זכות השתיקה

עו"ד פלילי אדטו זכות השתיקה
עו”ד פלילי אדטו זכות השתיקה

אדם שנישאל שאלה על ידי שוטר והוא יודע את התשובה – צריך לענות את התשובה! זהו כלל הזהב.

מצד שני מה עושים שהתשובה יכולה להזיק לאדם ? לפגוע בו באופן קשה ? הכל כמובן בראיה סבירה של העתיד?

כאן אנו מגיעים לזכות השתיקה ! אדם לא חייב להפליל את עצמו!

“הזכות” של הנחקר בחקירה פלילית במשטרה, שעה שהוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, או צפוי להיות נחקר כחשוד, שלא להגיב/להשיב לחשדות וטענות שמוטחות בו וכמובן שלא לספק ראיות כנגד עצמו.

שיהיה ברור – אסור לשקר – אלא רק שלא להגיב, או להשיב.

הזכות היא אישית – לכן, חובה שהסיכון יהיה כלפיו ולא כלפי אחרים!


זכות השתיקה בחקירת משטרה

הזכות המדוברת היא במהלך החקירה הפלילית במשטרה  היא כוללת דיבור וכן הספקה של חומרים לחקירה שמתנהלת ! (נתעלם מהסייג בדיני המס).

היקף זכות השתיקה: במסגרת ה”זכות” נמצאת גם זכותו של הנחקר שלא לספק ראיות (גם לא פורנזיות) שיוכיחו את אשמתו או אפילו שישללו את אשמתו ! או יתמודדו עם חלק מהראיות שכנגדו. (אין זכות שתיקה מול ממס הכנסה – לאור החובות לספק חומרים שם).

במשפט העברי המשפט שמייצג את הזכות הוא : “אין אדם משים עצמו רשע“.

הזכות נחשבת לחלק מההליך ההוגן של מערכת המשפט ונמצאת בכול מערכת משפט במערב.

לעדים “סתם” בעת החקירה במשטרה – אין “זכות שתיקה

זכות השתיקה היא אישית – ובאה רק להגן על האדם מפני עצמו – ולא להגן על אחרים!

לפי המשטרה, בתוכן האזהרה שתאמר לחשוד, עצם השימוש בזכות השתיקה – מחזק את הראיות שיש בידי המדינה.

האומנם הגיוני ? הרי באם הדבר מחזק – מה המשמעות של הזכות לשתוק ?

עד כמה שהדבר ישמע מופרח – שופטים רבים משווים בין שתיקה בבית המשפט שם יש בדברים כדאי לחזק את האישומים לשתיקה בחקירת משטרה.

http://www.justice.gov.il/Units/MishpatIvri/Gilyonot/315.doc


האם הימנעות נחקר להשיב מחזקת את החשדות?

עו"ד פלילי ייעוץ לבחור לשתוק
עו”ד פלילי ייעוץ לבחור לשתוק

לפי המשטרה כמובן שכן – בפתח כל חקירה פלילית הדבר נאמר כאילו הוא עובדה ידועה ! (במסגרת ההזהרה).

זכות השתיקה מקשה ביותר על החוקים!
לאור הקושי, המשטרה לא מקנה משמעות “לזכות השתיקה” ומנסה לחבל בה שוב ושוב (בעבר היה הסבר לחוקרים במסמכים רשמיים כיצד לעקוף את הזכות !).
כיום המשטרה יצרה טופס חקירה מתאים שמסביר זאת תוך הפניה לסעיף 162 לחסד”פ “הבעיה” היחידה היא שהסעיף האמור הוא לא בייחס לחקירות משטרה!

הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה…“. היינו בבית המשפט הימנעות מלהעיד/להשיב על שאלות יכול ויוביל לחיזוק משקל הראיות של התביעה. אבל שם מדובר בנאשם. במשפט, ולא בחקירה במשטרה.

