איומים עורך דין פלילי
איומים עורך דין פלילי

עבירה פלילית של “איומים” מפתיעה רבים, בעת האישום הפלילי – מדהים עד כמה הם מופתעים.

ההפתעה מתחילה עוד לפני כתב האישום, היא מתחילה בחקירות במשטרה, שם, לא אחת, יש חוסר הבנה בולט. הנחקר בטוח שאין כלום ושום דבר.

האירוע ה”לא מובן” ממשיך, אצל רבים, גם לתוך האישום הפלילי עצמו.

לבטח שמדובר באיומים במשפחה – או בין בני זוג. אז לא ברור כלל למה האירוע חורג משיחה “רגילה”, אולי סוערת במקצת אבל בלי שום כוונה מעבר לשיחה.

בתור עורך דין פלילי המטרה היא לשקף לאדם את ההליך בו הוא נימצא – לצורך התמודדות מיטבית. להסביר לו את הסיכונים ואת תוצאו האמירות השונות שהוא חפץ לומר.

ראוי לתכנן את הדברים שתגיד לפי התוצאות המסתברות שלהם – בסיומו של ההליך המשפטי.


למה שיחה “סוערת” הופכת לאירוע פלילי

אנשים נורמטיביים רבים “לא מבינים” (גם ללא מרכאות) כיצד נקלעו לאירוע פלילי! מעבר לכך, לאישום פלילי.

הם לא מבינים, שכן הם ראו באירוע כאירוע “אזרחי” לכל היותר שיחה סוערת. בעיני עצמם הם היו באירוע שכלו דיבורים, המשך של השיחה, הם לא “ראו” אירוע פלילי של “איומים”.

הם, מבחינתם, היו ללא כוונה לפגיעה. ללא כוונה למימוש. הם לא התכוונו לדבר, אלא רק לדבר, הצד האחר הגיש תלונה במשטרה.

עבור רבים ההבדל בין קללה מותרת להסבר על פעולות עתידיות חוקיות לחלוטין ל”איום פלילי” גם אם במילים, או, במשתמע – לא תמיד ברור.

כולם יודעים שמותר לקלל! אבל מהו ההבדל בין קללה מותרת לאיום פלילי אסור?


איום כעבירת אלימות

איום – חובה להבין, מדובר בעבירת אלימות! יש אישומים פליליים רבים על עבירת האיומים!

לא פעם שמגיעים לתחנת המשטרה מתברר שבנוסף יש טענה לעבירה של תקיפה זאת או אחרת, או שיש אירוע של סחיטה באיומים, שכן האיום בא מתוך מטרה לקבל דבר מה.

חשוב לדעת, לא פעם הצד האחר מבין היטב שלא מדובר באיום – אבל “נוח” לו להציג את הדברים כאיום פלילי. בעקבות זאת להגיש תלונה במשטרה.

המשטרה מתחילה לסייע בידו, כך יוצא לא אחת שבמקום לשלם חוב, או, לפעול בדרך הגונה ומתבקשת המשטרה שמה חוצץ בינו ובין החובות שנמצאות עליו.

חשוב לציין – מומלץ לשכור עורך דין פלילי מטעמך בכול חקירה לבטח וכל אירוע עם המשטרה.

עורך דין פלילי אדטו מוטי – 052-23-32-651 חירום.


מהי עבירת איום

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

בעבירה פלילית של איומים – כתוצאה ממילים שנאמרו, או, התנהלות פיזית מסוימת, יש למערכת החוק רצון לטפל באירועים!

המטרה היא למנוע סכנה להמשך, אולם גם לטפל באירוע שמולנו! הרבה מחשש שמילים/התנהלות תוביל למעשים פליליים חמורים עוד יותר.

סעיף 192 לחוק העונשין : “המאיים על אדם בכול דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם, או, להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

פעמים רבות קשה לאזרח להבין את ההבחנה בין קללות, לאיומים!

קשה להבין את ההבחנה בין איום כדין – לאיום שאינו כדין!

לא תמיד יש כוונה מאחורי האיום!

לא תמיד יש רצון להקניט ולהפחיד או או!

דגשים אלו מחייבים טיפול מקצועי על ידי עורך דין פלילי ! בעדיפות משלבי החשדות !


אמירת איום מפורשת?

חובה להפנים, אירוע של איומים לא דורש אמירה מילולית מפורשת – אפילו התנהלות בצורה מאיימת יכולה להוביל לכתב אישום פלילי בגין איומים.

הדבר מוגבר בעבירות של אלימות במשפחה, שם פעמים רבות יש פרשנות לשבבי דברים שנאמרו – ומה שמוביל לפליליות הוא ההסבר של “הקורבן” על המהות המלאה של הדברים.

