חקירה פלילית, לבטח בעבירות המתה – על אחת כמה וכמה – עבירת רצח דורשת עורך דין פלילי עם ניסיון בליווי צמוד ואקטיבי של פעולות החקירה!
עו"ד פלילי עם ידיעה על כל המהלכים של המשטרה בעת החקירה הפלילית המורכבת הנ"ל!
עורך דין פלילי מוטי אדטו – עם ניסיון של מעל ל 20 שנה בדין הפלילי. ייצוג בעבירות המתה ועבירת רצח!
אין זמן להתעכב ולהיערך בהמשך! כאן וכך מוכרעים תיקים פליליים מסוג זה!
במהלך השנים טיפול ויצירת שינוי בהליכי חקירה פלילית רבים מספור – הכול בזכות ידע ומקצועיות.
עורך דין עבירת רצח (היבט חקירתי)
לבטח שלא בזמן ימי החקירה הפלילית וימי המעצר המלווים ברגיל חקירת עבירות פליליות חמורות.
כאן יש צורך במפגשים יומיים עם החשוד בעבירת רצח!
החקירה היא אירוע דינמי במיוחד. המשטרה פועלת במבחר רב של דרכים על מנת להגיע לתוצאה שהיא חיובית מבחינתה!
בנסיבות אלא, מצד שני, הייעוץ בחקירה הוא גם כן דינמי. בדיוק כמו שהחקירה אינה נחה לרגע – גם לא הייעוץ בעת החקירה במשטרה.
רק בסיוע ייעוץ אקטיבי יש את הבסיס ליכולת לחשוד להתמודד מול החשדות הכבדים ! רק כך הוא יוכל להביא את גרסתו לאירועים באופן מיטבי !
כאן תרגילי החקירה הם רבים ונועדו לערער רגשית את הנחקר!
כל אדם שיש לו קרוב ו/או מקורב שחשוד באירוע של פגיעה חמורה/המתה מוטב שידאג בהקדם לעורך דין פלילי למקורבו.
עורך דין מוטי אדטו הוביל ייצוג בתיקי רצח עד לסיום (כולל זיכויים מעבירת הרצח), חקירות בתיקי רצח (גם כאלו שהסתיימו בלי שום כתב אישום שהוא) ועוד עבירות אלימות פליליות קשות!
שינוי החוק בעבירות רצח – יולי 2019
אני מביא את החוק : הדגשות לא במקור!
רצח בנסיבות מחמירות (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019
301א. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:
(1) המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
(2) המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;
(3) הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;
(4) המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו;
(5) המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;
(6) הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;
(7) המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;
(8) הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור;
(9) המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;
(10) המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;
(11) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –
"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
"ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019
301ב. (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
(ב) יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;
(2) המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –
(א) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(ב) להימנע מעשיית המעשה;
(3) המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים 34י, 34יא או 34יב, ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.
(ג) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1), 34ט(ב) או 34יד(ב) רישה, דינו – מאסר עשרים שנים.
המתה בקלות דעת (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019
301ג. הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.
שידול או סיוע להתאבדות [א/225] [תשכ"ו]
302. המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו – מאסר עשרים שנים.
המתת תינוק [א/226(1), (2)] [1939 תשכ"ו]
303. (א) אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה – מאסר חמש שנים.
ת"ט תשל"ח-1978
(ב) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף 19.
גרימת מוות ברשלנות (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995
304. הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.
הענישה בעבירת רצח האם נקודת המוצא היא מאסר עולם?
ע"פ 3223/21 שפק: דגשים וכותרות – לא במקור: "סיכום וסוף דבר
25. פסק דין זה דן בסוגיית הענישה בעבירת הרצח הבסיסית בנוסחה לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה (סעיף 300(א) לחוק העונשין), הקובעת, ….. העונש של מאסר עולם אינו יכול לשמש נקודת המוצא, שממנה יש לסטות רק במקרים חריגים, במסלול גזירת דינו של הנאשם, אולם הוא בהחלט יכול להוות נקודת הסיום בו….. אולם, נסיבות העושה – ובאופן ספציפי נסיבותיו הרפואיות של המערער כפי שהתפתחו לאחר מתן גזר הדין – מצדיקות במקרה זה לחרוג מתוצאה זו ולהטיל על המערער עונש מקל יותר כפי שהוצע.