מתוך בש”פ  8112/19 :”…יש בשתיקתו כדי לשמש חיזוק לראיות הנסיבתיות נגדו, גם ביחס להכרעה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בשלב זה של ההליך (בש”פ 6293/18 אבו סרחאן נ’ מדינת ישראל, פסקה 15 (3.10.2018)).


על זכות השתיקה בבית המשפט

משום מה מערכת המשפט בארץ כושלת חמורות בהבנת התמונה הנ”ל !
 כיום, בפועל, שמירה על זכות השתיקה מובילה לא רק להארכת המעצר בשל הסתבכות החקירה, אלא, גם, להגברת המסוכנות (בשאלת המעצר עד לתום ההליכים). כמו כן במקרים מסוימים עצם השתיקה מחזקת את ראיות התביעה במשפט הפלילי עצמו.

 זכות השתיקה, האם החוק מסייג?
הסעיף אליו מפנים מדבר על הימנעות הנאשם להשיב מחזקת את האישומים. זהו סעיף שמתייחס למשפט עצמו!

מי קבע גזירה שווה לחשודים? הרי הנאשם לבטח מיוצג, ההליך בפני שופט ועוד!

כאמור – נהוג לייחס את “זכות השתיקה” לחקירה במשטרה. הרי בבית המשפט חל הכלל – סעיף 162 לחסד”פ:הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה…“. שם, שאתה נאשם, יש לך עורך דין פליליואווירה מפוקחת היטב על ידי שופט וסטרילית.

לכן ברור שבבית המשפט הפלילי הימנעות מלהעיד/להשיב על שאלות יכול ויוביל לחיזוק משקל הראיות של התביעה.

אבל ההקבלה שמבצעת המשטרה כלפי חשודים – כמו שהדבר מופיע בטופסי החקירה לא זוכה לעיגון חוקי.


זכות השתיקה לפי פסק דין מנחה

מתוך פסק דין ניר חזיזה – תפ”ח 11459-10-09 מדינת ישראל נ’ חזיזה(עציר) מחוזי מרכז : “….אין חולק כי זכותו הבסיסית של חשוד היא לשתוק בחקירתו, ואלם פסיקת בית המשפט העליון הבהירה כי מימוש זכות זו עלול להיות בעוכריו של הנאשם.

כך, למשל, בע”פ 6167/99 בן שלוש נ’ מדינת ישראל, נז(6) 557 (2003) (להלן: “עניין בן שלוש”) דובר בנאשם, אשר בדומה לנאשם שלפנינו, נימק את סירבו לשתף פעולה עם חוקריו בטענה כי “תופרים לו תיק”.

בית המשפט העליון לא קיבל הסבר זה, והבהיר את ההלכה באופן הבא:

שתיקתו של המערער משלב מוקדם ביותר בחקירה, כשהסבריו לשתיקתו קלושים, משקפת התנהגות שאינה מתיישבת עם חפות, אלא ההפך מכך: היא מקרינה חוסר מהימנות והיעדר הסברים סבירים, העשויים לעמוד כמשקל שכנגד לגרסה המפלילה שהונחה על-ידי התביעה. סירוב נאשם לשתף פעולה בהליכי חקירה שבכוחם לתרום להוכחת חפותו עשוי לשקף התנהגות מפלילה. בהיעדר הסבר תמים לסירוב עשוי חוסר שיתוף פעולה כאמור לחזק את הראיות הקיימות נגדו ואף להיות בעל כוח ראייתי עצמאי, בבחינת ראיה נסיבתית

(שם, בעמודים 590 – 591).


שימוש בזכות השתיקה בצורה חלקית

יש אירועים בהם חובה להשתמש בזכות השתיקה. בצורה חלקית.

חובה גם להבהיר את הנושא היטב לחוקרים – ולדאוג לתיעוד מלא של האירוע.


דוגמה לשתיקה חלקית

אתה מגיע לתחנה בזימון טלפוני  -החוקר מבטיח לך שמדובר באירוע  “קטן”.

לאור החשש, אתה בא עם עורך דין פלילי.