פעמים רבות אנו נבחן וניראה שהפעולה העומדת בבסיס ההסבר הנוגע לחשב של “האיומים” – היא אירוע חוקי לחלוטין.

עורך הדין הפלילי נדרש כאן לסייע לחשוד לצייר את התמונה הנכונה ולהסביר האם מדובר בדרישה חוקית ? או פלילית ?


איומים? היכולת לפרש הפוך! דמגוגיה או מציאות?

פעמים רבות, למרות שברור לנו שמדובר באירוע של “איום חוקי” ינסה הצד האחר לפרש את “האיומים” החוקיים לחלוטין – באופן פלילי.

לא אחת מתוך מטרה לקבל יתרונות כתוצאה מכך שהוא מאוים ! בנסיבות אלו להפעיל את זרועות החוק לטובתו.

ראוי לציין – רבים שהם עבריינים מצליחים להפעיל את החוק לטובתם !

מצד אחד הם פוגעים באיום באחרים – ומצד שני מציגים את עצמם כמו הם הקורבנות! או “כמנבאים” נזקים וחוליים לאחר בכוח האמונה הדתית ו/או אמונה אחרת.


לדוגמה – איומים

אתה פונה לחבר יקר שקיבל ממך כסף רב כהלוואה.

לא אחת גם דורש מאדם ששכר ממך דירה לפנות אותה לאור העובדה שאינו משלם את שכר הדירה.

שתי הבקשות הנ”ל הן חוקיות לחלוטין.

שאתה לא זוכה לשום תגובה של הסכמה, אתה מאיים בנקיטת צעדים (משפטיים). לאחר נוח לפרש את האיום החוקי כאיום בפגיעה פיזית ממש !

החייב/דייר רוצה למנוע ממך לנקוט צעדים כנגדו – הוא מגיש תלונה על איומים.

אתתה נילקח לחקירה ונחקר על האיומים – בין היתר אתה חותם שלא תטריד את המתלונן ! עכשיו הוא חש את עצמו “מוגן” מפני פניות שלך.

לא אחת התלונה תהה בסיס גם לתביעה כספית שלו בטענות של האיומים !

נישמע לא הגיוני ? הרי אלא התיקים של איומים לא פעם !


איומים באלימות במשפחה

איומים באלימות במשפחה
איומים באלימות במשפחה

באלימות במשפחה לאור מקרים רבים של רציחות במשפחה – הטיפול המערכתי הוא אלים. ממש אלים.

לא אחת אנו נתקלים בתלונה של צדדים שלישיים – שלא תמיד מבינים את מלוא המשמעות של התלונה.

דוגמה אלימות במשפחה – מעורבות הילדים:

אחת הדוגמאות הבולטות הוא בני זוג מתווכחים וילד הטיפש עשרה, או שכן שנמאס לו לשמוע את הויכוחים האין סופיים – לבטח לאחר ראיה של אירוע חמור בחדשות – מגיש תלונה.

למעשה לא פעם אין תלונה – אלא רק בקשה לניידת.

מכאן הסיפור מסתבר ושהאישה מכחישה – הדבר מלמד על כך שהיא תחת איומים קשים עוד יותר.

אני ממליץ בחום להעזר בעורך דין פלילי בכל אירוע של אלימות במשפחה – לאור המיקוד המשטרתי בתיקים מסוג זה.


הקלטות בין בני זוג במהלך הליכי הגירושין

איומים במשפחה
איומים במשפחה

דוגמה בנושא:

פעמים רבות שיש שיחה של חברים נתקלים במתגרשים שם. רבים מהם מספרים שם על “איבוד עשתונות” ומילים מיותרות – כאן חובה לזכור – הכל מוקלט.

פעם היו אלה רק הנשים שמקליטות – הוכל כולם.

הנוהל הקלטה בעבירות האיומים

בני זוג נוהגים להקליט הרבה יותר מכול אחד אחר – כך יוצא שבתיקים פליליים רבים – יש תיעוד מוקלט.

האם יש איומים בכול המקרים, ההקלטה מלמדת שלא כך הדבר?

שמביטים באירועים שמופיעים בכתבי האישום, לא אחת מתקשים להבחין בין שיחה לבין איום.

קיימים מקירם בהם הגבר אמר לבת הזוג “תראי מה אני אעשה” ! אין מעבר ! אולם הפרשנות שלה מובילה את הדברים.

כאן חייבים להיות מספיק תקשורתיים על מנת לפרש את המציאות כמו שהיא באמת! חשוב לדעת חלק עצום מכתבי האישום הם על אירועים זניחים לחלוטין – שלא הוסברו באופן ראוי לחוקרים במשטרה.


הכוונה מאחורי איומים

מיותר לציין  – החוק דורש “בכוונה“. שאין כוונה – אין אירוע פלילי!

