אדם שנישאל שאלה על ידי שוטר והוא יודע את התשובה – צריך לענות את התשובה! זהו כלל הזהב.
מצד שני מה עושים שהתשובה יכולה להזיק לאדם ? לפגוע בו באופן קשה ? הכל כמובן בראיה סבירה של העתיד?
כאן אנו מגיעים לזכות השתיקה ! אדם לא חייב להפליל את עצמו!
“הזכות” של הנחקר בחקירה פלילית במשטרה, שעה שהוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, או צפוי להיות נחקר כחשוד, שלא להגיב/להשיב לחשדות וטענות שמוטחות בו וכמובן שלא לספק ראיות כנגד עצמו.
שיהיה ברור – אסור לשקר – אלא רק שלא להגיב, או להשיב.
הזכות היא אישית – לכן, חובה שהסיכון יהיה כלפיו ולא כלפי אחרים!
זכות השתיקה בחקירת משטרה
הזכות המדוברת היא במהלך החקירה הפלילית במשטרה ! היא כוללת דיבור וכן הספקה של חומרים לחקירה שמתנהלת ! (נתעלם מהסייג בדיני המס).
היקף זכות השתיקה: במסגרת ה”זכות” נמצאת גם זכותו של הנחקר שלא לספק ראיות (גם לא פורנזיות) שיוכיחו את אשמתו או אפילו שישללו את אשמתו ! או יתמודדו עם חלק מהראיות שכנגדו. (אין זכות שתיקה מול ממס הכנסה – לאור החובות לספק חומרים שם).
במשפט העברי המשפט שמייצג את הזכות הוא : “אין אדם משים עצמו רשע“.
לעדים “סתם” בעת החקירה במשטרה – אין “זכות שתיקה“
זכות השתיקה היא אישית – ובאה רק להגן על האדם מפני עצמו – ולא להגן על אחרים!
לפי המשטרה, בתוכן האזהרה שתאמר לחשוד, עצם השימוש בזכות השתיקה – מחזק את הראיות שיש בידי המדינה.
האומנם הגיוני ? הרי באם הדבר מחזק – מה המשמעות של הזכות לשתוק ?
עד כמה שהדבר ישמע מופרח – שופטים רבים משווים בין שתיקה בבית המשפט שם יש בדברים כדאי לחזק את האישומים לשתיקה בחקירת משטרה.
http://www.justice.gov.il/Units/MishpatIvri/Gilyonot/315.doc
האם הימנעות נחקר להשיב מחזקת את החשדות?
לפי המשטרה כמובן שכן – בפתח כל חקירה פלילית הדבר נאמר כאילו הוא עובדה ידועה ! (במסגרת ההזהרה).
מתוך בש”פ 8112/19 :”…יש בשתיקתו כדי לשמש חיזוק לראיות הנסיבתיות נגדו, גם ביחס להכרעה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בשלב זה של ההליך (בש”פ 6293/18 אבו סרחאן נ’ מדינת ישראל, פסקה 15 (3.10.2018)).
על זכות השתיקה בבית המשפט
מי קבע גזירה שווה לחשודים? הרי הנאשם לבטח מיוצג, ההליך בפני שופט ועוד!
כאמור – נהוג לייחס את “זכות השתיקה” לחקירה במשטרה. הרי בבית המשפט חל הכלל – סעיף 162 לחסד”פ: “הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה…“. שם, שאתה נאשם, יש לך עורך דין פליליואווירה מפוקחת היטב על ידי שופט וסטרילית.
אבל ההקבלה שמבצעת המשטרה כלפי חשודים – כמו שהדבר מופיע בטופסי החקירה לא זוכה לעיגון חוקי.
זכות השתיקה לפי פסק דין מנחה
מתוך פסק דין ניר חזיזה – תפ”ח 11459-10-09 מדינת ישראל נ’ חזיזה(עציר) מחוזי מרכז : “….אין חולק כי זכותו הבסיסית של חשוד היא לשתוק בחקירתו, ואלם פסיקת בית המשפט העליון הבהירה כי מימוש זכות זו עלול להיות בעוכריו של הנאשם.