עורך הדין משוחח עם החוקר בנוכחותך – החוקר מסביר שאתה צפוי להישאל מספר שאלות צנוע, שיאן באמת אירוע גדול, שעוד רגע יש סיכוי שתצא. שאנחנו סך הכול בשיחה הזאת מעכבים את יציאתך לבית בהקדם.

בנוסף – החוקר מערפל את האירוע למשהו הגובל בחסר עניין.

בנסיבות אלא ברור שהייעוץ יהיה קצר.

מיד שמתחילה החקירה , אחרי שתי שאלות, מתברר שאתה נימצא במגה תיק.

זה הרגע לעצור, לדאוג לתיעוד מלא של הדברים ולבקש את עורך הדין הפלילי – לתת לכתוב תיאור מלא של כל הטענות – ולדאוג שיהיה רישום מלא של הדברים.

להסביר שאתה תשתוק עד לרגע שיגיע עורך הדין הפלילי לייעוץ נוסף. בלי ייעוץ נוסף – אין מה להמשיך לדבר.


שתיקה חלקית, דוגמה

מתוך פסק דין חזיזה ניר על שתיקה חלקית : תפ”ח 11459-10-09 מדינת ישראל נ’ חזיזה(עציר)

“…..במקרה שלפנינו לא יכול להיות ספק כי הנאשם סירב לשתף פעולה בחקירותיו.

העובדה שהסכים להצטלם עם קסדה, או שבסיום חקירתו האחרונה (אשר בה, כמו בקודמותיה, שתק) התריס כי הוא מוכן לעימות, אינה יכולה לשנות את מהות העניין.

זאת ועוד, לסירוב לא ניתן כל הסבר, מעבר לטענה הכללית של חוסר אימון במשטרה – טענה שנדחתה כאמור בעניין בן שלוש.

לאור זאת, צודקת המאשימה בטענתה כי על פי עמדת בית המשפט העליון, שהיא הלכה מחייבת מבחינתנו, יש לראות בהתנהלות הנאשם בעת חקירתו משום חיזוק לחומר הראיות הקיים נגדו”.


בעיות תרגום כסיבה לשתוק בעת החקירה

באם יש אירוע שמחייב את השתיקה זהו המקרה במסגרתו אין חוקר המסוגל לתקשר באופן סביר בשפתו של הנחקר.

לדוגמה הנחקר הוא צרפתי וזה נחקר באנגלית רצוצה שלו ולא פחות רצוצה של החוקר.

זה הרגע לבקש לרשום שאין רצון להשיב במציאתו הזאת לשאלות כמו שהן עולות בחקירה.


למה יש צורך בזכות שתיקה?

הזכות להימנע מהפללה עצמית קיימת בכול שיטה משפטית במערבית.

ההיגיון מאחורי השימוש ב”זכות השתיקה” פשוט – הכבוד האנושי מחייב זאת! בזמני עבר המשטרה נלחמה בשתיקות באמצעים פיזיים קשים (מכות) – כיום המלחמה בשתיקה היא באופן מניפולטיבי שכלי.

במידה ולא תהה זכות שכזאת אזי החקירה הפלילית יכול ותתמקד אך ורק ב”שבירתו” שלך החשוד. רבים רבים ישברו  – בלי שהם אשמים באירוע הפלילי עצמו ! (לפי ניסיון העבר).

ללא הבנה של הזכות – היינו היכולת להיוועץ בעורך דין פלילי (שלבי החקירה הלוחצים יותר ופחות) – אין משמועת לזכות השתיקה כלל !


המצב הרגשי ששולח את החשוד לשתוק בעת החקירה

עבור החוקרים במשטרה השימוש “בזכות השתיקה” יכול ותהה מתנה מובחרת!
לדוגמה באירועים בהם יש להם ראיות לרוב – כמו “תיק סוכן”. שם האירוע כולו מצולם.

מדובר בתיקים של סוכן משטרה רוכש סמים/נשק מאדם – באין תגובה – הראיות יכריעו.