היינו מדובר בעבירת כוונה – הבדיקה היא כמובן אצל המאיים!

אין חשיבות ולא צריך לשאול את האובייקט מה הוא חש (למרות שזה רלוונטי במקומות אחרים) כתוצאה מהאיום – אלא מה הייתה הכוונה מאחורי הדברים שנאמרו ונעשו על ידי החשוד/נאשם.

על הכוונה אפשרי ללמוד מהדברים שנאמרו או נעשו !

בנוסף לבחינה של נסיבות חיצוניות רבות אחרות. כל אלו יכולות להוות חלק מההסבר של “בכוונה”.


לדוגמה איומים ביחסים בין בני זוג

עבירות במשפחה
עבירות במשפחה

באם יש צורת דיבור שהיא כוללת “איומים” בין שני אנשים בעלי רקע ממושך ונרחב של יחסים ?

פירוק הדברים על רקע מערכת היחסים תלמד שאין מדובר באיומים.

שאנו רואים את צורת התקשור הכוללת, פעמים רבות, אנו מגלים שמדובר בצורת ביטוי בלבד – שאין שום כוונה מאחוריה – בנסיבות אלו לא תתקיים עבירה פלילית.

לדוגמה  –  בני זוג שנוהגים לדבר באופן בוטא בזמן היחסים, הוצאת הביטויים מההרגל המיני – יכולה בקלות להפוך את השיחה המינית – לאיומים.


דוגמה – ההקשר הכולל 

כאן אנו מגלים שיש דפוס של שיחה, בין שני צדדים, שאיומים אין בהם כוונה של ממש. בנסיבות אלא שאין כוונה – אין איום !

דוגמה קלאסית לאמירות של איומים שאין בהם ממש אנו רואים בתוכנית “שנות השמונים”.

שם חלק גודל מהשיח הוא “מאיים”. באם נוציא אותו מהקשרו.

אבל בחינת ההקשר הכולל מלמדת שאין דבר מאחורי המילים – לבטח שאין שום כוונה פלילית.


קללה מול איום

קללה מול איום
קללה מול איום

חשוב להפנים : מותר לקלל (לפחות לפי חוק העונשין).

לבטח, מותר לקלל, את מי שאינו איש ציבור (העלבת עובד ציבור). מותר לקוות שאלוהים (כדוגמה) יכה את האדם בסדרה אין סופית של מכות וחוליים – אירועים שלמאיים באופן ברור אין כל שליטה על התרחשותם!

למרות שהדבר ברור לחלוטין – לא פעם אנו נתקלים באירוע שכולו בתחומי הקללות כאירוע של איומים – ה”מאוים” מספר על התחושות הקשות שלו לאור הקללות. כאן חשוב לנחקר ולנאשם (באם הוא נאשם) להסביר את עצמו על מנת למנוע את הגשתו של כתב אישום פלילי !


לדוגמה קללה מול איום  

המקלל מסביר למקולל שלאור מעשיו לבטח ילדיו יוכו במחלות קשות. לאור העדר היכולת של האדם להשפיע על המחלות – אין בכך איום.

ראוי לציין – שבאם הוא היה מאיים בילדיו יפגעו  – ובכוחו להשפיע על הפגיעה – יש בכך איום ואפילו קשה ביותר.


“מכה משמיים”

שמביטים בסרטונים של חקירות של ראשי ארגוני פשע – לבטח בעימותים מול עדי מדינה, אלא יבטיחו לעד המדינה שהוא יוכה בידי שמיים ! פעם הוא באופן אישי, פעם אחרת מקורבים אליו כולל ילדיו ועוד.

מדובר במה שעדים רבים מפרשים כאיום – החוק לא רואה זאת כך – הרי האיש לא משפיע על השמיים!


“איום” מותר 

איומים
איומים

מותר לאיים בפעולות חוקיות!

לדוגמה לפעול למיצוי זכויות שברור שבכוחן לפגוע באחר. לאור זאת לאחר יש אינטרס להפעיל את המשטרה שתמנע פעולה כלפיו.

לדוגמה איומים

אדם מאיים על שוכר העסק שלו שהוא יפגע בו בדרך של סילוקו מהחנות לאור העדר תשלום מצידו.

מיותר לציין – יש בכך פגיע באדם בפגיעה ב:

א. שמו.

ב. פרנסתו.

כמובן הוכל במטרה להפחיד – אולם זהו איום חוקי לחלוטין!


איום ללא מילים 

מיותר לציין – אפשרי לאיים גם ללא מילים כלל ! לדוגמה בהתנהגות.

לדוגמה :

אדם פונה לחברו ומסביר לו שאין הוא צריך לחשוש מדבר ודבר רע לא יקרא לו גם באם הוא לא ישלם את חובו. באותו הזמן המדבר משחק בסכין חדה.