כך, למשל, בע”פ 6167/99 בן שלוש נ’ מדינת ישראל, נז(6) 557 (2003) (להלן: “עניין בן שלוש”) דובר בנאשם, אשר בדומה לנאשם שלפנינו, נימק את סירבו לשתף פעולה עם חוקריו בטענה כי “תופרים לו תיק”.
בית המשפט העליון לא קיבל הסבר זה, והבהיר את ההלכה באופן הבא:
“שתיקתו של המערער משלב מוקדם ביותר בחקירה, כשהסבריו לשתיקתו קלושים, משקפת התנהגות שאינה מתיישבת עם חפות, אלא ההפך מכך: היא מקרינה חוסר מהימנות והיעדר הסברים סבירים, העשויים לעמוד כמשקל שכנגד לגרסה המפלילה שהונחה על-ידי התביעה. סירוב נאשם לשתף פעולה בהליכי חקירה שבכוחם לתרום להוכחת חפותו עשוי לשקף התנהגות מפלילה. בהיעדר הסבר תמים לסירוב עשוי חוסר שיתוף פעולה כאמור לחזק את הראיות הקיימות נגדו ואף להיות בעל כוח ראייתי עצמאי, בבחינת ראיה נסיבתית”
(שם, בעמודים 590 – 591).
שימוש בזכות השתיקה בצורה חלקית
יש אירועים בהם חובה להשתמש בזכות השתיקה. בצורה חלקית.
חובה גם להבהיר את הנושא היטב לחוקרים – ולדאוג לתיעוד מלא של האירוע.
דוגמה לשתיקה חלקית
אתה מגיע לתחנה בזימון טלפוני -החוקר מבטיח לך שמדובר באירוע “קטן”.
לאור החשש, אתה בא עם עורך דין פלילי.
עורך הדין משוחח עם החוקר בנוכחותך – החוקר מסביר שאתה צפוי להישאל מספר שאלות צנוע, שיאן באמת אירוע גדול, שעוד רגע יש סיכוי שתצא. שאנחנו סך הכול בשיחה הזאת מעכבים את יציאתך לבית בהקדם.
בנוסף – החוקר מערפל את האירוע למשהו הגובל בחסר עניין.
בנסיבות אלא ברור שהייעוץ יהיה קצר.
מיד שמתחילה החקירה , אחרי שתי שאלות, מתברר שאתה נימצא במגה תיק.
זה הרגע לעצור, לדאוג לתיעוד מלא של הדברים ולבקש את עורך הדין הפלילי – לתת לכתוב תיאור מלא של כל הטענות – ולדאוג שיהיה רישום מלא של הדברים.
להסביר שאתה תשתוק עד לרגע שיגיע עורך הדין הפלילי לייעוץ נוסף. בלי ייעוץ נוסף – אין מה להמשיך לדבר.
שתיקה חלקית, דוגמה
מתוך פסק דין חזיזה ניר על שתיקה חלקית : תפ”ח 11459-10-09 מדינת ישראל נ’ חזיזה(עציר)
“…..במקרה שלפנינו לא יכול להיות ספק כי הנאשם סירב לשתף פעולה בחקירותיו.
העובדה שהסכים להצטלם עם קסדה, או שבסיום חקירתו האחרונה (אשר בה, כמו בקודמותיה, שתק) התריס כי הוא מוכן לעימות, אינה יכולה לשנות את מהות העניין.
זאת ועוד, לסירוב לא ניתן כל הסבר, מעבר לטענה הכללית של חוסר אימון במשטרה – טענה שנדחתה כאמור בעניין בן שלוש.
לאור זאת, צודקת המאשימה בטענתה כי על פי עמדת בית המשפט העליון, שהיא הלכה מחייבת מבחינתנו, יש לראות בהתנהלות הנאשם בעת חקירתו משום חיזוק לחומר הראיות הקיים נגדו”.
בעיות תרגום כסיבה לשתוק בעת החקירה
באם יש אירוע שמחייב את השתיקה זהו המקרה במסגרתו אין חוקר המסוגל לתקשר באופן סביר בשפתו של הנחקר.