לדוגמה סחר בסמים

זכות השתיקה - סחר בסמים
זכות השתיקה – סחר בסמים

תיק סחר בסמים חמור ביותר, בפעם האחרונה הלקוח התחייב לאחר על הספקה של כמות אדירה של סמים ולא סיפק אותה. אבל פעמים אחרות סיפק את הסם (סמים קלים).

באם היה שותק – היה מורשע בכול ובלי נסיבות מקלות.

אבל … הוא תאר מצב במסגרתו הוא היה נסחט למעשה להביא סמים לאור הפחד שלו מהסוכן המשטרתי שהצטייר בעיניו כעבריין מאיים.

כך יצא שהוא העביר סמים שלא היו ברשותו בעת ההזמנה – הכול בלי רווח כספי. העיקר להימנע מלעצבן את אותו סוכן משטרתי!

הסיום בעבודות של”צ ! (בין התיקים כאן).


זכות שתיקה בעבירות מין?

בעבירות מין – שיש שני אנשים באירוע. שתיקה כמעט תמיד תוביל להוכחת האשמה!

לכן חשוב לדעת – בעבירות מין – יש את הצורך להתמודד אל מול החשדות ! אסור להשאיר את מלוא הזירה למתלוננת בלבד !

(הדברים נאמרים כאן למרות שיש בין התיקים גם זיכוי בעבירת אונס – סידרת עבירות – שם החשוד במשטרה פשוט הכחיש את הסיפור כולו- אולם זהו החריג ! ).


לסייע לחוקרי המשטרה?

הזכות לסירוב לקחת חלק בפעולות החקירה
הזכות לסירוב לקחת חלק בפעולות החקירה
כיום לכול נחקר יש תפקיד אחד להתייעץ ולהבין את התמונה הכוללת של האירועים – לפני שהוא משיב.

כאן המשטרה מנסה לחבל בזכות של האדם להמתין לעורך הדין הפלילי – שעה שהוא חשוב בעבירת רצח! באם אירוע זה מתנהל בייחס לעבריינות נוער בעבירת רצח!

 

על אחת כמה וכמה בעבירות אלימות חמורות הרבה פחות – ואפילו בעבירות אחרות קלות בהרבה ! (ככול שהעבירה חמורה יותר יש את הצורך לעמוד בכללים באופן דווקני הרבה יותר).

מתוך תיק פלילי שם הופיעה הח”מ : הנחקר הוא רפ”ק במשטרת ישראל !!!

עורך דין פלילי במרכז (בית המשפט המחוזי לוד)

: “…אנחנו מיד כשהוא אמר שאני בדקתי וגיליתי שהעורך דין בדרך, המשכנו לדבר. אי אפשר לעצור. אפשר לעצור אבל שקטין מדבר אתך ורוצה לדבר, ואומר לך: אני אספר הכול, אז אתה לא אומר לו חכה שניה שיבוא העורך דין. הוא אמר, עורך דין ואמרנו לו, שאלתי בררתי אם ראש הצח”מ העורך דין בדרך ? אמר לי העורך דין בדרך. ממשיכים לדבר אתו”.

629/22 השוטר: “הרגשתי שאני מדבר אליו כמו אב לבן,..”.

בית המשפט: כ.ה.ש $$$ : “אתה שוטר, אתה רב פקד, אתה במדים, ויש פה קטין, והקטין מתלבט והוא אומר: תחכו, אני רוצה לחכות רגע לעורך דין. אז אתם משכנעים ממש בשכנוע, זה לא צריך לעשות”.

628/20: “יכול להיות מאוד שהוא אמר נחכה לעורך דין, אני רוצה לחכות להיפגש עם עורך דין, אבל בסופו של דבר אנחנו ממשיכים לדבר והוא כן מבקש לדבר”.

ככה זה ניראה בפועל!


חובה לשתוק עד הגעת עורך הדין הפלילי

רק לעורך הדין הפלילי היכולת לבחון את העובדות יחד איתך – מבלי שהדבר יפגע בהמשך החקירות !