למרות שיש כאן שתי פעולות מנוגדות – ברור שהמשחק בסכין בחלק גדול מהמקרים גובר.


חקירה פלילית בעבירה של איומים 

מדובר בחקירה פלילית לכול דבר ! ככזאת חובה להבין מתוך החוקר את החלק המיוחס, ולמה זה היווה איום על האחר!

לאור העובדה שעלינו להתחקות אחרי עומד דעתו של המאיים – יש צורך בשמיעת הסברו לאירוע שיתואר בפניו.

בנסיבות אלו עורך דין פלילי יוכל לשמש כעזר רב במיקוד השאלה שעומדת על הפרק.


דוגמה אירוע שאינו איום 

שני אנשים נפגשים ואחד מהם מבטיח שאלוהים יכה את האחר בסדרה של נגעים קשים שכן הוא אדם מושחת ורע.

זהו אינו איום שכן אין השפעה על מעשי האל!


דוגמה מתי אירוע מסוג זה יכול להפוך לאיום אסור – ואפילו מעבר לכך

לקוחה של המשרד טענה לקשר לכוחות שאול ולברכות אלוהים. היא קיללה אישה מסוימת באם לא תסייע לה.

אותה אישה חשה מאוימת ושילמה לה כספים רבים לצורך הסרת הקללות שרובצות עליה ועל בנה. מדובר כמובן בעבירת סחיטה באיומים. אולי כלפי אדם אחר במילים שנאמרו לא היה שום איום – אולם כאן – במציאות של חיי אותה גב’ מאוימת היה איום במעשים ובדברים.


פעולות חקירה בעבירת איומים 

פעמים רבות עבירת האיומים היא נספחת לעבירות רבות אחרות!

לאור העובדה שמדובר בדרך כלל בעבירה שאינה ברף העליון, לא תמיד יוקצו מאמצי חקירה שכוללים תרגילי חקירה מורכבים, בדרך כלל תהה הסתפקות בחקירה ועימות.

אולם באם האירוע חמור יכול ויוקצו גם פעולות מורכבות הרבה יותר.

חשוב לדעת – כיום חלק עצום מהשיח מוקלט, כך שחשוב לנחקר לפרש את המילים ואת הכוונות בעת החקירה במשטרה.


איום כחלק ממכלול פעולה בעייתי 

עורך דין פלילי חקירת איומים
עורך דין פלילי חקירת איומים

פעמים רבות עבירת האיומים תהה נספחת לעבירה קשה הרבה יותר.

– לדוגמה עבירה של אלימות – כאן חשוב יהיה למדינה להציג גם את הנדבך המאיים – וטענה שבעצם האיום שקדם למעשים יש על מנת להציג את הכוונה שהתפתחה בהמשך.

לדוגמה – איום ברצח:

אדם אומר לחברו שיהרוג אותו. בהמשך מתפתח אירוע (אפשרי גם ימים אחרי) ואז מת המנוח (אותו החבר).

האם יש קשר בין האירועים ? המדינה תחקור את האירוע מתוך כוונה להפוך אותו לנקודת ציון של הכוונה! בנסיבות אלו חשוב ביותר להלחם והסביר את הנושא – בהתעלם מהאירועים בהמשך.


שימוע בעבירות איומים 

אין חובת שימוע שיש רק עבירה של איומים!

הדבר הוא בעייתי לאור העובדה הפשוטה – כתב האישום יכול להגיע בחטף  -בלי שום הזהרה מוקדמת!

שימוע חל מעבירה של פשע (מעל ל 3 שנות מאסר).

לא אחת האיומים הם ללא מתלונן בפועל, אלא מהנסיבות הכוללות.

לדוגמה אדם שלישי מתאר את האירוע מתוך עיניו שלו. לדוגמה: הוא ראה את הבעל רץ לכיוון האישה באופן מאיים.

מיותר לציין – מדובר פעמים רובת בפרשנות של אדם שלישי – והאישה כלל לא חשה את עצמה מאוימת.


הסדרים מותנים

פעמים רבות באירוע של “איומים” הנושא ייסגר בהליך של “הסדר מותנה”!

היינו ללא כל המשך רישום פלילי. הדבר אפשרי גם ב”מכתב התנצלות” זה או אחר, או הליך של צדק מאחה.

כאשר המטרה הכוללת של הנחקר היא להוביל ל”הסדר מותנה”, הדבר ניבנה כבר בעת החקירות במשטרה, בהמשך במכתבי הסגירה ועוד ועוד.

חובה לדעת בעבירות של אלימות במשפחה אין אישור להסדרים מותנים!

בנסיבות אלא שסגירת תיק איומים במשפחה היא מורכבת – יתכן ולא תהה ברירה אלא להיכנס לתוך הקלחת המשפטית.