הקביעות בפסק הדין נקודת מוצא?
ניתן לסכם את פסק הדין תוך הדגשת חמש קביעות:
ראשית, עונש של מאסר עולם אינו נקודת המוצא בגזירת העונש על עבירת הרצח, שממנה יש לסטות רק אם ישנם נימוקים חריגים, כפי העמדה שהציגה המדינה.
שנית, יש לקבוע מתחם עונש הולם לעבירת הרצח ולגזור בתוכו את העונש, אך זאת ייעשה תוך התייחסות לממד הערכי בהטלת עונש של מאסר עולם.
שלישית, אין זה השלב לקבוע כללים, אמות מידה או מבחני עזר להטלת עונש של מאסר עולם בעבירת הרצח.
רביעית, בנסיבות מקרה זה, סבורני כי נכון שהערכאה הדיונית הייתה מטילה על המערער עונש של מאסר עולם בשל הנימוקים שפורטו. חמישית, לנוכח ההידרדרות הדרמטית והקשה במצבו הבריאותי של המערער, ניתן להקל במידת מה בעונשו, אך זאת במסגרת מתחם העונש ההולם שנקבע בעבור מעשהו, והייתי מציע לחבריי לקבל את ערעור המערער ולגזור עליו עונש של 27 שנות מאסר בפועל.
הבחנה בין שני סוגי הרצח
ע"פ 5363/20 פרץ: "… ראשית, בבואנו לבחון האם מקרה מסוים נכנס בגדרי סעיף 301א(א)(1) יש לקחת בחשבון את האמור לעיל כי המחוקק התכוון לצמצם את הפרשנות המרחיבה שניתנה בפסיקה למונח "כוונה תחילה". כמו כן, יש להידרש לחובה להצביע על נסיבות פוזיטיביות המבססות את קיומם של תנאי הסעיף. לצד זאת, אין מקום לדרוש הליך ממושך ואינטנסיבי של שקילה, ואין בשאלת הזמן וקיומו של אירוע אלים כדי לשלול את האפשרות שהתקיים "הליך ממשי של שקילה". מכל מקום, המסקנה בדבר תחולת הסעיף על מקרה מסוים תלויה בנסיבות המקרה ובראיות המובאות, ויש לבחון כל אירוע בזהירות המתבקשת".
".. מדברי ההסבר להצעת החוק:
"יודגש, כי לא מדובר אך במקרים של התנקשות המתוכננת זמן-מה מראש, אלא במקרים שבהם הממית שקל והחליט לקטול את קרבנו, להבדיל ממקרים שבהם הרצון להמית נוצר באופן ספונטני ובלהט הרגע." (הצעת החוק, בעמ' 170)".
קינטור מתמשך המוביל להריגה:
מתוך ציטוט בפסק דין ע"פ עמר 640/21: "…מה בין קנטור מתמשך והמבחן האובייקטיבי? לשאלה זו ניתנה תשובה בפסק הדין בעניין היילו, שם נקבע, בפסקה 102, כדלקמן:
"ברי כי ככל שמובאות בחשבון התרחשויות שקדמו למועד ההמתה במסגרת המבחן הסובייקטיבי, יש להכניסן גם במסגרת מבחן הקנטור האובייקטיבי – וַלא דוקטרינת הקנטור המתמשך תרוקן מתוכן כליל, מכיוון שלעולם לא יהיה ניתן לעמוד במבחן הקנטור האובייקטיבי, והכל בהתאם לנסיבות. טלו, לשם דוגמה, מקרה שבו אישה גורמת למותו של בעלה לאחר שנים של התעללות פיזית ממושכת, כאשר בסמוך לפני מעשה ההמתה בוצעה התגרות נוספת מצד הבעל בדמות איומים מילוליים כי הוא עומד להכותה. על פניו, המקרה המתואר מצדיק האשמה בהריגה ולא ברצח, שכן מדובר בנסיבות של קנטור מתמשך, ויתכן שייקבע כי קיים קנטור על פי המבחן הסובייקטיבי לאחר בחינת מכלול מעשיו של הבעל. יחד עם זאת, ברי כי לא ניתן יהיה לצלוח את מבחן הקנטור האובייקטיבי ככל שלא תוכנס ההיסטוריה בין הנאשמת למנוח בגדר מבחן זה, שכן ספק אם די באיומיו של המנוח בתכוף להמתה, במנותק ממעשי ההתעללות בעבר, כדי לאפשר הכרה בכך ש"האדם הסביר" היה פועל כפי שפעלה הנאשמת." (ההדגשה הוספה – א.ש.).