יחד לבצע שק”ד ולהבין האם יש צורך לשתוק או שעדיף להסביר ולתאר את האירועים מנקודת הראות של החשוד !

כל תגובה יכולה, שאינה אמת, להיחשב לשקרים (שמחזקים את החשדות)!


זכות השתיקה
זכות השתיקה

מצד שני – על המדינה החובה להביא את ההוכחות לאשמה – ולנחקר אין כל סיבה לסייע לחוקרים להפליל אותו עצמו. או אפילו להפליל אחרים שהוא חפץ ביקרם !


לציין מדובר בפרק זה בעבירות פליליות “רגילות” ולא כאלו כו עבירות מס שם אין זכות שתיקה. (יש כאלו שיטענו שגם בעבירות נוספות לא מדובר בזכות קיימת – אבל בנושא זה נדון בהמשך).

 בנימה אישית – התבונה נעלמת (ללא מנוסים רבים) בעת החקירות!

הלחץ האישי הרגעי לדוגמה זה של הצורך להיות במקום אחר משבש את הדעת.

פעמים רבות כל מה שהיה נדרש ממני הוא להרגיע, למקד, ולהסביר שיש צורך למסור את הדברים כהווייתם!

אולי להדגיש נקודה זאת או אחרת – אבל לא לפחד מהאמת!

עד כמה שזה ישמע מוזר – חלק מהאנשים לא מצליחים להבין כלל את המציאות המשפטית ובטוחים שהם עדיין צריכים להתנהל מול אחרים ולא מול מערכת של חוק (ולא מוסר לדוגמה)!

דוגמה: הזכות שלא להפליל את עצמך
למשטרה מגיעה ידיעה על כך שפלוני ירה למוות באקדח בחברו.
עכשיו השאלה היא מה על המשטרה להוכיח ?
להוכיח שהחבר מת? ברור.
להוכיח שהוא ירה? ברור?
נניח שקו ההגנה הוא “הגנה עצמית” – הינו שלמנוח תקף אותו.
האם השוטרים יכולים לשער זאת בלי שיש להם כל ראיה שהיא ? אפילו לא אמירה מצד הנחקר ?
נניח שאותו אדם שותק בחקירה – האם אפשר להעלות את הגרסה רק בבית המשפט ולצפות לאמון בגרסה ?
התשובה ברורה. קשה ביותר יהיה לשכנע שהיה אירוע של הגנה עצמית – בלי שהנחקר מסר את הדברים.
זאת דוגמה לכך שראוי היה לשתף פעולה ולמסור גרסה!
אבל, באם אין טענה להגנה עצמית. כל מה שיש בידי המשטרה היא הידיעה שהיה סכסוך קודם. בנסיבות שאין דרך לקשר אותו בשום ראיה לאירוע הירי או למותו של האחר – האם אז הוא צריך להודות במה שיאן דרך להפליל אותו?

כאן שקרים ואמירות מסוג זה או אחר יפגעו בו קשות ! זהו המצב להסביר שהוא בוחר שלא לשתף פעולה בייעוץ עם עורך דינו הפלילי. מרגע זה אין המשך שיחות ומגעים ! לא בחקיר הולא מחוץ לחדרי החקירות.

הזכות לשתוק? דוגמה נוספת

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי
תלונה על עבירת מין מסוג – אונס.
החשוד נעצר. הוא שותק. הוא ממשיך לשתוק בעימות.
הוא מסרב למסור דגימת די אן אי.
האם בבית המשפט שיבוא ויסביר שמערכת היחסים הייתה כולה בהסכמה אפשר יהיה להאמין לו ?
הרי השאלה תהה אז – למה לא סיפרת עד לרגע זה ?
במידה והטיעון נכון, האם לא היה צורך לתאר את מערכת היחסים מראש ? למה לא ?
לעיתים הזכות לשתוק היא עד לקבלת התיאור של החשדות המדויק – ואז אחרי התייעצות משיבים לחשדות.
שינוי בתלונה – בעימות המתלוננת מספרת שהיא כלל לא הכירה אותו קודם לאירוע. לשוטר אין שום דבר ביד שכן יש שתיקה – כאן החשוד מתחיל להתהפך ולטעון לקשר ארוך וממושך – להציג לו ראיות ולהסביר שהיא שקרנית.