לדוגמה הנחקר הוא צרפתי וזה נחקר באנגלית רצוצה שלו ולא פחות רצוצה של החוקר.
זה הרגע לבקש לרשום שאין רצון להשיב במציאתו הזאת לשאלות כמו שהן עולות בחקירה.
למה יש צורך בזכות שתיקה?
הזכות להימנע מהפללה עצמית קיימת בכול שיטה משפטית במערבית.
ההיגיון מאחורי השימוש ב”זכות השתיקה” פשוט – הכבוד האנושי מחייב זאת! בזמני עבר המשטרה נלחמה בשתיקות באמצעים פיזיים קשים (מכות) – כיום המלחמה בשתיקה היא באופן מניפולטיבי שכלי.
במידה ולא תהה זכות שכזאת אזי החקירה הפלילית יכול ותתמקד אך ורק ב”שבירתו” שלך החשוד. רבים רבים ישברו – בלי שהם אשמים באירוע הפלילי עצמו ! (לפי ניסיון העבר).
ללא הבנה של הזכות – היינו היכולת להיוועץ בעורך דין פלילי (שלבי החקירה הלוחצים יותר ופחות) – אין משמועת לזכות השתיקה כלל !
המצב הרגשי ששולח את החשוד לשתוק בעת החקירה
מדובר בתיקים של סוכן משטרה רוכש סמים/נשק מאדם – באין תגובה – הראיות יכריעו.
לדוגמה סחר בסמים
תיק סחר בסמים חמור ביותר, בפעם האחרונה הלקוח התחייב לאחר על הספקה של כמות אדירה של סמים ולא סיפק אותה. אבל פעמים אחרות סיפק את הסם (סמים קלים).
הסיום בעבודות של”צ ! (בין התיקים כאן).
זכות שתיקה בעבירות מין?
בעבירות מין – שיש שני אנשים באירוע. שתיקה כמעט תמיד תוביל להוכחת האשמה!
לכן חשוב לדעת – בעבירות מין – יש את הצורך להתמודד אל מול החשדות ! אסור להשאיר את מלוא הזירה למתלוננת בלבד !
(הדברים נאמרים כאן למרות שיש בין התיקים גם זיכוי בעבירת אונס – סידרת עבירות – שם החשוד במשטרה פשוט הכחיש את הסיפור כולו- אולם זהו החריג ! ).
לסייע לחוקרי המשטרה?
על אחת כמה וכמה בעבירות אלימות חמורות הרבה פחות – ואפילו בעבירות אחרות קלות בהרבה ! (ככול שהעבירה חמורה יותר יש את הצורך לעמוד בכללים באופן דווקני הרבה יותר).
מתוך תיק פלילי שם הופיעה הח”מ : הנחקר הוא רפ”ק במשטרת ישראל !!!
עורך דין פלילי במרכז (בית המשפט המחוזי לוד)
629/22 השוטר: “הרגשתי שאני מדבר אליו כמו אב לבן,..”.
בית המשפט: כ.ה.ש $$$ : “אתה שוטר, אתה רב פקד, אתה במדים, ויש פה קטין, והקטין מתלבט והוא אומר: תחכו, אני רוצה לחכות רגע לעורך דין. אז אתם משכנעים ממש בשכנוע, זה לא צריך לעשות”.
628/20: “יכול להיות מאוד שהוא אמר נחכה לעורך דין, אני רוצה לחכות להיפגש עם עורך דין, אבל בסופו של דבר אנחנו ממשיכים לדבר והוא כן מבקש לדבר”.
ככה זה ניראה בפועל!
חובה לשתוק עד הגעת עורך הדין הפלילי
רק לעורך הדין הפלילי היכולת לבחון את העובדות יחד איתך – מבלי שהדבר יפגע בהמשך החקירות !
יחד לבצע שק”ד ולהבין האם יש צורך לשתוק או שעדיף להסביר ולתאר את האירועים מנקודת הראות של החשוד !