:… "34. בהקשר זה, קבעה הפסיקה כי "האדם הסביר אינו תוצר של ממוצע סטטיסטי אלא מידגם המורכב מתכונותיהם של יצורי אנוש, המשקפים את הערכים והתפיסות של חברתנו" (ראו: עניין סימן-טוב, בעמ' 264). עוד נקבע כי בעניין זה "מיישם בית המשפט […] את נסיון החיים ואת הידיעה הכללית שלו" וכי "המבחן האובייקטיבי אינו תולדה של קביעת ממוצעים אמפיריים של חתך האוכלוסיה בתקופה נתונה" (ראו: ע"פ 402/87 מדינת ישראל נ' גנדי, פ"ד מב(3) 383, 392-391 (1988) (להלן: עניין גנדי)).
פגיעה במספר אנשים
ע"פ 1978/21 עבד.
" ההלכה מפסק דין פופר שבה ועולה:
"כאשר מדובר במעשי אלימות קיים לכל אחד מן הנפגעים אינטרס עצמאי לשלמות גופו. הפגיעה בשלמות גופו של אחד אינה מהווה פגיעה בשלמות גופו של אחר. גם אם מבחינה 'טכנית' מדובר ברצף אחד של מעשים שגרם לקורבנות מספר, יש להתייחס לכך כאל מעשי פגיעה נפרדים.
מסקנה זאת היא הכרחית גם מנקודת מבט מוסרית, המכירה בקדושת חייו של אדם כערך יסוד. ערך חיי האדם וסלידתנו העמוקה ממעשים הפוגעים בו חייבים למצוא ביטוי מפורש ונפרד גם במסגרת גזירת העונש, הן לעניין מספר העונשים שיש לגזור על הנאשם והן לעניין הצטברותם. אף כי מעשה רצח של אדם בודד הוא כשלעצמו מעשה נפשע וחמור מאין כמותו, גזירה של אותו עונש על מי שרצח אדם אחד ועל מי שרצח רבים עלולה להתפרש כהחלשה של משמעות ערך חיי האדם, ואף עלולה לפגוע במידת ההרתעה. שכן, מה יעצור רוצח מלהרבות את קורבנותיו אם בגין הקורבנות הנוספים הוא לא יהיה צפוי לכל תוספת עונש?" (ע"פ 1742/91 פופר נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 289, 303 (1997)).
אדישות כיסוד נפשי בעבירות המתה
ע"פ 2649/21 סלבדורה:
"כפי שהדגשתי לא אחת בפסקי דיני לאחרונה, הרפורמה יצרה מדרג חדש של עבירות אשר נועד לבטא את חומרת מעשי ההמתה השונים ועיקרון האשמה של מבצעיהן, ובהתאמה את העונש ההולם שיש לקבוע בצדן (דברי הסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו-2015, ה"ח 166 (להלן: דברי ההסבר לרפורמה)).
במדרג זה, מעשה המתה ביסוד נפשי של אדישות חוסה תחת עבירת הרצח "הבסיסית" (סעיף 300(א) לחוק) – אשר חמורה ממנה רק עבירת הרצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק). זאת, חלף מיקומו עובר לרפורמה תחת עבירת ההריגה (סעיף 298 לחוק; ראו בהרחבה ב-ע"פ 1464/21 קפוסטין נ' מדינת ישראל, פסקאות 44 -45 (11.9.2022)).
בכך, המחוקק ביקש לבטא את החומרה הרבה שייחס למעשה ההמתה ביסוד נפשי של אדישות ולמידת האשם של מבצעו באמצעות ״תיוגו כ׳רוצח׳ על כל המשתמע מכך ו-׳אות הקין׳ שיישא בעקבות מעשיו״ (ע״פ 2654/22 מדינת ישראל נ׳ דישלבסקי, פסקה 10 (6.12.2022)).
