כללי

הסגרת אדם למדינה אחרת לצורך משפט שם היא מהאירועים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת. אני מביא חלק מתוך פסק הדין אברגיל – ב"ש 5308/08 (חובה לזכור פסקי דין קוראים במקור! כאן יש דגשים שלי וכותרות שלא נמצאות בתיק עצמו

במערכת המשפט, חיפוש האמת הוא משימה מורכבת, הדורשת איסוף וניתוח ראיות בצורה מדויקת וקפדנית. שני סוגי ראיות עיקריים משמשים חוקרים ובתי משפט: ראיות פורנזיות וראיות נסיבתיות. הבנת ההבדלים ביניהם חיונית להערכת משקלן וחשיבותן בתיקים משפטיים. ראיות פורנזיות: ראיות נסיבתיות: הערכת

עד תביעה שלא נקרא להעיד בסיום פרשת התביעה וההכרזה אלו עדי מתחילה פרשת ההגנה. כזכור, כתב האישום כולל רשימה של עדי התביעה, עדים בעזרתם המדינה מנסה להוכיח את עובדות כתב האישום. במהלך המשפט, וכמובן עוד לפניו, להגנה אסור לפנות לאותם

כלא איילון, בשמו הקודם "כלא רמלה", הוא מתקן כליאה מרכזי לאסירים בישראל, לבטח בשאלת האסירים החמורים. במקום אסירים אשר השפוטים למעלה ל 7 שנות מאסר כולל אסירי עולם (גם לא קצובים) כמו גם אנשי אירגוני פשע. איתם לא אחת הכלא,

אסיר שעבר ריצוי של שני שלישים מתקופת המאסר זכאי – בתנאים מסויימים – לקבל שחרור מוקדם, על תנאי. חשוב לזכור, מדובר אותנם בזכות, אולם רק מיעוט האסירים מגיעים למציאות במסגרתה הם מצליחים לקבל את אותו שחרור, כך שחובה לזכור, את

כלא מעשיהו נימצא במתחם איילון בעיר רמלה. לכלא מספר אגפים ששונים ביותר אחד מהשני, בכלל מדובר בכלא "נוח" יחסית. עם אגפים לאסירים מבוגרים, חולים ועוד. בבית הכלא יש אסירים שיתרת המאסר שלהם היא פחות מ 7 שנות מאסר. מטרת המתקן