כל תגובה יכולה, שאינה אמת, להיחשב לשקרים (שמחזקים את החשדות)!
מצד שני – על המדינה החובה להביא את ההוכחות לאשמה – ולנחקר אין כל סיבה לסייע לחוקרים להפליל אותו עצמו. או אפילו להפליל אחרים שהוא חפץ ביקרם !
בנימה אישית – התבונה נעלמת (ללא מנוסים רבים) בעת החקירות!
הלחץ האישי הרגעי לדוגמה זה של הצורך להיות במקום אחר משבש את הדעת.
פעמים רבות כל מה שהיה נדרש ממני הוא להרגיע, למקד, ולהסביר שיש צורך למסור את הדברים כהווייתם!
אולי להדגיש נקודה זאת או אחרת – אבל לא לפחד מהאמת!
זאת דוגמה לכך שראוי היה לשתף פעולה ולמסור גרסה!
הזכות לשתוק? דוגמה נוספת
הוא לא מתמודד עם הטענה בייחס לאירוע ביום מסוים – הוא מתמודד מול התלונה “הגדולה”!
מתי צריך פשוט לשתוק
הרי אנשים בפוליטיקה שתקו את עצמם לדעת עוד ועוד (ח”כ בוז’י הרצוג לדוגמה) הדבר לא שיבש להם דבר בהמשך החיים.
שקרים בחקירה היא בחירה רעה מאוד.
פרשת מאבטח הרמטכ”ל שם הוא תקף בחרון אפו את מי שטענה שהוא אנס אותה – באותו הזמן בדיקת די אן אי הייתה ברקע. זה לא המקום לתקוף! זה מקום להמתין.
גרסה עובדתית חליפית
זה המקום להסביר שבית המשפט מצווה לבחון גם גרסה עובדתית חליפית שהנאשם אינו טוען לה כלל – הדוגמא הבולטת בתחום זה הוא פרשת הנשיא לשעבר משה קצב.
גלובס | גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 28/06/11 13:57 | עודכן 28/06/11 17:11
דוגמה – תקיפת האישה
בכול אופן, הגב’ העידה, פורקה בחקירה לגזרי גזרים על שקריה, ולכן הגרסה שלו – למרות שלא נשמעה קודם – התקבלה.
תיק נוסף שממחיש את נושא השתיקה הוא פס”ד ללום: באתר (זיכוי גם).
עו”ד פלילי לייעוץ פלילי
- האם להשתמש בזכות השתיקה. (גורף סלקטיבי).
- לימוד תרגילי החקירה השונים.
- מיקוד החקירה.
- מיקוד החזית (קו העימות בחקירה).
- לימוד ההתנהלות הנכונה בחקירה.
- לימוד ההתייחסות למוצגים/עדויות שמוצגים בחקירה.
- לימוד כיצד להימנע מהסתבכויות לוואי בחקירה.
- הבנה של קו ההגנה מול רכיבי העבירה הפלילית.
- בניית החקירה וטענות ההגנה ביחס לעבירה.
- שפת גוף בחקירה מול עימות.
- פוליגרף.
- כמובן בסיום כל הליך חקירתי מתבצע ניתוח והבנה של מה שהתרחש ונקבעים כללים להמשך הפעילות בחקירה.
באם יש מקום שיש את החובה לשתוק זהו הרגע של הלבנת ראיות.
מוצגת ראיה שקבילותה בספק! עצם התגובה על הראיה תוביל לעדות שתאשר את הראיה כראיה קבילה.
בנסיבות אלו אסור להגיב! הרי התגובה תיצור ראיה חדשה שתכניס את הראיה שאסור להשתמש בה אל תוך התיק הפלילי כראיה שניתן להשתמש בה.
זכות השתיקה בבית המשפט
זכות השתיקה במהלך המשפט היא “זכות” שאפשר לומר שאינה קיימת, ולראיה אין כמעט איש עושה בה שימוש, הרי בפועל נאשם שעושה שימוש בזכות השתיקה כמוהו כמודה באשמה – לפי החוק שתיקה במשפט יכולה להוות תמיכה בראיות התביעה.