הוא לא מתמודד עם הטענה בייחס לאירוע ביום מסוים – הוא מתמודד מול התלונה “הגדולה”!


מתי צריך פשוט לשתוק

שאתה ניכנס לחקירה אין לך כלל מושג על מערך הראיות שיש למדינה. לדוגמה מר אולמרט בייחס לחשדות על מעטפות הכסף ממר טלנסקי.
הוא מכחיש.
בהמשך שהוא “ניזכר” שמדובר ב”כספים פוליטיים” – הדבר זוכה לאמון קטן מאוד.

הרי אנשים בפוליטיקה שתקו את עצמם לדעת עוד ועוד (ח”כ בוז’י הרצוג לדוגמה) הדבר לא שיבש להם דבר בהמשך החיים.

זכות השתיקה
זכות השתיקה – ההבדל בין חופש למאסר

שקרים בחקירה היא בחירה רעה מאוד.

למעשה חשוב מאוד לנחקרים לא להיות נחרצים מידי במקום בו הדברים לא מוחלטים.
לדוגמה – טעות בנחרצות.

פרשת מאבטח הרמטכ”ל שם הוא תקף בחרון אפו את מי שטענה שהוא אנס אותה – באותו הזמן בדיקת די אן אי הייתה ברקע. זה לא המקום לתקוף! זה מקום להמתין.


גרסה עובדתית חליפית

 זה המקום להסביר שבית המשפט מצווה לבחון גם גרסה עובדתית חליפית שהנאשם אינו טוען לה כלל – הדוגמא הבולטת בתחום זה הוא פרשת הנשיא לשעבר משה קצב.

שם העלה עורך הדין בעת הערעור טענה על “קיום רומן” משותף בין מר קצב למי שהוגדרה נאנסת – הראיות היו רבות- בית המשפט התקשה לקבל את הגרסה (מצווה לבדוק).

סנגורי קצב לעליון: “מהראיות עולה מערכת יחסים רומנטית בהסכמה”.

במסגרת מסמך עיקרי טיעון שהגישו היום סנגוריו של נשיא המדינה לשעבר לבית המשפט העליון, לקראת הדיון בערעורו, פרקליטי קצב אומרים כי מהראיות עולה שקצב ניהל מערכת  יחסים רומנטית עם א’ בהסכמה: “מדובר במערכת יחסית רומנטית בהסכמה, או ניצול מרות שאינו עולה כדי שלילת ההסכמה”

גלובס | גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 28/06/11 13:57 | עודכן 28/06/11 17:11
לדברי סנגוריו של קצב, “מהראיות האובייקטיביות שבתיק עולה תמונה שונה בתכלית מזו שמציגה המתלוננת בגירסתה, שאינה עולה בקנה אחד עם טענות אינוס. אכן תמונה זו סותרת את גירסתו של הנאשם, אך אין בכך כדי לפטור את בית המשפט מלהתייחס לראיות האובייקטיביות ולסתירות והשקרים מפי המתלוננת בנוגע לכך”.
התמונה הראייתית הזו, לדברי הסנגורים, היא של “מערכת יחסית רומנטית בהסכמה, או ניצול מרות שאינו עולה כדי שלילת ההסכמה”. אלא שבשל גירסתו של קצב בעדותו בבית המשפט, שהכחיש כל קשר רומנטי כזה או אחר עם א’ ממשרד התיירות, “פטר את עצמו בית המשפט מלדון בתמונה העולה מהראיות האובייקטיביות”.”
זה המקום להסביר – הצורך להעלות את הטענה היא על הנאשם – אבל החובה לבדוק כל טענה נשארת על בית המשפט – לאור העובדה הפשוטה שהרשעה היא מעבר לכול ספק סביר.