פתח המילוט:
ע"פ 2483/22 נור
"סעיף 301א(ב) לחוק – "פתח המילוט"
41. עניינו של סעיף 301א(ב) לחוק, המכונה "פתח המילוט" (ראו לדוגמה: ע"פ 7722/19 זרסנאי נ' מדינת ישראל, פסקה 26 (19.4.2021); ע"פ 2083/22 יין נ' מדינת ישראל, פסקה 25 (5.2.2023); ע"פ 3546/19 עודה נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (15.1.2023)), במקרים אשר בהם מעשה ההמתה נכנס לגדרי אחת הנסיבות המחמירות שנקבעו בחוק, אולם מידת האשם שבו אינה תואמת לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות. מדובר במקרים חריגים בלבד, שבהם המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד (ע"פ 578/21 אבו סרארי נ' מדינת ישראל, פסקה 28 (16.2.2023); ע"פ 498/21 גולובקו נ' מדינת ישראל, פסקה 27 (13.11.2022)). המערער טען כי נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת התקיימות תנאי הסעיף הוא של "ספק סביר" בלבד ולא של "מאזן הסתברויות" (וראו דיון בסוגיה זו: ע"פ 3308/17 וחידי נ' מדינת ישראל, פסקה 38 (15.1.2020); ע"פ 5995/21 אבו אלחסנה נ' מדינת ישראל, פסקה 34 (16.6.2022); עניין חיים, פסקה 31). אולם בין כך ובין כך, כמעט למותר לציין, כי מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים החלת "פתח המילוט", אפילו מחמת הספק. טענות המערער בהקשר זה ממחזרות את טענותיו כי היה מצוי במצב של קרבה לסייג האחריות הפלילית, ואינן מצביעות על נסיבות נוספות מלבד קו ההגנה שבו דבק, בין אם בבית המשפט המחוזי ובין אם לפנינו. בכל מקרה, טענות המערער נדחו כאמור זה מכבר, ולא הוכחה לא טענת היותו במצב של שכרות בעת האירוע, ולא טענת היותו במצב פסיכוטי כאמור".
תרגילי חקירה בעבירת המתה
לא אחת פעולות שלא יצליחו (בתחושה) ייעלמו מסך כל הפעולות.
ברמת החקירה הכול מתחיל, לא אחת זה מתחיל בתרגילי החוקר הטוב והחוקר הרע. נמשך במדובבים. הקלטות בכול שלב.
ימי מעצר הם כלי חקירתי, לא אחת רק מתוך מטרה להחליש את הרוח ועוד ועוד!
בהמשך יבואו עוד ועוד תרגילי חקירה – חלקם על מנת לשבור את הרוח וחלקם האחר על מנת להגיע לתוצאות ראיתיות.
תפקידו של עורך הדין הפלילי הוא לתת לחשוד האתנחתה שכולה שלו – תוך הבנה של התהליכים שמתנהלים עליו ! הבנת האירועים מאפשרת למסור גרסה סדורה (במקרים בה אנו מוסרים גרסה) לצורך ההתמודדות העתידית מול החשדות ואישומים אפשריים.
דוגמה על מדובבים בתיק רצח
לראות ולא להאמין ! https://www.youtube.com/watch?v=kuSkbQEZ0ng
הדוגמה הנ"ל ממחישה את החובה להסתיים בעורך דין פלילי המומחה לנושא ליווי החקירה הפלילית.
המטרה בסרט זה להסביר עד כמה המשטרה היא חסרת גבולות בחקירת עבירת הרצח.
עורך דין פלילי – עבירה פלילית חמורה – הבסיס המחשבתי
ראשית יש לדעת מה העובדות הידועות. להבין מהי ההנחה שהובילה את המדינה להניח שמדובר בעובדות ? כמובן גם לשאול האם ברור מהי האמת ?
כל פרט הוא חשוד!
אין הסכמות על דבר!
בהמשך עוד יעלה שאפילו עובדות שהן "ברורות" הן לא אמת ! כאן ראוי לדעת – חוקרים פעמים רובת יערבבו בין תוצאות האירועים השונים לבין הכוונות של האדם לבין מעשיו!
כל אחד מאלו יכול להיות שונה בכול שלב !
לדוגמה – עבירת רצח
אדם נפטר.
קודם לכן היה לו סכסוך/ריב עם אחר.
מה היו הכוונות של האחר ? מה היו המעשים של האחר?
האם הייתה לו יכולת להבין שאדם אחר נימצא בסכנה לאור משהו זה או אחר ? האם הוא שאף לכך ? האם פעל הגשמת שאיפתו ?
