כללי

אכיפה בררנית פרק בבניה – .8/20: אכיפה בררנית : בעקבות פסק דין ע"פ 9601-02-10. כב' השופטת מיכל אגמון גונן. טענת אכיפה בררנית היא טענה כנגד רשות המנהל. טענה מקדמית, במרבית המקרים, אבל לא רק. היא יכולה לבוא (גם אחרי שנכשלה

הליך-ההסגרה, הסגרת אדם למדינה אחרת לצורך משפט שם היא מהאירועים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת. אני מביא חלק מתוך פסק הדין אברגיל – ב"ש 5308/08 (חובה לזכור פסקי דין קוראים במקור! כאן יש דגשים שלי וכותרות שלא נמצאות בתיק

במערכת המשפט, חיפוש האמת הוא משימה מורכבת, הדורשת איסוף וניתוח ראיות בצורה מדויקת וקפדנית. שני סוגי ראיות עיקריים משמשים חוקרים ובתי משפט: ראיות פורנזיות וראיות נסיבתיות. הבנת ההבדלים ביניהם חיונית להערכת משקלן וחשיבותן בתיקים משפטיים. ראיות פורנזיות: ראיות נסיבתיות: הערכת

עד תביעה המזומן על ידי ההגנה, האומנם הליך אפשרי? מה החוקים לכך? רישום של אדם או חפץ בכתב האישום ברשימת עדי התביעה – הופכת אותו לאדם שאסור להגנה ליצור עמו קשר (לבטח בנושאי העדות). בסיום פרשת התביעה וההכרזה אלו עדי

כלא איילון, בשמו הקודם "כלא רמלה", הוא מתקן כליאה מרכזי לאסירים בישראל, לבטח בשאלת האסירים החמורים. במקום אסירים אשר השפוטים למעלה ל 7 שנות מאסר כולל אסירי עולם (גם לא קצובים) כמו גם אנשי אירגוני פשע. איתם לא אחת הכלא,

אסיר שעבר ריצוי של שני שלישים מתקופת המאסר זכאי – בתנאים מסויימים – לקבל שחרור מוקדם, על תנאי. חשוב לזכור, מדובר אותנם בזכות, אולם רק מיעוט האסירים מגיעים למציאות במסגרתה הם מצליחים לקבל את אותו שחרור, כך שחובה לזכור, את

כלא מעשיהו נימצא במתחם איילון בעיר רמלה. לכלא מספר אגפים ששונים ביותר אחד מהשני, בכלל מדובר בכלא "נוח" יחסית. עם אגפים לאסירים מבוגרים, חולים ועוד. בבית הכלא יש אסירים שיתרת המאסר שלהם היא פחות מ 7 שנות מאסר. מטרת המתקן

החזרת חפץ לפי סעיף 37 לפקודת סדר הדין הפלילי, האם היא חלה על החזרת הצילום והעתקה של אותו החפץ?