דוגמה  – תקיפת האישה

בהצלחות המשפטיות של אתר זה מופיע תיק משפטי בו הופעתי:
שם הנאשם בחר שלא לתאר את מצוא המציאות והסביר שהיכה במתלוננת – מכה אחת.
בבית המשפט טען שמדובר היה בהגנה על הילד הקטן אותו היא תקפה  -ועל מנת להרחיק אותה מהתקיפה האכזרית של הילד.
ברור היה שלא היה ניתן לזכות בנסיבות אילולי הייתה בידי ההגנה קלטת שם האישה מודה באלימות חמורה כלפי הילדים.
במהלך עליית לעדות היא עומתה על הקלטת והודתה בבעיית האלימות שהייתה לה כך שהאירוע הספציפי הוכח לחלוטין – ומכאן הדרך לזיכוי למרות החוסר בעדות.

אירוע נוסף של זכות השתיקה
זכות השתיקה
זכות השתיקה
ייצוג בתיק על ידי המשרד : בתיק כאן שהובא הנאשם לחקירה ראשונית הוא לא האמין למזלו הרע, והחליט להכחיש בכלל בעיות עם אישתו שהתלוננה על שאנס וכלה אותה פעמים רבות ביותר.
כך שההליך המשפטי היה מורכב להוכיח שלא עשה ולו דבר.
למזלו הטוב היו לו 13 עדים שהיו נוכחים בריב בינו ובין איתו שסיומו הוא גרש אותה מהבית, לאחר הגרוש הזמין לה מונית, וביקש שלא תחזור, בהמשך היו הקלטות לרוב שם היא מודה בתיאור הדברים.
טענתה של המתלוננת הייתה שהיא ברחה מאישון לילה מבית המשפחה – נוכחות 13 עדים באירוע מקשה על הטיעון ביותר.

בכול אופן, הגב’ העידה, פורקה בחקירה לגזרי גזרים על שקריה, ולכן הגרסה שלו – למרות שלא נשמעה קודם – התקבלה.


תיק נוסף שממחיש את נושא השתיקה הוא פס”ד ללום: באתר (זיכוי גם).
שם הנאשם הודה בחקירה בשימושים בסם.
אלמלי היה מודה היה הולך כמו כל חבריו האחרים לביתו לאחר מספר שעות/דקות.
הוא הודה תחת מכבש לחצים – כאן הטענה הייתה שאין תמיכה ראייתית אפילו מינימלית לעדות – היינו אין “דבר מה”. דבר מה הדרוש בנוסף להודיה !
ההטענה התקבלה – זיכוי מלא.

“להוכיח מעבר לכול ספק סביר”
המדינה שבאה להרשיע חשוד חייבת להוכיח את האשמה הפלילית שלהם מעבר לכול ספק סביר: היינו מעבר לכול הסבר אלטרנטיבי שיש לו רגליים וסבירות מסוימת.
במדינה ישראל כידוע: כל האנשים חפים מכול אשמה (אלא אם יוכח אחרת) – בנסיבות אילו במידע ויש חובה להשיב על שאלות הרי מדובר בהיפוך המצב – כאילו הנחקר מחויב להוכיח את חפותו מאשמה ולא על המשטרה להוכיח את אשמתו.
 ברור לכולם שהחובה היא על החוקר במשטרה להשיג את הראיות ולהוכיח את האשמה הפלילית מעבר לכול ספק סביר – אין חובה על הנחקר להוכיח את גרסתו לאירועים.
מכך יוצאה: אין הוא חייב למסור גרסה כלל
חריג לכלל – משפטי מס – קיימת חובה להעביר חומר לידי פקיד השומה. (הסבר נימצא בפרק המתאים).