כל שינוי בכול פרט – משנה את התמונה.
הסבר לדוגמה : בזמן הריב צעק אחד מהם על האחר – שתמות. זה באמת נפטר.
האומנם הצעקה היא מעשה ? האם יש כוונה מאחוריה ? האם יש ידע על המצב הרפואי המיוחד של האחר שהוביל למותו ?
כל פרט חייב להיות במחלוקת!
לא פעם גילינו בהמשך שהנפטר היה מסומם לחלוטין – וזאת היא סיבת המוות האפשרית ! אסור להשאיר דבר לדמיון – או למסקנות החוקרים. יש אין סוף פרטים להתעמת בהם.
לדוגמה – עורך דין פלילי עבירת רצח
שתי העובדות הפשטניות הנ"ל – מובילות למצב ששימוש ב"זכות השתיקה" יוביל לנזק גדול.
עכשיו מקשיבים: זהו התפקיד המרכזי של עורך דין פלילי. מקשיבים לפני שמתחילים לדבר – שומעים על שנות התעללות של התוקף, על כך שהתוקף ארב לו מתחת לביתו שלו. על כך שהתוקף איים עליו ושדד אותו קודם לכן באותו הערב.
כך שיש לנו טענה של הגנה עצמית בין בשילוב של "טעות בעובדה" ובין ללא אותה הטעות.
לדוגמה עורך דין פלילי, עבירת רצח – למה מת המנוח!
לדוגמה – עבירת רצח עו"ד פלילי
כך שבאם אין ידע או יכולת לקשור קשר עם אותו אחר – אין מה לדבר על רצח לדוגמא – לכן אין זה ברור שהדקירה הובילה למוות.
עוד דוגמה – עבירת רצח
עוד דוגמה – עבירת רצח
האם הפעולות החקירה של המשטרה הן חוקיות?
התשובה לכול השאלות
עורך דין פלילי עבירת רצח היבט חקירתי
חזקת הכוונה:
"[ש]לשם בחינת רכיב ההחלטה להמית ניתן, ואף נהוג, להיעזר בעובדות האובייקטיביות שיש בהן כדי ללמד על מצבו הנפשי הסובייקטיבי של המבצע. בהתאם למציאות זו, עוצבה בפסיקה "חזקת הכוונה", לפיה ניתן להניח כי אדם התכוון לתוצאות הצומחות באופן טבעי ובהסתברות גבוהה ממעשיו […] כך למשל, קל יותר יחסית להוכיח כוונת קטילה במצב בו אדם בוגר יורה מטווח אפס בראשו של הנפגע, מהמקרה שבו יורה באצבעותיו. כך או כך, החזקה האמורה ניתנת לסתירה. ודוק – נטל ההוכחה לגבי כל יסודות העבירה מוטל על התביעה מראשי הראשים ועד סוף הסופים. נאשם יכול לתרום להגנתו נגד החזקה או תמונה נסיבתית מפלילה, ולעניין זה די בכך שיעורר ספק סביר באמצעות הצגת ראיות נוגדות, או הסבר או מסקנה חלופית המתקבלים על הדעת לפי הנסיבות …" (ע"פ 2592/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (6.7.2016); ראו גם: ע"פ 7520/02 חמאתי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 710, 717 (2004)).
חזקת הכוונה ברגע הביצוע – ולא לאחריו
ע"פ 2316/98 סוויסה נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5) 797 (2001):
"התנהגותו של המערער לאחר מעשה, מצוקתו הנפשית לאחר מות אשתו, בכיו וביטויי הצער שביטא אין בהם כדי לעורר ספק באשר לכוונתו בעת ביצוע המעשה. אמנם, יש שהתנהגות לאחר מעשה עשויה לזרות אור על מצבו הנפשי של המבצע בעת המעשה ולהשפיע על המסקנה בשאלת הוכחת יסוד "ההחלטה להמית", או לפחות לעורר ספק סביר באשר לקיומה. אולם כאשר מבקשים אנו להסיק מסקנה מתגובות שלאחר מעשה עלינו להיות זהירים ביותר בבחינת השאלה אם יש בה כדי להעיד באופן מהימן על המצב הנפשי שקדם לאירוע" (שם, פסקה 12; ראו גם: ע"פ 241/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 28 לחוות דעתו של חברי, השופט א' שטיין (16.7.2019)).
