפניו סרט חלקי ביותר.
הוא הסביר שזה הוא והוא מזהה את עצמו – החוקר בתגובה אמר שזה לא הוא "יוכיח"? – לדוגמה על ידי הבאת החולצה.
הנחקר הלך לביתו והביא את החולצה להוכחה.
עכשיו, לאור הזיהוי, הרבה יותר קשה להתנער מהמשך הצילומים.