עו”ד פלילי לייעוץ פלילי

בניגוד לדוגמה למעלה בעוד ועוד פסקי דין נקבע בשנים האחרונות שפגיעה ב”זכות ההיוועצות” מובילה לפסילה של ההודעה ניתנה למשטרה.
– לאור זאת נקבע שחובה על המשטרה לאפשר להודיע לעורך הדין על הרצון של הלקוח שיגיעה לתחנת המשטרה – בנסיבות אילו שעורך הדין אמור להגיע “זמן סביר” לאחר ההודעה (בעצור) תופסק החקירה – עד להתייעצות עם עורך הדין.
 ראוי לציין – במידה והכללים החדשים יישומו בשטח הרי מדובר בשינוי מהותי ביותר של כללי החקירה ושינוי מהותי של זכויות הנחקרים בעת החקירות שלהם במשטרה.

השפעת העו”ד הפלילי
עו"ד פלילי אדטו
עו”ד פלילי אדטו
עו”ד פליליים נותנים שבוחנים את תמונת החקירה הפלילית יכולים לייעץ במספר דרכים, הדרכים המרכזיות שאליהן יתייחס העו”ד הפלילי הן:
  • האם להשתמש בזכות השתיקה. (גורף סלקטיבי).
  • לימוד תרגילי החקירה השונים.
  • מיקוד החקירה.
  • מיקוד החזית (קו העימות בחקירה).
  • לימוד ההתנהלות הנכונה בחקירה.
  • לימוד ההתייחסות למוצגים/עדויות שמוצגים בחקירה.
  • לימוד כיצד להימנע מהסתבכויות לוואי בחקירה.
  • הבנה של קו ההגנה מול רכיבי העבירה הפלילית.
  • בניית החקירה וטענות ההגנה ביחס לעבירה.
  • שפת גוף בחקירה מול עימות.
  • פוליגרף.
  • כמובן בסיום כל הליך חקירתי מתבצע ניתוח והבנה של מה שהתרחש ונקבעים כללים להמשך הפעילות בחקירה.

הלבנת ראיות

באם יש מקום שיש את החובה לשתוק זהו הרגע של הלבנת ראיות.

מוצגת ראיה שקבילותה בספק! עצם התגובה על הראיה תוביל לעדות שתאשר את הראיה כראיה קבילה.

בנסיבות אלו אסור להגיב! הרי התגובה תיצור ראיה חדשה שתכניס את הראיה שאסור להשתמש בה אל תוך התיק הפלילי כראיה שניתן להשתמש בה.


זכות השתיקה בבית המשפט

זכות השתיקה במהלך המשפט היא “זכות” שאפשר לומר שאינה קיימת, ולראיה אין כמעט איש עושה בה שימוש, הרי בפועל נאשם שעושה שימוש בזכות השתיקה כמוהו כמודה באשמה – לפי החוק שתיקה במשפט יכולה להוות תמיכה בראיות התביעה.

למשרד עורך דין פלילי אדטו שתי שלוחות בירושלים ובתל אביב, המשרד מייצג חשודים בפלילים בכל בתי המשפט בארץ ובבתי הדין הצבאיים מהצפון דרך השרון והשומרון ועד לדרום ולאילת.

מידע נוסף

מה נחשב לאלימות

בכדי לדעת מה נחשב לאלימות יש צורך לבחון את המקרה, להבין את המהות ואת מה שעומד מאחורי הדברים, אך לא פעם קיימת הפרדה ברורה בין

קרא\י עוד »

קבלת דבר במרמה

2.2.1 יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה מתוך : פ 29739-07-17 נוי: “ סעיף 415 לחוק העונשין, קובע כעבירה קבלת דבר במרמה: “המקבל דבר במרמה,

קרא\י עוד »

ניצול יחסי מרות

ניצול יחסי מרות הם ניצול של מעמד בתפקיד בכיר, או במקום בו לאדם יש שליטה על אדם אחר, ומתוך תפקידו או מעמדו הוא מנצל את

קרא\י עוד »

היזהרו מהבטחות

היזהרו מהבטחות! אחד הדברים שצריכים להנחות אתכם בבחירת עורך דין פלילי במרכז היא לדעת להיזהר מהבטחות. לא תמיד הדברים תלויים בידיו של עורך הדין המייצג

קרא\י עוד »
זמין 24/7 דילוג לתוכן