בחינת העובדות בעבירת רצח
האם בכלל יש מסוגלות ללקוח לשתוק? אל מול התוצאה של עבירת הרצח?
האם יש בכלל מה לדון בשתיקה עמו ? או אולי המטרה היא פריסה של טענות הגנה ?
שלא יהיה ספק -רבים הם המתחילים את החקירה ב"זכות השתיקה" ואחרי מספר שאלות זאת מתמוססת!
נושא השתיקה הוא מורכב מאוד !שיש ראיות, לא פעם יש את הצורך להשיב, לענות, לא אחת מסתתרת בהסברים בתשובה חשובה שיכולה לשונת את התמונה!
תפקידו של עורך הדין הפלילי היא לדוג מתוך הנסיבות והאירועים את הדגשים לחקירה – לא אחת!
דוגמה לתרגילי חקירה בעבירת רצח
מכאן אנו נשאל מהו החלק המצרפי שהמשטרה מייחסת לו באירוע?
החלק באירוע – עורך דין פלילי עבירת רצח
כך יצא שבתיקים פליליים רבים קו הטיעון של הפתולוג הפך לסוג של הומור שחור – המוצגים לא נבדקו והמסקנות מרחיקות הלכת נאמרו בלי כל סינון.
בעבר לעורכי הדין הפליליים היה פתרון בדמות שליחה של נציג אל תוך הנתיחה: היו שניים
עבירת רצח
עורך הדין הפלילי חייב להיות מוכוון לאירוע המתה באופן שהוא שונה לחלוטין מכול אירוע אחר. כאן נושא הכוונה הוא קריטי ביותר – הכלי המרכזי שחייבים לספק לנחקר הוא הזמינות לטובת השאלות שמתעוררות לאורך ולרוחב הליך הפלילי כולו.
מוכנות של הנחקר לחקירה הפלילית בעבירה חמורה
עורך דין פלילי עבירת רצח
אמצעים במסגרת חקירת אירוע עבירת רצח והמתה!
בעבר חלק ממסכת הלחצים הייתה פיזית (מכות) כיום אין עוד מערכת פיזית, אלא המערכת היא ברובה נפשית – אבל שאיש לא יטען שמדובר באירוע קל יותר – המסכת הנפשית היא חמורה ביותר וקשה עד לבלי די.
מיותר לציין – לא כל החקירה היא פרונטאלית וישירה.
דוגמה – עבירת רצח!
דוגמה מתיק בו טיפל המשרד
דוגמה מתיק בו טיפל המשרד
הפעלת אמצעים – עורך דין פלילי בתיקי רצח
– לשניהם מטרה אחת לשבור את רוחו של הנחקר ולהובילו להודיה.
דוגמאות לאנשים שקרסו תחת עוצמת החקירה בעבירות המתה
דוגמה ליצירה של לחץ – בעבירת רצח
דוגמה ליצירת לחץ פנימי
דוגמה נוספת ללחץ פנימי
דוגמה נוספת ללחץ
- תמונות של המנוח.
- שיחות על העתיד – הלא צפוי!
- צעקות.
- חשיפה לבני משפחה של המנוח.
- הפעלה של חקירות שנמשכות שעות רבות.
- צעקות רמות וקשות.
- יצירת איום פיזי במעצר על ידי מדובבים.
- זיוף עיתונים/פרוטוקולים וכו שמלמדים שאחרים מסרו גרסה וכו.
מה חשוב לנחקר – עורך דין פלילי בעבירת רצח
רפורמה בעבירת רצח
המשך חקירות בתיקי רצח
שימוש במשאבים – עבירת רצח
רצח בנסיבות חריגות בחומרתן
ע"פ 1900/18 אברהם ילמה: "רצח בנסיבות חריגות בחומרתן
22. לפי סעיף 29 לחוק שחרור על תנאי, ועדת שחרורים מיוחדת רשאית להמליץ לנשיא המדינה לקצוב את עונשו של מי שנגזר עליו עונש מאסר עולם, לאחר שחלפו 7 שנים לפחות מתחילת המאסר, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים. בשנת 2014 תוקן החוק (חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 14), התשע"ה-2014) במסגרתו נחקק סעיף 30ב שנוסחו כדלהלן:
30ב (א) בית משפט שהרשיע אדם ברצח רשאי לקבוע, לעניין המלצה לקציבת עונש מאסר עולם, שאותו אדם ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן.
(ב) קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 29 בשינויים אלה:
(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת שחרורים מיוחדת לא תמליץ להקל בעונשו של האסיר בטרם חלפו לפחות 15 שנים מהיום שבו החל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-40 שנים;
(2) בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), במקום "מ-30 שנים" יקראו "מ-40 שנים".
כלומר, מי שבית המשפט קבע בעניינו כי ביצע רצח בנסיבות חריגות בחומרתן, ועדת השחרורים המיוחדת לא תמליץ על הקלה בעונשו בטרם חלוף 15 שנים מראשית מאסרו, ותקופת המאסר עליה תמליץ לא תפחת מ-40 שנים.
23. התיקון לחוק לא נועד לחול על כל מקרה של רצח, הגם שכל רצח הוא חמור (וראו: דברי ההסבר להצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 14) (אסיר עולם שהורשע ברצח חריג בחומרתו), התשע"ד-2014). מדובר אך במקרים המוגדרים כחריגים, כאכזריים או שיש בהם מרובי קורבנות (וראו דוגמאות שהועלו בדיון שהתקיים בכנסת על התיקון לחוק: פרוטוקול מס' 208 מיום 30.6.2014 בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת)".
ההבחנה בין שתי עבירות ההמתה:
ע"פ 1213/21 משה: "….אחד מההיבטים המשמעותיים של הרפורמה בעבירות ההמתה, הוא פיצול עבירת הרצח לשתי עבירות – עבירת הרצח הבסיסית, ועבירת הרצח בנסיבות מחמירות. במקרה אחר, סקרתי שינוי זה:
"עובר לרפורמה, החוק קבע דין אחד לכל מעשי הרצח – עונש של מאסר עולם חובה (למעט מקרים מצומצמים, בין היתר, סעיף 300א לחוק, כנוסחו הקודם; וסעיף 25(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971). הרפורמה נועדה להגמיש את נוקשות הדין הקודם בהיבט זה (ראו גם דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124)(עבירות המתה), התשע"ו-2015, ה"ח 972, 166 (להלן: דברי ההסבר לחוק); […]. לצורך זאת, עוגנו ברפורמה שתי עבירות רצח: עבירת הרצח הבסיסית (סעיף 300(א) לחוק; […]) – בגינה יושת עונש מאסר עולם כעונש מרבי; ועבירת רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק) – אשר בצדה קבוע עונש מאסר עולם חובה" (ע"פ 6338/20 חיים נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (7.7.2022)).
מתחמי ענישה בעבירות המתה בקלות דעת
ע"פ 5806/22 מוחמאד.
"19. בהקשר זה, אעיר כי כפי שקבעתי לא אחת זה מכבר, ראוי לקבוע מתחם עונש הולם מצומצם בעבירות הרצח אשר "ידגיש את מרכזיות עיקרון ההלימה ויצמצם את השפעתן של נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, באופן העולה בקנה אחד עם הרפורמה להבניית שיקול הדעת בענישה, עם הרפורמה בעבירות ההמתה ועם עקרון קדושת חיי האדם" (עניין קאדר, פסקה 21).
יוצא אפוא, כי מלבד העובדה שמתחם העונש שנקבע מקל עם המשיב במידה ניכרת, היקף פרישתו – 9 עד 15 שנות מאסר בפועל, רחב יתר על המידה, וכתוצאה מכך מקנה משקל חסר לשיקולי הלימה, ומשקל יתר לשיקולים אחרים".
עורך הדין הפלילי אינו בחדר החקירות, שם אתה מתמודד "לבד". אולם עורך הדין הפלילי אמור לדעת מה הם ההליכים שאתה עובר, לתת ייעוץ הכוונה ומעל הכול הבנה של תוצאות הדברים שאתה אומר.
מיותר לציין, לתת את הדגשים המדויקים לפי טיב ההתמודדות שם אתה נימצא.
עורך דין פלילי אדטו מוטי הינו עורך דין פלילי משנת 1997.
לאורך השנים ניהלתי תיקי רצח, ניהלתי הגנה בחקירות מעשי רצח, ניהלתי הגנות בעבירות המתה בכלל.
הניסיון וההבנה של האירוע, של הזירה הפורנזית ולא פחות מכך של נפש האדם – הם היתרון של משרדינו.
